בית פורומים הנה ימים באים

סיפור מרגש על גבריאל ורבקה הולצברג ז"ל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/8/2009 09:09 לינק ישיר 
סיפור מרגש על גבריאל ורבקה הולצברג ז"ל

 

 


בס"ד

בימים שלפני ליל הסדר מסתובב גבי ותולה מודעות בבתי המלון וב"גסט-האוס"-ים בעיר מומבאי,
המזמינות את ציבור היהודים לליל סדר כהלכתו בבית חב"ד.

בערב ליל הסדר, כמה שעות לפני כניסת החג, בעיצומן של ההכנות לליל הסדר,
רבקי אומרת לגבי "לך תסתובב ותראה אם לא שכחנו מלון או גסט-האוס".

גבי אומר לה "אבל אני הסתובבתי אישית ותליתי בכל המקומות".
רבקי מתעקשת וגבי יוצא לרחוב כמצוות רעייתו היקרה.

תוך כדי סיורים ברחובות, גבי מגלה גסט-האוס שמשום מה הוא פסח עליו
בסיבוב הקודם ולא תלה בו מודעה.
הוא נכנס פנימה ומבקש מהפקידה לראות את ספר האורחים,
הוא מעלעל בו ומגלה שם שנמצא ישראלי.

הוא עולה במדרגות, דופק בדלת שוב ושוב, ומשלא נשמעת תשובה הוא עוזב
ומתחיל לרדת במדרגות. כאשר הוא מגיע למדרגה התחתונה, הדלת מאחריו נפתחת
ובחור עם מגבת סביב חלציו נוטף מים מסתכל עליו בהלם.

"
מי שלח אותך" שואל הבחור, "הקדוש-ברוך-הוא" עונה גבי.

הבחור בהלם מוחלט קורא לו לבוא, גבי נכנס והבחור מתלבש ואומר לו:

"
תשמע סיפור, אני מגיע עכשיו מדרום הודו בדרכי לצפון, כלל לא תכננתי לעצור בעיר,
באתי ברכבת והייתי צריך להחליף רכבות.
כשאני יורד בתחנה ובא לקנות כרטיס, אני מגלה לחרדתי שכייסו אותי.
אני יושב על אבן ומתחיל להכנס לדיכאון, לפתע ניגש אלי אדם צעיר,
הבחור מדבר אלי במבטא צרפתי ושואל אותי מאיפה אני.
כשאני אומר שאני מישראל, הבחור אומר לי -גם אני יהודי, מצרפת-נותן לי סכום כסף.
הבחור אומר לי -תיסע לעיר ותשכור חדר, אחרי החג תתקשר הביתה ותגיד להורים שיפקידו כסף בבנק הדואר,
ואז תמשוך את הכסף באמצעות 'ווסטרן יוניון".

אני עושה כמו שנציע הבחור, מגיע לעיר, שוכר חדר ב"גסט-האוס" הראשון שאני רואה,
נכנס לחדר ונשכב על המיטה.
אני מסתכל כלפי מעלה ומתחיל "לדבר" עם א-לוקים - א-לוקים, מה קורה? מה יהיה?
מה אני עושה כאן במצב ביש שכזה?-
אתה קולט? אני, הקיבוצניק? שמעולם לא היה לי שום קשר עם ההוא מלמעלה, מדבר אליו...

פתאום אני קולט שהיום בערב זה ליל הסדר, והמונולוג שלי מתחדש -
אני יודע שהקשר בינינו לא מי יודע מה, אבל א-לוקים, אם אתה אוהב אותי,
תן לי סימן, אל תתן לי להיות לבד הלילה, תן לי להיות בליל סדר אמיתי עם עוד יהודים...-

סיימתי את המונולוג, התפשטתי ונכנסתי למקלחת, פתחתי את המים ופתאום -
דפיקות בדלת, חשבתי שאני מדמיין, אבל לא, הדפיקות חזרו שוב ושוב.
סגרתי את המים, שמתי מגבת וניגשתי לפתוח את הדלת.

אני פותח את הדלת ורואה מישהו שנראה כמו רב יהודי בקצה המדרגות,
וכשאני שואל אותך מי שלח אותך? אתה עונה לי "הקדוש-ברוך-הוא"..."

מיותר לציין שגם הקיבוצניק הנ"ל, כמו מאות ואלפי יהודים אחרים זכו לאירוח קסום בבית חב"ד בעיר.



הטבעת שבשליחות

 

באחד מימי השבעה לזכרה של ריבקי הולצברג ז"ל, שנרצחה על ידי הטרוריסטים יחד עם בעלה במומבאי שבהודו, נכנסה אישה צעירה לביתם של הרוזנברגים. היא אמרה לגברת רוזנברג כי יש לה משהו עבורה ומסרה לה חבילה קטנה.

 

 

הועבר על ידי דינה גוטליב ממודיעין עילית, ישראל.


באחד מימי השבעה לזכרה של ריבקי הולצברג ז"ל, שנרצחה על ידי הטרוריסטים יחד עם בעלה במומבאי שבהודו, נכנסה אישה צעירה לביתם של הרוזנברגים. היא אמרה לגברת רוזנברג כי יש לה משהו עבורה ומסרה לה חבילה קטנה.

 

הדבר עורר את סקרנותה של גב' רוזנברג והיא פתחה את החבילה ונדהמה לגלות  טבעת יהלום של ריבקי ושמלת שבת מהיפות של ריבקי.

 

"איך הגיעו דברים אלה לידיך?" שאלה גב' רוזנברג.

"הרשי לי לספר לך את סיפורי" השיבה בעדינות האישה הצעירה.

 

"טיילתי ברחבי הודו ומשום מה הסתבכתי עם החוק שם ומצאתי את עצמי בבית כלא הודי. אינך יכולה לתאר לך איזה מקום נורא ופרימיטיבי היה המקום.... הנחמה היחידה הייתה שבתי הסוהר שם אינם מאורגנים כהלכה והאחראים מושחתים וניתנים לשיחוד. כך הצלחתי להימלט משם."

 

המקום הראשון אליו נמלטתי היה כמובן בית חב"ד. כל אחד ידע שלשם נמלטת אם היית זקוק לעזרה.

ריבקי קיבלה אותי בסבר פנים יפות, האכילה אותי והדגישה שזה חיוני ודחוף שאעזוב את הודו מיד. אני ידעתי זאת אך הייתי חרדה שמא יבדקו את דרכוני ויגלו שברחתי מהכלא.

ריבקי נתנה לי אחת משמלות השבת ואת טבעת היהלום שלה.

 

"אם מראך יהיה מכובד מאד, אישה נשואה הלבושה יפה עם טבעת יהלום על אצבעה, הם לא יבחנו אותך יתר על המידה. הם יניחו לך. אישה עם טבעת יהלום על אצבעה היא ממעמד אחר. היא אישה מכובדת. היא לא עבריינית, כזו שברחה מבית הסוהר. הם לא יטרידו אותך יתר על המידה."

 

"כפי שאת רואה, לקחתי את השמלה והטבעת וכך יצאתי בשלום מהודו. עכשיו באתי לתת לך את השמלה והטבעת של ריבקי שהיא הילוותה לי."

 

אמה של ריבקי לקחה את החפצים של בתה האהובה. אחר כך היא אמרה לאישה הצעירה,

 

"לאחרונה פגשתי את ריבקי ושמתי לב שהיא לא עונדת את טבעתה. כששאלתי אותה בקשר לכך היא השיבה לי "זה בשליחות."

 

אכן שליחות ברוכה של אישה צדקת ומיוחדת !! יהי זכרה וזכר בעלה ברוכים !

 

 




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > הנה ימים באים > סיפור מרגש על גבריאל ורבקה הולצברג ז"ל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext