| נשלח ב-19/8/2009 20:09 |
|
| |
פרשת שופטים - מהי נבואה ?
בס"ד פרשת שופטים כ"ט מנחם-אב התשס"ט
מהי נבואה?
"נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ:"
סגולת הנבואה היא מסגולות עם סגולה, מעלה עליונה אשר מפליאה כל לבב חושב. אפשרות קשר ישיר בין יוצר ליוצרו, אדון הכל הבלתי מושג ואינו מוגבל, אשר עבר הווה ועתיד פרושים לפניו בידו הכל לעשות או לחדול, והוא מנבא את האדם - מוסר לו אינפורמציה על העתיד, אשר הוא בשר ודם אשר יבוא יומו וישוב לעפרו, ובחייו תלוי כל שניה ונשימה בפלאי יצירתו. האם אנו מבינים את פשר הקשר בין המרחקים הגדול זה?
ועל כן, רק נביאי ישראל "הסתכנו" בחיזוי העתיד, בניגוד גמור לברית החדשה ואף לקוראן (הנושא היחיד העתידי בברית החדשה מדבר על הגלות המוחלטת של ישראל מארצו לכל הדורות, ואף היא כוזבת לנוכח עינינו!)
ובמשך למעלה מאלף שנה ברציפות היתה מציאות זו קבועה בתוך העם!!! לנביא היה תפקיד להדריך את היחיד והכלל בעבודת ה', להצביע על ליקויים ולתקנם, ולהורות לכל אחד ואחד את הדרך ילך בה.
ספרי הנביאים שבידינו הם רק מאותן נביאים ונבואות שיש להם השלכה ומשמעות לדורות, אך בתוככי העם חיו אלפי אנשים שהגיעו לדרגת הנבואה לאחר הכנה ארוכה של חיי רוח רצופי לימוד תורה, טהרה, פרישות וקדושה שהביאום לפסגה.
בעוונותינו ניטלו מאתנו הנביאים, אך כתביהם עמנו, ומהם צריכים אנו ללמוד. אשרי העם שככה לו!
ולכן, אנו מייחלים שתשוב אלינו דרגה זו בבוא אליהו הנביא לבשר את הגאולה במהרה בימינו.
שבת שלום!
וחודש טוב!
הרב יוסף ברוק
מבית "עת לחשוב"
אתר הידברות - http://www.hidabroot.org
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2009 20:20 |
|
| |
'שופטים' לאור הקבלה והחסידות
עריכה : דוד אגמון
פרשת שופטים פותחת בפנינו את נושא ההנהגה הכללית בחברה וההנהגה הפנימית באדם, איך להגיע לקו המשפט שיהיה משפט צדק בעולם סביבנו ובתוכנו אנו
פתיחה
עיקר הפרשה עוסק בבנייה נכונה של הנהגת החברה, שופטים ושוטרים, נביא ומלך, בניית הראש המנהיג את החברה בה אנו חיים. הפרשה מדברת על המינויים שצריך לעשות עבור כלל ישראל, להנהגת העם - צריך מלך, צריך שופט, צריך דיין, צריך נביא. למעשה, כל עניני ההנהגה של העם מתחילים בפרשה הזאת. כאן באה התורה ללמד אותנו על בניית חברה של צדק. לא צדק ארצי המוכר לנו, אלא צדק אלוקי, צדק המחובר ומושתת על חוקי הבריאה עצמה.
האריז"ל אומר שהעולם הוא אדם גדול והאדם הוא עולם קטן. זה מכיל את זה וזה נמצא בתוך זה. כאשר אנו נגשים ללימוד הפרשה, חייבים להבין שלא מדובר רק על החברה ככלל, אלא מדובר גם על ההנהגה הפנימית של כל אחד מאיתנו. כל אדם מכיל בתוכו חברה שלמה וחובתו ללמוד כיצד להנהיג אותה בצורה בריאה ונכונה המשרתת את תכלית הבריאה. האדם עצמו הוא השופט, הוא השוטר, הוא המלך, הוא אפילו הנביא של עצמו, קיימים בו כל הכוחות הללו, ועליו להנהיג את כל ענייניו בהם על פי דרכה של תורה.
מינויים טובים
אומר הרב שליט"א, הפרשה מורה לנו שצריך למנות שופטי צדק והמינוי צריך להיות כזה שהם ידעו היטב שהם צריכים להיות שופטי צדק. במציאות המוכרת לנו, מינויים הם בדר"כ תוצאה של מהלכים אינטרסנטים. אנשים מגיעים למינויים מתוך רצונות אישיים לכבוד, מעמד וכסף, אנשים עושים מינויים לחברים שלהם שלא לפי הכישורים ולא לפי המידות הטובות של אותו אדם.
התורה אומרת שהשופט צריך להיות בעל מידות טובות יותר מכל אדם אחר בחברה. כדי שכאשר ישב לשפוט בדין, לא יפעל מתוך מניע אישי, נקמה, שנאה, או חוסר נשיאת חן. על מנת לא ללכת וליפול בדברים האלה, צריך להיות אדם אמיתי שיכול להתעלם מכל רגשותיו האישיים ולדון את המשפט כפי שצריך לדון אותו.
כתוב, "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ", זאת אומרת, אתה תמנה. הדגש הוא שעל פי דרך המינוי שלך, כך יהיה טבעם של השופטים. הרבה תלוי במינוי, אם המינוי הוא לפי המידה הראויה של הדרך שבה צריכים להיות שופטים או ח"ו לפי שיקולים ומניעים אחרים. חשוב למנות את אלה שמובטח שישפטו "מִשְׁפַּט-צֶדֶק", כי כאשר יש שופטי צדק כל המציאות מסתדרת בהתאם.
מוסיף הרב שליט"א, השיפוט השכלי של האדם הפרטי הולך לפי השופטים. אם הם הגונים, העם חושב בצורה נכונה. כתוב, שהכל הולך אחר הראש. כיון שראש העם יש לו איזו מחשבה מסוימת, המחשבה שלו משפיעה על כל העם. כשיש יראה בהנהגה, אף אחד לו פועל בקלות ראש בעם. לכן ענין המינויים כל כך עקרוני וחשוב.
פני הדור
אנחנו חיים בדור מאוד מיוחד, כידוע, הדור נקרא "עקבתא דמשיחא", הדור האחרון. בכתובים נאמר על הדור האחרון, "פני הדור כפני הכלב" (מסכת סוטה). מה זה כפני הכלב? יש משל של ה'מגיד מדובנה' על הכלב שבא בתלונה לאריה ואמר לו, תראה, שנינו חיות טמאות, אז למה אותך כל כך מחבבים, תמיד שמים את הציור שלך על ארון הקודש וזה כבוד גדול. לעומת זאת, אחד שרוצה לבזות את השני קורא לו כלב. אז האריה אמר לו, כל הענין הוא מפני שאני לא עושה אפליה, אצלי אין משוא פנים, אני רואה בן אדם, אם אני רעב אני טורף אותו. אתה, על כולם אתה נובח ומתנפל, אבל מישהו יזרוק לך איזה עצם, מיד אתה מקשקש בזנב. זה פני הדור כפני הכלב. רב השופטים שופטים את כולם עם כל האכזריות. אבל, נותנים להם קצת שוחד, כל התמונה משתנה.
גם בהנהגה הפנימית שלנו, אנו צריכים להיזהר מתופעת 'פני הכלב'. הכלב זה הרצון לקבל שלנו שנובח 'הב, הב', 'תביא לי, תביא לי', מטה את המשפט הפנימי לרעה, גורם למשוא פנים, נותן לנו שוחד פנימי ומעוור את עינינו עד לסילוף מוחלט של הצדק האמיתי שצריך לצאת לאור, "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם".
צדיק וצדקה
העולם הגשמי הגלוי לנו, מתנהל על פי החוקים הרוחניים של העולמות העליונים. המושג צדק נמצא גם בתחתונים וגם בעליונים. אם אנו רוצים לעורר צדק בעולם, אנו חייבים ללמוד את דרך בניין הצדק בעולמות העליונים.
כתוב בפרשה, "וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ--לְמַעַן, יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ". העולם עומד על המשפט והצדק. אם אתה רוצה חיים ארוכים וטובים, אתה צריך להשיג את מידת הצדק. בעולמות העליונים המושג צדק הוא מידת הדין. מידת הדין ישרה כמו פלס, לא זזה ימינה או שמאלה. זאת המהות של משפט צדק, מה שכתוב בפרשה, "עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ-תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל". זה אמנם נשמע כמידה נוקשית אשר רב העולם אולי אינו יכול לעמוד בה, אולם הרב שליט"א מלמד, שדוקא ע"י היושר של מידת הדין ניתן לעורר את הרחמים בעולם.
כתוב, "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף". יש שתי מידות צדק, מידה אחת מצד המשפיע ומידה שניה מצד המקבל. בספירות המשפיע והמקבל זה יסוד ומלכות. כאשר יודעים להכניס את שם י"ה, את האור הגדול של הבורא, בצדק בצורה נכונה, אז המציאות משתנה. בצדק הראשון נוספת האות י' ונהיה צדיק, ובשני נוספת האות ה' ונעשה צדקה. כאשר יש משפט צדק בעולם, בדרכה של התורה, על פי האור העליון, אז העולם מתנהל בצדקה. הצדק מצד המשפיע, נהיה צדיק יסוד עולם והמלכות נהיית בעלת הצדקה ומנהלת את העולם בצדקה. אז העולם כולו מתנהל ברחמים גדולים, יש זרימה נכונה של שפע מהעליונים לתחתונים.
המקור לסבל בעולם
אחת התפילות שאנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום היא, 'השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה, הסר ממנו יגון ואנחה'. כל היגון והאנחה, כל הסבל בעולם, זה כשאין שופטי צדק. כשהאדם ששופט אינו בעל מידות, אינו אדם נקי, אז המשפט יוצא מעוות. ברגע שזה כבר לא חוקיות התורה, זה כבר אינו משפט צדק ואז יש הסתלקות האורות וכמות הייסורים עולה.
אומר הרב שליט"א, יש לנו את 'שולחן ערוך', את התורה שבכתב, תורה שבעל פה. דנו שם על כל העניינים והגיעו למסקנה לגבי כמעט כל סכסוך אפשרי. כתוב בהלכה כמעט על כל דבר, מה מידת הדין, מה לעשות. אם אחוזים בתורה באמת, אפשר להגיע לצדק ולחברה המונהגת ברחמים.
קו המשפט
מסביר הרב שליט"א, העולם מתקיים על קו המשפט, ספירת התפארת, מידת האיזון. כל הבריאה מורכבת מניגודים. ישנה שחיקה מתמדת של הכוחות המנוגדים זה לזה, כמו אש ומים, חם וקר, לחות ויובש. כל אחד שוחק את השני, כל אחד נגד השני וצריך איזה דבר ממוצע שיעשה שזה יהיה כל אחד בעד השני. כתוב, "אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב' י"ח), העזר הוא גם כן כנגדו. כאשר האדם משכיל ויודע איך להתנהג, ה'כנגדו' נעשה לו לעזר. זה פלא גדול. כאשר מופיע הדבר הממוצע, הוא מכוון את הדברים, שם כל דבר במשבצת הנכונה, במידה הנכונה. כשלוקחים אש ומים ושמים את המים בסיר על האש, הסיר הוא הממוצע ואפשר לבשל את כל המאכלים הכי טובים.
כשאדם מבין שבחיי הנישואים יש שלושה שותפים והוא דואג לשתף את הקב"ה בכל מה שקורה בבית, אז מתגלה בבית הכח הממוצע שמאזן ומחבר בין הניגודים, ואין ניגודים גדולים יותר מאיש ואישה. יוצא שרק בגילוי הכח הזה בבית ניתן להפסיק את השחיקה ולהגיע לשלום בית אמיתי, לאיזון הטוב שנקרא קו המשפט. לכן המשפט הוא היסוד של הקיום של כל דבר בעולם. אם אין משפט שום דבר לא מסתדר.
בניינו של עולם זה שאין שום דבר לבטלה, אין שום 'כנגדו' מיותר. מה שצריך כדי שתהיה תועלת מכל דבר זה שיבוץ של הדברים במקום הנכון, בזמן הנכון. אז הכל פועל לתועלת ושום דבר לא מזיק. המזיקים הכי גדולים הופכים להיות מועילים. "בִּרְצוֹת ה', דַּרְכֵי-אִישׁ; גַּם-אוֹיְבָיו, יַשְׁלִם אִתּוֹ" (משלי ט"ז ז'). אם האדם רוצה לחיות חיים שלמים, יבחר בדרך המשפט האמיתי. אם יש לו בעיה, ילך לבית דין צדק, ישמע למשפט התורה, לדיינים צדיקים, ישרים, בעלי מידות טובות, לא משוחדים, אז יזכה למשפט שיסדר את כל המציאות שלו באמת. כל המזיקים ימצאו את מקומם וכל ה'כנגדו' יהפכו לו לעזר.
אמונה ותשובה
הפרשה תמיד נקראת בתחילת חודש אלול, חודש התשובה, חודש של בדק בית אישי, מה מניע אותי? מה מנהיג אותי בחיים? אנחנו מדברים על הנהגה פנימית ויש שני דברים שנמצאים ומעסיקים את האדם באופן תמידי ועוזרים לו להגיע להנהגה של סדר אמיתי בחייו. אחד זה אמונה - לכל יהודי יש אמונה. אומר הרב שליט"א, אפילו שהוא נשבע כל יום בספר תורה שאין לו אמונה, יש לו את האמונה הזאת. עובדה שמי שנמצא בצרה, צועק 'שמע ישראל'. האמונה הושרשה בנו עוד במעמד הר סיני, כשראו את הקולות, את הלפידים, את גילוי השכינה. כמובן שיש גם מסורת וזכות של האבות.
הדבר השני זה ענין של תשובה. אומר ה'מגיד ממזריטש', אדם חוזר בתשובה בשעת העבירה. כבר בשעת העבירה הוא לא מרגיש טוב, זה מפריע לו ואז כבר יש לו הרהורי תשובה. התוצאות של זה מופיעות אצל כל אחד בזמן שלו, לפי הקצב שלו. אבל בינתיים כל אחד כבר עוסק בתשובה כל הזמן.
יוצא שאנחנו עסוקים באמונה ותשובה באופן תמידי. אבל, למה עדין לו הגענו לתשובה שלמה? כי עוד לא הגענו לסדר. צריך לעשות סדר בעניינים, בדברים שאנו עוסקים בהם. אנחנו מאמינים, אבל אנחנו עושים פעולות שהם כנגד האמונה. צריך לזרום עם הסדר של האמונה. האמונה היא כמו שדה - "שְׁכָן-אֶרֶץ, וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תהילים ל"ז ג'). אדם רועה בתוך שדה של אמונה וצריך לעשות סדר, מתי חרישה, השקיה, יישור השטח וקצירה. אנחנו צריכים ללמוד את הסדר של הנהגה נכונה. העולם שלנו מלא בבלבולים של דעות שונות. צריך לעבד את האדמה מחדש ולתת לתשובה אמיתית לצמוח מזה.
כיוון התנועה בדרך
הרב שליט"א אומר, השנוי הגדול של בעל תשובה הוא שינוי בכיוון התנועה. אם ההנהגה הפנימית שלו היתה עד עכשיו בכיוון מסוים, הוא צריך רק לעשות תנועה הפוכה. האדם עושה עם אותם כוחות גם את העבירות וגם את המצוות. צריך רק לראות באיזה כיוון הכוחות מופעלים.
אין בענין הזה משהו באמצע, ממוצע, בינוני, הכל תלוי בכיוון. או שאני בכיוון שאני עובד את השם ואז זה בצורה מוחלטת, או שאני בכיוון שאני עובד עבודה זרה. אומר הרב שליט"א, אדם קובע לעצמו את הדרך ומאותו רגע שהוא כבר פונה אל הכיוון הזה, הוא כבר הגיע לסוף הדרך. אם אדם החליט שהוא רוצה להיות צדיק גמור, הוא כבר בדרך והוא יהיה צדיק גמור. לכן גם כל הבירור שמופיע בפרשה על מי הם היוצאים למלחמה. כי אופי היציאה קובע את תוצאות הקרב.
גם כתוב בפרשה, "לֹא-תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, כָּל-עֵץ: אֵצֶל, מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ-- אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לָּךְ". מה כל כך פסול בעץ אשרה? עובדי עבודה זרה היו נוטעים אותו במקום העבודה הזרה שלהם. אבל זה בסה"כ עץ. אלא, שיש בעץ הזה סימן וזיכרון לעבודה זרה. האדם רק רואה אותו ונזכר שיש אפשרות לעבודה זרה. נגד הסימנים האלה התורה מזהירה אותנו. שנוציא מהדרך שבה בחרנו ללכת את כל הסימנים שמזכירים לנו שאולי היתה אפשרות אחרת, על מנת שהדרך תהיה נקייה ושום דבר לא יטשטש את היעד שמוצב לנגד עינינו.
שמירה על השערים
חלק ניכר מעבודת התשובה הוא שמירה על החושים שלנו. בספר הליקוטים לאריז"ל, פרשת שופטים, נשאלת השאלה, מדוע כתוב "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ"? למה לא נאמר, שופטים ושוטרים תתנו לכם בכל שעריכם, בלשון רבים? ר' חיים ויטאל זצ"ל אומר שיש כאן רמז גדול לעבודת האדם. הוא אומר, "לכל אחד ואחד מישראל, יש לו כמה שערים, ואלו הם: שער הראות העיניים, שער השמע הוא האוזניים, שער הדיבור הוא הפה, שער הריח הוא האף, שער המישוש הם הידים והרגלים".
לכן נאמר, "תִּתֶּן-לְךָ", בלשון יחיד, מפני שמדובר על כל אדם. כל אחד מאתנו צריך לשים לו שופטים ושוטרים בכל השערים הנ"ל. ישנם ז' שערים בגולגולת, שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נקבים באף ופה. אנו מצווים לשמור על השערים האלה לטהר ולקדש אותם, לעשות באברים שימוש רוחני נכון. למשל, לכל מבט שאני מביט צריכה להתלוות השאלה, האם זה מוביל אל הטוב או להפך. מעבר לשוטר שעומד שם וצריך לפקד לאן המבט ילך, צריך להיות גם שופט שידון היטב בסוגיה ויפסוק האם זה מבט של מצוה או מבט של עבירה.
הבירור נמשך בכל השערים. יש שמיעה של עבירה, הבלי העולם הזה, לשון הרע ורכילות, ויש שמיעה של מצוה, שעורי תורה וכו'. יש הרחה של מצוה, כמו הבשמים בהבדלה ויש הרחה של עבירה, כמו בשמים של נשים שאינן מותרות. כתוב בספר החרדים שהמצוה 'לא תנאף' היא נוטריקון 'לא תהנה אף', גם בחוטם, כאמור, צריך זהירות. כמובן שיש גם את הפה, יש אכילה של איסור ואכילה של היתר ויש דיבור שמזיק ודיבור שמברך ומתברך.
עלינו להיות ערניים ולזכור כי, "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד' ז'). כבר בבואנו לעולם, בפתח היציאה מהרחם, מצטרף אלינו היצר הרע, אותו רצון עצמי שעובד בשקידה שנשאר מנותקים מהאור של הבורא. חז"ל אמרו, שבכל פתח רובץ היצר הרע ומנסה להכשיל את האדם לבל יגיע אל ייעודו, אל הדביקות בבורא. לכן עלינו להציב שופטים ושוטרים בכל הפתחים כדי שיורחק אותו כח של פירוד ונגיע למצב של הכתוב בפרשה, "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", תמים מלשון שלם, שנזכה ליצור מבנה שלם עם שערים שמורים, כלי שלם לאור.
מסיים הרבי חיים ויטל ואומר, "לזה אמר שעריך בלשון יחיד, לרמוז על האמור. וכשהוא גודר שעריו מן החטא, אז נאמר "פִּתְחוּ, שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק" (ישעיהו כ"ו ב'), מידה כנגד מידה, וגם זוכה לי"ש עולמות של כל צדיק וצדיק, שיפתחו לו שעריהם, כי לכל עולם יש שער".
שערים בזמן
דיברנו על שערי הגוף, אבל אומר ה"נתיבות שלום", "שכל מהות האדם מורכבת משערים, וכל חיי האדם תלויים בשערים" (נ"ש על התורה). כתוב על יעקב אבינו שהגיע אל הר המוריה, מקום בית המקדש, ואמר, "אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹקִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כ"ח י"ז). מקום בית המקדש הוא נקודת החיבור של העולם הזה עם העולמות העליונים, מקום ירידת השפע לעולמנו. שער השמים, זה הפתח שדרכו אפשר להתחבר לשפע הבא מהעליונים. כל העבודה שלנו היא לשמור על השערים וליצור את החיבור הנכון דרכם.
גם לכל זמן יש שער. יש שער של היום והוא בעת היקיצה ויש שער של החודש בכל ערב ראש חודש. התודעה שלנו באותם רגעים קובעת את המשך דרכנו. אנו נמצאים בתחילתו של חודש אלול. חסידים אמרו שהשנה בעצם מתחילה מאלול, מפני שאלול הוא השער לשנה החדשה. חודש התשובה, חודש של התבוננות, איזו עבודה עשינו ואיזו עבודה עוד יש לפנינו. בדיקה אישית מדוקדקת של מצב השערים שלנו. האם השערים שלי מקודשים לעבודת הבורא? ניתן עכשיו, בכח של אלול, ר"ת, "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיה"ש ו' ג'), לחזק את השמירה שלנו ולהעלות את השימוש בכל השערים אל 'דודי', לחזק את הקרבה שלנו אל בורא עולם. אז נזכה לקיים את הכתוב בפרשה, "וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ", לבער את ה'רצון עצמי' מקרבנו. אז נזכה ל"וְדוֹדִי לִי", נזכה לחיבור אמיתי וגילוי שכינתו של הקב"ה בעולם כולו.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2009 15:31 |
|
| |
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק"(טז,יח).
פרשתינו השבוע מדברת על הצורך בהקמת מערכת משפט בעם ישראל,
בדבר הזה גם מצווים אומות העולם במסגרת שבע מצוות בני נוח, בצווי השביעי שמובא במסכת סנהדרין (נו,א),והוא- מצות דינים: הקמת מערכת משפט וצדק.
הצורך בהקמת מערכת משפט, צדק ומשטרה הוא חשוב למען היציבות ואורח החיים של בני האדם. פיקוח של משטרה נועד לאכוף את החוק כך שלא כל אדם יעשה מה שרוצה.
ככל שבמדינה יש מערכת חוקה ומשפט חזקה יותר ,כך ישנם פחות אירועים של עבירות על החוק. השלטון במדינה יציב, והדבר משפיע ישירות על האזרחים של אותה מדינה וזה מקנה לה רווחה ויציבות.
מערכת החוקים היא דבר חשוב מאוד , אבל לפני החוקים של המדינה כל אדם חייב לדאוג לשים לעצמו " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים" המדרש מביא בדרך המשל את הצורך של האדם לדאוג לפיקוח על כל מוצא פיו , בכך שהוא מציב גבולות לעצמו. ככל שאדם יציב לעצמו גבולות ויפקח על עצמו יותר, הוא יהיה אדם טוב יותר ומוסרי יותר.
הבעיה שלנו במציאות היום יומית היא חוסר הגבולות , אומנם בתור עם יהודי אנו עם מוסרי, ויחסית לאומות העולם אירועי הפשע אינם באותו קנה מידה שניתן לראות בחו"ל, אבל ברמה האישית ניתן לראות שבשנים האחרונות נפרצו גבולות רבים וישנם אירועים קשים מאוד בחדשות שרק הולכים ומחמירים. רמת הפשיעה בארץ גדלה ואיתה כל הנלווה לך.
תופעה זו נגרמת בגלל חוסר גבולות, כשלאדם אין גבולות בחיים הוא חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לומר דברים ללא חשיבה מוקדמת, להפגין אלימות מילולית ופיזית ללא חשש.
חוסר הגבולות הזה נגרם בגלל שאנו לא שמים אותם לעצמנו. "הבן איש חי" מביא את הדוגמא במילה "שופטים ושוטרים". אם ניקח מהמילה שופטים את האות פה, ומהמילה שוטרים את האות ריש, נקבל את המילה "שוטים", אנשים רבים לא מפעילים מחסומים על פיהם ומדברים בצורה בוטה ללא אבחנה ובלי להפעיל את הראש שלהם, כך שכל דבר שלא נראה להם ישר גורם לפעולה תקיפה.
לכן התורה מצווה אותנו להשים לעצמנו בכל דרכינו שופטים ושוטרים, כשאנו יוצרים גבולות ברורים לעצמנו ועושים כל מאמץ לעמוד בהם אנו אנשים יציבים יותר ומעידים על עצמנו שאנו יותר מאמינים בבורא עולם.
אחת הבעיות הקשות שלנו כחברה היום, זה חוסר הגבולות וזה מתחיל מגיל קטן, הורים רבים אינם מציבים גבולות לילדיהם , מוותרים להם בקלות על כל דבר ,ואז במקום "פרח יפה" צומח "גידול פרא", הורים רבים פשוט "מפחדים" מהילדים שלהם: הם מתרגשים מבכי קל, מצעקות, או חוששים להיראות חלילה כהורים רעים בכך שהם נאלצים להעניש את ילדיהם. חוסר הגבולות זה גורם לחוסר משמעת וחוסר הקשבה והערכה צד הילדים.
הורים רבים נותנים רבות מעצמם למען ילדיהם בתחום הגשמי, והילדים מרגישים שההורים חייבים להם זאת ומבחינתם זה הכול מובן מאליו ,הם לא מודעים למאמץ שעושים למענם וטוענים שהכל מגיע להם. כך רואים איך ילד קטן וחמוד הופך לילד גדול מפונק ומעצבן, והכל בגלל אימא שלא רוצה להיות רעה אלא "מרחמת" עליו, ולא שמה לו גבולות.
דוגמה: לא מציבה לו גבול שהולכים לישון בשעה 8, ואז הילד נרדם בשעה 11 וקם בבוקר מאוחר וכל אחד מאיתנו יכול לשמוע את השכנים מנסים להעיר את בנם שישן עכשיו כי הוא עייף ו"בצדק" הרי הוא הלך לישון מאוחר ואי אפשר להעיר את "הנסיך" עכשיו. ואז יוצאים מאוחר לגן ומכיוון שאתה לא היחיד אז יש פקקים ומגיעים מאוחר ואין אח"כ סבלנות בכביש כלפי השני ויום העבודה מתחיל מראש בצורה לא נוחה, שגם פוגעת בילד.
אם אותה אם הייתה מציבה לבנה גבולות והייתה אומרת לו שבשעה 8 הולכים לישון ולא משנה כלום, אז הילד היה נרדם. אולי בפעם הראשונה זה היה קורה בשעה 9 אבל למחרת זה היה יורד לשעה 8 וחצי ובבוקר הוא היה קם בזמן והיום היה נראה אחרת וזה הכל בזכות זה ששמנו לילד " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים".
שנדע לחנך את ילדינו בצורה נכונה.
שבת שלום!
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל:
[email protected]
עורכת ראשית: הודיה כהן
מחבר: ברי עוז
http://www.galil.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=24541
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2009 22:17 |
|
| |
מהי נבואה? -ב'' מאמרים נפלאים ומתוקים מאת הרב גל טופז לבית איפרגן שליט''א
בס"ד
לכל הקהל הקדוש.ב" מאמרים על "מהות הנבואה בנביאים", מפי רבי ומורי ר"בי ג"ל ט"ופז ל"בית א"יפרגן {הרגלא"ט] שליט"א, שקיבל מסבו המקובל האלוקי רבי שלמה איפרגן זצק"ל , באמצעות הנבואה את המאמרים שלפניכם.תשכילו.{נלקח מאתר-עידן המשיח"]
מאמר סוד הנבואה-"קבלת הרקיע"/ האלוקי רבי שלמה איפרגן זצוק"ל/נמסר בצינור הנבואה לרגלא"ט.
דע לך בני, הרשות ורצו"ן המלך זה סוד הרצון היחידי הזה והינו מגולה בשלשה גוונין{גונים} בסוד השפע החיובי{העליון הנסתר} השפע השלילי{התחתון} ושפע בינים{שפע היסורים}אשר באמצעתו משברים השפע השלילי בכדי להשיג ידיעה בקיום השפע החיובי הינו סוד הנבואה,וידעת השפע החיובי צבעו לבן שפע השלילי{אדום}ושפע היסורים{ירוק},מראה הנבוא"ה הראשוני{שלילי}זה מראה למרחוק והעין לא עומדת בבירור,
בסוד חכמת נביא השקר לא מבררת מקור הנבואה המעורב בסייגים של הסטרא אחרא סוד תורות זרות,וזה סוד של נביאי השקר "מרחוק ה" נראה לי",הרי הבורא יתברך מרחיק אותם מן היכלות הקודש והשגתם שקרית,בסוד גם במידה ודבריהם מתקיימים הינם חלים על דבר שקרי המרוחק מן הקדושה,וגם מרחוק על שם נבואתם גם שמתקיימת מרחיקה הנבראים ח"ו מעבודת השם ולא מקרבם כנבואת נביאי ישראל נביאי אמת ,
וידעת אשר נביאי ישראל ובראשם רעיא מהימנא א"ב הנבואה מקבלים נבואתם מן השפע החיובי{לבן} אשר באמצעות שבירת נבואת השקר{השפע הראשוני} באמצעות שפע היסורים בכך זוכים להארת גדלות בסוד אספקלריאה מאירה,והשכל אשר השפע החיובי סוד הנבואה המאירה מגדיל חכמת הנביא אמת בסוד חכם עדיף מנביא,הרי לך גם נבי"א מעדי"ף חכם,בסוד מקבל נבואתו מן ספירת החכמה הנקראת ע"ד-י"ף גם פ"י ע"ד,החכמה הינה פ"י בגמטריא צ",-
צינור קדושה המכלה כל קליפה דסטרא אחרא{שפע שלילי}בכך שמכה בנביאי האמת יסורים קשים ובכך משבר את יניקת החיצונים מן מ"י-ד"ע גם עד {הנביא} היונק מ"י בינה נסתרות התור"ה,וראה ראשית הרצון היחידי מגלה בנביאי השקר השפע השלילי{צבעו אדום}על שם כל נבואתם הינה חורבן ושממה ואין להם כח לחדש חידושי תורת האמת{תורת ישראל}-
אלא דבריהם מעורבים בתורות זרות הנוגדות דרך תורת ישראל הקדושה אמת יחידה,ולנביא האמת{המקבל מן השפע החיובי סוד הלובן} באמצעות שפע יסורים{צבעו ירוק} על שם מוריק את הכח מן הקליפות הטמאות ועל ידי יסורים הסטרא אחרא{שפע שלילי} על שם נשלל מהם היכולת לערב מידע שקרי בנבואה הנמסרת לנביא האמת,
ועל כך נאמר חכם עדיף מנביא, בסוד נביאי ישראל ובראשם משה רבינו מקבלים הנבואה מן החכמה העליונה הגנוזה לימי הגאולה ולכן מחדשים חידושים אמיתיים וסימנך דבריהם תקפים רק לעניני ממשלה כשרה ההולכת בדרך תורת ישראל ולא בלתה,וזה מבחנו של מלך המשיח עליו נאמר יבוא עני ורוכב על חמור, הרי השפע השלילי{חמור,נביאי השקר המתנבאים על דברים חומריים,עניני העולם הזה התחתון והנפסד וכל נבואתם תוכנה גשמיות עכורה הרי לך נביא השקר נחשף למרות השקר סוד הנבואה אשר לעיתים מטעה},
בעוד הנביא האמת בכח שפע היסורים{שהינו חלק מן השפע החיובי}ובלעדיו אין יכולת לגלות השפע החיובי{דעת האמת נבואת האמת} הינו מכה ובוטש פנימיות נביא האמת ביסורים עין לא ראתה וזאת להבריח רוח הטומאה{השפע השלילי}אשר בלב נדכ"א לא שור"ה בכך נשלל מן זה השפע השלילי האחיזה בכלי{הנבואה} זהו גוף נביא האמת על שם בכח היסורים הנביא{בעל ידיעה} אשר נבואתו מן צד הקדושה,וככל שהיסורים קשים כך הנבואה משובחת ומקורה קודש הקודשים ואין סייגים{מן צד הקליפה השפע השלילי} מעורב בתוכנה,
ועתיד מלך המשי"ח משה רבינו בכח היסורים לגלות תורה חדשה,כנאמר תורה חדשה מאתי תצא,הרי לך אימת תצא, תורתו נקייה בזכות כח האימה{יסורים} השומר שהשפע השלילי{הראשוני} לא יתערב בתורה הקדושה תורת הגאול"ה אמ"ת יחיד"ה בגמטריא כ"ח אמ"ת,ומשיח ישראל עליו נאמר ג"ל עיני ואביטה נפלאות מתורת"ך,
ג"ל עיני גם ענ"ג י.ל.י,הרי לך נביא האמת בכח שם כ{י} גמ{ל} על{י} חסדו משבר "נגע"{השפע השלילי,נבואת השקר} בכח היסורים ובכך מוריד ומגלה לעולם "ענג"{השפע החיובי העליון} ,והבט "נביא אמת" הרי הינו מביא מוחין אמ"ת מעולם העליו"ן{השפע החיובי},
ו"נביא שקר" הינו מביא מוחין שק"ר{מן השפע השלילי} וההבדל בין נביא אמת לנביא שקר,הנביא אמת מלומד ביסורים קשי"ם על שם היסורים מקשים נבואתו והינה אחידה לא נוטה ימינה ולא נוטה שמאלה אלא בקו אמצע{אמת},ונביא ש"קר על מי מנוחות בסוד מנחה את האותיות{בסוד מחליף בלשונו} נבואתו על פי נוחיותו ומשבר ופורץ גדרות תורת ישראל, וסוד המשיח אמת שיבוא עליו נאמר מר"בה דעת מרבה מכאו"ב,הרי לך מרבה ד" ע"ת בסוד ע"ת ע"ת ע"ת ע"ת בגמטריא- אור ע"ב אמ"ת ר"ז חס"ד אמ"ת ס"ד ר"ז חת"ם א" עבו"ר א" אמ"ת ק"ם ק"ם"-
לגאו"ל ע"ם ישראל בזכות תורה חדש"ה,הרי לך תורה חדש"ה מן נביא חד"ש,מלך המשי"ח הינו מחדש הנבוא"ה שנפסק"ה וכעת תורתו מחדשת הנבואה בפנימיות הבריא"ה,משי"ח בגמטריא נח"ש,על שם בכח החידושים{האמיתים}של תורתו משבר ועוקר השפע השלילי{הנחש}וזה גאולה שלמ"ה לישרא"ל עם טהר"ה זוכים בנבואת אמת סוד מטה ע.ר.ה.,
המגלה כי כ"ח עליון{השפע החיובי} כנגד הכח התחתון{השפע השלילי}אשר בזכות היסורים השפע החיובי{נחש דקדושה}-נבואת האמת בולעת נחש דסטרא אחרא{שפע שלילי}ונביאי השקר נבלעים ונכחדים בעת מביטים בתורת"ו",- "ה"משיח קבל"ת" זה"ר" הרקי""ע" ס"ת "תרועה" מוש"ך לתו"ך ישראל צדיקים,אשריכם ישראל הגיע זמן גאולתכם,
רב"י שלמ"ה איפרג"ן בגמטריא מ"ב שיל"ה אמ"ת י"ם איפרג"ן,הרי ל"ך מש"ה בגמטריא שיל"ה בכח שם מ"ב הגדו"ל חותם נבואת אמ"ת בתוך המלכות{ים} בכך ישראל זוכים ל"פרי"{נשמה} נקראת א" ג"ן גם ג"ן פל"א סוד המלאך גפ"נאל{נבואת האמת}, גם ג"פן{המלכות}בפנימיותה אור א"ל{חסדים}גם המלאך אורא"ל אשר בכך א"ל נג"ף ומשמיד נביאי השק"ר{השפע השלילי חל"ף מן העולם לנצח נצחים נקבר ונעלם},אמן ואמן גם אומן הש"ם מה"ש {מ}עולם {ה}וא {ש}מך.
הרי מאמר ב":מאת המקובל האלוקי רבי שלמה איפרגן זצק"ל.נמסר לרבינו הרב גל טופז לבית איפרגן{הרגלא"ט] שליט"א.
מאמ"ר-נביאי הבעל והשקר/ מאת המקובל האלוקי רבי שלמה איפרגן זצוק"ל-נמסר בצינור הנבואה לרב הרגלא"ט.
ד"ע אשר בתקופ"ת אחרי"ת הימי"ם רבי"ם הם האנשים שהטענ"ו לכ"ח הנבוא"ה והמשיחיות ויש לדע"ת אש"ר היכלו"ת הסיטר"א אחר"א אכ"ן חותמי"ם בה"ם בנביאי הבעל והשקר יכולו"ת נבואיו"ת ידיע"ת התור"ה ורזי"ה וצא רא"ה ולמ"ד בעניי"ן שבת"י צ"בי ונת"ן העזת"י אש"ר ידע"ו את כ"ל התור"ה וסודות"יה ורבי"ם המגידי"ם הנגלו" לפניה"ם ומסר"ו לידיעת"ם רזי"ן דרזי"ן והוסי"ף על כ"ך הבע"ל דב"ר ונגל"ה א"ל רבבות הע"ם אש"ר נתנבא"ו ללא" כ"ל ספ"ק ומוכנ"ים להשב"ע ע"ל ארו"ן הקוד"ש ששבת"י צב"י{שר"י}הו"א הגוא"ל המיוע"ד,
וז"ה האחרו"ן ביט"ל הלכו"ת פסוקו"ת וטע"ן למ"ה שמש"ה רבינ"ו גדול הנביאי"ם ל"א הע"ז לטע"ון כזה הדב"ר שהו"א הכת"ר הוא המשי"ח וידו"ע שמש"ה עני"ו באד"ם הרי בו היה חקו"ק עי"ן י"ו השם המפור"ש שבעים פנים של התור"ה י"ו שמ"ה והיה מבוט"ל בביטו"ל עצו"ם ונתכס"ה עד שנאמר ב"ו משה בוש"ש לבוא" הרי האו"ת ל" בו-"א" ,-
או"ר המוחי"ן וז"ה בצירו"ף א" ל" שם א"ל גדו"ל – חס"ד האיר במש"ה ועם כ"ל זא"ת הי"ה מבוט"ל בסוד מ"ב ט"ל החתומי"ם בו וזה"ו סו"ד נבי"א האמ"ת נתכס"ה בסוד מ"ב ומוש"ך שפ"ע בנסת"ר והשפ"ע הינ"ו ט"ל המבט"ל כ"ח הנח"ש ל"ט וד"ע אשר נביאי הבע"ל כוח"ם בכישופי"ם ר"ב צא ורא"ה גאול"ת מצרי"ם וכל מ"ה אשר מש"ה עש"ה בקדו"שה הלל"ו טמאי"ם משכ"ו מן שורש"ם,
בסוד זה כנגד זה עש"ה האלקי"ם הרי ז"ה נביא" האמ"ת ה" יתבר"ך עש"ה כ"ח נוג"ד לו הנקרא ז"ה דסיטר"א אחר"א וראה ז"ה כנגד{נוגד}ז"ה והל"ט כ"ח הכישו"ף נביא"י השק"ר כ"ל ענינ"ם לבט"ל ט"ל כ"ח הקדושה נבי"אי האמ"ת ואלקי"ם יתבר"ך כ"ח מידת הדי"ן בעל כל הכוחו"ת כול"ם, וצא ולמ"ד אשר נבי"א אמ"ת מאמ"ת את אמונ"תו וידיעת"ו את ה" יתבר"ך ראשי"ת בקיו"ם המצוות המעשיו"ת לש"ם הכנ"ת כלי"ם להשרא"ת השכי"נה ולא"חר מכ"ן מוש"ך מוחי"ן{אורות}התור"ה בכד"י להמנ"ע מן אחיז"ת הקליפו"ת משיכ"ת חכמ"ה מעל"ה למט"ה האסו"רה,
ונביא"י הבע"ל לשו"ן בועלי"ם לא לה"ם וטועני"ם אשר ח"ס ושלו"ם העולם הרוחנ"י אי"ן דור"ש קיו"ם מצוות מעשיו"ת ומדוב"ר במשלי"ם רוחניי"ם וכל נבואותיה"ם בעל"י רצו"ן קב"לה עצמ"י אשר להם י"ד ועניי"ן בהשג"תם וד"ע אשר עבר"ם מפוקפ"ק ונושא עניני"ם החובקים חוסר מוס"ר בענינ"י החוק והחברה וצצי"ם משו"ם מקו"ם וטועני"ם שהתור"ה ניתנ"ה להם מי"ד אלקי"ם בעוד הללו שדי"ם אשר מתעתעי"ם בהם וזה סוד רוח אלקי"ם רעה מבעת"ם לשו"ן מעוותת ראיית"ם,-
היא חכמתם לראות אשר נפל"ו ושבויי"ם בידי הס"ם הוא בעל דב"ר המטמ"א נפש"ם ומעט"ר אותם בכת"ר טומאה הוא רוח שטו"ת המדברת ומלחששת עימ"ם וממתיקה עבורם סו"ד המעורב בשקר" וזה הנביא שקר קוש"ר צלמ"ו בצל"ם זה הדמו"ת היא השד היא רוח השטו"ת ומאפש"ר לה לשכו"ן במלבושי"ו ובתמור"ה מעניקי"ם ל"ו מעמד כבוד ושרר"ה שנפשו כה חפצ"ה להשיג"ם בזה העולם עקב כשלונו"ת עבר שחווה בחיי"ו וכאשר עובר מן העו"לם אבד והש"ד לוק"ח הצל"ם הוא המלבוש של נביא השקר ול"א מחזיר"ו והשק"ר הוא הנביא מתבט"ל מן העולם וזה מדור אבדו"ן ,
ונבי"א האמ"ת מנב"א עניני"ם חברתי"ם ממשלתיים עברו נקי ללא רב"ב ובעל מוסר והתנהגו"ת נאות"ה ובכך יוצ"א בתקיפו"ת כנג"ד מחריב"י ומשמיצ"י ה" יתבר"ך ותור"תו ואי"ן משאי"ר מקום לספקו"ת בקש"ר לאמונת"ו בתורת ישראל , וידע"ת אשר נביאי השק"ר אשר כוח"ם מן הרשע והאופ"ל לעול"ם אי"ן משמיצי"ם ומגדפי"ם תורות זרו"ת ומ"ה עו"ד מהללים את הדמוי"ות הרוחני"ות בעלות הטומא"ה הנוראי"ת המשמשי"ם כנביאים בספר"י התור"ה החיצוני"ת היא הסיטרא אחר"א ורא"ה יש"ו הנוצ"רי ומוחמ"ד המוסלמ"י יימח שמ"ם ,-
אש"ר כל כוח"ם טמא ב"ן טמאי"ם ויונקי"ם כוח"ם מן נביא"י האמ"ת וסוחפי"ם המוני העם האר"ץ בדרכי מרמה ושפלו"ת ומבטלי"ם המצוו"ת והעבוד"ה העצמי"ת של הנברא" ומבטיחי"ם עול"ם הב"א ללא צור"ך בעבוד"ה ויגיע"ה וממרידי"ם ומסיתים ללא הפס"ק כנ"גד תורת ישרא"ל קודש הקודשי"ם אמת יחיד"ה , ומקווה אנוכ"י שהינ"ך עימי" וכנג"ד זה שבכ"ל דור יש נשמות אבותינ"ו הקדושי"ם יודע הינך שכנגד"ם נשמ"ות הרשעי"ם כבל{ע}" וב{ל} ה"ם עמל"ק מהווי"ם גילגול"ם של נביא"י השק"ר בני זמננ"ו וידיעת"ם רב"ה ומשיגי"ם באמצ"עות השב"עת שד"ים אש"ר מדמי"ם כמגידי"ם דבר"י וחידוש"י סו"ד ,
והלל"ו אח"רוני"ם חותמי"ם בהם דב"ר נבוא"ה שיקר"י וסתר"י תור"ה אש"ר אי"ן אמת בשורש"ם והנביא"ים בעלי שק"ר בעלי אהב"ה רב"ה לחשיפ"ה ומראי"ם ומתגאי"ם בכ"ח הטומ"אה היונקי"ם מ"ן בע"ל דב"ר כנאמר "עוז פנים לגיהנם" והללו עו"ז -לשו"ן חוז"ק דסיטר"א אחר"א בדבריה"ם שובי"ם ומפילי"ם נפשות נפשות חללי"ם ונכנסי"ם פנימ"ה א"ל הקוד"ש ומחללים ומטמאי"ם תורתינ"ו ואין זוע"ק לפש"ע הנור"א עתידי"ם הללו נביאי בעל ושק"ר הטועני"ם לכ"ח משיח"י לעבו"ר מן העול"ם,
וד"ע נביאי האמ"ת נוהגי"ם כא"ב הנביאי"ם מ"ה השורש כ"ך הענ"ף ומש"ה עני"ו לשו"ן מכוסה ולא נגל"ה ואי"ן מדב"ר גבוהו"ת ונעל"ם עד שמלאכי שמי"ם שאל"ו היש איש בשם ז"ה וכ"ך דר"ך הנביאי"ם הקדושי"ם נביאי האמ"ת הינ"ם נסתרי"ם ול"א נראי"ם ושומרי"ם גדרו"ת ומקיימי"ם המצוות קל"ה כבחמור"ה ודב"ר הנבוא"ה הנאמר מפיה"ם מקויי"ם ותפילת"ם ברו"ב המקרי"ם איננה חוזר"ת ריק"ה אומנ"ם מוכיחי"ם הע"ם קשו"ת וחוסכי"ם ב-רכו"ת לשו"ן אב"ל ד"ע הכ"ל בנסת"ר ולא בנגל"ה,-
וזה סוד הקדו"שה פנימי"ת ול"א ידוע"ה כנאמ"ר ל"א כל מי שברצונ"ו ליטו"ל ה" ייטו"ל ומדוב"ר במטל"ה עו"ל מלכות ה" יתבר"ך והללו נביא"י שקר" פורקי"ם עו"ל עשיית המצוו"ת באופן מעש"י ומראי"ם אותות ומופת"ים אש"ר אי"ן חכמ"ה מתלוו"ת לה"ם ורא"ה מש"ה רבינ"ו עלי"ו השלו"ם חכ"ם גדו"ל הי"ה הרי ה" לימדה"ו כל התור"ה והנבוא"ה עיקר"ה שימש"ה בו לגילו"י רזי"ה והבאת"ה לעם זרע קדושה א"ך נביא"י השק"ר אינ"ם חפצי"ם בסוד"ות התור"ה ואי"ן ידיעת"ם מרכזי"ת עומדת אצל"ם אל"א מדרג"ה העושים בה שימוש להראו"ת גאות"ם ,-
ומערבבי"ם פסוקי"ם מתורתינ"ו תורת ישרא"ל הקדוש"ה בפסוקי"ם רחמנא ליצל"ן דסיטרא אחר"א ספר"י הקורא"ן והברי"ת החד"שה ומצטטי"ם מדב"רי הטומא"ה של אות"ם נביא"ים יימח שמם מוחמ"ד לשו"ן חומ"ד ויש"ו בסו"ד י"מח ש"מו ו"זכרו ומעריצי"ם מופתי"ם דסיטר"א אחר"א הללו עמ"י ארצו"ת אף יות"ר מאשר דבקי"ם ואוהבי"ם סיפו"רי המופתי"ם של נביאנ"ו הקדושי"ם נביאי האמ"ת וד"ע נביא השק"ר חות"ם על עניני הסיטרא אחר"א ללא שמ"ץ של ספ"ק,
וכ"ך גם עמ"י הארצו"ת המאמיני"ם בדרכ"ם המטמאת הנפש ומושכ"ת אות"ה לראש הנחש היכלות השאו"ל וגיהנ"ם תהום רבה א"ך כאש"ר מדוב"ר בעניני" תורת ישרא"ל ללא עיכו"ב מתרצי"ם קושיו"ת וטוענ"ים לא"י הוכחות לקיום המופתי"ם ומביאי"ם דברי מד"ע הסותרי"ם דב"ר תורת ישרא"ל ועוד מינ"י רבי"ם דרכיה"ם ע"ד שהד"ף ייכל"ה עצמ"ו ושורש"ם הרוחנ"י רעיונו"ת טמאי"ם מפת"ח ללא מעצורי"ם ,-
א"ך לא זה המקו"ם לייאו"ש וד"ע כאש"ר מל""ך המשי"ח אשר אמ"ת הו"א יופי"ע המו"ן הע"ם ובראש"ם החכמי"ם חכמים בתור"ה והקב"לה משה רבינו של העידה הם יידע"ו ללא ספ"ק שהוא הנבח"ר ולמר"ות שהוא מכוס"ה כדר"ך כל נביאי הקדו"שה ונטו"ל כל גישמיו"ת יבקשהו להנהיגם , ודע -גישמיו"ת חיצוניות ואהבה להראות כוחם לעיני המון העם סוד נביאי הבעל והשק"ר ובע"ל לשו"ן בעלו"ת,-
רכו"ש כבוד ומעמ"ד אשר מבקשי"ם לעצמ"ם בסוד עג"ל הזה"ב הרי מתנבאי"ם הם נביאי השק"ר ממדרגת עג"ל וכידו"ע זה"ב מידת הגבורה הקש"ה שורש הסיטרא אחר"א מש"ם הקליפ"ה יונק"ת כוח"ה והגישמיו"ת חותמ"ת בנביא"יה ,והקדוש"ה הנביאי"ם מתנבאי"ם מן הזה"ב דקדוש"ה בסוד המילים ז"ה ב"א מדרגת החכמ"ה הנקרא"ת א"ב בסוד א"לפא ב"יתא צירופי"ם אש"ר מכחידי"ם כל קליפ"ה היא הגישמיו"ת ענינ"י העול"ם הלז"ה עול"ם השק"ר זה העול"ם,
ושומר נפש"ו יירח"ק מכוחותיה"ם של נביאי השקר ודברי תור"תם המעורב"ת בענינ"י סיטר"א אחר"א המטמאי"ם הנפ"ש בכ"ל טומאה אפשר"ית וידבו"ק דעת"ו בספר"י הנביאים נביאי ישראל הקדוש"ה ותורת ה" יתבר"ך אלק"י ישרא"ל ויקיים מצוותי"ו אשר ציווה לעמו באמצעות נביאי"ו נאמני"ו ומבוטחנ"י שה" יתבר"ך יהיה עימ"ו וכ"ל אשר יעשה יצלי"ח ויתקד"ש ויטה"ר דעת"ו ונפש"ו עד אשר ישי"ג ידיע"ת ה" יתבר"ך ונזכ"ה לראו"ת משי"ח צדקנ"ו ללא כ"ל עכיב"ה וא"ז יקויי"ם הנבוא"ה "וביום ההוא העביר את רוח הטומאה מן הארץ" {אכי"ר}.
תם ונשלם מאמ"ר-נביאי הבעל והשקר מאת המקובל האלוקי רבי שלמה איפרגן זצוק"ל-נמסר בצינור הנבואה לרב הרגלא"ט.
{נלקח מאתר "עידן המשיח"].
 |
|
|
|
|
|