אומרים שעדיף לשתוק ולהחשב כטיפש מאשר לדבר ולהוכיח שזה נכון.
אבל לכאורה הדברים אמורים רק במי שבאמת אם ידבר יוכיח שהוא לא חכם במיוחד אבל מי שבאמת חכם עדיף שידבר והסייג לחכמה שלו הוא דיבור לא?
או שבאמת גם חכמים שהם באמת חכמים יש משהו חכם בלשתוק? ואם זה ככה אז לא מובן מה פתאום חכם לשתוק אם יש דבר חכמה להגיד? יש משהו מסוים בשתיקה? דיבור בסלע משתוקי בתרי. מה זה אומר? ה המשמעות הפנימית של שתיקה?
נשלח ב-7/10/2009 17:35
תתפלא. לא הרבה יודעים לא לדבר בדברים גדולים בקטנות, הרבה מדברים, כמו שהרבה מסתכלים יותר על החיצוניות באשה למרות שזה ברור שזה לא טוב.
ו...נכון שלפעמים עדיף לשתוק, תלוי במה שאמרתי בהודעה הקודמת.
נשלח ב-7/10/2009 12:09
כל החידוש של ניטשה זה שדברים גדולים צריכים שישתקו בהם כי לדבר בהם בגדלות זה דבר פשוט הרי אם מדברים בקטנות בדברים גדדולים זה מוריד מהערך שלהם אז פשוט שצריך לדבר בהם בגדלות א"כ מה שהוא מחדש זה שצריך לשתוק בהם אז מסתבר שהוא מתכוין להדגיש שלפעמים השתיקה בהם עדיפה אפילו על פני הדיבור בהם בגדלות.
נשלח ב-7/10/2009 09:31
תלוי: מי אומר, למי אומר, מה אומר, מה המציאות.
נשלח ב-7/10/2009 01:38
"דברים גדולים צריכים שישתקו בהם או שידברו בהם בגדלות"
נו... ומה עדיף יותר שישתקו בהם או שידברו בהם בגדלות??
נשלח ב-6/10/2009 23:29
סייג לחכמה שתיקה אכן לא נאמר על אדם שיש לו דבר חכמה להגיד כמדומני.
אך ניטשה כתב ב'הרצון לעוצמה' - "דברים גדולים צריכים שיישתקו בהם או שידברו בהם בגדלות". וזה העניין שתורת הנסתר כתובה בצורה לא ברורה ורגילה. וכן לשון מרן הרב זצ"ל. ודו"ק.
נשלח ב-30/9/2009 22:15
אני התכוונתי לקשר בין השנים, כי שתיקה היא אי עשיה, שגורמת לעשיה שזה המחשבה.
נשלח ב-30/9/2009 20:47
מה שהתכונתי לגבי אי עשייה לא כ"כ קשור לשתיקה אני מיד פותח בהרחבה באשכול חדש.
נשלח ב-30/9/2009 19:44
נכון, לכך התכוונתי, וזו להבנתי מעלת השתיקה בתור כלי ולא בתור מטרה כשלעצמה,
אי עשיה תמיד יהיה למען עשיה, [אין עניין לשבת בעינים עצומות ולנשום רגוע אם זה לא למען שתוכל אח"כ לעשות דברים יותר טוב], אין הרי אידיאל ב'סור מרע' אלא ב'עשה טוב'.
נשלח ב-30/9/2009 17:53
ערב טוב. אחרי שתיקה קצרה אני חוזר שוב..
יעקב, אני גם נהניתי ממה שכתבת, רק שלפי מה שאתה אומר אתה בעצם מתייחס יותר לזה שבמחשבה אפשר להגיע יותר גבוה מדיבור, שלא תמיד אפשר לדבר את מה שחושבים, זה נכון מאד ואני מסכים אבל זה לא עצם השתיקה אלא מה שחושבים כששותקים ואולי אתה באמת מתכוון שאין משהו מסוים בעצם השתיקה אלא שכששותקים אז אפשר לחשוב ולהגיע יותר גבוה מדיבור והשתיקה היא רק כלי ולא משהו בעצמה.
אפשרי, לשתוק זה מעשי כי כדי לשתוק אתה צריך לא לדבר ולפעמים אי עשייה גם נקראת עשייה.
נשלח ב-30/9/2009 00:12
אני לא יודע מה כל כך 'מעשי' בלשתוק... אבל שיהיה.
נשלח ב-29/9/2009 13:39
גוד לד
אכן לכך התכונתי, אך אין סתירה, מבחינה מסוימת פרקטית אז כמו שכתבת באמת בעולם הזה המעשה עיקר, אבל ברמת ההשגה, זא"מ ברמת הלימוד שמביא לידי מעשה אז מחשבה זה הכלי לרמה הכי גבוהה.
[חוץ מזה יש את העניין על דרך הסוד שבדיבור ובמחשבה של יהודי תלויים עולמות הרוחניים שהוא בורא, וההשפעה בעולמות אלו היא יותר ע"י מחשבה ופחות ע"י דיבור ועוד פחות ע"י מעשה]
ואגב, יש חשיבות לחכמה גם ללא המעשה, ישנם מצוות רבות שנעשות בדיבור או במחשבה בלבד, תכילתו של היהודי היא עצם מציאותו כיהודי, אם מישהו למשל מתפלסף באמונה אין לזה מטרה מעשית במובן הפשוט אלא הלימוד כשלעצמו.
נשלח ב-29/9/2009 12:59
לאפשרי
אתה צודק לגבי כיוונו של הדיון
וטוב שאתה מעורר נקודה זו,אך נראה לי שכבר הסברתם יפה את העניין .ומה שרציתי זה להוסיף עוד פן מעשי יותר
כי אני חושב שעם כל הכבוד לפילוסופיה ולחכמה ,כאשר ההתפלספות יכולה לגעת במישור המעשי ולשפר את עצמינו דבר זה עדיף ,לא?
והרי מהי תכליתה של החכמה אם לא להביאנו לידי מעשה..
ליעקב: נהנתי מאוד לקרוא מה שכתבת,וישנם 3 בחינות: המעשה שהוא הנמוך,הדיבור שהוא גבוה יותר,והחשיבה שהיא עליונה על הכל.
ולכאורה המעשה הוא החשוב ביותר,ומדוע הוא הנמוך מכולם? כל מעשה מתחיל קודם כל במוח ובחשיבה ,אך הדיבור מדוע הוא עליון על המעשה? ואולי נאמר שכיון שכאן הוא עולם המעשה לכן המעשה והתוצאה ,היא החשובה מכל. וכן גם הדיבור מביא אותי לידי מעשה.
א גוט ק(וו)יטל
נשלח ב-28/9/2009 21:13
המשך שנה טובה!
משמעות השתיקה [מובאת הרבה בדרך החסידות כ]כזאת שאפשר להגיע על ידה לרמות יותר גבוהות מאשר בדיבור, מהסיבה הפשוטה שדיבור מגביל את הרעיון כיוון שדיבור הוא דרגה אחת פחות ממחשבה, לכן לפעמים זה טוב לשתוק ולהשתמש בכח המחשבה בלבד, ואז אפשר להרחיק לעומק מחשבתי שלא קיים בדיבור.
נשלח ב-28/9/2009 20:31
גוד לד,
איני יודע מה לך ללכת עד האר"י, במקום שבו כבר הבאנו, מן המשנה ומן הגמרא המדברים בשבח השתיקה, אף לחכמים ואף לטפשים.
כוונת שאלת האשכול היתה מה משמעות השתיקה? ולא האם ישנה משמעות לשתיקה.
נשלח ב-24/9/2009 01:38
הגיוניי כתב:
אומרים שעדיף לשתוק ולהחשב כטיפש מאשר לדבר ולהוכיח שזה נכון.
אבל לכאורה הדברים אמורים רק במי שבאמת אם ידבר יוכיח שהוא לא חכם במיוחד אבל מי שבאמת חכם עדיף שידבר והסייג לחכמה שלו הוא דיבור לא?
או שבאמת גם חכמים שהם באמת חכמים יש משהו חכם בלשתוק? ואם זה ככה אז לא מובן מה פתאום חכם לשתוק אם יש דבר חכמה להגיד? יש משהו מסוים בשתיקה? דיבור בסלע משתוקי בתרי. מה זה אומר? ה המשמעות הפנימית של שתיקה?
קראתי פעם בספר על תולדות האר"י הקדוש או רבי חיים ויטאל תלמידו אני לא זוכר בדיוק.....
שאמר לו האר"י שאם הוא רוצה להשיג את החכמה (הקבלה) אחד מן הדברים המועילים ביותר הוא שישתוק ולא ידבר
גם ידוע שזה שקול כמו צום ומזכך את האדם. (תענית דיבור) איך זה עובד בדיוק על האדם ? אינני יודע. אך כך קראתי.
אבל שיהיה.
