דמוקרטיה ואנרכיזם - התפיסה שלי

אני אישית מאמין באנרכיזם או עכ"פ בדמוקרטיה ישירה כשיטה הנכונה הצודקת והמוסרית ביותר.
ובדמוקרטיה ייצוגית ליברלית כשיטה הריאלית ביותר.
וכמאמר החכם דמוקרטיה היא צורת שלטון גרועה ביותר, אך אין יותר טוב ממנה.

דמו-קרטיה ביוונית, המורכבת משני מילים שלטון-העם. כוללת בתוכה את הערכים הליברלים, כזכויות מיעוט, חופש הביטוי והפרט, חופש דת ומדת וכו'.
למותר לציין שהדמוקטריה היוונית כלל לא עמדה בכללי הדמוקרטיה הליברלית, ונהנו ממנה רק מעמד האצולה הגבוהה.

כמו כן גם בארה"ב ערש הדמוקרטיה גם לא נכללו כושים עד לאחרונה גם אחר ביטול העבדות. כמו כן נשים לא היו שוות זכויות. [ישראל מהמדינות הראשונת לזכות בחירה לשנים]

הדמוקרטיה בעיני, היא יותר מאשר "שיטה" מסוימת, או  תנועה פוליטית שהתשרשה במערב.
כל תפיסה אחרת, כמו קומניזם פאשיזם ובוודאי דיקטטורה או תיארוקטיה דתית אפילו רכה, שוללת וכובשת את רצונותיו ויצריו הטובים של האחר.

כל שיטה אחרת מתחילה ממקום של דיכוי ואפליה, של שלילת חירות שלילת הזדמנויות, של "לעולל לאחר מה שאתה לא רוצה שיעוללו לך". לא משנה איך שתקראו לשיטה או לתנועה לא דמוקרטית, עליכם לקורא בילד בשמו "האחר פחות, האחר המיעוט, השונה, השכן איננו שווה ערך לי או לדעותי.

תפיסה זו רואה בדמוקרטיה, השיטה המוסרית ביותר, מעבר לכך שהיא הטובה ביותר.
גם אם יש תפיסות  פילוסופיות למוסר, ועד היום המוסר פושט ולובש צורה דתית או חברתית.
הרי שהמוסר הבסיסי ביותר, המשותף לכל ייצור בעל תבונה הוא, שלאחר מגיע את מה שלי מגיע ואת מה שאני שואף אליו.

המקום היחיד בו אין תוקף למוסר זה, הוא במקום כשהאחר לא רואה בך שווה ערך כלל, כגון טרוריסט שעת מלחמה וכו'.
מעבר לכך שאי אפשר להחיל במצבים אלו כללים דמוקרטיים ליברליים. הרי שאין הצדקה מוסרית לכך.

אשמח להערות.

זו תפיסת עולמי, ולמרות שלכאורה היהדות איננה מכירה בדמוקרטיה.  היות והיא כוללת חקיקה ושפיטה.

הרי שבניגוד למסופר בתנ"ך בו היה טוב ורע שחור לבן.
עובדי ע"ז למול מאמינים. הדברים היו ברורים, הקווים היו נהירים, כולם ראו נביאים שעצרו את השמש, שהביאו תורה בהר עשן. אותת ומופתים וכו'. [רק היצר עשה את שלו, כמסופר בגמרא בחלום עם מנשה.]

היום ממרחק כה רב, קשה לי [ומעניין מה דעתם של שאר חוזרים בתשובה למינהם] לכפות את דעותי ואמונתי על האחר.
ולדעתי זה גם לא מוסרי, אם נתבונן אינלטקטואלית מוסרית, הרי  שהטענה של מעמד הר סיני, שעל זה מתבסתת עיקר האמונה, קלושה מכדי להוציא לפועל דברים דרסטיים. [ אולי אני כופר ? ] כמו מחיית עמלק וכפיית עונשי מוות זוועתים.
 
וכמו שכתבתי באשכול סמוך, שלא יתכן שההבדל בין טאליבן אינקווזיציה והיהדות, תבחן בבתי מדרש ואתרי תשובה למינהם.
ואם נקבל את תיזת המעמד הר סיני כאמת אובייקטיבית, אין כלל צורך בפורום עצכח"י. לדעתי מכיוון שיש בכלל צורך "להוכיח" את האמת הזו, הרי שהיא סובייקטיבית אפילו שאנו מאמינים בה באמת ובתמים.

הרי החוקרים באוניברסיטאות אינם רואים במעמד הר סיני ציון דרך "היסטורי" אלא תיאולוגי.
שיקול דעתו של עצכחניק או מרנן כזה או אחר, וכמובן גם של חוזרים בתשובה כמו אורי זוהר שנולדו מחדש והפנימו את האמונה הלוגית,  לא יכולה לחייב אחד שלא מסכים לכל זה.

עשרות המתאלסמים באירופה גם רואים את הלוגיקה באמונתם הנוכחית, הרי שאם נצמד לאינטלקט ומוסר, יוצא איפה שאנו צריכים לנקוט עמדה אובייקטיבית ביחס לאכיפה דתית.

שמאלני
עליך להסביר דבריך.

מה מפריע לך ?  מתירנות ותועבות ? ערכי המשפחה ?
אלו שני דברים לא קשורים..

ובכלל האובססיביות שלך לראות בדמוקרטיה דבר שלילי, תוך הנמקת טעמים אי רציונליים, כמו לראות בשלטון הבולשביקי  שלטון חיובי.. מעוררת בי מחשבה שמא סימנת מטרה, ואתה מחפש את העיגולים להקיף אותה..

מה שאתה בעצם רוצה להגיד, ששום ערך לא דמוקרטי אינו יכול לעמוד בפני טעם החיים החופשיים. אעשה מה שלבי חפץ ואחרי המבול. זה בעצם מה שעושים בעולם המערבי, מאמללים נשים וילדים, כי לא רוצים לחיות חיים משעממים. יבושם להם.

אתה שואל אם הא-ל היהודי שיחק אותה בכך שיש אידיאל בחיי משפחה ?
יש גם הרואים בדיני טהרה כמתכון איכותי לחיי זוגיות עשירים.

יש הרואים בדברים אלו כפייה וחיים משעממים.
לא ראיתי את עשרות הגויים שרצים להתחרד ולהתייהד בגלל "ערכי המשפחה"..

אלו ערכים דה-פקטו, עכ"פ בדרך שאנשי הדת רוצים להנחיל אותם, עובדה היא שאנשים לא בוחרים בדרך חיים כזאת.

התכוונתי לסיפוק מיני כמשל, אחד קורא לזה אידיאל ואחד קורא לזה יצר אפל. אוקיי?
כעת באים אנשים, גם דמוקרטים וגם אנשי דת, ומסכימים יחד שהתא המשפחתי הוא ערך עליון, ילדים חד הוריים זו בעיה קשה, יש לדאוג שלכל ילד תהיה משפחה יציבה והרמונית ללא בגידות וחריגות.
אלא שבעוד הדמוקרטים רק "מסכימים" לערך הזה מצד אחד ומצד שני הורסים את התא המשפחתי על ידי מתירנות מינית, באים אנשי הדת ואומרים: אי אפשר לתפוס את המקל בשני הקצוות, גם לרצות חיי משפחה מתוקנים וגם לספק את היצר.
אז מי בעיניך הצודקים? איפה פה האמת, בדמוקרטיה או בדת?

התא המשפחתי הינו טיעון של מטיפים דתיים באשר הם.
אונגווליסטים קתולים שיעים סונים, וכמובן יהודים..

מה זה קשור לאמת כזו או אחרת ?

מרכא. נניח שסיפוק מיני הוא אידיאל שצריך לחתור לכך בכל מחיר. האם אתה מוכן להרוס את המשפחה שלך בגלל זה?
באה התורה והגבילה אותך, באו מרנן ורבנן והוסיפו על כך גדרים וסייגים. מה קרה? אז לא תוכל להוציא לפועל את הפנטזיות, אבל נתנו לך את היקר מכל - את התא המשפחתי!
זה המחיר שצריך לשלם עבור האמת הנצחית שהוכיחה את עצמה ולא בעבור ערכים דמוקרטיים חולפים שלא הוכיחו את עצמם.

השאלה היא מה הם יצרים אפלים..
מה שאצלך יצרים אפלים, אצל השני זה אידיאל..

למי הסמכות לקבוע ...לכנסיה ? לאיייטולות ? למרנן ורבנן ? לפילוסופים ?

לגבי החופש שמביא איתו בהכרח פשע, אכן יש למגר את הפשע בדרכים דמוקרטיות, זה אפשרי ראה ערך ג'ולייאני.

ואציין גם מה שכתבתי באשכול סמוך, החברה מוכנה לשלם מחיר עבור חירות, כמו שאנו משלמים מחיר עבור שימוש במשאבי טבע,  או שימוש במכוניות, למרות הקטל הנורא בכבישים.

רוצה חברה אוטופית ? תפסיק לנסוע במכניות כמו כת האמיש.

תוקן על ידי מרכא_טפחא ב- 25/08/2009 19:59:58

מרכא נהדר. אתה יודע מה? אל תסכים איתי שהביטחון האישי של האזרח בבריה"מ לשעבר ירד פלאים מאז התבטל הקומוניזם, אבל תסכים איתי בבקשה שעונשי התורה - ה"זוועתיים" לדעתך - היו מונעים פשעים רבים שהעולם הדמוקרטי אוכל אותם בגדול. הלא כן?
אגב שמעתי ששואלים, אם אמנם כדברי הגמרא בית דין שהרג פעם בשבעים שנה היה נדיר והוא נקרא "קטלן" ואם העונשים החמורים של בן סורר ומורה ועיר הנידחת לא יצאו לפועל מעולם, מדוע היתה התורה צריכה להציב עונשים כאלה שבין כה וכה לא ייצאו לפועל? התשובה היא: הצורך באפקט הרתעה והצורך לגלות כמה חמורים הפשעים האלה בעיני התורה, הם שעמדו לנגד עיני התורה.
הוי אומר, התורה רוצה חברה מתוקנת אך לא דמוקרטית שבה איש כל הישר בעיניו יעשה. לדעתי, הערצת הדמוקרטיה נובעת הישר מהיצרים האפלים שלנו, לעשות ככל העולה על רוחנו. 

שמאלני נכבד

מדוע נסחפתי לדברים בוטים ? הרי זו האמת העירומה.

איפה אתה רוצה לקבל אזרחות, בארה"ב או בברית המועצות בשעתו ?
אני צובט את עצמי בחוזקה לוודא שאינני מתבלבל למקרא תגובתך.

לגבי הבטחון האישי בימות הקומניזם, גם במחנות הריכוז היה בטחון אישי פנימי מאין כמהו.
אחת המדינות המסודרות ביותר מבחינת הבטחון האיש, היא צפון קוריאה....

חבל שיש צורך להסביר דברים אלמנטרים אלה.

מרכא. נסחפת לדברים בוטים.
לגופו של עניין, שאל כל אזרח בברית המועצות לשעבר, אם בלילה הוא פוחד מגנבים וביום - משודדים, יותר מאי פעם, והוא יגיד לך כי הביטחון האישי שלו שונה ללא הכר. פעם היה מוראה של מלכות. היום אין. מוסקבה וקייב דומים היום לשיקאגו מבחינת ריבוי הפשעים. פעם בימי הקומוניסטים, אם רק לא דיברת סרה על השלטון היית חי חיים שלווים.
מרכא יקר, האם ביקרת פעם בברית המועצות? אני ביקרתי לא פעם ולא פעמיים ודיברתי עם המון אנשים ברחוב. זוהי תמונת המצב. האמן לי. יש אנרכיה מוחלטת. המאפייה שולט בכל. הפשע גובר מיום ליום. זו הדמוקרטיה במיטבה.

בעל בעמיו. אתה מתכוון לדברים האלה?

"הדמוקרטיה מאפשרת שינויים מעצם בסיסה, ומתקדמת בהדרגה לקראת חברה טובה יותר. בעולם, המשתנה תמיד, השארת האפשרות לשינוי חברתי פתוחה היא דבר שבהכרח, ואין בה מן הסיכון הכרוך בקבלת מרות אוטופית כזו או אחרת".

בעל בעמיו. אתה כנראה סומך מאוד על רוח האדם שתוביל אותנו מדמוקרטיה אל דמוקרטיה עד החברה אוטופית. אבל אנו מכירים את רוח האדם על קרבה ועל כרעיה. האדם מנצל וינצל את החברה הפתוחה כדי לבצע שחיתות אחר שחיתות, עד שידמה לחיית פרא.  

שמאלני
עיין היטב בספרו של מוהר"ר קרל פופר, החברה הפתוחה ואויביה.