החינוך החרדי

 1) החינוך החרדי מתבסס בעיקר על נורמות וסגירות חברתית.  ויש המקצינים לכנותו אילוף ושטיפת מח.
  2) גם באם יש חינוך ערכי,  הוא מתמקד בעיקרו רק בערכי דת.

החינוך החרדי מוביל לצרות אופקים, לדריכה במקום, וכמו כן לאי שימוש  במוסר אינטלקטואלי כלל, דבר הנוגד את הצדק, את רוח עצכ"ח וכמו כן רוח גדולי ישראל.

אם ישאלו בחור ישיבה מדוע אינו משתחווה לע"ז [דבר הזוי בימנו] הרי שהתשובה האולטימטיבת תיהיה מכיוון שזה אסור בתורה. ולא מכיוון שזה היפך האמת וכו'.

החינוך הסגור, שמבוסס על דוגמות חברתיות, סגירות, שליטה בחייו של הפרט, חסימת מידע. לוקה בחסרים מוסריים, ערכיים, וטקטיים כאחד.
למעשה אין כלל אסטרטגיה חרדית, החינוך החרדי נוצר מאילוצים שונים מימות ההשכלה והציונות, ועד לחוסר היכולת לנתינת אלטרנטיבה לעולם שמבחוץ.
החינוך החרדי, גורם בראש ובראשונה לליקוי חמור במוסר, דוגמא בולטת לכך ניתן להצביע על "שוק" השידוכים, בו איבדו כל מוסר בסיסי ביחסים בינאישים, בו אבות מסיימים חייהם בשביל נוחתם המדומה של חתניהם. ועל זה ניתן לומר ללא שמץ של פחד, לסדום היינו, מיסוד הרוע אינו הופך אותו לטוב.
האפליה בציבור החרדי היא חסרת תקדים ומתבטאת בשידוכים ומקומות הלימוד כאחד, אין זה נכון לומר שהאפליה קיימת רק בעקבות פערים חינוכיים, אם כי שיש מצבים ועיתים שהדבר נכון.

החינוך התורני הדוגמט הבלתי מתפשר שאיננו מניח מקום לאינדיוודאוליות קוברת את האדם למימוש יכולתיו האישים ולהגיע לפסגות רוחניות, ומקובל לומר בשם החזו"א שהישיבות הם בתי קברות לגדולי ישראל, כמו כן אמר שהישיבות מטמאה טהורים ומטהרת טמאים. מה שלא עלתה בליבו של החזו"א שכלל ישראל כולו יכול להקבר תחת הריסות מוסר עקום.

מאידך, החינוך והיררכיה החברתית החרדית, בו הנוער מוגבל לקודים ומחנכים הרודים [לא בהרכח מובן שלילי] בהם יומם ולילה, כמו כן ההתמקדות בתורה בלימוד, ואי תרבות פנאי, שללה כל אפשרות לאלימות בחברה החרדית, שאין בה מקום למצ'ואיסטיות ערסיות וכו'.

אך לא בהכרח השרישה מוסר וערכי אנוש.

דעתי האישית היא, שהמחיר שהחברה הכללית משלמת עבור אינדיוודואליות חירות וחופש, הוא מחיר מסתבר.
למרות האלימות והסמים ושאר מרעין בישין, כמו שהעולם משתמש בנפט למרות החור באוזון, נוסע במכוניות למרות שיש מיליוני הרוגים, בעוד שהמחיר עבור החופש שהוא ערך עצום המחיר פחות בנפש. [כמה נרצחים יש כבר ?  ביחד לתאונות למשל]

יש כמובן גם לציין, שהאלימות במדינת ישראל מקורה בעיקר בסדר יורד ערבים  אתיופים רוסיים ומזרחים-דתיים.

המשך יבוא.

תוקן על ידי מרכא_טפחא ב- 20/08/2009 4:33:21

"נעשה ונשמע"  בלי שאלות בלי תשובות עשה מה שאומרים לך...

האשכול צודק. הפתרון טמון בלימוד תניא, פנימיות התורה, וטעמי המצוות, כבר מגיל צעיר, וגם לנשים. כשמבינים מיהו יהודי, מהי נשמה, מיהו הקב"ה, מה גורמת מצווה לנפש שלי ומה גורמת עבירה לנפש שלי (כבר בעולם הזה)- יש יותר תענוג ואמת פנימית בקיום תומ"צ. וכשהילד רואה שלאביו יש תענוג בקיום מצוות, ולא רק יראה ופחד מ"מה יאמרו השכנים" במקרה הגרוע ו"מה יהיה בגיהנום" במקרה הטוב, הילד ירצה לקיים מצוות כי הוא רואה שנהנים מזה

בס"ד

לדעתי המצב היום כמו אז מזכיר את התגובה הבאה ....

הלומד ללא חברותא נעשה טיפש בהבנת התורה בעומק (ברכות סג:). כדי להבין בתורה היטב צריכים לשמוע תמיד את הדעה הנגדית. על ידי דו שיח הדדי וכן ויכוח ידידותי יגיעו שני הלומדים לבירור האמת. וכך אמר ר' יוחנן אודות ריש לקיש שבלי הוויכוח איתו לא יוציא תורה לאמיתה (ירוש' סנהדרין תחילת פ"ב). אבל לעומת זאת כאשר תלמידי חכמים הם חלילה קנטרנים, בני "כת המנצחים" (לשון מהר"ל, "נתיבות עולם" תחילת נתיב הכעס) שאינן מודים על האמת, ומשתדלים תמיד לבטל דברי מי שאינו סבור כמותם, ולא מתוך אהבת האמת אלא מתוך שחץ וגאווה, לא ישיגו אמיתות התורה. וכבר הזהירו אותנו חז"ל על כך אודות כמה ש"אין תלמודם מתקיים בידם" (עירובין נד. פסחים סו:) כי הם גסי רוח. ויש מעשה מעניין מאד בעניין לוי בן סיסי (ירושלמי יבמות פרק י"ב, הלכה ו') ולא נאריך פה. ולכן אחרי פטירתו של ר' מאיר הכריז ר' יהודה לתלמידיו: "אל יכנסו תלמידי ר' מאיר לכאן, מפני שקנטרנים הם. ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים" (קידושין נב:). מפרש שם רש"י: "קנטרנים, מקניטים. לקפחני וכו' להודיע שהם חריפים ואין עומד כנ

את צודקת ב100 אחוז קרןגפני אך השאלה מה עדיף לחשוף אותו מלכתחילה
הרבנים היו צריכים להקים אינטרנט ייחודי מיד בתחילת הדרך ולא להיות עסוקים בכיבוי שריפות כל הזמן

החינוך החרדי יש בו סוג מסוים של יתרון ומצד שני יש בו גם חיסרון
היתרון של החינוך החרדי הוא מתחיל מגיל 0 דואגים שהילד ילמד בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות אם זה את אותיות א, ב, וכו' עי "המסורה" שלפי עניות דעתי הוא הספר הטוב ביותר שיש ללימוד הקריאה.
כו"כ "הסגירה" של העולם החרדי לא מאפשר ללילד לקבל כל מיני רעיונות לא טובים מבחוץ הדוגמא הבולטת ביותר אלימות.
מצד שני
העולם החרדי די הולך מאחור אחר העולם המתפתח בנושא מיחשוב קבלת אינפורמציה מכל העולם וכאשר ילד מגלה פתאום שיש עולם שלם בחוץ הדבר קורץ לו באופן מיוחד ויכול לדרדר אותו די חזד ולערער לו את כל היצבות שהמגזר בנה עבורו

החינוך החרדי נועד לתת לכל ילד נקודת פתיחה נכונה.
כל אדם מחנך  ומגדל את ילדיו על בסיס הנחות יסוד מסויימים שהם עבורו דברים ברורים ומוחלטים.
אין אדם שפוי שישאיר מרחב חשיבתי לילדיו בדבר המוסריות שברצח.
לאדם החרדי ישנם דברים שהם עבורו הנחות יסוד בסיסיות ומוחלטות שעליהם הוא מחנך את ילדיו. הוא רואה בתורה ובחוקיה מוסר עליון שלא ניתן לערעור וככזה הוא מקנה את ערכיה לילדיו.
התוצאה שנראית לעין שכולם עושים כי כולם עושים. גם היא אפקט חברתי הקיים בכל חברה.
רק שמכיון שבחברה החרדית זה קורה בדברים הנוגעים בתפיסה ערכית וחשיבתית, זה עלול להיתפס כשטיפת מח.

האם יש הבדל בין חינוך לשטיפת מוח? בוודאי. אני מציע שכל אחד ינסה לזהות את הקו המבדיל בין השניים. או אז לא יהיה שום פקפוק שהחינוך החרדי אינו ראוי לשמו.

מי אמר פילוסופיה ????.
תורה מוסר  ! כן כן..
האם לדעתך החינוך החרדי מחנך לתורה ומוסר  ?

יצר לב האדם רע מנעוריו ....בשביל זה יש חינוך.

אך מעשירים את עולמו הפנימי של החניך, אם לא על ידי תורה, הלכה, מוסר, סיפורי צדיקים? מלמדים אותות פילוסופיה? זה לא ידפוק. כי יש בה הרבה מקום לטעות.
ואיך הנגטיביות תבוא ממקום של רצון כנה לעשיית טוב, כאשר יצר לב האדם רע מנעוריו?

הבסיס לחינוך בהשפקת עולמי היא, העשרת עולמו הפנימי של החניך.

אין ספק שבכל חינוך יש פן נגטיבי, ויש צורך בכך בפרט בחינוך יהודי.
אך הנגטיביות צריכה לבוא ממקום של רצון  אינטלקטואלי בסיסי וכנה לעשיית טוב .

מרכא כתב

מרכא_טפחא כתב: בענין אלטרנטיבה לחינוך חרדי. לא באתי להציע אלטרנטיבה, כמו כן לא באתי לבקש רופרמה. יש דברים שצריך לתקן, ועם רצון טוב, אפשר להשקיע בעולמו האינידיוודואלי של הנער החרדי, לחנך בפוזיטיביות, ולהמנע ככל האפשר מחינוך נגטיבי דוגמטי נוקשה, המבוסס בעיקר על היררכיה חברתית פטריארכית.

ציטוטי ?
הדברים אינם חדשים, וכל דרדק יודע זאת.

בענין אלטרנטיבה לחינוך חרדי.
לא באתי להציע אלטרנטיבה, כמו כן לא באתי לבקש רופרמה.

יש דברים שצריך לתקן, ועם רצון טוב, אפשר להשקיע בעולמו האינידיוודואלי של הנער החרדי, לחנך בפוזיטיביות, ולהמנע ככל האפשר מחינוך נגטיבי דוגמטי נוקשה, המבוסס בעיקר על היררכיה חברתית פטריארכית.
 
כפי שכתבתי לעיל, למעשה אין כלל אסטרטגיה חרדית, החינוך החרדי נוצר מאילוצים שונים מימות ההשכלה והציונות, ועד לחוסר היכולת לנתינת אלטרנטיבה לעולם שמבחוץ.

ליבי בוכה בכתיבת שורות אלה, איני בא כלל ממקום של התרסה, מדוע טפלת עלי אשמות אלו ?