"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים

פרשתינו השבוע מדברת על הצורך בהקמת מערכת משפט בעם ישראל,

בדבר הזה גם מצווים אומות העולם במסגרת שבע מצוות בני נוח, בצווי השביעי שמובא במסכת סנהדרין (נו,א),והוא- מצות דינים: הקמת מערכת משפט וצדק.

הצורך בהקמת מערכת משפט, צדק ומשטרה הוא חשוב למען היציבות ואורח החיים של בני האדם. פיקוח של משטרה נועד לאכוף את החוק כך שלא כל אדם יעשה מה שרוצה.

ככל שבמדינה יש מערכת חוקה ומשפט חזקה יותר ,כך ישנם פחות אירועים של עבירות על החוק. השלטון במדינה יציב, והדבר משפיע ישירות על האזרחים של אותה מדינה וזה מקנה לה רווחה ויציבות.

מערכת החוקים היא דבר חשוב מאוד , אבל לפני החוקים של המדינה כל אדם חייב לדאוג לשים לעצמו " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים" המדרש מביא בדרך המשל את הצורך של האדם לדאוג לפיקוח על כל מוצא פיו , בכך שהוא מציב גבולות לעצמו. ככל שאדם יציב לעצמו גבולות ויפקח על עצמו יותר, הוא יהיה אדם טוב יותר ומוסרי יותר.

הבעיה שלנו במציאות היום יומית היא חוסר הגבולות , אומנם בתור עם יהודי אנו עם מוסרי, ויחסית לאומות העולם אירועי הפשע אינם באותו קנה מידה שניתן לראות בחו"ל, אבל ברמה האישית ניתן לראות שבשנים האחרונות נפרצו גבולות רבים וישנם אירועים קשים מאוד בחדשות שרק הולכים ומחמירים. רמת הפשיעה בארץ גדלה ואיתה כל הנלווה לך.

תופעה זו נגרמת בגלל חוסר גבולות, כשלאדם אין גבולות בחיים הוא חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לומר דברים ללא חשיבה מוקדמת, להפגין אלימות מילולית ופיזית ללא חשש.

חוסר הגבולות הזה נגרם בגלל שאנו לא שמים אותם לעצמנו. "הבן איש חי" מביא את הדוגמא במילה "שופטים ושוטרים".  אם ניקח מהמילה שופטים את האות פה, ומהמילה שוטרים את האות ריש, נקבל את המילה "שוטים", אנשים רבים לא מפעילים מחסומים על פיהם ומדברים בצורה בוטה ללא אבחנה ובלי להפעיל את הראש שלהם, כך שכל דבר שלא נראה להם ישר גורם לפעולה תקיפה.

לכן התורה מצווה אותנו להשים לעצמנו בכל דרכינו שופטים ושוטרים, כשאנו יוצרים גבולות ברורים לעצמנו ועושים כל מאמץ לעמוד בהם אנו אנשים יציבים יותר ומעידים על עצמנו שאנו יותר מאמינים בבורא עולם.

אחת הבעיות הקשות שלנו כחברה היום, זה חוסר הגבולות וזה מתחיל מגיל קטן, הורים רבים אינם מציבים גבולות לילדיהם , מוותרים להם בקלות על כל דבר ,ואז במקום "פרח יפה" צומח "גידול פרא", הורים רבים פשוט "מפחדים" מהילדים שלהם: הם מתרגשים מבכי קל, מצעקות, או חוששים להיראות חלילה כהורים רעים בכך שהם נאלצים להעניש את ילדיהם. חוסר הגבולות זה גורם לחוסר משמעת וחוסר הקשבה והערכה צד הילדים.

הורים רבים נותנים רבות מעצמם למען ילדיהם בתחום הגשמי, והילדים מרגישים שההורים חייבים להם זאת ומבחינתם זה הכול מובן מאליו ,הם לא מודעים למאמץ שעושים למענם וטוענים שהכל מגיע להם. כך רואים איך ילד קטן וחמוד הופך לילד גדול מפונק ומעצבן, והכל בגלל אימא שלא רוצה להיות רעה אלא "מרחמת" עליו, ולא שמה לו גבולות.

 דוגמה: לא מציבה לו גבול שהולכים לישון בשעה 8, ואז הילד נרדם בשעה 11 וקם בבוקר מאוחר וכל אחד מאיתנו יכול לשמוע את השכנים מנסים להעיר את בנם שישן עכשיו כי הוא עייף ו"בצדק" הרי הוא הלך לישון מאוחר ואי אפשר להעיר את "הנסיך" עכשיו. ואז יוצאים מאוחר לגן ומכיוון שאתה לא היחיד אז יש פקקים ומגיעים מאוחר ואין אח"כ סבלנות בכביש כלפי השני ויום העבודה מתחיל מראש בצורה לא נוחה, שגם פוגעת בילד.

אם אותה אם הייתה מציבה לבנה גבולות והייתה אומרת לו שבשעה 8 הולכים לישון ולא משנה כלום, אז הילד היה נרדם. אולי בפעם הראשונה זה היה קורה בשעה 9 אבל למחרת זה היה יורד לשעה 8 וחצי ובבוקר הוא היה קם בזמן והיום היה נראה אחרת וזה הכל בזכות זה ששמנו לילד " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים".

שנדע לחנך את ילדינו בצורה נכונה.

שבת שלום!

לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל:

[email protected]

עורכת ראשית: הודיה כהן

מחבר: ברי עוז