אתרא קדישא

עוד מעט יגרשו מכאן את כל אלו שאינם חזונאישניקים.

מעניין מאד, כי שמעתי שנשארו עוד ב' ג' מאנ"ש שעדיין אין להם ניק בעצכ"ח, טוב, אז אני לא מהשניים שלשה האלו.

לאור דבריך שלא התכונת לצחוק,אז סליחה על התקפותי.
את האמת מענין מי אתה?אני גם מהמסתופפים בצילו,ולא האמנתי שיש עוד כאלה ב"נט".
בקשר לגוף דבריך,מה שהזכרת לגבי מוקצה,מענין לברר אם זה באמת כך,כי גם אם נימא שאסור ללובשו בשבת,ואם כן הוה ליה מוקצה מחמת איסור, אבל לצורך גופו ומקומו שרי לטלטל,וא"כ לכאו' לכו"ע  אין לאסור טלטלו בכה"ג.
בקשר לדבריך לעיין מצד בר שאינו מתכוין למה אינו מתכוין?החשש שילחץ במתכוין.
ואם כבר לדון בנושא הנ"ל,לכאו' יל"ד איזה איסור יש בלחיצה על השעון,ואם נימא שזה איסור דרבנן לכאו' זה גזירה לגזירה,אם כי יל"ד שגזירה לגזירה היינו שרבנן לא קבעו זה כאיסור מוחלט על כלל ישראל, אבל עדין יש מקום להחמיר בזה.
עוד יל"ד שיש גונא שיש במכוין שעון משום איסור דאוריתא של מכה בפטיש.

נחמדניק, כיון שפתחת את הדברים אבהיר שוב: הגזירה הזו מבית מדרשו של הגר"ח גריינמן, לא התכוונתי מעולם לצחוק עליו. מפיתו אכלתי ועל שולחנו הסתופפתי. משמע שאתה מכיר, ובכן אצל הגרינמנים חלק מהענין הוא לצחוק בלשון ערומים על כל דבר ובעיקר על עצמם. אין ספק שיש מקום לחוש בכל דבר מצוי (אע"פ שהכלל הוא דבר שאין מתכוין מותר, יל"ע בזה). הענין הוא ש"אצלינו" אוחזים את השעון הנ"ל למוקצה, ואם רואים אותו הולך ליפול לביוב למשל אסור לעצור אותו מכיון שהוא מוקצת מחמת הגזירה הנ"ל. אני לא צוחק על זה, רק עניתי לבעל בעמיו שחשב שלתלמידי החזו"א אנן יתמי לא גוזרים גזרות.

יעקב,
יש תשו' מהגרע"א (אין לי מ"מ כעת) שאין הבדל בזה בין קבר יחיד לשכונת קברות,

מואדיב,
לא נעלמה ממני הלכה שהזכרת, אבל הבדל גדול יש בין הדברים, דשם הרבים עשו להם דרך במקום שהוא רשות הרבים ולאחר שעשו את הדרך ברשות נמצא המת מזיק להם בטומאה, ובזה מפנים את המת כיוון שהוא עכשיו מזיק בטומאה, אבל אם הרבים יחליטו לעשות להם דרך על מקום קבורת המת אטו נקרא אותו 'קבר המזיק' ונפנהו? ואם יחסרו קרקעות למגורים נפנה בית הקברות כדי שיהיה לנו מקום לבנות?

דין קבר המזיק את הרבים נאמר בברייתא על קבר יחיד. האם אין הבדל בין קבר יחיד לשכונת קברות?