שאפתנות. שאיפות = רצונות. אדם שאפתן = אדם שיש לו רצונות שנחשבים לגדולים.
מהותה של השאפתנות, היא הרצון של האדם לחוות שלמות ולהתקרב אל השלמות.
אם אדם אינו שאפתן, הוא לעולם לא יוכל להגיע אל השלמות.
שאפתנות, תעוזה, אומץ, ביטחון עצמי, אמונה עצמית וכולי, הן תכונות נדרשות כדי להגיע אל השלמות.
רק אדם שאפתן מסוגל לא להתפשר על בינוניות אלא להגיע אל השלמות.
מצד שני, השאפתנות גם מפריעה לאדם להנות מהטוב שיש במציאות בכל רגע.
השאפתנות גורמת לאדם לרצות כל הזמן משהו אחר שנראה כטוב יותר.
השאפתנות גורמת לאדם לא להנות ממה שיש לו.
השאפתנות גורמת לאדם להרגיש תחושה של חסר ולא משנה מה יהיה לו.
גם אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה באמת, גם אז הוא ירגיש חסר.
הוא יהיה חסר את המצב של לא להיות חסר כלל.
בכל מקרה, לשאפתנות יש גם צד שמפריע לאדם להיות מאושר.
אז מה עושים ?
תשובה: הופכים את השאפתנות לאמיתית.
פירוש:
על האדם לאמת ולראות כי השאיפות שלו אכן ראויות.
על האדם לשאול את עצמו האם הוא באמת צריך לשאוף ולרצות את מה שהוא רוצה ?
מדוע הוא שואף ורוצה את מה שהוא רוצה ? מה זה שונה מהותית ממה שכבר יש לו כרגע ?
על האדם לוודא כי השאיפות שלו אכן אמיתיות וטובות.
כאשר השאפות הן אמיתיות, על האדם לשאוף אל הטוב ביותר = השלמות המוחלטת של תחושת האושר הפנימי של האדם.
אך כאשר השאפתנות היא מיותרת, פשוט מוותרים עליה כי אין בה צורך.
לסיכום:
אין טוב יותר מאשר שאפתנות ושאיפות אמיתיות וטובות שמובילות את האדם אל השלמות האמיתית.
