בית פורומים חבלי משיח

פרשת השבוע - כי תבוא

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/9/2009 20:04 לינק ישיר 
פרשת השבוע - כי תבוא

בס"ד                                                      פרשת כי-תבוא       י"ג  אלול  התשס"ט

המנהיג=לדורו 

"וּבָאתָ אֶל הַכּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:" 

כלל חשוב למדנו מיתור מילים בפרשה. "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו וגו'". וכי אפשר ללכת אל כהן בדורות קודמים? ומדוע לציין כי מדובר בכהן בדור זה, הן זה מובן מאליו?

השיבו חכמים במדרש: "אין לך אלא שופט שבימיך. יפתח בדורו כשמואל בדורו". יפתח שלא היה מחשובי השופטים, אך בדורו הריהו כשמואל.

כמה פעמים אנו שומעים את המקטרגים והמלעיגים אומרים: הדור שלנו עלוב וקטן, וגם חכמי הדור הם ... לו היה חי בדור שלנו פלוני או אלמוני, הייתי שומע לדעתו, ומציית לדבריו. אבל אלו ...

על כן הקדימו חכמים עצה למכת יצר זו, וקבעו כי אין הצדקה להיתלות בסיבה זו, שכן הדור וראשיו מקבילים הם. כל דור ראוי למנהיגים בהתאם לרמתו ולדרגתו, ועל האדם לקבל את עליונותם עליו. גם אם גדולי העבר חשובים יותר בעיניו, הרי גם אתה קטן יותר מבני דורם, ומה לך לבקר את חכמי דורך?

בסגנון דומה אומרים חכמים על הציווי של הקב"ה למשה: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו ... ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך" (במדבר י"א, ט"ז-י"ז). מפני מה לא נתפרשו שמותיהם של הזקנים הללו, והרי הם הנהיגו את העם יחד עם משה? מדוע העלימה תורה את זהותם, ולא ידוע לנו מי הם? ללמדנו, כי עלינו ללכת אחר בי"ד שבימינו, ולא להיתלות בשמות של חכמים וצדיקים מדורות עברו. והעושה כן בידוע שרק תירוץ הוא בידו להשקיט מצפונו, ואין זו דרכה של תורה.

 

שבת שלום!

הרב יוסף ברוק

מבית "עת לחשוב"

אתר הידברות - http://www.hidabroot.org




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-2/9/2009 22:36 לינק ישיר 

(ישמח משה)

פרשת כי תבא

"תכלה שנה וקללותי'ה תחל שנה וברכותי'ה"

בפרשתנו אנו קוראים על הברכות שיקבלו עם ישראל אם ילכו בדרך ה', ועל הקללות חס ושלום אם לא, ובגמרא במגילה (לא:  ) תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, ובגמרא שם אמרו הטעם כדי שתכלה השנה וקללותי'ה, ובעצרת משום שבו נידונים על פירות האילן.

ועוד יש לבאר את התקנה שקודם שבועות, זמן מתן תורה, קוראים את הקללות המופיעות בפרשת בחוקתי, כדי ללמדנו שמי שילך בדרך התורה תבא עליו הברכה, ומשום כך תיקן עזרא לקרא את הברכות קודם עצרת, וקודם ראש השנה קוראים בקללות המופיעות בספר דברים כדי שלא לפתוח את השנה בקריאת קללות, ועל כן קוראים אותם קדם ראש השנה.

וטעם לשבח נוסף הי'ה בתקנה זו, כאשר עם ישראל שומעים את הקללות שיבואו חס ושלום אם לא ילכו בדרך ה', ואת הברכות אם ילכו בדרך ה', לבם נפתח לתשובה כי מי לא ירצה לקבל ברכה, ובשמים כאשר רואים שעם ישראל חוזרים בתשובה מיד תכלה שנה וקללותיה, וגוזרים גזירות טובות על עם ישראל וכל הקללות נהפכות לברכות.

וכן מובא בזוהר חדש (פרשת כי תבא דף נ"ט) שאמר אליהו הנביא לרשב"י שכל ההבטחות והנחמות של ישראל כתובות באלה הקללות. צא וראה, מלך שאהב את בנו אע"פ שקיללו והכהו, אהבת מעיו עליו, כך הקב"ה אע"פ שקילל, דבריו הם באהבה, בגלוי הן נראות קללות, והן טובות גדולות מפני שאלו הקללות היו באהבה.ע"כ. וע"פ זה ביאר בספר שם משמואל (עמ' שס"ו-שס"ז) שעזרא תיקן לקרוא הקללות בשבת שהן נוטריקון שבת בו תשוב, וע"י התשובה ישראל לוקחים את הברכות שנמצאות בקללות.ע"ש.

וכותב המלבי"ם בספרו הכרמל (ערך כלה) שלשון כליון פירושו דבר שהולך ונחסר עד שהופף לאין. גם אנו קודם תפילת ערבית של ראש השנה מבקשים בפיוט "אחות קטנה" תכלה שנה וקללותיה- תכלה, תלך ותחסר עד שתהפוך לאין, ומה שתשאר זו הברכה בלבד, תחל שנה וברכותיה !




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-2/9/2009 22:38 לינק ישיר 

שנת תשס"ו | שבת פרשת כי תבוא

משפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקה



פסק דין: השגת גבול אצל ספק שיש לו לקוח קבוע / הרב דוד דב לבנון


עוד משהו נחמד מאתר חמדת ימים.

עורך: הרב יואב שטרנברג
פסק הדין אותו אנו מביאים השבוע נכתב בבית הדין האזורי אשקלון.
תיאור המקרה: החברה התובעת קנתה בשר בקביעות מחברה בארגנטינה, כאשר פעם בחצי שנה היו מחדשים את ההסכם ואת תנאי התשלום. בגמר התקופה האחרונה, הודיעה החברה בארגנטינה, שהיא לא תמשיך למכור את הבשר לתובעת, אלא לחברה אחרת – החברה הנתבעת. התובעים הודו שעדיין לא סיכמו את התנאים לעונה הבאה.
התביעה: התובעת טוענת, שהנתבעת נכנסה בגבולם, לקנות את הבשר מהחברה בארגנטינה. וזאת, לדבריהם, ע"י שהציעו תנאים משופרים לחברה המוכרת.
תשובת הנתבע: הנתבעת טענה שתחרות חופשית היא דבר מקובל. שנית, היוזמה לקשר עם החברה בארגנטינה באה ממנה, ולא מהנתבעת. שלישית, הנתבעת הייתה בעצמה הקניינית של הבשר לפני כמה שנים, ואז התובעת נכנסה במקומה.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים: הגמרא במסכת קידושין (דף נט.) אומרת: "עני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו, מאי? אמר ליה: נקרא רשע". ופירש רש"י: עני המהפך בחררה – מחזר אחריה לזכות בה מן ההפקר או שיתננה לו בעל הבית. נקרא רשע – שיורד לחיי חבירו.
בית הדין ציין, שהדין של 'עני המהפך בחררה' אינו מאפשר לבית הדין לחייב את השני להחזיר את החררה לראשון, אלא שאם לא יחזיר נקרא רשע. וממילא, אפילו אם דין זה רלוונטי לתביעה הנ"ל, הוא אינו יכול לגרור צעדים מעשיים, אלא רק לציין כי הנתבעת תיקרא 'רשע'.
נחלקו הראשונים בביאור הדין המופיע בגמרא. רש"י מפרש, שמדובר בעני שרצה לזכות בחררה של הפקר, ואף על פי כן השני שבא וזכה בה לפני הראשון, נקרא רשע. התוספות (ד"ה עני) כתבו בשם רבנו תם, שאם מדובר בחררה של הפקר, היות שהשני לא יוכל למצוא כמותה במקום אחר (שהרי זו חררה בחינם), אינו נקרא רשע; והגמרא מדברת במקום שבו הראשון היה יכול לזכות בחררה בתמורה לעבודה כלשהי, שאז השני נקרא רשע משום שהיה יכול למצוא עבודה במקום אחר.
עוד כתבו התוספות (שם), שאסור למלמד להשכיר עצמו בבית בעל הבית, אם יש שם כעת מלמד אחר. ולכאורה היה מקום ללמוד מדבריהם לנדון דידן. אבל המהרש"ל (סימן לו) כותב, שדברי התוספות נאמרו רק באחד משני המקרים: (א) אם המלמד הראשון נשכר לזמן קצר, שיש להניח שגם המלמד וגם בעל הבית התכוונו להאריך את משך השכירות. (ב) אם מדובר במקום קטן, שיש בו רק מלמד אחד, ולא היה סביר שיבוא מלמד אחר, ואז מן הסתם היה בכוונתו של בעל הבית להמשיך לשכור את המלמד הראשון.
שני תנאים אלו לא שייכם בענייננו, ולכן לדברי המהרש"ל נראה שאין מקום לטענת התובעת.
כמו כן, הרמ"א (חושן משפט סימן רלז סעיף א) כותב, שאם אדם התכוון לקנות חפץ מסוים, אלא שעדיין לא סיכם את מחירו עם המוכר, מותר לאחֵר לקנותו, ואינו נקרא רשע. ואמנם, בפתחי תשובה (שם סק"ג) כתב, שגם קודם פיסוק דמים, כל זמן שהמוכר והקונה נמצאים באמצע משא ומתן, אסור לאדם אחר להיכנס באמצע, אולם בנדון דידן הרי התובעת עוד לא התחילה את המשא ומתן לגבי התקופה החדשה. ולכן גם מסיבה זו לא שייך דין 'עני המהפך בחררה' בנדון דידן.
דין נוסף הרלוונטי לענייננו הוא הדין של 'מרחיקים מצודות הדג מן הדג'. בגמרא בבבא בתרא (דף כא:) נאמר: "אמר רב הונא: האי בר מבואה דאוקי ריחיא, ואתא בר מבואה חבריה וקמוקי גביה, דינא הוא דמעכב עילויה, דאמר ליה: קא פסקת ליה לחיותי. לימא מסייע ליה: מרחיקים מצודת הדג מן הדג כמלא ריצת הדג; וכמה? אמר רבה בר רב הונא: עד פרסה! שאני דגים, דיהבי סייארא".
הגמרא רצתה להביא סיוע לדבריו של רב הונא, הסובר שאסור לבן מבוי להקים עסק מתחרה, מן הברייתא האומרת שאסור לאדם לדוג בקרבת מקום לדייג אחר. אמנם, הגמרא דוחה: "שאני דגים דייהבי סיירא".
בביאור מסקנת הסוגיא עולים מדברי הראשונים והאחרונים שני פירושים עיקריים: (א) בגלל הביטחון שהדגים ייכנסו לרשות הראשון, ובגלל הטרחה וההוצאות שהיו לראשון בלכידת הדגים, מרחיקים את חברו מהם (רש"י, רמב"ן), וחז"ל הם שהחשיבו את הדגים כאילו הם בבעלות הראשון מדרבנן (תוספות בקידושין נט. בשם רבנו מאיר אביו של רבנו תם) (ב) בגלל הביטחון שהדגים ייכנסו למצודה, נחשב הראשון כמהפך בהם, והיות שזו גם אומנותו, יכול לעכב את חברו (רבנו תם). לדעת הר"י מיגאש, יש כאן טעם נוסף, והוא שאם גם השני ידוג, הרי הוא פסיק את חיותו של הראשון לגמרי.
לפי שני הפירושים, יש לוודא תחילה, שהדגים עתידים להיכנס למצודתו של הדייג הראשון. אולם, ברור שוודאות זו גדולה יותר מהוודאות הנדרשת בדין 'עני המהפך בחררה'.
והיות שכבר הראינו שלא שייך כאן לומר דין 'עני המהפך בחררה', לא יהיה שייך גם דין 'מרחיקים מצודות הדג'.
הדין השלישי שיש לדון בנדון דידן הוא דין 'מערופיא'. הרמ"א (חושן משפט סימן קנו סעיף ה) כותב: "אדם שיש לו עובד כוכבים מערופיא יש מקומות שדנין שאסור לאחרים לירד לחיותו ולעסוק עם העובד כוכבים ההוא, ויש מקומות שאין דנין. ויש מתירין לישראל אחר לילך להעובד כוכבים ההוא להלוות לו ולעסוק עמו ולשחודיה ליה ולאפוקי מיניה, דנכסי עובד כוכבים הם כהפקר, וכל הקודם זוכה. ויש אוסרין".
פירוש המושג 'מערופיא' הוא ככל הנראה גוי שהיה עוסק בענייני מסחר רק עם יהודי אחד. על פי זה יש לומר, שהיות והחברה הארגנטינאית הייתה מוכרת אך ורק לתובעת, לדעת הדנים בדין מערופיא, אין לנתבעת לנסות ולהיכנס לעסקים עם אותה חברה ארגנטינאית.
על סמך דברי המהרש"ל (שו"ת, סימן לו) יש להבין כי גוי מערופיא היה אמנם קשור בקשרי עסקים הבנויים על אמון עם היהודי, אבל מחויבות זו נבעה מאילוצים, כגון מקומות שהייתה תקנה שרק יהודים יורשו לעסוק בהלוואות בריבית, ותמיד היה חשש שמא הגוי יחליט ברגע אחד להתנכר לאותו יהודי וינתק את קשריו עמו.
יש מהראשונים שראו את המחויבות של הגוי כלפי היהודי כדבר שאפשר לסמוך עליו, ולכן נתנו למערכת היחסים הזו מעמד של 'מרחיקים מצודות הדג', ויש שראו בעיקר את העובדה שמחויבות זו נובעת מאילוץ, ולכן הקשר בין היהודי לגוי הוא רק זמני, וממילא אין איסור ליהודי אחר לנסות להיכנס במקום הראשון.
מדברי הראשונים מתברר, שדבר זה היה תלוי במקומות שונים – יש מקומות שבהם הגויים היו יותר אמינים, ויש מקומות שבהם הגויים היו פחות אמינים.
היות שבימינו אין קשרים עסקיים מחייבים, ובכל העולם מקובל, שכשנגמר חוזה יש לחדשו, ואז ניתן להתקשר עם מתחרים, ממילא גם דין מערופיא אינו שייך.


תוקן על ידי sarah ב- 02/09/2009 22:34:45




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-3/9/2009 14:49 לינק ישיר 

 

המוסך:

 

השבוע לקראת סוף החופש היתי עם בני משפחתי בחופשה מספר ימים,

 בדר"כ שאתה לא במסגרת הרגילה שלך הדבר קצת מקשה בנושא של תפילה במניין, אומנם השמש שוקעת מאוחר אך ביום רגיל אני רגיל להתפלל תפלת מנחה מוקדם,  כנאמר בבמסכת ברכות הגמרא (ו' ע"ב): "ואמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה,

באמצע היום מחוץ למסגרת הרגילה קשה למצוא מניין , אבל שאדם משתדל במשהוא הוא זוכה לעזרה משמים, חזרתי עם בני משפחתי לביתי באחד הרחובות בעיר יש מספר מוסכים מתחת לשלט של "מוסך נאמן" היה רשום שלט תפילת מנחה כל יום בשעה 14:00 , שמחתי על כך

וניגשתי להתפלל מנחה במקום, מדובר בחדרון קטן בחדר צדדי במוסך בין כל המכוניות שנמצאות לתיקון , באמצע היום הגיעו מניין של אנשים לתפילה  חלק מעובדי המוסך ועוד מספר אנשים שעבודים בשכנות למוסך.

סיפרתי לאישתי על המקום שזכיתי להתפלל בו, אישתי שאלה אייך בדיוק אפשר במקום כזה? זה הרי לא בית כנסת? מבחינת נקיון וקדושה ואפשרות להתפלל בכוונה.

הסברתי לה שזה היה המקום הכי טוב להתפלל בו בחודש אלול והשתדלתי לבקשה כמה שיותר, במקום הזה התפילה עולה ומגיעה לשמים ללא עיקוב.

מכיוון שאנשים עוזבים הכל את העובדה ומקצרים בארוחת הצהרים רק כדי לשמוע קדושה ,

כנאמר בתהילים "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ד': ד' שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל ..."

הם עוצרים ומפללים לבורא עולם מכל הלב, ואם יש תפילה החביבה על בורא עולם זו תפילה

שמכל הלב, הם הפסיקו את העבודה שלהם והלכו לעבודה אחרת : "מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ה' אלוקיכם, מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"; אמרו חכמים: אי זו היא עבודה שבלב? לעבוד את בורא עולם בתפילה מכל הלב.

יהיה רצון שנזכה להתפלל בכוונה כל יום.



פרשת כִּי-תָבוֹא

 

" יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ:  כִּי תִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹקיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו"(כח,ט).

 

בפרשה השבוע מובאות הברכות והקללות שנאמרות ע"י בני ישראל בהר עיבל והר גריזים, מובא תיאור קצר של הברכה שתבוא אם ישמרו את המצוות ותיאור רחב יותר של הצרות שיבואו על עם ישראל במידה ולא ישמרו את המצוות וביניהם הגעה למצב הגרוע של חזרה לעבדות במצרים.

ולכן הפרשה שלנו היא תמיד הפרשה הלפני אחרונה בשנה כדי שלא נסיים את השנה בנושא רע וגם עצם הדברים אמורים לעורר אותנו לחזור בתשובה לקראת השנה החדשה ומה צפוי לנו אם נלך בדרכי השם.

כל אחד מאיתנו היה רוצה שהברכות הרשומות בפרשה יתקיימו בו וכדי לזכות לכך יש בתחילה לקיים את המצוות שקיבלנו מבורא עולם בצורה מושלמת ולקיים את המצווה המובאת בפסוק הנ"ל " וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו"

עלינו ללכת בדרכי הבורא ולהתנהג כמו שהוא מתנהג כלפינו , כלפי אחרים, מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום , מה הוא סלחן אף אתה תהיה סלחן. ככל שנלך ונתנהג בדרכי הבורא יתקיימו בנו כל הברכות שבתורה ונהיה אהובים ע"י הסובבים אותנו  כנאמר במסכת אבות פרק ג'

"כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו", ואנו נמצאים פרק זמן קצר לפני יום הדין , וכדי שנזכה בדין ב"ה עלינו לרצות את הסובבים אותנו, עלינו לסלוח לאלו שפגעו בנו כשם שהבורא סולח לנו על זה שאנו יום יום פוגעים בו בלי לשים לב, עלינו להתחשב ולעזור יותר לנזקקים בימים אלו כשם שהבורא עוזר לנו כל יום ויום .

וכשאדם יבדוק את עצמו ויראה שהוא מקיים את הדברים הוא יכול לעמוד בראש השנה מול בורא עולם ללא דאגה , ולדעת שהוא עושה את רצון הבורא והוא מבקש עוד שנה בה הוא יוכל לקדש שם שמים.

 

 

אלול - קבלות לשנה החדשה:

 

במסגרת התהליך של החזרה בתשובה שאנו עוברים בחודש הזה מלבד החרטה וחזרה בתשובה עלינו לקבל על עצמנו קבלה לעתיד לבוא.

אם פגמנו במשהו עלינו לקבל על עצמנו לא לחזור על הדבר עוד. בתקופה הזאת ועד יום כיפור אנשים מקבלים על עצמם קבלות לקראת השנה החדשה , מדובר אולי בדברים קטנים אבל אם כל יום נקבל על עצמנו קבלה אחת קטנה ועד יום כיפור תהיינה כמה קבלות "קטנות" שיצטרפו לחשבון גדול שיעזרו לנו לזכות בדין.

רציתי לתת דוגמא לקבלה קטנה , שאותה למדתי מבני הקטן בן השלוש.

בשבת האחרונה אשתי הביאה אותו לבית הכנסת לתפילת ערבית של שבת, הוא ישב לידי והביט מסביב וכשאמרו קדיש הוא גם אמר אמן , כשאמרו קריאת שמע הצטרף וזכר להגיד את הפרשה הראשונה שלמד בגן

לקראת סוף התפילה לאחר הקדיש הציבור אומר את תפילת עלינו לשבח

מיד לאחר שנאמר הקדיש והחזן החל לומר את המילים הראשונות של עלינו לשבח הבן שלי שם לב לכך שחלק מהאנשים יוצאים מבית הכנסת בעוד אני ואחרים קוראים את התפילה אז הוא קרא בקול תמים

"רגע, חכו, לאן אתם הולכים?" הוא לא הבין לאן חלק מהאנשים הולכים בעוד אנחנו נשארים. הוא הבין שאנו עדיין במסגרת תפילה ולא הבין למה חלק מהאנשים פורשים מהציבור.

ואכן אתה רואה איך הדברים נראים דרך ילד קטן, אך איך הדברים נראים כלפי שמים?

אני חושב שלקראת השנה החדשה ניתן לקבל על עצמנו בלי  נדר

לקרוא את תפילת עלינו לשבח לאט וברוגע ורק אז לעזוב את בית הכנסת, וגם מי שמקפיד על הנושא אולי אפילו להוסיף באמירת מזמור תהילים נוסף לפני היציאה מבית הכנסת, ואני מאמין שקבלה כזו קטנה  יכולה להשפיע רבות.

יהי רצון שנזכה ב"ה לשנה טובה ומבורכת.

 

שבת שלום!

 לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה  ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה  בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון  לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי  בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה.

לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים

[email protected]

לידיעת הציבור כל יום (חול) מתקיים מניין מנחה בשעה 14:00 במוסך נאמן ברחוב העצמאות 10 יהוד.


ברי עוז, יש בעיה עם האימייל - אנא שלח לי מסר לפרטי. צברית.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
שבת שלום

 



תוקן על ידי ברי_עוז ב- 03/09/2009 15:04:50

 



תוקן על ידי 3ברית ב- 04/09/2009 12:18:52




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > חבלי משיח > פרשת השבוע - כי תבוא
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext