| נשלח ב-3/9/2009 11:18 |
 |
| |
רצונות והגדרותיהם החומריים והרוחניים
לכל אחד משלושת הרצונות שלהלן ישנו הגדרה אחת חומרית והגדרה שניה רוחנית. האם מקובל עליכם ההגדרות כדלהלן?
הנאה
- תאווה
- אור אין סוף
סיפוק
- הצלחה
- השתדלות
ביטחון
- ביטחון עצמי
- ביטחון בהשם
תוקן על ידי אסטרו_נט ב- 03/09/2009 11:21:28
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2009 11:46 |
|
| |
| אסטרו_נט כתב: |  | הנאה רוחנית= הנאה מהמעשים שבדרך למטרה
הנאה גשמית= הנאה מהמטרה הסופית. |
|
לדעתי אין דבר כזה הנאה גשמית\רוחנית, יש רק הנאה,
והנאה יכול להגיע מכל מיני דרכים גשמים או רוחנים
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2009 17:31 |
|
| |
| חזןגדול כתב: | | אבל למה לא תגיד פשוט שבאמת יש שתי סוגים של הנאות יש הנאה רוחנית מדברים רוחניים כמו תורה ומצוות ויש הנאה מתאוות חומריות הרי לזה התכונת לא?
|
|
אני מסכים אתך, אבל לא לזה בדיוק התכוונתי, בכל מקרה זה כבר לא רלוונטי מבחינתי.
ובלי קשר לדיון לעיל, האם אתה מוצא הקבלה בין הדברים שכתבת (מצוטט) לחלוקה להלן?
הנאה רוחנית= הנאה מהמעשים שבדרך למטרה
הנאה גשמית= הנאה מהמטרה הסופית.
בשורה תחתונה וביסוד היסודות של החומר והרוח, כך הוא האופן המדויק והממצה ביותר להסביר את החלוקה בין החומר והרוח...
התסכימו איתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2009 17:56 |
|
| |
אלה שלפני התמקדו בעיקר בנושא ההשתדלות, יש לי איזה רעיון בנושא הזה אבל זה לא כ"כ מתאים למטרת האשכול הזה ספציפית אז אני אפתח על זה נושא חדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2009 17:52 |
|
| |
אסטרו נט, בעצם לכל רצון שיש לנו שאנחנו מנסים להשיג יכולה להיות הגדרה חומרית והגדרה רוחנית זה רק תלוי במניעים של הרצון אם הוא נובע ממניעים טהורים משאיפה של התעלות אז הוא רוחני אבל אם הוא נובע מתאוה וחומריות אז הוא חומרי.
כתבת:
הנאה
1. תאוה
2. אור אין סוף
אני לא כ"כ יודע מה זה אור אין סוף לכן קשה לי לתרגם את זה בתור הגדרה של הנאה רוחנית. אבל למה לא תגיד פשוט שבאמת יש שתי סוגים של הנאות יש הנאה רוחנית מדברים רוחניים כמו תורה ומצוות ויש הנאה מתאוות חומריות הרי לזה התכונת לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2009 20:47 |
|
| |
החלוקה שלך נכונה,
אבל יש להבדיל בין השתדלות חומרית שאכן ניתן כעונש, לבין ההשתדלות הרוחנית שלא ניתן כעונש אלא כעבודה תמורת משכורת. וגם ההשתדלות החומרית הוא אכן עונש בהגדרה אבל זה לא עונש כפשוטו, אלא אולי עבודה קשה יותר תמורת אותו משכורת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 16:13 |
|
| |
העבודה הפיזית היא עונש, "השתדלות פיזית", אבל העבודה הרוחנית, ההשתדלות גם אם לא מצליחים לסיים ולהשיג את המטרה, זה לא עונש.
לא לאכול מעץ הדעת זה לא רק השתדלות, זו גם המטרה, ואדם הראשון השיג אותה כל זמן שלא אכל.
אם המסקנא נכונה : "ההשתדלות התרחבה" יוצא שגם לפני כן ה'קצת' השתדלות זה עונש בקטן, על מה?!
העבודה הרוחנית להשתדל ולהשיג את המקסימום הרוחני היתה לפני ואחרי החטא, כל ההבדל הוא בעונש הפיזי, "בזיעת אפיך", ולא שיקבל מן המוכן, זה בעצם סימל את הירידה מעולם רוחני מושלם לעולם גשמי.
אנחנו "מענישים את עמנו" כי אנחנו גשמיים, והתאווה הגשמית היא להשיג מטרה ולא לעבודה והשתדלות, כמו שכתוב "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו", התאווה דורשת הכל, ואילו הרוחניות רואה תמיד את חצי הכוס המלאה.
אסטרו, אני חושב שהיטבת להגדיר את ה"סיפוק".
תוקן על ידי yakov7 ב- 04/09/2009 16:11:37
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 16:06 |
|
| |
כפי שכתבת קודם לכן מסתבר שה"עונש" הזה הוא מתנה. אנחנו מתקנים את חטא אדם הראשון וכתוצאה צוברים זכויות. כל החטא של אדם הראשון היה מתוכנן מראש כדי שנוכל לקבל את ה"עונש".
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 15:38 |
|
| |
בטח עונש!
זהו העונש על חטא אדם הראשון. "בזיעת אפיך תאכל לחם"
קודם החטא ההשתדלות היחידה שהייתה בעולם היא להתגבר ולהתאפק מאכילת פרי עץ הדעת.
ההשתדלות התרחבה, בתור עונש.
נכון שאנחנו מענישים את עצמנו, לא חסרים תחומים בהם האדם "דופק את עצמו",...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 14:57 |
|
| |
לא יודע עונש אבל זה סוג של אתגר. סביר להניח שאלוקים יכל ליצור בנו תחושת סיפוק גם ללא השתדלות אבל אין מציאות כזאת.
אנחנו אבל הרבה פעמים מענישים את עצמנו בכך שאנחנו לא מעריכים את העשייה בעצם ההשתדלות אלא בהגעה להישג כלשהו, כי אז אנחנו מרחיקים מעצמנו את היכולת לחוש סיפוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 14:45 |
|
| |
למרות שההשתדלות שמוטלת עלינו היא עונש, היא זו הנותנת לנו סיפוק.
זה מדהים!.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 13:56 |
|
| |
| רותם24 כתב: | | |
לדעתי ''שכר'' מדויק יותר מ''סיפוק''.
|
|
את מתכוונת לומר שהסיפוק הוא השכר?
אני חושב שהסיפוק איננו השכר, השכר הוא ההנאה (הרצון הראשון)
אמנם הסיפוק מעצים את השכר בכך שהוא מתווסף להנאה, [זהו בעצם הסיבה לשהותינו בעולם הזה שלא נרגיש "נהמי דכיסופי"= אוכלי חינם]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 10:34 |
|
| |
לדעתי ''שכר'' מדויק יותר מ''סיפוק''.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 23:09 |
|
| |
| רותם24 כתב: | | | מדוע בהגדרה ''הרוחנית'' של סיפוק בחרת בהשתדלות? |
|
אני חושב שהסיפוק נובע ממעשים ולא מהישגים.
ולכן..
סיפוק
- הצלחה. כלומר: האדם החומרי רואה את השלמת העשייה בנקודה בה הוא השיג את המטרה.
- השתדלות. כלומר: האדם הרוחני רואה את השלמת העשייה בנקודה בה הוא מרגיש שעשה כפי יכולתו למען המטרה.
הביטחון לעומת זאת נובע מרכושנות, האדם מרגיש בטוח כאשר יש לו את מה שהוא חפץ, ולכן....
ביטחון
- רכושניות. האדם החומרי מרגיש בטוח רק אם קבל את המטרה שאותה הוא מחשיב.
- הסתפקות. האדם הרוחני מרגיש בטוח תמיד כי הוא מאמין שכל מה שיש לו זהו בדיוק מה שהוא צריך ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 22:48 |
|
| |
מדוע בהגדרה ''הרוחנית'' של סיפוק בחרת בהשתדלות?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 17:33 |
|
| |
כן, מחשבת לב, זו הכוונה בעצם.
אבל עכשיו אני ישנה את השלישי למשהו שנשמע לי יותר מדויק...
ביטחון
- רכושניות
- הסתפקות
תוקן על ידי אסטרו_נט ב- 03/09/2009 17:36:01
|
|
|
|
|
