mzohar: שיבוט - ההשלכות
תודעת השיבוט פרצה לעולם בשנת 1997 כאשר כבשה העונה לשם 'דולי' יצאה אל אויר העולם. נראה לי יש בכך כמה נידונים הלכתיים תיאורטיים ואולי אפילו מעשיים.. עם השלכות מעניינות.
השיבוט הוא בעצם שיכפול גנטי של תא. בכל תא בגוף החי יש DNA שכולל בתוכו את כל הנתונים הגנטיים של הגוף, אלא שכל תא למרות ה'ידע' שבו הוא משמש רק לפעילות גופנית ספציפית. בשיבוט לוקחים תא אחד ובעצם גורמים לו וממריצים אותו להשתמש בכל ה'מידע' שבו.
איך מייצרים עובר? לוקחים ביצית נקבית ו'מרוקנים' אותה מכל גן DNA של בעלת הביצית, ומשאירים רק את תכונת הביצית כבית קיבול לאותו תא שאמור להשתבט. כעת מכניסים לתוך אותו כלי קיבול ריק מגנים (הביצית) את אותו התא המשתבט. לאחר תהליך זה (המכונה: השתלה גרעינית) משתילים את הביצית לאם פונדקאית.
התוצאה היא בעצם יצור חי שדומה במבנה הגנטי אך ורק לאותו תא גנטי שנלקח מאדם מסויים.
השאלות הבסיסיות שנולדות הן:
א. האם מדובר ביצור חדש או בהרחבת היצור הקודם (יתכן שזה שונה בין אדם לחיה?).
ב. מי מוגדרת האם, בעלת הביצית או האם הפונדקאית או שאין אם?
ג. האם המשבט עצמו יש לו שייכות לנוצר מפעילותו, או שמא הוא ס"ה מסייע ומיילד בעלמא.
נקח לדוגמא את הכבשה דולי, יש לדון האם היא נחשבת לאותו בע"ח ממנו היא שוכפלה. ישנן נ"מ רבות בעניין שבעצם נובעות מהנקודות הללו. האם זו בכלל חיה קונבנציונלית וגם א"כ האם דינה ככבשה מכיוון ששובטה מגן/תא כיבשתי. או שהיא כלל אינה מוגדרת כבע"ח שנברא בששת ימי בראשית אלא השיבוט הוא יצור בפנ"ע, או אולי השיבוט אינו אלא איבר של החיה ממנו נלקח התא או הביצית, וא"כ האם יש לה דינים של יצור חי. אעלה כמה נקודות:
א. האם דינה של דולי ככבשה או שמא כחיה מחודשת שאין אנו יודעים מה דינה ולא ידועים סימני כשרותה?
ב. האם שיבוט חיה טמאה אסור באכילה?
ג. האם יש לדולי דין 'אבר מן החי', ומה הדין כאשר התאים לשיכפול נלקחו מבהמה שחוטה?
ד. האם אפשר להקריב את דולי לקרבן וא"כ ממתי נמנה גילה?
ה. האם מותר לאכול את בשרה של דולי בצוותא עם גבינה צהובה הולנדית?
ו. האם יש דין בכור בהמה ופדיון פטר חמור במשובטים?
ז. האם חייבים במעשר בהמה על בהמה משובטת?
ח. האם חלבה ודמה, גיד הנשה שלה וכו' אסורים באכילה כמו בשאר בהמות?
ט. האם חייבים עליה מדין "כל שוכב עם בהמה – מות יומת"?
י. שור משובט שנגח האם משלם ח"נ משיבוטו, האם יש לו העדאה והאם בעליו מתחייב בכופר כשהרג אדם?
יא. אם שובט משור מועד הוא מועד במהותו?
יב. אם נפל לבור האם דינו כשור (בע"ח) או ככלים?
יג. אם יגנבו ממני את דולי ויטבחוה או ימכרוה, יצטרכו לשבט אותה ולהכפילה פי ארבעה וחמשה כדי לשלם על הטביחה/מכירה?
יד. אם אשתמש בדולי לחרישה האם היא בכלל כלאי בהמה : 1) לגבי בהמות שלא דומות לה גנטית (אם שובטה מחמור לחרוש עם שור). 2) לגבי אותו זן ממנו שובטה. 3) לגבי שיבוט אחר שלא שובט מאותו הזן הגנטי. 4) לגבי שיבוט זהה גנטית.
טו. מה דינה לגבי עגלה ערופה, האם "שלא עבד בה וכו'" מספיק בה או צריך גם ב'אמה' הגנטית?
טז. האם יצירה גנטית בדמות פרה אדומה יחד עם עץ ארז, אזוב, שני תולעת, שתי ציפורים משובטות ומים חיים יכולים להוות אפר מקלה?
יז. לגבי טומאה, מה הדין שיבוט של שמונה שרצים?
יח. האם תרנגול משובט מועיל למנהג כפרות?
כמובן שאפשר להמשיך עם עוד חקירות ושאלות רבות הזויות, בינתיים אסתפק באלו לגבי שיבוט בע"ח.
עניין השיבוט מסתבך עוד יותר כאשר המשבטים כבר מתחילים לדון על שיבוט אדם, וישנן שמועות שכבר מסתובבים בנ"א משובטים ביננו. האם המשובט הוא אדם בפני עצמו, למי הוא מתייחס, אולי דינו כגולם שנברא ע"פ ס"י [ומה באמת דינו של גולם?]... אנסה שוב לכתוב כמה נ"מ:
א. האם חייב במצוות?
ב. האם יש לו יחוס – משובט מכהן כהן, משובט ממזר - ממזר?
ג. משובט מעמלק/שבעה עממין, מצווה להורגו?
ד. האם יש לו דין כיבוד אב ואם להורי אותו אדם שממנו שובט?
ה. או שמא נחשב כבנו של אותו אדם שנלקחו ממנו התא לשכפול או שמא בנו של מבצע השיבוט?
ו. האם האם היא תורמת הביצית, הפונדקאית או שמא המשבט?
ז. א"כ האם קיים מצוות פו"ר ע"י ששיבט מגופו, או לפחות 'לשבת יצרה'?
ח. האם אדם שאביו שיבט את עצמו, חייב לכבד את המשובט כאביו?
ט. מה גילו לגבי חיוב במצוות האם כקטן שנולד?
י. משובטת קטנה, משבטה משיאה ומפר נדריה?
יא. האם מביא ביכורים – האם יכול לומר "לאבותינו"?
יב. האם יש לשיבוט איסורי קורבה של עריות ואלו?
יג. שובטה מנשואה – אשת איש (ביגמיה?!)?
יד. שובטה מבעולה מה דינה לכהן גדול?
טו. שניים ששובטו מאותם הגנים האם הם אחים, נ"מ ליבום לנחלות וכו'?
טז. מי יורש אותו, והאם הוא עצמו יורש מי מהשותפים ביצירתו, וא"כ את מי הוא יורש?
יז. האם מברכים עליו 'משנה הבריות' - אם הוא גמד, 'שחלק מחוכמתו לבשר ודם' - אם הוא חכם וכו' [אולי סתם זו בריה משונה וצריך לברך עליה איזו ברכה כלשהי..]?
יח. משובטת מברכת 'שעשני כרצונו'?!
יט. האם מתאבלים עליו, מי (חוץ מבניו ואשתו, לכאורה)?
כ. כשמת ללא בנים האם יש לו דין של מת מצווה?
כא. האם יש לו דין בכור לגבי פדיון, ואם שובט מבכור שלא נפדה חייב לפדות עצמו?
כב. האם ירצעו את אוזנו - "אוזן ששמעה בהר סיני"?
כג. הגונבו, חייב משום "לא תגנוב" או "לא תגנובו"?
כד. האם צריך לאוהבו – ואהבת לרעך כמוך"?
כה. מה דין ההורגו?
כו. הרודף אחר משובט להורגו, דינו כרודף?
כז. האם מותר לאכול את בשרו (עד כמה שאכן יש איסור באכילת בשר אדם)?
כח. משובט קטן שהזיק, אביו/בעליו חייבים/פטורים כקטן שהזיק, או כממון המזיק?
כט. משובט קטן שזולל וסובא ואינו שומע בקול... (מי?) – נהרג מדין בן סורר?
ל. האם למשובט יש נשמה, האם הוא בר גילגול?
גם כאן אפשר להמשיך ולחקור עוד ועוד חקירות על אין ספור סיטואציות מעניינות והזויות. כתבתי מדגם בלבד.
ובאמת מעבר לכל השאלות התיאורטיות הללו מה עמדת ההלכה, האם מותר/אסור לשבט?
הרי ישנן בעיות אתיות ומוסריות רבות, אך לא אאריך בכך כרגע.
'הנה מה טוב ומה נעים שבט אחים גם יחד...'
נ.ב. כמובן כל הנכתב הוא לחידוד בעלמא ולא כל השאלות קושיות עצומות וחקירות עמוקות, מטרתן היא לבטא את הבעיתיות ההלכתית בשיבוט, אשמח לתגובות רציניות והוכחות הלכתיות מה דין משובט מבחינה הלכתית, ומהי ההתייחסות ההלכתית ליצירת שיבוט אדם/בע"ח.
_________________
מ. זוהר
