1.      ש"צ בימים נוראים צריך שיוציא כל אדם בתפילתו, ואם היה לו שונא ומכוון שלא להוציאו, גם אוהביו אינם יוצאים בתפילתו. (סימן תקפ"א סעיף א' ברמ"א).

2.      בעשרת ימי תשובה רק אם אמר "האל הקדוש" ולא נזכר תוך כדי דיבור צריך לחזור לראש התפילה, בשאר השינויים אם טעה אינו חוזר.(ס' תקפ"ב סע' א' ומשנ"ב).

3.     תפוח בדבש: יתעורר אדם בתשובה כשיאמר "יהי רצון" ויתפלל על זה בלב שלם. והתפוח עיקר ומברך עליו ופוטר את הדבש, ואף שהתפוח נאכל אחר ברכת "המוציא" מ"מ צריך לברך עליו, ויש לומר את ה"יהי רצון" לאחר תחילת האכילה ולא בין הברכה לאכילה  (ס' תקפ"ג ומשנה ברורה סימן קטן ג').

נזכיר כי בתמרים עלולים להיות תולעים, לכן חובה לחצות את התמר לשניים לפני הברכה והאכילה ולראות אם בשר הפרי טרי,וללא סימני אבקה לבנה ,חורים או עובש או קורים או תולעים ממש.

לאוכלים "אננס" ו"פפאיה" נזכיר שברכתם "בורא פרי האדמה".

4.     בר"ה אין אומרים את הפיסקה "אבינו מלכנו חטאנו לפניך", מפני שאין וידוי בר"ה,(סימן תקפ"ד ומשנ"ב סק"ג).ויש לומר "קרע רע גזר..." בנשימה אחת, דהינו: שיקרע הוא יתברך הרע שבגזרה.

5.     בתקיעת שופר "לא יצא ידי חובתו עד שיתכוון שומע(=הקהל) ומשמיע(=הבעל תוקע)" (סימן תקפ"ט סעיף ח').

6.     אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו" על ברכת השופר (סימן תקפ"ה).

7.     אין לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בכמה מחזורים בין תקיעות דמיושב(=לפני מוסף) בגלל שזה הפסק בדיבור, ובגלל שמות המלאכים הנזכרים שם שאסור לאמרם,(סימן תקצ"ב משנ"ב סימן קטן י"ב, הגר"א, ושו"ת מנחת אליעזר ח"א ס' ע"ה ושו"ת יביע אומר ח"א(או"ח) ס' ל"ה, ושו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל"ד,  "תשובות והנהגות" חלק א' סימן שמ"ד, וכן כתבו פוסקים רבים).

8.       אסור לדבר בין תקיעות מיושב(התקיעות לפני מוסף) עד סוף תקיעות מעומד, (סימן תקצ"ב סעיף ג').

9.       ביום השני של ר"ה גם ללא בגד או פרי חדש יש לומר בקידוש "שהחיינו",(סימן ת"ר, משנה ברורה(=משנ"ב) סק"ה),אוכלים את הרימון ביום השני מיד לאחר הקידוש ולפני נטילת ידים ויש לברך עליו ברכה מעין ג' ואין ברכת המזון פוטרת ברכה על הרימון הנאכל לפני הסעודה אא"כ בדעתו לאכול מן הרימון גם בתוך הסעודה (סימן קע"ו ומשנה ברורה ס"ק ב' אות ז').

10.     יש להכין נרות בפמוטים בערב החג גם ליום השני כי אסור בחג לחממם ולהדביקם. למדליקים בנרונים, מותר ביום השני להוציא את הדיסקית מכוסית הזכוכית ולתת בתוכה נרון חדש.

11.     אין להכין ביום הראשון ליום השני  (כגון :חימום האוכל, עריכת שולחן),  אלא מצאת השבת  (19:18 ), .וכן והדלקת הנרות ביום השני תיעשה משעה זו ואילך ולאחר אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש",(שמירת שבת כהלכתה חלק ב' פרק מ"ד סע' ג')., כ"כ בתפילת ערבית של היום השני יש לומר "ותודיענו",ובקידוש יש לומר לפי הסדר יקנה"ז =ברכת הגפן,קידוש ,בורא מאורי האש(על הנרות שהודלקו לחג, אין צורך לחבר שני נרות),הבדלה, וברכת שהחיינו וכמפורט במחזור.

12.     בברכת המזון יש לומר הרחמן של ר"ה ולא של יו"ט, וכן בעשרת ימי תשובה.

13.  בתפילת מוסף ב"ותחזינה עינינו" אין לש"צ לסיים "שאותך ביראה לבדך  נעבוד" כנדפס בכמה   

        מחזורים, אלא יסיים "המחזיר שכינתו לציון",(פאת השולחן סי' ב'  סע' י"ז, לוח א"י ).

14. באמירת "ואנחנו כורעים" (בחזרת הש"צ במוסף) האיסור הוא ליפול על פניו ארצה,  ולכן  יש לשים ממחטה (לא כיסוי הטלית) מול הפנים ! ולא מתחת לברכיים ! (ס'     קל"א    סע' ח'   ומשנ"ב  סק"מ-מ"א, וס' תרכ"א משנה ברורה סק"יג).

15.       אם מתפללים מנחה מיד לאחר מוסף אין אומרים אבינו מלכנו.

16.       השנה יום א' של ר"ה חל בשבת,לכן בהדלקת נרות יש לברך להדליק נר של שבת ויום טוב ושהחיינו. וביום השני להדליק נר של יום טוב ושהחיינו, אם אוכלים פרי חדש יש לכוון עליו בברכת שהחיינו ,ולא תברך האישה שוב בעת האכילה,וכן הדין בברכת שהחיינו בקידוש שהמקדש לא יברך אח"כ שהחיינו על הפרי החדש.

17.       ביום א' של ראש השנה  שזה שבת יש לאכול גם  סעודה שלישית. אם יכול לאוכלה (עם לחם) עד שעה עשירית 15:40 אזי ייטול ידיים, ואם לאו יאכל לסעודה שלישית מזונות או פירות. כשאוכל פירות יש להעדיף משבעת המינים כדי לברך ברכה מעין ג'.