סיפור - לקרוא ולהפנים...

שמעתי את הסיפור הזה אתמול בדרשה של הרב יחזקאל סופר (מחב"ד). כיוון שהסיפור לא לפני, ייתכן שאחסיר פרטים רבים (שהם פחות חשובים.. ), ומי שרוצה יוסיף.

היה יהודי אחד שאהבת השם בערה בו, הוא אמנם לא למד תורה בצורה מסודרת אצל צדיקים, אבל הוא ידע שכדי להתחבר לבורא יתברך צריך לצום ולהתענות, וככה היה מענה את גופו, בקושי אוכל, היו ימים שבהם שם שק על גופו וישן בו, וימים רבים היה מתבודד ומדבר אל השם יתברך והיה ממש רואה אורות גדולים וככה עברו עליו ימים, חודשים ושנים.

יום אחד הגיע להחלטה שעליו לראות צדיק, כדי שהצדיק יאמר לו כיצד להתקדם בדרכיו בעבודתו את בוראו. התחיל לשאול יהודים אם הם מכירים צדיק ממש גדול כדי שיוכל להתייעץ איתו. אחד היהודים הציע לו לפנות לבעש"ט זצ"ל .

אלה שהיתה ליהודי הזה בעיה, הוא לא הכיר את הבעש"ט, ולא ידע אם צדיק הוא או לאו, אם איש אמת הוא או לאו, ואז אמר לעצמו שיגיע לעיירה בה נמצא הבעש"ט והוא "יבחן" את צדיקותו ע"י כך שלא יזהה את עצמו. המבחן יהיה כזה - אם הבעש"ט צדיק, הוא מיד יזהה שעומד לפניו אדם בעל שיעור קומה, גדול בתורה, יודע נסתרות, וגבוה מאד בדרגה רוחנית. אם הבעש"ט לא יזהה אותו ככזה, אז הבעש"ט לא צדיק והוא יחפש צדיק אחר.

מגיע היהודי לביתו של הבעש"ט, ראה יהודים רבים מחכים בתור. גם הוא חיכה זמן ארוך מאד, כשהגיע תורו דפק בדלת ושמע את קולו של הבעש"ט "מי שם?"... היהודי התחיל להרגיש לא טוב עם השאלה, הרי אמרו שהבעש"ט רואה למרחקים ואם הוא כזה, הוא צריך לדעת מי עומד מעבר לדלת ! ובכל זאת היהודי ענה "אני !" והמתין.

ואז שמע את תשובתו של הבעש"ט "אם יסתר איש במסתרים ואני - לא אראנו ! " .

היהודי היה בהלם. הבעש"ט לא מוכן לראות אותו. בלב כבד יצא מהמקום, הלך ביער ולאט לאט הבין את דברי הצדיק. שהרי אותו יהודי מתבודד ומסתתר מהבריות, מתענה ומענה נפשו ממש להתקרב אל בוראו, אלא.. ה"אני" שלו נפוח והוא בעל אגו גדול, הבין והתחיל לתקן את עצמו, לעבוד על מידת הגאווה שלו, ואחרי חצי שנה החליט לחזור להפגש עם הבעש"ט צז"ל.

שוב המתין בתור, הפעם בסבלנות רבה ובשקיקה גדולה, וכשהגיע לחדרו של הבעש"ט נקש בדלת, ושמע : "מי שם ?", הפעם היהודי לא ענה... שתק שתיקה גדולה והשפיל פניו... ושוב שמע "מי שם ?"... שוב שתק בענווה ואז שמע את קולו של הבעש"ט "אם יסתר איש במסתרים -  ואני לא אראנו ?"

***

יהודים רבים עושים עבודה יומית קשה בתפילה, קריאה, כתיבה ומחשבה, ועינויים, וצום, וכל דקה מזמנם מקדישים לעבודת הבורא, והם רואים את עצמם שהם יודעים הכל והשני לא יודע ואוי למי שיחלוק על דעתם או יחשוב אחרת, יש החושבים שרק הם אנשי אמת ואחרים לא, הדרך שלהם לבדוק או לקבל את השני תלויה במידת "ההערצה" שיש לשני כלפיו - או "קבלת" הדעות התורניות שלו ושלילת דעות אחרות.

הסיפור הזה מראה שבנוסף לעבודת הבורא, גדולה ככל שתהיה, אנחנו בני אדם, האדם שבנו מתחיל קודם כל בענווה וביטול האני (כמה שאפשר) כדי לקבל את האורות האלוקיים, אותם אפשר לקבל לא רק בעבודה עצמית אלא גם ובעיקר בעבודה ולמידה מחברים וצדיקים.

שנה טובה וגמר חתימה טובה.

תוקן על ידי 3ברית ב- 11/09/2009 17:37:02