ב"ה,שנרשם כולנו בספר חיים טובים,צנועים ומקודשים לבורא יתברך ויתעלה.
נדבר בלי נדר מעניין "קבלה לעתיד",היינו אודות כוחה של קבלת מצוה מסוימת וקיומה בעתיד.
מי מאיתנו לא שמע לפחות פעם בחייו:"תקבל על עצמך משהו וב"ה תראה ישועות",או "קבל על עצמך משהו ויכתבו אותך בספר החיים",והדוגמאות הינן רבות ומגוונות,אך צריכים להבין,רבותי היקרים,שאלו אינם עוד "משפטי מחץ" וכן אינם נועדו כדי להעצים את הרגשת ראש השנה/כיפור,אלא ידוע,בדוק ומנוסה שכאשר אדם מקבל על עצמו עשייה מסוימת,בענין מצוה מסוימת,אזי הדבר מתפרש בעיני הבורא יתברך כתשוקה אמיתית להתקרב אליו והדברים הנ"ל עמוקים ונשגבים.
ונביא משל על-מנת להמחיש קצת יותר:
עשיר מופלג שחי בעירה בצרפת החליט באחד הימים שמאסו חייו הגשמיים בקרבת שאר העשירים וקיבל החלטה לנדוד לכפר אחר ושם למצוא את מבוקש לבו,היינו החליט למצוא אדם דל אמצעים,אך בנוסף מלא אהבה ורצון להכניס אורחים אל ביתו,ואם כך יהיה וימצא חן בעיניו אזי יעניק לו רבות מעושרו.
הלך העשיר לאחד הכפרים,עוד הוא מגיע לפתח אחד הכפרים ומיד רצים לכיוונו רבים אשר לא מאמינים למראה עיניהם,הרי שעומד מולם ברון חשוב בעל כרכרת מלכות וסוסים אצילי-מראה וכי מה שייך זאת אצלם?
הברון,המרוצה מאותה התקהלות,מכריז:"אני רוצה להתארח אצל כל משפחה ומשפחה ולבסוף אחליט" שאלוהו הקהל:"מה תחליט?" והשיב:"זאת השאירו לי". מיד החלו כולם רושמים עצמם בתור לאירוח אותו עשיר גדול,הרי שכולם יודעים בתוך ליבם שאותו עשיר לא הגיע סתם וודאי שהוא מחפש דבר כלשהו ועל כן כל פרט מהם מתפלל שאותו הדבר ימצא אצלו. רשמו עצמם כל תושבי הכפר ורק אחד,דל אמיתי,עני מרוד,לא הגיע למעמד.
בסיום הרשימה שאל הברון:"כולם רשמו עצמם?" השיבו לו תושבי הכפר:"לא,ישנו אדם אני גדול,אברהם שמו,אבל אצלו ודאי שלא תמצא את מבוקשך!",ענה הברון:"אם הוא מבוקשי או שאינו,זהו ענייני בלבד והראשון שיביאו לכאן יקבל מטבע זהב". מיד רצו לביתו כולם ואחד מצאו,לאחר ריצויים ופיוסים גדולים הצליח מושך אותו אל פתח הכפר,שם ממתין הברון.
עומד העני מול הברון,ראשו כפוף,עיניו מושפלות ארצה ונדמה כאילו "חרב עולמו" ואינו חפץ בחיים.
שאלו הברון:"מדוע אינך רצת לעברי כשאר חברי הכפר?" השיב העני:"אני?,מה יש לי לתת לך?הרי אני עני מרוד ואין אצלי כלום,בקושי לחם לארוחה אחת ביום,וכי כיצד אגיע לרשום עצמי ברשימה ואני איני יכול לכבדך בדבר? על כן העדפתי להשאר בביתי". השיב הברון:"אוו...דבר גדול אמרת ואף נכון הוא ברוב המקרים,שכן אין זו דרך העולם להזמין אורח ולא יהיה במה להאכיל לו,אך דע לך אישי היקר,היה לך להסתכל עלי והיית מבין שאין אני צריך ממך כלום זולת רצונך לכבדני ,ואף בחצי כיכר לחם מעופש,הרי שזה מה שיש אצלך,ואם כך היית נוהג,אם מלכתחילה היית יוצא עם שאר אנשי הכפר לעברי ומציע עצמך,אף במעט ממה שיש לך,ודאי שהייתי מעניק לך ממון רב שהיה מענגך רבות,ובשל שלא הזמנת אותי אצטרך ,כמוסכם בתחילת בואי לכאן,להעניק הדבר לאחר-חבל!".
אוי..אוי..נביט ונתבונן כמה הפסיד אותו איש פשוט שלכאורה חשב כי אין לו מה להציע לאותו ברון עשיר ומחשבתו המוטעת,היא שהשפיע וגרמה להפסד של חייו.
נשמות יקרות כמו הברון הנ"ל,כך(להבדיל) הבורא יתברך אינו צריך למצוות של אף אחד וכל רצונו הוא החיבור,הרצון וההשתוקקות לינוק ממנו ה"אור העליון". פונה אני אל אנשים כדוגמתי,אלו החסרים במצוות ,האנשים הפשוטים (שבמוחם מצויה מחשבה כי אין להם מה להציע לבורא),נשמות טובות שלא תעלה במוחכם המחשבה שאתם לא שווים. שלא תעלה במחשבתכם שכביכול אינכם מרוצים לפניו,הרי שלפי המשל רוצה הבורא את אלה הרחוקים,הדלים,העניים במצוות ולמענם הוא-יתברך יצר את "ראש השנה" ו "יום כיפור",שכן אלו העשירים במצוות,שיש להם מה להציע במשך כל השנה,אינם מרגשים אותו-יתברך ועל כן יצר תקופה מסוימת בה העניים הדלים במצוות,אלו הפחות קשורים אליו-יתברך,הם אלו הנחשבים ורק להם ממתין ומצפה. על כן נשמות יקרות אל תחשבו שקצת זה לא שווה,אלא זכרו את דברי רבינו הקדוש (רבי נחמן) לתלמידו רבי נתן שבא אצלו ואמר שלא למד מספיק והשיב רבנו:"גם קצת זה טוב".
אחים יקרים,עכשיו,לקראת ראש השנה,לקראת הכתיבה לחיים /למות,לעוני/לעושר,לזיווג..,עכשיו זהו הזמן הקריטי ביותר והמשפיע ביותר ואל יגיד אדם:"מה שיהיה,יהיה,הרי גם ככה אני רשע",אלא יקנה אדם כרטיס לרכבת שעוברת במהירות,היינו יקח על עצמו מצוה,ואף אם היא "קלה",אך חשוב שיוכל לעמוד בה,והיא שתסנגר עליו טובות,ב"ה,תבוא לפני הבורא בתחנונים גדולים ותכריז:"נכון,הוא לא צדיק גדול,הולך עם נשים,נוסע בשבת,הכל נכון,אבל בורא עולם אתה שאמרת להזהר בעניים,וכי כיצד יכול אתה שלא לרחם על עני כה גדול שאף בתוך עוני שכזה החליט לתרום ולקבל על עצמו מצוה באופן תמידי?"----------וההמשך ברור ומובן אף לאלו הרכים בתשובתם.
אחים יקרים ישנם דברים רבים שניתן לקבל כמו שחרית,מנחה,ערבית,תפילין,שבת,לימוד-תורה,צניעות, והמצוות רבות עד מאוד (רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות) וכל אחד לפי דרגתו יבחר לו,אך חשוב שיעמוד בכך משום שאפשר שאותה מצוה היא המשאירה אותו בעולם ואם יקוץ בה אזי שאין, חס ושלום,הצדקה להשארתו בעולם או לעושרו/זווגו שנכתבו בזכותה!
להצלחת רבינו הגאון,הצדיק,המקובל,רבי יעקב עדס שליט"א. לעלוי נשמת אבותי ואבות כל ישראל.
רפואה שלימה ואריכות ימים למקובל האלוקי,חכם יעקב אצלאן,ישמור אותו האל מכל עקתין בישין.
