לילה,החג פרש את כנפיו על השכונה....
התושבים נמים את שנתם בשלוה אחרי
יום ארוך של תפילות,
בטוחים שהאל להם שמע,
האל להם סלח על כל השנה שעברה...
האוויר בחוץ נעים וקליל,מלא בריח
יסמין משכר שנישא ברוח ממלא את
הלב במתיקות עדינה שבא מהשכונה
ליד....
בחוץ יושבים אנו,שארי פליטה של
היהדות החרדית , נוער שמאס בסממנים
דתיים,נוער שנפלט מכל מערכת חינוך
באשר היא,
נוער שקולל,נוער שמרד בכל המוסכמות,
נוער שאיבד כל חן בעיני המקומיים ותקווה
להשתלב עם האחרים....
יושבים על הספסל בגינה הקטנה שמול ביתי
ומוצאים נחמה בכך שאנו יחדיו,,,
מתחממים מהעובדה שלמרות שהאחרים לא
רוצים אותנו הנה עדיין יש לנו האחד את
השני....מדברים על הכל וכלום...
מעשנים סיגריות ומוודאים שהאש היא כשרה...
הרי אנחנו בראש השנה ...יום הדין....
היום שגם גורלנו ייחרץ לשנה הבאה....
ואנו יראים ככל השאר מאשר יקרה אותנו...
אלוקים לא מבחין בכיפה או ציצית....
אלוקים חודר כליות ולב...יודע שגם החזות
המחוספסת שלנו מסתירה לב יהודי חם,
לב יהודי שפועם באהבת ישראל צרופה
למרות כל האכזבה מהאחרים המתקראים דתיים.....
הרי אותם מכירים אנחנו,ולאוו דווקא באור
חיובי אך שותקים ולא מטיחים את זה בפניהם
מחמת כבוד האדם שחונכנו עליו.....
לפתע האוויר כמו משתנה....
ריח של שריפה עומד באוויר,
בתחילה מתלוצצים אנו על המסכן שכה קרה לו....
מגיע לו אנחנו אומרים.....
החספוס מדבר מתוך גרוננו.....
שיישרף....
לפתע עולות צפות המילים "מי במים ומי באש..."
הלב היהודי שב לפעום בחוזקה !.......
כאחד קמים 20 בני נוער קלוקל,
רצים לבדוק אצל מי זה קרה........
כשמגיעים עולה תמונה מחרידה של אש,עשן,,,,
דיירים לכודים.....
תינוקות,ילדים,מבוגרים כולם בבכיות....
נחנקים בעשן שחור שממלא את הדירה.....
מייד נחלץ בחור לדירה ממול מזהיר את השכנים,
מוציא אותם מהבית....
הדיירים מבוהלים נמצאים בהיסטריה,והנוער הקלוקל
המושמץ רץ אל תוך הלהבות,לא חס על חייו
או על הבריאות שלו....
בעיניים דומעות מעשן שחור מפלסטיק שרוף,
עם קשיים בנשימה,רצים פנימה עם צינור
מכבי אש פגום ואט אט משתלטים על השריפה....
הם מתחלפים בתורות ,רצים פנימה והחוצה
רק כשכבר לא יכולים לנשום עוד....
ואחרי כמה דקות של עבודה מאומצת
השריפה כבתה,העשן הסמיך מידלדל והגחלים
הלוחשות כבות לאיטן ומשאירים מטבח
חרוך ושרוף...ושלוליות של מים על הרצפה..
כל מה שעניין אותם זה שלמשפחה שלום...
הם לא רצו לשמוע תודה...
הם לא רצו מדליה....
הם לא רצו הערכה....
הם רק רצו לוודא שלא היו פצועים ושחס וחלילה
לא נאבדו נפשות בישראל.....
הם הגיבורים של הערב.....
הנוער המקולקל,המוזנח,המושמץ...
הנוער הפגוע....הם אלה שהצילו נפשות בישראל!!
שנו את יחסכם אליהם,אולי תזדקקו להם לעת צרה....
אולי בעוד ערב שרק הנוער הבזוי הזה יהיה ער
בשתיים בלילה,אולי דווקא הם יהיו שם ראשונים......
ואולי תשימו לב לעובדה שגם הם ילדים יהודים,
ילדים ,צעירים,ילדים תועים שרק רוצים
וצריכים יד מכוונת תומכת ואוהבת.....
