לפגוש את אליהו הנביא

מסופר על יהודי אחד, בעל אמצעים, שבא לרבו בחודש אלול ואמר לו-
"כבוד הרב! אני ממש רוצה לראות את אליהו הנביא! אני לא מפסיק לחשוב עליו! אני כל הזמן חולם עליו! אין דבר שאני רוצה יותר! זהו! אשתי ואני החלטנו שאנחנו מוכנים ורוצים לראות את אליהו הנביא!!!"
התבונן בו רבו, חשב ואמר לו- אם כך הדבר, עוד מעט ראש השנה,
קח את אישתך ולך סע לעיירה פלונית שנמצאת במרחק שבוע נסיעה ותשאל מי זו כרמלה האלמנה. תתארח אצלה בראש השנה. רק אל תשכח כשאתה הולך תיקח איתך הרבה מאד צידה ואוכל כי היא אלמנה וסביר להניח שקשה לה מבחינה כלכלית.
שמח היהודי כל כך, ויצא למסע עם עגלות מלאות כל טוב, מזון ומשקה ויי"ש.
כעבור שבוע נסיעה הגיע לעיירה המרוחקת ושאל היכן נמצאת כרמלה? אמרו לו- איזו כרמלה, יש כאן 2 נשים בשם זה... אמר להם האלמנה. אמרו לו- שתי הכרמלות אלמנות. יש את כרמלה האלמנה הערירית, ויש את כרמלה האלמנה שיש לה 4 ילדים. חשב לעצמו היהודי והחליט שכנראה רבו דיבר על כרמלה האם ל4 היתומים, כיוון שאמר לו לקחת הרבה צידה ומזון עבורם...
הגיע היהודי לביתה של כרמלה, נקש בדלת, והאלמנה פתחה. כשביקש ממנה להתארח אצלה בראש השנה, ענתה לו האלמנה בעצב- איך אארח אותך? בקושי יש לי מספיק מזון לילדיי שלי, במה אאכיל אותך?? ענה לה היהודי- אין לך סיבה לדאגה. הבאתי עימי מספיק מזון!! אמרה לו- ואיך תישן? אין לי מיטות עבורכם. השיב לה היהודי- אשתי ואני נישן על מזרונים בריצפה.
כרמלה האלמנה הסכימה, ואכן נכנס ראש השנה, ולראשונה בחייהם חגגו ילדיה את החג ברוב פאר והדר. היה להם מזון מכל טוב שהיהודי הביא עימו. היתה שמחה מרובה, האור שרר בבית, והברכה היתה מרובה.
כך עברו להם ימי ראש השנה, והיהודי יצא לדרך אל ביתו, והדרך התקצרה לו בכמה ימים...
כשהגיע לעיירה שלו בא אל רבו ואמר לו- רבי! עשיתי כמצוותך! עכשיו איך אוכל לראות את אליהו הנביא???
התבונן בו רבו בפליאה ואמר לו- מה? לא ראית את אליהו הנביא כשהיית שם??
ענה לו היהודי- לא! לא ראיתי.
מהר וארוז את חפציך יהודי- ענה הרב. חזור לשם מהר מהר ליום הכיפורים ואז תזכה ותראה את אליהו הנביא. רק אל תשכח גם הפעם לקחת עבורם מזון ומשקה לרוב!!
מיהר היהודי, ארז מזון ומשקה, לקח את אישתו עימו ויצא לדרך. ושוב קצרה לו הדרך והגיע לשם תוך יממה אחת בלבד!!
כשהגיע והתקרב לבית של האלמנה שמע צעקות מוזרות.
"אנחנו לא נצום ביום כיפור!! אנחנו רעבים! מספיק כבר שבוע לא אכלנו! הקיבה שלנו ריקה!!! לא נצום! לא נצום ביום כיפור!!" - היו אלו 4 היתומים של כרמלה. הם היו כל כך רעבים ללחם שסירבו לצום גם ביום הזה.
היהודי התקרב לדלת, וממש כשבא לפתוח את הדלת שמע את כרמלה מתייפחת ואומרת לילדיה-
"ראו ילדיי! בראש השנה שלח לנו הקב"ה את אליהו הנביא שהביא עימו אוכל לרוב. אולי גם ביום הכיפורים הזה נזכה לאליהו הנביא שוב שיביא לנו מזון לסעודה מפסקת..."
באותו הרגע ממש פתח היהודי את הדלת ונכנס, וההמשך ידוע....
אבל אז, אז הבין היהודי דבר נפלא:
אין צורך להרחיק יבשות וגם ימים ולחפש את אליהו הנביא!
כי הסוד המופלא הוא שכל אחד ואחת מאיתנו יכול לזכות ולהיות אליהו הנביא בשביל מישהו אחר!!! והפעם היה זה הוא שזכה להיות אליהו הנביא עבור המשפחה הזו