* יום הכיפורים - רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

אנחנו אומרים ווידוי ביום כיפור: "..וסרנו ממצוותך וממשפטך הטובים ולא שווה לנו.." מה פירוש הביטוי "לא שווה לנו"?

מסביר מו"ר הרב נבנצל שליט"א: משה רבנו אומר לבני ישראל "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם" (דברים לב, מז) התורה היא לא דבר ריק, הסיבה היחידה שבן אדם יכול לראותה כדבר ריק היא "מכם", דהיינו בגללכם ולא בגללה. והאמת היא שהיא "חיינו ואורך ימינו". כמה שווים החיים? פשוט שאין מחיר לחיי האדם, הוא מוכן לשלם את כל ההון שבעולם תמורת חייו. כך צריכים להתייחס לתורה ולמצוותיה, כשנפנים את העובדה שהתורה אלוקית והקב"ה נתן לנו אותה לטובתנו. "וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ" (משלי ח, יא) אבל אם אינך מאמין בזה אכן "דבר ריק הוא מכם". למה לשים מזוזה בפתח? עדיף לשים "רב בריח" שישמור על הבית יותר טוב (לפי הבנתך). אבל מי שמאמין שהתורה היא חיינו מבין שעדיף להשקיע כמה שאפשר בהידור מצווה מן התורה (עד כמה שההלכה קובעת שאפשר לשלם יותר על הידור מצווה).

לפי זה אפשר להבין את הווידוי שהזכרנו; אנחנו אומרים לבורא העולם: כל מה שעשינו שלא הולם את דרך התורה ונוגד את משפטיה והלכותיה - לא שווה כלום, גם אם נדמה היה לנו שהשגנו משהו על ידי מעשים אלו. אין אנחנו מסתפקים במחשבה כגון: "היה עדיף לשמור תורה ומצוות אלא שבדיעבד מה שעשינו עשינו..." אנו מתוודים לפניך שכל מה שסרנו ממצוותיך וממשפטך פשוט לא היה שווה כלום.

חז"ל אמרו (ברכות ח.) "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב''ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" מה פירוש מאמר זה? אומר הרב: בהספד של הג"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל אמר אחד המספידים שאין כוונת הגמרא שיש בעולם הרבה אמות ומתוכן הקב"ה נמצא רק בארבע אמות של הלכה בלבד, אלא שכל העולם כולו אינו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד וכל מה שמחוץ להלכה אינו קיים אלא שזה רק דמיון, נדמה לרואה שקיים במציאות אבל הוא איננו. הרב אומר שאינו בטוח שזה פשט הגמרא אבל הרעיון הוא אמיתי. כל מה שלא מעוגן בהלכה לא יכול להביא לנו  שום תועלת, "לא שווה לנו".

מנהגינו לפתוח את תפילות יום כיפור בפסוק: "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" (תהילים צז, יא) אור זה הזרוע לצדיק היכן הוא זרוע? בתורה! זהו האור שברא הקב"ה ביום הראשון ובו היה צופה האדם מסוף העולם ועד סופו, וכשראה ה' את מעשיהם המקולקלים של אנשי דור המבול ודור הפלגה עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא (חגיגא יב.) ובתורה גנזו. הואיל וכך, הצדיק שעוסק בתורה לשמה יכול ליטול מאור זה ולראות ולהבין דברים שאחרים לא יכולים לראות ולהבין.

אפשר להסביר שזו כוונת רבי מאיר באמרו: "כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה" (אבות פ"ו מ"א) מה פירוש "זוכה לדברים הרבה"? אלא שמתוך לימוד התורה הוא יכול להבין דברים שמעולם לא למד מחוכמות העולם. ומעשים רבים נאמרו על רבנים גדולי הדור שנשאלו על עניינים של רפואה ופיקוח נפש והרופאים פעלו על פי הוראת הרבנים. ה"חזון איש" היה מייעץ לרופאים אם לנתח את החולה או לא וכיצד; ומניין לו ידיעות כאלו שלפי ההיגיון נלמדות בפקולטה לרפואה? התשובה היא שהחזון איש למד תורה לשמה במסירות ולכן זכה לגלות את ה "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק".

והנה אומר הרב אור קדושת יום הכיפורים הוא מעין אותו אור הזרוע לצדיק שהוא מעל הזמן ומעל המקום. אשר על כן האדם יכול לצפות בו מסוף העולם ועד סופו, דהיינו הוא יכול לפעול מעל הזמן ולתקן את המעוות למפרע; מי שזוכה לחזור בתשובה מאהבה כל העבירות שעשה במזיד נהפכות לו לזכויות. ולמרות שהתשובה מתקבלת בכל ימות השנה, ביום כיפור יש לנו את היתרון של ה"אור הגנוז" שבאמצעותו ובאמצעות עבודתנו ביום הקדוש אפשר לפעול מעל הזמן והמקום.

גם מושג ה"זמן" נברא על ידי הקב"ה אלא שהוא נברא בתחילת בריאת העולם. "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) דהיינו: בראשית הזמן, בנקודה הראשונה של הזמן ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, לפני הנקודה ההיא לא היה מושג של זמן. (כשחז"ל אומרים שהתורה נבראה אלפיים שנה לפני בריאת העולם (שהש"ר ח) אין הדברים כפשוטם, אלו דברים נסתרים) ואילו התשובה נבראה לפני בריאת העולם (פסחים נד.) אי לכך היא מעבר הזמן, כמו שיום כיפור שהוא מעבר הזמן ולכן אפשר לזכות בו באור הגנוז.

הגמרא אומרת (תמורה טז.) ששלושת אלפים הלכות נשכחו בימי אבלו של משה רבנו עד שבא עתניאל בן קנז והחזיר את כולן בפלפולו. וכך כך למה? כי אם יגעים בתורה אפשר לגלות באמצעות האור הנגוז בתוכה אפילו הלכות שנאמרו למשה מסיני. זהו למעשה ההסבר של הירושלמי על הפסוק "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם" מי שיעסוק בתורה ויתייגע בה ימצא רמז לכל מה שהוא מחפש, ואפילו לדברים שלא נכתבו בפועל אלא נאמרו למשה מסיני. לכן חז"ל אמרו שחכם עדיף מנביא משום שעל ידי יגיעתו  בתורה הוא מתקרב יותר לאבי הנביאים - משה רבנו, וזוכה לכוון להלכה שנאמרה לו.

אין לתאר ואין לשער כמה מעלות עצומות ניתן להשיג ביום הקדוש הזה, שעליו נאמר: "יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם" (תהילים קלט, טז) מה זה ה"אחד בהם"? אחד ההסברים שחז"ל הסבירו הוא שזה יום הכיפורים, שהוא בריאה בפני עצמה, וכאמור הוא מעל למסגרת הזמן והמקום.

הבה וננצל את המתנה הגדולה הזאת, היום הקדוש שאין דומה לו, בשביל להתקרב לבוראנו ויהי רצון שתפילתנו יתנו פירים ונזכה להיחתם בספר חיים טובים.