סיבות מדוע אני חושב שכן צריך:
הם לא מעוניינים בדו שיח על מנת ליישב מחלוקות.
הם מעדיפים אלימות על פני הידברות.
אם הם היו תנועה מספיק גדולה הם היו רוצחים מחללי שבת.
מרבית האנשים אינם מצליחים להבדיל בינם ולבין חרדים מתנועות אחרות, מה שיוצר עוול לאחרונים (תחת ההנחה שהם עצמם לא מעוניינים שיחרימו אותם)
אני באופן אישי חושב שהעמידה על הגדר אינה התנהגות הגונה, ושעל הדתיים והחרדים להחליט במה הם תומכים-
האם הם תומכים ברצח מחללי שבת, או האם הם תומכים בעשיית סייג לתורה.
נ.ב. הזמינו אותי להרצאה של הרב לאו, שדיבר ארוכות על "ואהבת לרעך כמוך".
בדרכו לרכב שאלתי אותו את השאלה הזו, וכמובן שלא היתה לו תשובה.
הרי השאלה המתבקשת היא איך מסתדר הכלל הנפלא הזה עם רצח מחללי שבת.
איך בדיוק אדם נמנע מלעשות את מה ששנוא עליו אבל הוא כופה על אחרים את גחמותיו (גחמות, משום שהם לא יכולים ולא מעוניינים להוכיח שום דבר)
<אגב, אני מאלה שגורסים שאחד היתרונות של אוכל כשר הוא שזה גורם לך לרכוש מזון מאנשים שיש לך ערכים משותפים איתם>
אולי כך היה לפני מאות בשנים, כאשר כשרותו של מזון היתה תלויה בנאמנותו של המוכר, אך מאז שהנאמנות עבר מהיצרן לארגוני ההשגחה, אין הבדל אם תרכוש במבה מאחמד או מיואליש.
<מה אמור לגרום לי לרצות בהשגחה שלהם?>
מה אמור לגרום לי לרצות בהשגחה שלהם אפילו אינם שורפים פחי זבל?
שאלה לי אליך, אתה נוהג לבטוח באנשים שמתעלמים מאלימות?
יעבץ חולשת הדימוקרטיה היא שגופים אנטי דימוקרטיים מבקשים את הגנתה כדי להרוס אותה.
נשלח ב-4/10/2009 11:14
קצת סדר.
נטורי קרתא הם חוג שפרש מן העדה החרדית, הבד"ץ נחשב בעיניהם לגוף ציוני, והם אינם מתפרנסים מכשרות. אהל שרה הם חוג שפרש מנטורי קרתא, ומוסד תורה ויראה של זליג ראובן קצנלנבויגן הוא בעיניהם גוף ציוני.
נטורי קרתא חייבים בגיוס, אלא אם כן הם מצליחים לקבל פטור כ.ל., הם משלמים ארנונה מע"מ ומס הכנסה בלית ברירה. בהפגנות השבת האחרונות ירו לכיוון המפגינים באש חיה, בינתיים ללא נפגעים.
מי שפוגע בזכויות אדם כיום הוא הרוב החילוני השולט במדינה, ולא המיעוט חסר ההשפעה בשם נטורי קרתא. השאלה איננה הברירה בין החילוניים או נטורי קרתא, אלא איזו חברה אנו כמקבלי ההחלטות מעוניינים ליצור.
נשלח ב-4/10/2009 00:00
למאי_נמ, מנהיגי העדות הללו התנערו מהם רק כאשר אותו "קומץ" כדבריך, החל להכחיש את השואה.
מעבר לכך שאותם מנהיגי עדות תומכים באלימות כדרך ליישב סיכסוכים. או במילים אחרות- ברברים.
תוקן על ידי - אפיקבנגב - 04/10/2009 0:01:24
_________________
נשלח ב-3/10/2009 22:24
לאפיק בנגב,
הכללת פה כמה קבוצות, שצריך להפריד ביניהם:
א) אלה שהולכים לאירן - זו קבוצה בעלת 10-15 חברים, ספק שפויים, שכל ביקורם הוא פרובוקציה אחת גדולה. ההתייחסות אליהן והחרמתן הוא יותר נזק מאשר תועלת, כי הוא מספק כותרות. מנהיגי העדות הקיצוניות בירושלים התנערו מהן (http://www.yoel-ab.com/data/upload_images/docs/4581bc19075add6b.jpg).
ב) הקבוצה הגדולה של נטורי קרתא, המתנגדים למדינה ואינם משלמים מיסים, הם מנמקים את דבריהם בכמה ספרים, כגון: ויואל משה.
ג) אינני יודע מי מתיר להרוג מחלל שבת בפרהסיא.
נשלח ב-2/10/2009 02:21
האם אותם רבנים דוממים יוכלו ביום מן הימים להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה"?
תוקן על ידי - אפיקבנגב - 02/10/2009 2:23:42
_________________
נשלח ב-2/10/2009 02:20
לא ראיתי רבנים שיצאו נגד.
בדיוק בגלל זה פתחתי את האשכול.
אגב, אני מאלה שגורסים שאחד היתרונות של אוכל כשר הוא שזה גורם לך לרכוש מזון מאנשים שיש לך
ערכים משותפים איתם. אם לציבור שרוצה השגחת בד"ץ לא איכפת מהתפרעויות, מה אמור לגרום לי
לרצות בהשגחה שלהם? שאלה לי אליך, אתה נוהג לבטוח באנשים שמתעלמים מאלימות?
נשלח ב-2/10/2009 00:51
<אם יעשו עליהם חרם, הם לא יוכלו להתפרנס ממערכת כשרות. וזו גם התשובה לשאלתו של נישתאיך>
אני בטוח שאם ראשי העדה ירגישו שפעולותיהם גורמים להם נזקים כספיים, הם יפסיקו להתנהג כפי שהם נוהגים, אלא שלציבור הדורש השגחת הבד"ץ לא איכפת מההתפרעויות.
