נקלע לידי ספרון זכרונות של יהודי מירושלים ר' אברהם יהושע העשיל באראן מקאמינקא – ירושלים, בשם עלי זי"ת וראיתי בו עובדה שהפליאה אותי מאוד ולא שמעתי כזאת עד עתה.
המדובר הוא בזקנו שכפי שאני מבין [אינני בקי כ"כ בתולדות החסידות והספר אינו ברור כ"כ] הוא האדמו"ר ר' אלעזר מקאמינקא – אושפיצין חתנו? של בעל הדברי חיים מצאנז שעלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו וחזר משם בשנת תרצ"ט ונהרג בשואה. [כפי מש"כ ב'רבנים שנספו בשואה' חזר בשל סיבה בריאותית אבל בספר מתואר אחרת וכדלהלן].
ובכן העיקר הוא שהאדמו"ר הנ"ל נהג גם בירושלים יו"ט שני! ואף ערך סדר ביו"ט שני כמו בחו"ל עם כל הברכות והסדר וכו' וכן בכל חג, ובאמת שמתחילה מבואר שם שהצטער ע"ז שעולה שמפסיד יו"ט שני וגם האדמו"ר מבאבוב אמר שלא יוכל להחזיק מעמד בלי יו"ט שני, אבל מתברר שלא הפסיד כלום ונהג כך גם שם.
וכמובן שזה דבר זר ומוזר ולא שמעתיו עד הנה. ולא משמע שם כלל שבא ע"מ לחזור.
ועוד יותר תימא מה שכתוב שם שנהג פורים גם בי"ד בברכה [במאה שערים] לבדו.
ואולי יש קצת מקום להעמיד המנהג ע"פ הצד בירושלמי בכרך שחרב שבו אין קורין בניחותא וכהתוס' דעיר שרובה עכו"ם חשיב כרך שחרב, אבל ודאי שלא יברך בשתי הימים.
עוד סיפור פלא ראיתי שם אגב אורחא [עמ' 48] שזוגתו של האדמו"ר הזה היתה צריכה ניתוח ואביה הד"ח פסק שלא לנתח ונפטרה לבית עולמה. [האם זה היה הוראה כללית או פרטית למקרה זה?].
כפי שכתבנו כנראה לא מצא מנוח בירושלים ואוירתה, כמו מה שמסופר שם שכ"פ לא היה לו מנין שהיה מתפלל מנחה אחרי השקיעה, וכן להדלקת נרות לא היה לו צופים כי כל ירושלים היתה מדליקה בזמן, וכשעזב את ירושלים גינה את מנהגה להתפלל מיד בבוקר ו'לשכוח' את בוראה ולא להתפלל בצוהרים וכך לזכור כל היום שעדיין לא התפלל.......
נשלח ב-21/4/2016 01:20
וידוע המעשה הנורא מהאחים הקדושים אשר ערכו גלות ולא נתנם ה"בעל דבר" להכנס לאוישפיצין באומרו שזוהי הנחלה שלו .
נשלח ב-12/10/2009 23:48
לענין יו"ט שני, אני מעדיף להטיל ספק בקביעה של הקורא שלא משמע מהספר שהיתה דעתו לחזור. צריך לומר שדעתו כן היתה לחזור, ויוכיח סופו על תחילתו, וממילא נפלו כל הקושיות. (כולל הפרשנות בקטע האחרון, ובפרט יש לדחות את הנימה העולה ממנו כאילו בגלל הירושלמים "היקים" שלא התפללו עמו ובאו לצפות בהדלקת נרות שלו - עזב את העיר)
אודות הסיפור על הניתוח, לא נמסר על הסיכונים והסיכויים של הניתוח שלפיהם הורה הד"ח שלא לבצעו, וממילא אין ללמוד מכך דבר.
נשלח ב-12/10/2009 13:45
אין כמובן שום קשר בין מנהג לחומרא בדאוריתא כהרמב"ם, לבין מנהג אותו אדמו"ר שמסתבר שהיה נוהג כן גם בעיר העתיקה ומנהגו היה משום שלא יכל להחמיץ את האורות והשפעה של יו"ט שני.
זרה ומוזרה היא הגישה, אם כי מצויה בחוגי החסידים.
[למרות שתמיד היה נדמה בעיני שהדברי חיים הוא מאישי החסידות שעשו רביזיה ותקנו את עצמם ואת חסידיהם קמעה]
אגב ראיתי שגם הריי"צ היה בערך בגישה זו ואמר [בשם האדמו"ר האמצעי!] ביקורת על בני ארץ ישראל שמערבים מין בשאינו מינו וחוגגים ש"ת בשמיני עצרת.
נשלח ב-12/10/2009 13:23
כהנה שמעתי גם על האמשינובער שיש זמנים שהוא נוסע ברכב אך רק בתחום העירוב.
נשלח ב-12/10/2009 11:48
ידוע גם שהחזו"א נמנע לעשות בעצמו מלאכה דאורייתא ביו"ט שני, כנראה משום שחשש לרמב"ם, אך הורה לאחרים לעשות. פעם ביקש מהגר"ח קניבסקי כבחור להדליק את האור, וראה שהוא מנסה להתחמק בדרך לא דרך, והורה לו בפירוש להדליק את האור בעצמו. ואעפ"כ היום הגר"ח קניבסקי בעצמו לא עושה מלאכות דאורייתא ביום טוב שני, אם כי מאוד מעניין שהוא נוסע ברכב ביו"ט שני אפי' מחוץ לתחום. [לשם המחשת האבסורד, במוצאי אסרו חג הוא מגיע לביהכ"נ בלי גארטל בכיסו, בגלל שהוא לא מטלטל, מחשש שזה איסור הוצאה דאורייתא...]. גם הרב שטינמן לא עושה מלאכות ביו"ט שני.
נשלח ב-11/10/2009 14:11
asher177 כתב:
אומרים שהגרי"ז מבריסק החמיר על יו"ט שני בירושלים.
אתנחתא כתב:
לכאורה ההחמרה יתכן רק בגלל שלמעשה לפי הרמב"ם, (ואולי רוב ראשונים מלבד אולי הריטב"א) שני ימים אינו קשור כלל לארץ ישראל, אלא למקום הגעת השלוחים. וכי יש הווה אמינא שלא הגיעו בירושלים ובסמיכות?
כבר עמד בתמיה זו הגרש"ז אוירבעך זצ"ל הו"ד בספר יום טוב שני כהלכתו (מילואים פי"ח אות ג')
וע"ע בספר הליכות שלמה-תפילה (פט"ז הלכות תפילת המועדים ארחות הלכה הערה 41) שם מסופר כי בברית שנעשתה בירושלים ביום טוב שני הוזמנו הגרי"ז (כסנדק) והגרשז"א, והגרי"ז בושש מלבוא. לכשבא העיר ר' שלמה זלמן שמן הסתם הגרי"ז הגיע רגלית מפאת קדושת יו"ט שני והגרי"ז נמנע מלהגיב על כך וניכר היה בו שרצונו שלא לעשות פומבי למנהגו זה.
אגב. האם לא יכן כי חומרתו של הגרי"ז היתה מחשש שמא אינו נחשב בן א"י?
תוקן על ידי אלייעזר ב- 11/10/2009 14:16:34
תוקן על ידי ספרות ב- 11/10/2009 14:58:36
נשלח ב-5/10/2009 10:52
דורשי רשומות (טרם השואה) טענו כי שם העיירה הוא רמז ל'אושפיזין' (והנה לנו קשר לחג הסוכות).
נשלח ב-5/10/2009 10:29
יעבץ כתב:
אושפיצין, לפי הכתיב המקובל כיום היא אושוויץ.
בפולנית Oświęcim ובגרמנית Auschwitz. אושוויינצ'ים נמצאת בפולין ושמה הרשמי הוא בהתאם. שמו של מחנה ההשמדה הנמצא בתחום העיירה הוא השם הגרמני.
ביידיש נהגה ה'wie' הפולני כ'פי' או שהוא מובלע (כמו ב'זדונסקה וולה' הנהגית ביידיש 'זדונסקאלע'), ובעברית הוגים את ה'אאו' הגרמני כ'או'.
נשלח ב-4/10/2009 12:04
וכידוע המנהג בא"י הוא לא כרמב"ם אלא הריטב"א ובעל המאור. ועיין בחזון איש.
נשלח ב-4/10/2009 11:36
לפי הרמב"ם בכל עיר חדשה שנוסדה במדבר א"י צריכים לנהוג ב' ימים, גם אם השלוחים היו מגיעים לשם.
אושפיצין, לפי הכתיב המקובל כיום היא אושוויץ.
נשלח ב-1/10/2009 18:23
לכאורה ההחמרה יתכן רק בגלל שלמעשה לפי הרמב"ם, (ואולי רוב ראשונים מלבד אולי הריטב"א) שני ימים אינו קשור כלל לארץ ישראל, אלא למקום הגעת השלוחים. וכי יש הווה אמינא שלא הגיעו בירושלים ובסמיכות? על החמרה מסוג כזה שמעתי על החזו"א, ושם קצת יותר מובן.
נשלח ב-1/10/2009 17:36
אומרים שהגרי"ז מבריסק החמיר על יו"ט שני בירושלים
נשלח ב-1/10/2009 16:18
תפרט בבקשה מי הם הרבים והטובים שנהגו במנהג זה לחומרא בירושלים.
נשלח ב-1/10/2009 15:59
עצם המנהג לחשוש לחומרא לשיטת הראשונים שגם בא" יש יו"ט שני, רבים וטובים נהגו בו. כנראה שכוונת הכותב "זר ומוזר" היא למנהג לקולא, דהיינו ברכות תפילות ותפילין.
