אחרי פרשת החליצה
אחרי פרשת חילול קדושת שביעית בפרהסיה
אחרי פרשת הפצת השקרים שהמחסן נפרץ מבלי שהעניין פורסם ברבים קודם לחשיפתו של קוק ומבלי שהוגשה תלונה למשטרה
אחרי פרשת הזיופים הנוראה בכתבי דבי דינא
מגיע לכולנו להתענג קצת בדברי תורה אמיתים מתוקים ונעימים מהארי החי מרן הגאב"ד הגר"מ גרוס שליט"א רבם של חברי הכת המרקוביצים בעיר התורה בני ברק וסגנו הראשון של רשכבה"ג הגר"ש מרקוביץ בעצמו
אגרתא דחדוותא
מכתבים ואגרות בעניני הלכה דרוש ומוסר ממו"ר הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א גאב"ד קהילות חניכי הישיבות בארה"ק.
יו"ל לעת שמחת הנישואין בבית מורינו הגאב"ד שליט"א ה' לחדש כסליו התשסח'.
נשאלתי בניעור משקה עם גז שעי"ז הגז נידף, האם הוי בורר הפרדת הגז מהמשקה (עמ' ה')
יל"ע במערבא שסיימו התורה בג' שנים איך היה הנהגה בשובבים (עמ' ו').
הרגילים להתפלל במחילות הכותל בביהכ"נ למעלה כמדומה שמי שיודע אנגלית אין כדאי להתפלל שם כיון שתיירים רבים נמצאים למטה (עמ' ז').
יש להזדרז להסדיר העירוב בארץ הגולה כי נכשלים בדררא של איסור הוצאה בעקירת עץ חיים שהוא הברית וממשיכו לרשות אחרת (עמ' בי').
במנחת אלעזר כתב דימי ספה"ע מסוגלים לנסיעה, עי"ש, י"ל דבפרט מסוגל לנסיעה לשחיטה, דשחיטה הוא ביטול הדינים כידוע (עמ' די').
בעליות אליהו הערה ד' הובא דהגר"ח מוולז'ין זיע"א בירך ברכת שעשה לי נס במקום הזה בגשר שהיה נס לאמו של הגר"א זיע"א, כיון שאם היא היתה נהרגת לא היה הגר"א. יל"ע דהרי הגר"א יכול היה נשמתו לבא גם מאם אחרת אחר שנגזרה גזירה על אמו, וצ"ע (עמ' טי').
במטוס בחלק הנקרא מחלקת עסקים יש אפשרות לפתוח את הכסא ולהפכו כמיטה, כמדומה שנשים אין להם לנהוג כן דלא הוי מילתא דצניעותא שישנו בצורה זו במקום שיש רבים. במחלקה הנ"ל המנות חשובות יותר מהמנות שבשאר המטוס, וכמדומה דשרי להעביר מהמנות שבביזנס לשאר המטוס, כיון שאם רוצה יכול גם להניחו במזוודו, ופשוט. כשרבו נמצא במקום הרגיל במטוס, והוא נמצא במחלקת עסקים, פשוט שאין לו חיוב להעביר לידו מקומו. (עמ' כ').
..הובא דיש שנמנעים להסתפג אחר הטבילה אף בחול כדי שיבלעו מי המקוה לגופו, וצריך בירור אם היה זה הנהגה ממצוקי ארץ.. ראיתי למי שהעיר על מנהג האריז"ל מהא דמבואר פסחים קיא: שיש להיזהר לא ללבוש מנעלים ע"ג רגלים לחות והובא להלכתא בגר"ז ובבא"ח, ונראה דלק"מ דבשבת ליכא בחינת רגלים, והוא "אם תשיב משבת רגלך" דהרגל מתעלה מבחינת עולם העשיה וליכא נעילת המנעלים, והוא רצה והחליצינו בחינת חליצת המנעלים.. (עמ' אכ').
במחלקת עסקים וכו' יש אדיבות מיוחדת לנוסעים שם, כמדומה שיש ליזהר שלא לנצלם טפי מההכרח, (עמ' כג')
הרהרתי בברכת הנותן לשכוי וכו' שלא שייכא כל כשנמצאים במטוס שיהיה שם תרנגול וכו' מ"מ לא פקפקו בזה אם לאמרו במטוס (עמ' ל').
נסתפקתי בנצרך דם או מח עצמות לאדם מסוים ויש לו אותו סוג בכה"ג שלא הוי פקו"נ וליכא איסורא דלא תעמוד על דך רעך האם הוי בכלל חיובא דלא תאמץ ולא תקפוץ וחובת צדקה, דמה לי ממון או פת, מדם שנצרך לו, ובפרט שזכות האדם לבקש ממון במכירת חלקים מגופו, כאשת ר"ע שמכרה מחלפות ראשה שר"ע יוכל ללמוד תורה, (עמ' הס')
כידוע בנשמות שנכנסה לגופות אחרים כשהוציאו אותה ע"י יחודים פתחו החלון שיצא, ואפשר דה"נ בגמר החליצה יפתחו החלון ויש לברר אם היה מנהג כן (עמ' אפ').
כיום אשר טילי קאסם וקטיושות מבני ישמעאל נורים בצפון הארץ ובדרומו אם נימא דלילך להתם הוי בכלל הליכה למקום סכנה שאסור.. אפשר דהוי בגדר סכנה לפנינו.. לכאורה אם מתפלל שם כש"ץ הוי איסור, וצ"ע לדינא אם מוציא אחרים יד"ח.. (עמ' בפ')
טבילה במים הבאים מהפשרת שלגים אפשר דמעלה יש בהם דשלג שהוא לבן מראה על חסדים כידוע (עמ' צ')
כפי שנשמע עדיין יושבי א"י בצפונו בפרט בפחדא יתבי ואין לנו אלא להתחזק במדת צפון שהוא הקדושה כידוע (עמ' גצ').
יש מערה מציון רשב"י ועד מערת המכפלה, אולי הוא מטעמא דאף למשה רבינו ע"ה יש שייכות למערת המכפלה. בודאי להיות שם בציונא דרשב"י לא נחשב שנמצא בציונם של האבוה"ק (עמ' זק').
גם אם נגזר מלחמה ח"ו בא"י, אך בכח תפלה אפשר להעביר המלחמה למקום אחר, כהא שידענא באופן ברור שהיה צריך להיות רח"ל מלחמה בא"י בשנת תשלד' ומו"ר הגה"צ רבי יצחק הוברמן זצוק"ל העבירה לקפריסין למלחמת אחים שהיה שם, ועשה ד"ז אחר הפצרות מרובות (עמ' טק')
נשאלתי במי שנותן הוראת קבע לקופת העיר האם יכול ליתנו עתה לקופת העיר בתכנית ערבים (עמ' ביק')
בדבר שהלכו וכו' לציונו של רבי אבדימי דמן חיפה ולציונו של בעל כורסייא דאליהו ומהתם למערת אליהו נראה דאלול הוא זמן התואם (עמ' טוק')
בענין ברכה ממאורי הדור שליט"א נראה שלא שייכא בזה ריבוי ברכות כי כל אחד הברכה כפי שורש נשמתו, ויש לדייק זה בנוסח ברכה של כל אחד (עמ' אלק').
סגולה למעוברת ללידה קלה וכו' ליטול מהפיטם, יל"ע במעוברת מתאומים ויותר האם נצרך כמה אתרוגים (עמ' דקל').
כידוע שיש בריקודין סודות נשגבים.. יל"ע אם סגי שאחר שיודע הכוונות ומכוין או נצרך שגם הרוקד עמו יהיה שיך לזה, וזה ודאי עדיפא (עמ' זלק' – חלק')
רבים דרכם קודם חתונות בניהם הע"י לילך לבית החיים להורים זצ"ל לרבותיהם ולגדולי ישראל זיע"א נסתפקתי כפי איזה סדר יש לנהוג (עמ' בנק').
רב שאינו ראוי להוראה הוא עובר כל רגע באיסור (עמ' חקנ')
במלון בקשו מהם כוס קפה והם עשו עם חלב, אשר בזה אין אפשרות לשתות.. האם צריך לשלם כיון שלא פירטו להם להדיא ללא חלב, וגם אם פירטו לא הבינו השפה. נראה ע"פ המבואר חו"מ קלב' כז' שאם הקונה מוחזק בכסף יכול לומר לרדיא קניתיו (עמ' זר')
כשבדקנו את הבהמות ברפתם באישון לילה באשמורה השניה, ואז הפרות ישנות וכשבאנו הודלק האור וקמו כל הפרות, נסתפקתי האם לכתחלה היינו צריכים לקבוע בזמן שאין ישנות (עמ' זר')
נשאלתי אם מותר לומר בשר זה כשר לפסח, דאפשר דהוי כמבואר בפוסקים דאין לומר בשר זה לפסח, דנראה כמקדישו לפסח (עמ' רטי')
אשר שאל כי ביום לא הספיק לומר ברכות השחר בצפרא.. אבל בצהריים כבר עייף מאד, איך אומר ברכת הנותן ליעף כח (עמ' יטר')
אמירת פרק שירה עדיף לאמרו אחר שנטהר במקוה עכ"פ באותו היום (עמ' טיר')
השנה שהרבה ביצים הובאו מטורקיה יל"ע אם עדיף לקערה של ליל הסדר מביצה של א"י (עמ' כדר')
בבדיקת חמץ שהוא בנר של שעוה יל"ע אם נצרך לכוין הכוונות שיש בשעוה [לגבי הבדלה] (עמ' כור')
ברכת הנותן ליעף כח.. לכאורה היה צריך להיות ברכה זו קודם לשאר ברכות כיון שהוא בהחזרת הנשמה, ואולי אחר שנהג לבית בגדים נעליים וכו', בזה ומכח לן שאינו בעיפות ועי' (עמ' לר').
נשאלתי ממי שהאפיקומן הי' מוחבא ובתו הסירה את הדברים הסמוכים למקומו דאפשר שימצא שם והבחין הבן בראיית אביו ששם מונח האפיקומן לקח בזריזות ממקומו ונטלו, ושאלתו למי ליתן את המתנה, וכמדומה שיש ליתן למוצא, והבת רק הכשירא בעלמא קעבדא (עמ' להר').
נראה שמן הראוי לאכול ולברך ברכות הנהנין על פירות שאינם מורכבים, כי בודאי בהם, איכא טפי ניה"ק (עמ' טלר').
בטבילה לשם טהרה מיוחדת כגון לטומאת כעס או לתקנת עזרא וטבל לטהרה אחרת כגון לטהרת שבת וכיו"ב נראה דלא חשיבא לכוונה הפכית (עמ' גמר')
נוסע עמנו אברך אשר מסבות מסויימות לא היה לו מנה מאוכל כשר, כמדומה בכה"ג יש ליתן לו ממנתנו, מלבד שאפשר שיסבול רעבון, איכא נמי הרגשת בזיון שלכולם יש אוכל ולו אין (עמ' זמר')
נסתפקתי במקום שאהיה אי"ה הוא בדרום אמריקה ששם הוא חורף האם יש לומר בו פרקי אבות דלדעת רבים ענין פרקי אבות נתקן בקיץ והוא משום שאז יש יותר התגברות היצר.. ואפשר שכיון שרוב הזמן הוי בן א"י שהוא קיץ איכא האי ענינא גם כשנמצאים זמן מסויים במקום שבו חורף (עמ' חמר')
בברכ"י מובא מספר פרשת דרכים שקבלת שבת בשמים בזמן שמקבלים שבת בעיה"ק ירושלים, לפי"ז יש ענין לקבל שבת בחו"ל בזמן קבלת שבת של ירושלים, אמנם אינו קבלת שבת המחייבת כשהוא קודם פלג המנחה, אבל יש מקום לפרישה ממלאכות וכיו"ב (עמ' ארנ')
יש שמלמדים על בדיקת הסכין בזה שפוגמים הסכין, ומראים ללומד וכו' ומסופקני אי שפיר קעבדי כיו ןדהסכין כשרה בשלמות שם הויה נראית ע"ז ויש מסה"ק שכתבו שיכולים לראות בו כל הכלים של ביהמ"ק איך נראים עתה, חזינן שיש בו דררא מקדושת כלי מקדש ואפשר דאין לפגמו, ומה"ט אפשר דאין להשאיר סכין פגום גם כשלא נצרכים לו עתה דמבטל בזה מעלת שם הויה עליו (עמ' נגר').
אפשר דמהראוי לאכול בשב"ק משחיטה של ע"ש כיון שיש ע"ז כבר התנוצצות של שבת דבשמים זמן שבת הוא כפי א"י (עמ' רונ').
חדש תמוז הוא החדש שהלכו המרגלים לתור את הארץ והוציאו דבת הארץ, ונראה דמה"ט מי שישלו סיבות לטיול בא"י שיעשהו בחדש תמוז שבו יוכל לתיקון לדיבת הארץ ולראות בשבח הארץ .(עמ' גרפ')
יל"ע אם תינוק קודם שרואה (כידוע שרק אחר כמה ימים רואה בעינו, אולם לאו כו"ע ס"ל הכי) אי יש להקפיד שלא יראה אשה נכריה או פרוצה, (עמ' פרח).
נראה שאף שאין להתפלל על העמדת המקומות כחום קור וכו' כי כך יסד מלכו של עולם, מ"מ נראה דבחום טפי דכידוע שעי"ז הפריצות של אינם שומרי תו"מ חמורה יותר, שרי להתפלל שלא יהא חום רגיל, ועי' (עמ' רפט').
נראה מה דהרבה מתפללים במקום ציונו של שמואל הנביא וכיו"ב אף שאין מתפללים ליד קברים נראה דסמכו שהיה רעידות אדמה (עמ' צור')
בסידורי ספרד נדפס קודם תפלת שחרית מימרא דהזוה"ק.. נראה דלא יאמרנו אדם קודם טבילה במקוה (עמ' ש')
נשאלתי במי שבמטוס הושיבוהו ליד אשה ויש לו ענין דוקא במקום שיושב כיון שהוי שורה ראשונה ויש שם מקום טפי על מי חיוב להחליף מקום על האיש או על האשה (עמ' דיש')
יל"ע בהא שע"פ הוראות בטיחות קודם שהולכים מסלולים בימות החמה נצרך לשתות ואף כשלא צמאים האם יש לברך ברכת שהכל (עמ' כש')
נשאלתי האם שרי להעיר את הבחורים ע"י טייפ שישירו שם בלא כלי שיר ברמקול, והשבתי דאסור דהוי נמי בכלל כלי שיר מחמת הטייפ עצמו (עמ' כדש').
נשאלתי במי שיש לו פנאי לסעודה שלישית או תפלת המנחה מאי עדיף דלכאורה תפלת מנחה יש לה תשלומין במוצ"ש (עמ' לש').
נראה דבטבילה שיש שטובלין במוצאי יוהכ"פ.. עדיפא שלא להתרחץ שזיעת יוהכ"פ תמשיך להיות עליו, כדוגמת המקפידין שלא לנגב מטבילת מקוה בשבת, ועי' (עמ' טלש').
יש סידורים שהודפס קודם ברכות התורה לכוין על מ"ע של ברכות התורה ומ"ע של זכירת מעמד הר סיני יל"ע אמאי לא הוי כאיסורא דאין עושין מצוות חבילות חבילות (עמ' גשמ').
