| נשלח ב-13/10/2009 22:29 |
 |
| |
אלטער 3
אלטער – 3
הצעירים צוחקים, בעולמם הם חיים – ורק אני כאן, לבדי
הפשושים שמחים, אל החיים מחייכים – ואני עדיין לבדי
החברים נשואים, את החיים הם בודקים – ואני עדיין כאן
***** ******* ********* ********* ******
מטייל ותר, שמח ומאושר, מנגן ושר – אני מבוגר
צעיר ברוחי, עם חיוך נצחי, "חי חי חי" – אני לבדי
החיים קורצים, אותי משמחים, ולי מחייכים – לי, רק לי
******* ********** ********* **********
שנינו יחד, צוחקים עד דמעות, כל מצב דרעק עד מאד
אושר פנימי, חיוך חיצוני, שלוות עולמים, מנוחת עצלנים.
למה לסבול בידני,? נתפלל ונעבור לאוטומט
_________________
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
תוקן על ידי משתוקקת ב- 14/10/2009 14:23:12
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2009 22:09 |
|
| |
אנגלה, כתב
ה. אני סובלת מפיצול אישיות
כל הסעיפים לא שווים תגובה פשוט.....
ביי..........
_________________
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2009 21:43 |
|
| |
אני_הקטנה,
נשאר לך דיו?
אופסימי,
א. לא מוצלח
ד. מאוחר מדי
ה. אני סובלת מפיצול אישיות (הפרעה נשית מוכרת)
ו. חיפשתי ולא מצאתי
שאר הסעיפים לא היו שווים תגובה פשוט...=)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2009 20:57 |
|
| |
מדפיסה.......
חבל שאתה עוזב
תחזור שוב אחרי החגים.....
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2009 20:52 |
|
| |
אנגלה: א. זה כי אני קורא לך, אינגלה,- בחיריק.
(אינגלה = ילד ביידיש (יינגלה).
זה יסביר למה כתבתי, כתב.... (הברקתי...   )
ב. גם אני שמח, ואפילו הבהרתי את זה
ג. אם מסתכלים על תוכן הדברים... ולא על מה שכתוב....
הרי שנמשיך לריב לעולם....אם זה אופטימי, או פסימי...
בעיני זה אופטימי... בעינייך פסימי... - זכותך...
ד. עייני בלמרגישים 1 ... רק תעשי טובה, תרדי ישר לתגובות....
ואל תקראי תאשכול... שלא תחטפי דכאון, ותאשימי אותי...
ה. בפעם האחרונה שבדקתי... את אדם בודד... ("מחכים" - (שלא,
תצטרכי הסבר, כמו עם משגיח...)
ו. בגלל בקשתך...כתבתי גם כמה מילים אופטימיות....אלא"כ תצטרפי
לברבירב....
_________________
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2009 15:22 |
|
| |
א. אני בת בפעם האחרונה שבדקתי.
ב. שמחה שבידרתי את רוחך הדכאונית, ואולי אפילו הצלחתי להעלות חיוך על פניך המבואסות.
ג. אגב קיומן של המילים: צוחקים ומחויכים וכו' במקרה שלך לא הראו שום אופטימיות אלא נועדו להדגיש ולחדד את הניגוד בינך ובין אנשים בעלי מצברוח טוב.
ד. מה הבדיחה על המשגיח?לא ירדתי לסוף דעתך העמוקה.
מחכים בקוצרוח למשהו "מעודד"??
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2009 14:06 |
|
| |
אנגלה כתב
"קני משקפיים, דארלינג"
המשפט הזה "משום מה" הצחיק אותי רצח....
אני בגלל זה מוכן לתת לך את משגיח.. רוצה.????
המשפט הזה גם קופץ לי מול העיניים בימים האחרונים...
והוא מוכר לי רצח...מה מקורו ??? (המצאת ??)
חנושנוש: ראיתי את הקריצה, והבנתי שלא צריך להתייחס
לגרשיים (מה שנקרא הפוך על הפוך..., כשאני כותב הפוך וכ"ו
אני שם לב שיש לזה גם חשמעות כפוללה, בפוך=שמיכה)
נאות:אם את חושבת שזה דכאון... אני מסכים אתך...
חסויה: מבין אותך... רק כלל חשוב.!
דכאון אסור !!!! מרמור מותר.... וגם זה. רק, לא אמיתי.....
לסטודנטית: בהצלחה
שבת שלום לכולם.....
אני יחזור במוצ"ש כדי להפרד......לתמיד, כנראה....
התחלתי לכתוב שיר מעודד..... תתפללו שיהיה לי זמן להכין אותו.....
_________________
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:53 |
|
| |
בס"ד
אופסימי,
הגרשיים היו בציניות לכן קבלת קריצה.
אתה צריך ללמוד כאן ת'חברה...
אני פסימית?חה. (בהתאם לגילי הקשיש;))
_________________
אחרי החגים-
שמח תשמח רעים אהובים 
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:41 |
|
| |
ת"א: התכונת, תודה באמת או תודה באמת
חסויה: די... זה לא שירי דיכאון... (נ.ב. יש לך תגובות טובות)
חנושנוש: א. איזה פסימית....
ב. החיים מצחיקים תמיד, לפעמים אנחנו עצובים.
אני: גם אני לא רואה דכאון בזה...
(רק שתדעי שבגלל ההדפסות שלך, שיניתי את כל אלטער 3
הוא היה ארוך ועבה, - 4 שורות של שני משפטים, אבל השורה
האחרונה דברה על הישיבה, ולא היית יכולה להדפיס אז הורדתי
אותה והוספתי משפט בכל שורה אחרת)
אז כן מגיע לי שתדפיסי....????
אופק: כי לקחת את זה בפורפורציה הנכונה....
אנגלה: ב 3 שורות שהבאת, רשום.
"צוחקים" "שמחים" "מחייכים"
ב. זו סה"כ אמרת שפר.....
_________________
תוקן על ידי אופסימי ב- 14/10/2009 15:56:41
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:28 |
|
| |
| אני_הקטנה כתב: |  | לא ראיתי שום דיכאון
אוהבת את זה מאד
אבל באמת עוד מעט כל חדרי יתכסה בשירי אופס'
לא מתאים.........
|
|
קני משקפיים דארלינג.
הנה ציטוט נאמן למקור:
"הצעירים צוחקים, בעולמם הם חיים – ורק אני כאן, לבדי
הפשושים שמחים, אל החיים מחייכים – ואני עדיין לבדי
החברים נשואים, את החיים הם בודקים – ואני עדיין כאן"
והיה גם איזה אמרת שפר ש"החיים דרעק" או משהו רהוט בסגנון.
אופסימי, חן חן, אבל אני ממש לא מדוכאת, אני עוד "פשושה" לפי כל הגדרה. וחושבת שהחיים יפים...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:14 |
|
| |
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
התגלגלתי מצחוק...
מגנוב. 
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:12 |
|
| |
לא ראיתי שום דיכאון
אוהבת את זה מאד
אבל באמת עוד מעט כל חדרי יתכסה בשירי אופס'
לא מתאים.........
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 11:18 |
|
| |
בס"ד
השירים האלה עושים לי 'טוב'
תמשיך!
החיים מצחיקים לפעמים.
_________________
אחרי החגים-
שמח תשמח רעים אהובים
|
|
|
|
|
