בקובץ בית אהרן וישראל האחרון תשרי חשון תש"ע (קמה) [ניתן להשיג את הקובץ בכתובת [email protected]] יש מאמר ארוך של הרב יוחנן הכהן שבדרון בענין הקבר המיוחס לשמואל הנביא.
המאמר בא להכחיש את הערעורים המפורסמים על זיהוי זה באריכות גדולה. וניכרים הדברים שאכן יש מקורות קדומים לזיהוי המקום עוד מהתקופה הביזנטית וכמו שמביא במאמרו, [אלא שחבל שכדרך חוקרים חסידיים שונים אינו מציין למקורות מדוייקים],
ואמנם למרות זאת קביעתו במאמרו שיש רצף של ישוב יהודי בארץ ישראל איננה נכונה כמובן, והישוב היהודי הרי נחרב כמעט לחלוטין בימי הכיבוש הערבי, והישוב שחודש בזמן בעלי התוספות והרמב"ן אין לו קשר לישוב הקודם, והראיה הגדולה היא שכל מנהגי ארץ ישראל הקדומים נעלמו לחלוטין [כמו סדר הקריאה לשלוש שנים וכדומה] ולא נשתיירו אלא במקומות מועטים מחוץ לארץ ישראל [כמו ביה"כ של בני א"י במצרים] וכ"ז ידוע.
כמו"כ הוא מעלים את העובדה שהספר אדמת קודש קיבל את הסכמת הרידב"ז ורי"ר דיסקין הראי"ה והריח"ז ומחברו נחשב לאנ"ש ואינו "חוקר" מביקורת המקרא. [לאחרונה התפלמסו קצת אודותיו בענין גבול הדרומי של א"י ואכ"מ].
נשלח ב-10/4/2011 10:09
סוס הים, מאמרים אלו לא מעלים ולא מורידים הואיל ומנהג ישראל כולם לבא לשם להתפלל ולא שמענו מי שפקפק בדבר, מה צריך ראיות יותר מזה
נשלח ב-8/11/2009 23:30
מעניין שהמאמר של הר יוחנן הכהן שבדרון (יש קשר משפחתי לר שלום שבדרון?) מובא בתוספת התורנית של עיתון המודיע ללא ציון מקור...
נשלח ב-19/10/2009 18:27
מישהו יכול לסרוק את הכתבות בכת"ע הנ"ל כאן בבחדרי ?
נשלח ב-18/10/2009 19:33
אני מעתיק קטע מהכתבה ב'המבשר' שציינתי אליה לעיל:
"על אף שהמקור הראשון שמקשר את האתר עם קברו של הנביא הוא מקור צלבני נוצרי [- הכומר הרוסי דניאל שהתלווה למסע הצלב הראשון], עם כל זה אנחנו מוצאים כבר במקורות קודמים יותר את שם האתר על שם שמואל, אם כי ללא ציון שם קברו.
בחיבורו של גיאוגרף מוסלמי בשם אל - מוקדסי מהמחצית השניה של המאה העשירית (כמאה שנה ויותר לפני בוא הצלבנים לאזור), הוא מתאר: "דיר שמואל, כפר הנמצא פרסה מירושלים... קרוב אל השמים ורחוקה מן הקרקעות הנמוכות.." הרי שכבר בתקופה המוסלמית שכן במקום כפר בשם דיר שמואל.
כדי להשלים את התמונה נביא כאן מקור עוד יותר קדום, מהתקופה הביזנטית, שלא מציין אתר כל שהוא או קבר. מדובר בפרוקפסיוס, אחד מסופרי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס, שכותב, במאה הששית, שהקיסר יוסטיניאנוס בנה כנסיה או מנזר על שם שמואל, הקיפה בחומות ובנה שם באר".
נשלח ב-18/10/2009 00:44
זחלץ. מה מסקנתו?
סוס. הישוב לא נחרב בפעם אחת וחלקו אולי המכריע נחרב בכיבוש הערבי למרות שאח"כ בשלטון הערבי התחדש בירושלים כמש"כ, ומ"מ עיקר דברי שלא היה רצף שהרי אין המשך במנהגים, ואולי יש לחלק בין מנהגים בהם לפעמים המיעוט מקבל את מנהג הרוב לבין מסורות שיכולים לעבור.
מש"כ שהמקור מהצלבנים, אינו נכון, וכמו שהבאתו שכבר בתקופה הביזנטית נמצא מקורות לזה.
נשלח ב-16/10/2009 16:14
החל ממחצית המאה החמישית לאלף הששי מספרים רבים מבין עולי הרגל ורושמי הקורות על ביקור יהודים בודדים ליד הכותל המערבי. אחת הידיעות הראשונות על תפלת יהודי ליד הכותל הוא משל רבי משה חאגיז, המספר על זקנו רבי משה גאלאנטי, שהיה בא להתפלל ליד הכותל ואיש מבין השכנים הערבים לא הפריע לו "ואין מי שצפצף פה להם".
התיירים הנוצרים בירושלים מזכירים את ביקוריהם ליד קבר רחל, קבר שמואל הנביא ויתר המקומות הקדושים בסביבה, אבל אינם מזכירים את הכותל המערבי או תפילת יהודים על ידו, וכנראה שהמבקרים היהודים ליד הכותל עשו זאת בצנעא ובהסתר מעינם של צוררים.
עוד כמה מקורות ממה שרשמתי לעצמי פעם על "קבר
שמואל":
- א' אשתור, תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת
שלטון הממלוכים, כרך ג, תעודה ע, עמ' 125-127. אשתור מביא שם הסכם ייבום בו
מתחייבים הצדדים מתחייבים שהמפר את ההתחייבות ייתן בתורת נדר 25 אשרפי "למק[אם א]דונינו
שמואל".
- אשתור שם, כרך ב, עמ' 382 – 383.
- ש' אסף, לתולדות הנגידים האחרונים, ציון ו'
פרסם תעודה מהגניזה בה נאמר: "ודע שכתב לי ר' דוד הספרדי כי הפקיד בידך...
וה' כספים לשמן לבית שמואל הנביא, זכותו יהי עלינו סתרה".
- שו"ת רלב"ח סי' ג
- רדב"ז, ח"א סי' תקי"ג.
- רדב"ז, ח"א, סי' סז, ח ע"ד
- "והיו באים אנשים ושיירות הרבה מדמשק
וממצרים לבקר ונתקבץ הכל ביחד ונלך למצבת שמואל הנביא ע"ה ונדליק עליו בכל
לילה קרוב לשני קנטרין של שמן וכו שני קנטרין שם <צ"ל של> שעוה, וכל
חכם ידרוש עליו פעם שם..." (איגרת מימי הסולטאן סולימאן (1520 – 1566). האיגרת
כתובה בערבית יהודית ונמצאה ברשות טולידאנו. פרסמה ב: 'תעודות מכתבי יד', HUCA 4 (1927), בעמ' 458 – 463. הציטוט בתרגום
בעמ' 461 ובמקור ב-459).
- טולידאנו, 'נבי סמואל', הדביר, חוב' י-יב
(תרפ"א), עמ' כט-לא. טולידאנו פרסם שם אגרת מסוף המאה ה- 16 לדעתו, המזכירה
ישיבה במקום. חזרה ונדפסה אצל מינה רוזן, הקהילה היהודית בירושלים וכו', ולדעתה האגרת לא לפני שנת ה'ת"ך.
ועוד רבים.
נשלח ב-15/10/2009 23:10
אליהוא - הישוב היהודי בא"י לא חרב בעקבות הכיבוש הערבי. הישוב בירושלים דוקא התחדש בתקופה הזו, והמשיך במקומות אחרים (טבריה). יש לנו ידיעות מהתקופה המוסלמית על יהודים באשקלון, רמלה ועוד. נראה שהיישוב הקדום חרב בעקבות כיבושי הצלבנים, אם כי ייתכן מאד שנותר רצף יישובי בכפרי הגליל. באשר לזיהוי האתר בנבי סמואל - לא ראיתי את המאמרים בעיתונות החרדית. לי ידוע שהמסורת הזו מוכרת רק מהתקופה הצלבנית. למיטב ידיעתי זהו המקום ממנו ראו צבאות הצלבנים לראשונה את ירושלים, וכך התקדש אצלם. הצלבנים אחראים לעד כמה זיהויים שגויים כמו "אורוות שלמה" בהר הבית.
למידע נוסף על נבי סמואל: אברהם יערי, "תולדות ההילולא במירון", תרביץ ל"א (תשכ"ב). יערי טוען שההילולא במירון התפתחה כתחליף להילולא שהיתה נוהגת בקבר שמואל בכ"ח אייר (ורק אח"כ "זזה" ההילולה לי"ח אייר).
בשנת 1556 הוטל איסור על היהודים להתפלל בקבר שמואל. בספר "יהודים בבית המשפט המוסלמי", של אמנון כהן ותלמידיו, כרך המאה השש-עשרה, עמ' 118-119, נדפס תרגום של הצו הסולטאני האוסר על היהודים להתפלל במקום. ראו גם שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תר"ח על בעיה הלכתית שנוצרה בעקבות נישול היהודים מהמקום.
ועוד הערה - בניגוד לקברי תנאים ואמוראים, שאין לנו שום מקור מחז"ל היכן נקברו (למעט רבי יהודה הנשיא ואולי עוד כמה בודדים) והמסורות על מקום קבורתם מאוחרות למדי, הרי שעל שמואל נאמר במפורש היכן נקבר: "ויקברהו בביתו ברמה" (שמו"א כה, א) וראשית כל יש לאתר היכן היא "רמה". הזיהוי המקובל למיטב ידיעתי הוא בכפר א-רם, צפונית לירושלים. אפשר לבדוק מה כותב על כך יואל אליצור בספרו החדש-ישן על שמות מקומות קדומים בא"י ודרכי השתמרותם.
נשלח ב-15/10/2009 20:38
כדרכי, אציין מ"מ לכתבות בעיתונות החרדית.
בגליון 'קהילות' של 'המבשר' באייר האחרון, ערב יום הפטירה, פורסמו שתי כתבות נגדיות זה לצד זה, נגד זיהוי המקום כקברו של שמואל, ובעד (המעניין שאת הכתבה המאששת את זיהוי המקום כתב מנחם כהנא - שאינו חרדי).
בשבועיים הבאים פורסמו השגותיו של קורא ידען בשם 'הרכבי' המאמר השולל עם תשובותיו של הכותב.
נשלח ב-15/10/2009 01:55
יואל בן-דב חיבר ספר מקיף על כל הענין: נבי סמואל, הוצ' הקיבוץ המאוחד
