החלק הכי קשה בסוכר זה לשמור על דיאטה ועל איזון הסוכר אז בא לעשות טובה אחד לשני ולספר את הקושי שלכם ואיך אתם מצליחים לסגור את הפה ומה המצב הסוכר השבועי שלכם
נשלח ב-6/10/2010 16:08
חרדי גם לי לא היתה משמעת עד שהכנסתי לעצמי לראש, אין סיבות חיצוניות, לא הרופאים מרפאים. רק המחשבה שלי והרצון שלי להיות חזקה זה מה שאפשר חשיבה נכונה, וכיום האדם הכי לא מאורגן והכי לא ממושמע הכי לא עיקבי עלי אדמות (אני) הפכה פתאום למאורגנת ועיקבית בארוחות ובלקיחת התרופות (ועדיין זקוקה לקצת משמעת)
נשלח ב-6/10/2010 15:54
תחשוב על דבר אחד שאתה לא רוצה שהילדים יצטרכו לטפל בך או ח"ו להוליך על כיסא גלגלים ,זה יעשה הרבה שינויים בראש
או תחשוב שניה שרוב חולי הדיאליזה או רוב המטופלים במחלקה האורטופדית הם חולי סוכרת ח"ו.
תוקן על ידי ככר_כסף ב- 06/10/2010 16:05:01
נשלח ב-6/10/2010 14:32
לי אין מספיק משמעת עצמית
כל זמן שאני לא מרגיש גרוע מאוד
אני מרשה לעצמי לעשות הכל
זה טעות אבל קשה לי להתגבר על היצר הרע !
נשלח ב-2/10/2010 22:46
חברים בואו נעזור אחד לשני מחדש
תוקן על ידי ככר_כסף ב- 02/10/2010 23:13:58
נשלח ב-16/4/2010 14:28
זה לא כזה פשוט הרבנים יתירו בסוף אם אין
נשלח ב-16/4/2010 13:36
אם ההורה לא מסוגל ואין מי שיעשה מותר לילד לדקור את הוריו כי זה עניין של פיקוח נפש (אפילו לא ספק)
נשלח ב-16/4/2010 13:01
על פי הלכה יש בעייה לבקש מאחד מהילדים לתקור את אחד מהורים לבדיקת סוכר אם אין אף אחד אחר שיכול לעשות את הבדיקה אז זה שאלת רב
נשלח ב-15/4/2010 21:48
נא הסבירי.
נשלח ב-15/4/2010 21:22
או או, השאלה של דקות המחט נותנת לי את המחשבה שאתם יוצאים מאיזון בגלל גודל מחט לא נכון (ההוראות באשכול נפרד)
וכן אם בגלל ריבוי הדקירות ופציעת הנימים הדקים וקצוות העצבים אכן מורגש פחות הכאב בקצות האצבעות.
נשלח ב-15/4/2010 19:44
גם אני מפחדת ממחטים... היתה לי ממש פוביה מהן עד שעברתי טיפול EFT שעזר לי מאוד לשחרר את החרדה.
נשלח ב-15/4/2010 19:38
כואב פחות כי התרגלת? או כי אתה כבר לא מרגיש את קצות האצבעות? או כי המחטים יותר דקים?
נשלח ב-15/4/2010 15:54
גם אני מפחד עדיין ממחטים אבל אני חושב המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני 10 - 20 שנה כואב הרבה פחות
נשלח ב-14/4/2010 10:38
לא נורא את לא היחידה שמפחדת, יש עוד הרבה כמוך (ומעניין שרובם גברים) ונכון יש סיבה לפחד, הכאב, גם לאחר שנים עדיין כואבת הדקירה ויותר מפיזית נפשית.
בעניין השוקולד - שתי קוביות של שוקולד עם 70% + מוצקי קקאו יכולה גם לגרום להפחתת רמת הסוכר לאחר האוכל (בדוק ומנוסה).
בעניין האוכל - רצוי שדברים שאת יודעת שהם מזיקים לך לא לגעת בהם לתקופה של שנה, ורק אח"כ לעשות שוב נסיון עם כמות קטנה, מנסיון יש מוצרים שלאחר שהגוף דוחה אותם ולא נוגעים בהם תקופה ארוכה אפשרי לחזור ולאכול אותם.
נשלח ב-14/4/2010 09:41
אבטיח וככר - תודה על המילים המחזקות.
הרגשתי כל כך רע אחרי שכתבתי את ההודעה הזאת, בדקתי סוכר והיה לי 139 שעתיים אחרי ארוחה (נזכרתי למה אני לא אוכלת כבר בטטות..) אז קמתי ויצאתי להליכה, חשבתי אשרוד אולי 20 דקות אבל סיימתי 50 דקות וסוכר ירד ל99.
הרופא גם אמר לי כשהייתתי חולה שאין טעם לבדוק את הסוכר כי יהיו ערכים משוגעים לכאן ולכאן. למען האמת - אני לא יודעת אם פעם חוויתי היפו באמת, כשאני כבר ממש רועדת מרעב וסחרחורת, הערכים שלי בסביבות ה80.
אבטיח - את צודקת - נראה לי באמת העול היומיומי זה מה שמכביד, הרי יש לי אינסוף מגבלות באוכל וזה לא מציק לי כמו העול של הבדיקות וההליכה.
שוקולד - אין לי העדפות, מריר חלבי לבן... הבעיה היא הכמויות, חח..מה זה שורה של שוקולד?? אני מעדיפה לא לגעת בכלל.. זה משהו על אותו משקל של רבע בטטה :)
אני זוכרת כשאבחנו לי סכרת הריון בפעם הראשונה, והלכתי למרפאת סכרת. בצד החדר היתה מיטה מלאה מלאה בערמות של גלוקומטרים. אז כשנכנסתי וראיתי את זה צחקתי ואמרתי לרופאה - "לפחות אני לא אצטרך אחד כזה"
והיא ענתה לי - "בטח שאת צריכה אחד כזה"
אוי לא - איזה יום מסוייט זה היה.. לא נתנו לי לצאת משם עד שבדקתי לעצמי פעמיים את הסוכר בעצמי. בכיתי שם כל כך, והתעקשתי לא לשתף פעולה כי יש לי חרדת מחטים אמיתית מאוד (אין לי חרדה מעכבישים או מקקים או שאר שרצים למיניהם- אבל מחטים .... גרררררר.... אני זאת שהיתה מתעלפת בקביעות בבדיקות דם חח ועכשיו רוצים שאני אדקור לעצמי?! מה אנשים חושבים?!....) ולקח כמה שעות טובות עד שיצאתי משם עם פנים נפולות ולב כבד. הכי מפליא שם היה שציפיתי לראות מרפאה מלאה באנשים... מלאים, הרי חשבתי שסוכרת זאת מחלה של שמנים ולכן לא הבנתי איך זה נחת עלי בכלל <באותם ימים הייתי הרבהההה יותר רזה> ולמרבה הפלא כולם שם היו רזות. מעניין כמה סטראוטיפים יש לנו בראש על כל מיני דברים (לי בכל אופן)
ופלא לחשוב ש8 שנים אח"כ הבדיקות הקטנטנות האלה עדיין ככ מציקות לי אבל זאת המציאות.
נשלח ב-12/4/2010 23:56
אם יקרה, מזל שלא בדקת את הסוכר אחרת היינו צריכים להרים את המורל ממעמקי האדמה.
קודם החלמה מהירה ובמקרה זה אסור לך פעילות גופנית עד לחיזוק מוחלט, אז תמשיכי רק לעלות ולרדת מדרגות וללכת מחדר השינה למטבח. (ושוקולד מריר 74% מוצקי קקאו יעשה עבודה טובה להעלאת המורל ולסילוק הדיכדוך).
אז בדקי כשבא לך בלבד, וכשתרגישי פיזית יותר טוב גם נפשית תוכלי לעבור את השלב הקשה הזה.
וכן הדבר החשוב ביותר לעשותו כרגע זה להתפלל לרפואה שלימה ולבקש מבורא עולם כח להמשיך הלאה בחיוך ושמחה.
