| נשלח ב-25/10/2009 13:09 |
 |
| |
למה שלילי?
מישהו יקר במיוחד חזר ושאל אותי את השאלה הזו בזמן האחרון,
הבוקר החלטתי להביא אותה לדיון בבית מדרשנו כאן :)
הוא קוטף לך פרח ואת עצובה כי
הוא לא זכר שאת אוהבת דווקא
פרחים אדומים
הוא אומר שהתגעגע
את אומרת שזה רק בגלל ש
שעממם לו..
הוא מתקשר אליך באמצע העבודה
וזה רק בגלל שאתמול אמרת לו
שיעשה זאת
הוא אומר לך שהוא אוהב אותך
ואת מוכרחה לא להאמין
או לריב איתו
כי הוא לא מתכוון באמת.
כי הוא אומר סתם
וכו וכו..
נשים באמת צריכות את זה כמו אוויר לנשימה?
בשביל מה?
כדי שהוא יתאמץ יותר? בשביל לצוף שוב בתוך הרגשות השליליים?
תוקן על ידי תמי_4 ב- 25/10/2009 13:09:34
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 19:44 |
|
| |
יפה שתיקנת את עצמך :)
אקדים ואומר - הקטע הבא לא כתוב אליך, בכלל!
אתה, חתן צעיר יקר אם אני מחזיקה ראש, תמשיך בכונותיך הטובות ובגמישותך הראויה לציון, ועשה חיל.
זאת העבודה שלך.
אבל אם יש פה *בנות* שמענין אותן מה חשבתי על העבודה שיש לנו לעשות - י
"מה יש אם הוא יכין לי קפה?
מצד שני אני לא המשרתת שלו." זה לא קשור לרגישות, נכון? זה יכול לבוא ממקום *רגשי* וצודק! בהרגשה. אבל זה בא ממקום שרואה בהחלט רק את עצמו בסיטואציה. מה הבעיה אם תעשי לחברך ולשותפך קפה, מה יקרה?
"כשהוא קונה, הוא מבזבז.
כשאני קונה, אני חיה רק פעם אחת " שוב, את הצרכים שלך את רואה עם כל המהותיות והדחיפות, ואת שלו? זה נחישב בעינייך בשבוז כי את לא מבינה כמה זה חשוב לו! למה לא תנסי להבין? למה לא לדבר על הדברים האלה ביחד? זה נשמע לי כ"כ לא נכון לעשות.
"כשאני מחליטה על הילדים, חשוב שהוא יתן לי גיבוי.
כשהוא מחליט על הילדים, טוב שהם ישמעו מגוון דעות..." כנ"ל, חוצמזה שזה חוסר עקביות באופן מעצבן רצח ועול לנפש הילד. הייתי בסרט הזה של חוסר עקביות. לא כיף. "כשהוא לא מגיב אני צועקת שיגיד משהו. כשהוא מגיב אני צועקת שישתוק." אין צורך להאריך, נכון? אבל כן הסכמתי עם המשפטים הראושנים "אני אוהבת להשמיץ את המשפחה שלי...
אבל אוי לו אם הוא מסכים. גם את המשפחה שלו אני אוהבת להשמיץ...
ואם הוא לא מסכים איתי, הוא עיוור! אני לא צריכה להגיד, הוא צריך לדעת!
מצד שני, אם הוא לא אומר לי, איך אני אדע? (ענק!)" ובשולי תגובתי המושקעת: לא שאני לא נופלת בדברים האלה, עם הורים ועם אחים, שלי מותצר הכל ולהם לא וההרגשות שלי תמיד צודקות. אבל עדיין, תמיד לדעת שאפשר לנשום עמוק ולצאת מזה, ואם ניתן לעצמנו לגיטימציה הבעלים שלנו, לטווח ארוך, יהיו מסכנים. (ולא רק הם! אני מאמינה שזו גישה כללית שמשפיעה גם על שכנות וגם על ילדים. קראתם שולינקה? יש שם אמא שזורקת על הילדות שלה כ"כ הרבה רגשות אשמה - איך עשית לי את זה? איך אני אמורה להתמודד? הזדעזעתי. אצלנו בחים לא דיברו ככה. אבל זה ממש במאמר מוסגר)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 18:32 |
|
| |
תוקן על ידי חרדינאמן ב- 30/08/2010 18:34:16
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 18:32 |
|
| |
תגידי את לא ישנה אף פעם???
כשאישה שואלת אם היא השמינה,
היא לא מתכונת לפירוש הרגיל "עליתי במשקל", היא בעצם שואלת:
תגיד, אתה עדין אוהב אותי ונמשך אלי למרות שעליתי במשקל??
וגבר חייב להבין מה מסתתר מתחת לשאלה!
עכשיו תגידי את, יש עוד תשובה שהוא יכול לענות בלי להתחיל מלחמה?
זה לא שהיא ילדה ומותר לענות לה רק תשובה אחת, פשוט כל תשובה אחרת
לא תענה על השאלה שלה.
אני מצפה מהילדה שלי להתנהג בתכונות נשיות
ברור שהקטע שהבאתי הוא מוקצן כדי שיבינו..ת'אבסורד (או השוני בינינו)
תוקן על ידי חרדינאמן ב- 30/08/2010 18:39:00
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 02:47 |
|
| |
דבר אחד לומר לאישה כל יום שאוהבים אותה, שזה בעברית לדבר הרבה על הרגשות שלה ועל הרגשות של כולם מסביב אליה.
דבר שני זה להתנהג כמו ילדה שיש רק תשובה אחת שמותר לענות לה, או בעצם, אף תשובה.
נ.ב. שכוייח גדול על הגישה הסבלנית, אח שלו, אבל עוד 10 שנים גם אתה תאמר את זה. גם לנו הנשים יש עבודה. והעבודה היא קצת להקל. לראות את הניצוצות של הרגש ושל האכפתיות במה שהוא אמר ולא במה שאת רוצה לשמוע.
אתה רוצה לומר לי שאתה באמת לא אוחז כמה הקטע שהבאת הוא נורא, אם לוקחים אותו ברצינות? ככה היית מצפה מהילדה שלך להתנהג, בתור אידיאל?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 02:33 |
|
| |
[quote] וחרדי נאמן - אתה מדבר מנסיון? אחרי כ"כ מעט זמן? השם ישמור. ממש לא כולנו כאלה. יש כאלה בעלות רמות אישיות גבוהות יותר...[/quote] אני לא מאמין שאני צריך להסביר את זה אנסופית לידיעתך נשים הם רגשיות וגברים הם שכליים אוקי טבע האישה הוא לפקפק באהבתו של הגבר ו"צורך" הגבר הוא להזכיר את אהבתו יום יום, לא כל הגברים מבינים למה צריך להגיד לה היום שאני אוהב אותה אם אמרתי את זה אתמול למה שישתנה משהו, וכאן נכנסת הדפלומטיה או יותר נכון הפסיכולוגיה להבין את נפש הבת זוג מה היא רוצה, כי לא תמיד מה שהיא אומרת זה מה שהיא רוצה יש לכן טבע "לרמוז" וגבר שלא מבין "רמיזות", הוא מסכן ואישתו מסכנה, בעצם הם לא מתקשרים, המאמר שהעלתי הוא נכון והוא טבעי ואם הגבר לא מבין שכך הוא צריך לענות כגון: מצד אחד אני שואלת אם השמנתי...
מצד שני יש רק תשובה אחת שמותר לו לענות הוא טיפש! אגב אני ממליץ מאוד לקרא ספר ששמו "גברים ממאדים ונשים מנוגה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 01:07 |
|
| |
לדעתי, זה לא נכון שכל הנשים כאלו.. הכללה לא מוצדקת גם אם היא קיימת באחוזים גבוהים
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 00:16 |
|
| |
תמי, עכשיו בכנות - כמה נשים כאלה את מכירה?
כמה מהחברות שלך שהתחתנו בתמימות בגיל 19 מתנהגות ככה ביומיום?
בתחושה שלי - לא הרבה.
זה אלה שהתאכזבו,
או אלו שהפסיקו להאמין ששלהם יבוא (או סתם חסרות אמונה בכללי - אמונה זה כ"כ חשוב, אני כל יום מגלה את זה. לא רק אמונה בהשם),
או אלה שמלאות בכאבובחסמים רגשיים בלי סיבה -
אני מכירה כמה כאלה, 5% מאוכ' ארצות הברית (וגמני)
ולפי מרים אדהאן זה מבנה של הנפש, מלנכולי אינסופי וסוער. (בספרה "נפש האדם - להבין, לקבל, לאהוב, הסוג העיוני-רגשי) עבודת החיים היא לנתב למקום יציב ולראות את היופי בחיים, ולצמצם את התלות וראיית השחורות שיכולה להביא לדיכאון אמיתי וכולי.
וחרדי נאמן - אתה מדבר מנסיון? אחרי כ"כ מעט זמן? השם ישמור. ממש לא כולנו כאלה. יש כאלה בעלות רמות אישיות גבוהות יותר...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 09:59 |
|
| |
אינסופית, בדיוק
השאלה היא רק למה לעזזל אני לא מאמינה, מה גורם לנשים לפקפק בכל "אני אוהב אותך"?
האם זו סוג של מגננה? אם כן, מפני מה ובשל מה?
ואיך לצאת מזה?
כי זה הורס ומרגישים בכל פעם עד כמה שזה הורס
כי אם הוא באמת אוהב והוא עושה הכל כדי שתביני את זה ואת רק מתעקשת שהוא לא..
טוב לא יוצא מזה, זה בטוח..
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2010 16:46 |
|
| |
יפה
אבל הדגש שלי הוא לכיון הגברים שצריכים לדעת שבנישואים
צריך להיות לפעמים......דיפלומטים....
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2010 20:40 |
|
| |
אם תרשו לי אני עושה כאן חילוק.
את וחרדי נאמן כתבתם שני דברים שונים.
לפי חרדי נאמן זו האישה המפונקת, התקועה בהבדלים בין המינים ולא מצליחה לגשר עליהם, האגוצנטרית שלא רק רואה רק את עצמה אלא מנסה כל הזמן רק לקבל, שלא לומר, לקחת.
(ולא כולנו כאלה, נכון?)
לפי תמי - זו האישה שמציבה מבחנים לאהבה, לאכפתיות וליחס שלו.
למה שהיא לא תאמין שזה בגלל שהוא אוהב אותה? שזה בגלל שהוא חשב רק עליה? מה יקרה אם היא תאמין?
זה מה שיקרה - היא יכולה לטעות. היא מפחדת עד מאוד מלהאמין בטוהר הכוונות שלו והתאכזב. או במילים אחרות - חומות, יקירתי. ואל הזכרים פה - קרח לא ממיסים בגרזנים, ואכמ"ל.
ע"ע הקטע הבא:
*--[endif]* הלוואי ותאמר שחשבת עלי כל הלילה -
וארשה לעצמי להתרגש
הלוואי ותקטוף לי ורד ואישן איתו בחיוך מתוק מתחת לכרית. כי בכנות, נראה לי שאקלף אותו לחתיכות ואזרה ברוח. אוהבת? לא אוהבת? הלוואי ותאמר לי שאני מיוחדת, ולא אגחך עליך שבקושי ראית בחורות. הלוואי ותצהיר על אהבת עולמים,
ולא אגחך על התמימות הילדותית.
הלוואי ש"אני אוהב אותך" היה מרכך אותי.
כי בינתיים הוא גורם לגבי להתקשח.
הלוואי ואראה זוג צועד לעבר השקיעה
ולא אעביר ערוץ בפאניקה כאילו זו סצנה מסרט אימה.
הלוואי שתאמר לי שהפעם זה זה.
ולא אחכה במתח ל"חשבתי על זה ו...", ולא יתברר שצדקתי.
הלוואי שתלחש לי "יש יפות ממך אבל אין יפה כמוך".
הלוואי שאאמין לך.
כן, ברור שזה הרבה יותר פנימי ומפורט, אבל לדעתי זה מה שעומד מאחורי זה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 00:19 |
|
| |
וזה נכון?. :-P
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 00:02 |
|
| |
פתאום נזכרתי בזה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 00:00 |
|
| |
| חרדינאמן כתב: |  | האמת אני די מתפלא שנשים מתדינות על טבע האישה, שהוא לא מובן לגברים שכלית,
ואני חשבתי לתומי שאצל הנשים זה מובן,
אם כך אני ישתף אותכם ב"דוגמית" על קו המחשבה של האישה שחבר שלח לי:
מצד אחד אני שואלת אם השמנתי...
מצד שני יש רק תשובה אחת שמותר לו לענות אני אוהבת להשמיץ את המשפחה שלי...
אבל אוי לו אם הוא מסכים. גם את המשפחה שלו אני אוהבת להשמיץ...
ואם הוא לא מסכים איתי, הוא עיוור! כשהוא לא מנקה, זה מעצלנות.
כשאני לא מנקה, זה מתשישות. אני לא צריכה להגיד, הוא צריך לדעת!
מצד שני, אם הוא לא אומר לי, איך אני אדע? (ענק!) הוא לא יודע לבקש סליחה.
אני יודעת לבקש סליחה, אבל אף פעם אין לי על מה. מה יש אם יוותר כשזה חשוב לי.
מצד שני הכל חשוב לי. כשהוא לא מגיב אני צועקת שיגיד משהו.
כשהוא מגיב אני צועקת שישתוק. זה מרגיז כשהוא לוקח לי מהצלחת.
מצד שני אני רק רוצה לטעום. כשאני מחליטה על הילדים, חשוב שהוא יתן לי גיבוי.
כשהוא מחליט על הילדים, טוב שהם ישמעו מגוון דעות... אסור לו לצעוק על הילדים ככה!
אסור לילדים לגרום לי לצעוק עליהם ככה! מה יש אם הוא יכין לי קפה?
מצד שני אני לא המשרתת שלו. כשהוא קונה, הוא מבזבז.
כשאני קונה, אני חיה רק פעם אחת
נשים...........????
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2009 01:27 |
|
| |
אוקיי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2009 01:25 |
|
| |
c כל הזכויות שמורות
|
|
|
|
|
