| נשלח ב-25/10/2009 21:40 |
 |
| |
הגאון רבי משה הלוי זצ"ל וספריו
מעניין מאוד שספריו של הרב לוי הצליחו לכבוש ולחצות באופן מעורר תהייה מגזרים ועדות. הנה דברים שנשא הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א (מרבני קרית ספר, וממקורבי הגרי"ש אלישיב שליט"א) בכנס האזכרה של רבנו בשנת התשס"ט. הרב קארפ הפליג הרבה בשבח ספריו המפורסמים של רבנו וייחודיותם, ואף כינהו בתואר "אחד מגדולי הדור".
"אני אמנם לא זכיתי להכיר את הרב משה לוי באופן אישי", גילה הרב קארפ, "אבל בכל זאת אני מכירו היטב מתוך ספריו, שכשאני קורא בהם אני חש בעמל הרב והשקידה הנפלאה שהיתה לו. גם את רש"י והרמב"ם איני מכיר אישית, אבל מתוך ספריהם אני מכירם, וזוהי ההיכרות האמיתית!".
את סוד המשיכה המיוחדת לספריו ביטא הרב קארפ ואמר: "יש חיבורים ויש חיבורים, יש הרבה ספרים חשובים עם מהלכים רבים וצדדים יפים מאוד לפרש בהם את הסוגיא לכאן ולכאן, אבל חיבוריו של הרב משה יש בהם דברים ייחודיים, רואים בהם 'תורת אמת'. הוא חודר ל'נשמתה' של הסוגיא ולעומק דברי הראשונים והפוסקים, להבין סברתם, במה חולקים בדיוק ומה יסוד וסברת מחלוקתם, ולפי זה מגיע לחקר ההלכה הישרה. כל זה נמצא בספריו של רבי משה, ולא הרבה זוכים לזה.
"כשרואים את העצמה הרוחנית העצומה שיש בתורה שלו, עומדים משתוממים! רואים איך כל הלכה והלכה נבנית מתוך הסוגיא, מהמסד עד הטפחות, לא סתם ליקוטים, אלא הבנת השיטות בעומק. כל הלומד בספריו, חוץ מהתוכן עצמו, לומד גם דרך בלימוד, כיצד יש ללמוד סוגיא, איך נגשים לראשונים, והיאך מגיעים לחקר ההלכה". בעיקר ציין בדבריו את הנקודה המאירה כנר זוהר לאורך כל ספריו, וזו תורת האמת שהיתה בפיו.
מישהו יודע עוד מה סגולתם של ספריו שנהפכו לנכסי צאן ברזל.
דבריו במלואם נדפסו באור תורה (מרחשון תש"ע).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2018 19:21 |
|
| |
| BABA1985 כתב: |  | | מה שכתבו לגבי הרב משאש בעניין הפאה, לא ראיתי את כל דבריו, אך מתפלא אני, הרי במרוקו (כמו בעוד ארצות המזרח) בדורות האחרונים כמה כיסו בכלל את ראשם? מי יכול לומר אמותי וסבתותי הלכו כך כאשר ראשם היה מגולה? |
|
תסתכל בציטוט שהבאתי לעיל ותראה כיצד הוא מתאר בפרוטרוט את השתלשלות המנהג מרדיד גדול למטפחת ואחר כך לגילוי ראש מחד ופאה מאידך, ומציין במדוייק את השנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2018 19:16 |
|
| |
| ניחא כתב: | | | "קודם שבאו אליהם הצרפתים" - חשוב לציין שכוונתו לאליאנס, חברת כי"ח הצרפתית, שהקימה בתי ספר - חילוניים למחצה - ודאגה להשכלתם של בני הנוער. מפליאה התייחסותו החיובית אליהם |
|
הוא בא לציין (ראה כללות הענין לעיל בתשובה שציטטתי ממנו) שהנשים המרוקאיות לא הבינו בענייני הבלי עולם הזה עד שהגיעו הצרפתים (לא כיח ולא ניע) וה"קידמה" שהביאו עמם ואז רוב הנשים (באיזורים המתקדמים) הורידו לאט לאט את כיסוי הראש לגמרי, והחשובות והצדקניות שבהן חבשו פאה נכרית.
אין כאן שום התייחסות חיובית לאליאנס או למשהו אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2018 18:59 |
|
| |
| בדרך_התורה כתב: | | | מעניין גם לקרוא את תגובתו של הרב משה לוי זצ"ל לדברים הללו של הגר"ש משאש, ואני מצטט:
"...ולא זו בלבד אלא שחושב את המחמירים בזה מהשרידים אשר ה' קורא ל"עניים ותמימים". ובמחכ"ת אני אומר שההפך הגמור הוא הנכון, שכל הרבנים והדיינים שכבודו מתפעל מהם, הם המה התמימים הגדולים אשר הלכו שולל בעוה"ר אחר מחשבת חבריהם האשכנזים, והתפעלו מכל דבר הנהוג אצלם כאילו נמסר למשה מסיני, ורפו ידיהם ממנהגי אבותינו ואמותינו זיע"א, והרבה מהם סברו וקבלו מחשבת אחיהם האשכנזים שאצל הספרדים אין יודעים ללמוד. וכמו שתראה להגרש"י זוין ז"ל (בשו"ת יביע אומר ח''א הנד''מ עמוד 13) שכתב ''שרגילים לחשוב שהתורה הלכה ונתדלדלה מהעדה הספרדית, ירד קרנה, פנה זיוה, הודה והדרה". ואף שהרב ז"ל שם כתב שאין זה נכון. ע"ש. מכל מקום הא קמן יקר סהדותא מה שרגילים לחשוב, ומזה נבע שעזבו שיטת העיון הספרדית, ושינו מנהגי אבותיהם ואמותיהם בקלות, כמו שתראה רבים מוציאים ציציות בחוץ כמנהג האשכנזים, ועוד הרבה דברים אשר ביודעי ומכירי קאמינא, ואכמ"ל. ולכן בנ"ד אין להתפעל כלל וכלל ממה שרבנים ודיינים מרשים לנשותיהם לצאת בפאה נוכרית, כי הם מאמינים באמונה שלמה שאם האשכנזים נוהגים להקל בודאי שהדבר מותר, ולכן גם במרוקו עם בואם של חסידים מסוימים אשר נשותיהם יצאו בפאה נוכרית, התפעלו מהן הנשים הספרדיות, בחושבן שבודאי גדולים כאלה יודעים מה שעושים, ועד היום זהו הלך מחשבתם של הרבה ספרדים וספרדיות. וכלום אין זו ''תמימות''? שבודאי הפיקח אשר עיניו בראשו לראות דברי הפוסקים אשר רובם ככולם אוסרים, ונוכח לדעת את האמת שפרצה זו נפרצה מקרוב מכת המתחדשים במאה הקודמת כמ"ש הגאון מהר"ץ חיות בתשובה (סי' נ''ג, והובא בשו"ת יביע אומר ח"ה אה"ע סי' ה') וסיעתו, והמנהג פשט אצל האשכנזים שלא ברצון רוב חכמיהם, בלי ספק יעמוד בתוקף על המשמר ויאסור איסר לאשתו ולכל הבאים לשואלו. ורחוק מאד לחושבו ל"תמים" בגלל זה" |
|
מעניין גם לקרוא את תשובתו של הגר"ש משאש לדברים הללו של הרב משה לוי, ואני מצטט:
"הנה כבר כתבתי למעלה דאין בזה משום מנהג, דאתי מנהג ומבטל מנהג וכמש"כ הראש"ל. ועיין בספרי תבואות שמש חלק אה"ע סי' קל"ח, שהבאתי דברי הרבה פוסקים הסוברים כן, והוא מילתא דמיסתברא וכנ"ל.
ובהיותי בזה, אשיב על מה שכת"ר דחה דברי במה שכתבתי שלא היה מנהג במרוקו לאסור או להתיר, כי לא היתה מעולם אצלם פאה נכרית כדי לאוסרה או להתירה, והשיב ע"ז שדבר זה אינו צריך חכמה לחשוב, כי אין זו חכמה מדעית. ע"כ. והנה מלבד שאין זו תשובה על מה שלא היה מנהג כלל, עוד זאת כת"ר מתעלם ממצב הקהילות במרוקו ובשאר מדינות קודם בוא אליהם הצרפתים... הנשים לא ידעו ולא למדו אפי' צורת האותיות, כי כולם נישאו כשהן קטנות בנות שמונה ועשר, ונכנסות תחת עול הבעל והוריו, וכמה משפחות בחדר אחד אב ובניו נשואים, ועליהן אמרו אין חכמה לאשה אלא בפלך, וגם הפלך לא ידעו, רק לבשל ולתקן הבית, ושרא דעניותא רדיף בתרייהו [פירוש: שר העניות רודף אחריהם. ועל זה יאות להמליץ את דברי המשנה בנדרים (פ"ט מ"י), "בכה ר' ישמעאל ואמר, בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן"], והגלות והעוני נצמדו יחדיו, תמיד קול פחדים, אין להאריך בדבר הידוע, ורוח החופש לא הגיע אליהן כלל, ואני זוכר בימי חרפי זה ששים שנה ויותר, שכל הנשים היה להן כתר קטן עשוי מקרטון ומכוסה בבגד על ראשן, ותחתיו יוצאין איזה חוטין שחורים דקין על מצחן באלכסון מכאן ומכאן עד אחורי האזניים ומפשילין אותן לאחוריהן, והיה זה ג"כ להן לתכשיט, ואגב מכסין שערות מן הצד שלפני האזניים, והיה להם רדיד גדול שמכסה ראשן ורוב גופן וגם הכתר בכלל. אחרי זה התחילו להוריד הרדיד מעל ראשן, ונשאר רק על כתפיהן וגופן. ושוב הסירו את הכתר ולבשו מטפחות מרוקמות על ראשן, ונשאר מעט שערן גלוי על מצחן ובצדדין, ושוב הסירו גם הרדיד לגמרי ונשארו כך זמן רב עד שבאו הצרפתים, והריחו ריח החופש, ויצאו מהגלות, וגם מסווה הבושה לא נשאר כ"כ, ואז פרצו גדר לגמרי והתחילו לגלות ראשן לגמרי כמו הנוצריות. וחשובות שבהן, כדי לעשות בהיתר ויהיו לרוח הזמן, לבשו פאה נכרית ממה שהביאו הנוצרים עמהם להתייפות, ומעט מעט השתרבב המנהג אצל החשובות לצאת בפאה נכרית, ואשה מתקנאת מחברתה, ועוף לא צווח, צפור לא צפצף מן הרבנים להוכיח ע"ז, כי מלבד שוודאי ידעו שיש להן על מי לסמוך, הם הפוסקים האדירים אשר בית ישראל נשען עליהם, גם ידעו שפשט המנהג למעשה אצל האשכנזים ללבוש אותה באין פוצה פה ומצפצף, ובוודאי לאו קטלי קני באגמא נינהו, ומזה נתפשט המנהג להתיר.
וכת"ר מביא מספר תשובה מאהבה שבמקום שלא נתפשט המנהג להתיר כבר קבלנו דעות האוסרים. ומה ראיה מזה למקומותינו שכבר נתפשט המנהג להיתר. גם הביא מדברי הרב בירך את אברהם, שאמר אם הימצא תימצא אחת בעיר בטלה במיעוטה, ומה ראיה היא זו לזמנינו דלא אחת ולא שתים ולא מאה ולא אלף, כולן לובשות פאה נכרית ונעשה מנהג פשוט בעולם, וגם אצל האשכנזים קודם שהתפשט המנהג, היה מנהגם ודאי ללבוש מטפחת או כובע, וא"כ פשט המנהג להתיר.
והנה ראיתי לכת"ר שנפגע ממה שכתבתי שהתלמידים בתמימותם אמרו לאוסרים ה' עמכם, וחשב שאני משפיל בזה ערך התלמידים, ובשביל זה בא לכלל כעס ושפך חרון אפו על כל הרבנים והדיינים הספרדים של זמנינו המתירין שכולם הלכו שולל בעוונותינו הרבים אחר מחשבת האשכנזים, וחושבים שגדולים שלהם יודעים מה שעושים, ומאמינים בהם באמונה שלימה, והם הם התמימים, וכלום אין זו תמימות, שהפקח אשר עיניו בראשו לראות שרוב הפוסקים אוסרים, והמנהג פשט אצל האשכנזים שלא ברצון חכמיהם, בלי ספק שיעמוד על המשמר ויאסור איסר לאשתו ולכל השואלים אותו. וגם במרוקו הנשים התפעלו מן נשים אשכנזיות וכו'. עכ"ל. ועוד תמה עלי שמביא ראיה מחכמי הזמן להכריע להקל בדבר שגדולי עולם אשר קטנם עבה ממתנינו אסרו, ואף שיש מתירין, רוב הפוסקים אוסרים. ע"כ דבריו. באופן שלפי דעתו כל הרבנים והדיינים שלנו הם עמי ארצות, וגם הרבנים אינם יודעים מה עושים, (ורק הוא יודע), דברים שאסור לשמעם וכ"ש לאמרם. ואי אפשר וגם אסור להתעלם מלהשיב על חסרון כבוד התורה כזה, שכל השומע תצלנה אזניו.
וקודם אשיב על דבריו אחת לאחת, מה ששייך לענין הלכה, ואומר כי מה שכתב איך נכריע בדבר שגדולי עולם אשר קטנם עבה ממתנינו אסרו, אין זה כלום. וכבר אמרתי לעיל שמנהג הרדיד שהיה בימי הרמב"ם שפסק שהיוצאת בלי רדיד תצא בלא כתובה, אח"כ נתבטל כליל, אע"פ שהרמב"ם קטנו עבה ממתנינו. אלא הדבר תלוי בהמוני עם, הם המבטלים המנהג מעט מעט, ומתחילה צועקים עליהם רבני הזמן ולא נענים, ומעט מעט הולך ומתבטל. וגם הרמב"ם עצמו כתב, מקום "שנהגו" ללבוש רדיד חייב לתת לה וכו'.
גם בענין שיער היוצא חוץ לצמתן, מתחילה היה אסור בימי הקדמונים אשר קטנם עבה ממתנינו, ובודאי צעקו עליו, ובא מהר"ם אלשקר ז"ל ומצא מקום להתיר מחמת המנהג שנהגו ולא נשאר בזה משום דת יהודית וצניעות. ואף שגם אח"כ צעקו ע"ז וסתרו דבריו כמש"כ בספר צמח צדק להגאון הגדול מליובוויטש זצ"ל, אשר קטנו עבה ממתנינו, עכ"ז כולם צעקו ולא נענו, עד שנעשה מנהג פשוט, וגם נשי הרבנים והדיינים שערן יוצא חוץ לצמתן, ולא גינה אותן אדם מעולם מפני שהן הולכין אחר המקילין, וכמש"כ כל זה גאון הדור רבינו עובדיה יוסף שליט"א, הבאתי דבריו למעלה באורך.
ומזה נלמד לפאה נכרית דכוותן, שתחילה צעקו ע"ז רבני האשכנזים במקומותיהם זה רבות בשנים כשהתחילה אצלם פאה נכרית, ולא נענו, ולא עשו כרצון חכמיהם כמש"כ כת"ר, וכמו שהיה בענין הרדיד ושיער היוצא, עד שנעשה מנהג פשוט. וכמו כן היה אצל הספרדים בבוא הפאה למרוקו, אלא שכאן היה הענין קל יותר כיון שענין זה קדם אצל האשכנזים. נמצא שמי שקובע המנהג הם המון העם שהם המתחילים לשנות ענין הצניעות ועושין באופן אחר ממה שהיה רק שיהיה בהיתר, והרבנים אשר קטנם עבה ממתנינו הם הממליצים על המנהג החדש ומוצאים לו צד היתר ע"פ הדין כמו שעשה מהר"ם אלשקר ושאר הרבנים המתירים בענין הפאה, שהליצו בעד הדור שאין בה משום דת יהודית ולא מנהג ולא מראית העין. וכמש"כ הראש"ל שליט"א בספרו לענין רדיד ושיער שחוץ לצמתן, ע"ש באורך.
ומש"כ שאע"פ שיש מתירין רוב הפוסקים אוסרים, גם זה אינו, דמלבד מה שכתבתי דרוב הפוסקים המחמירים היינו משום דת יהודית ומראית העין וכו' וזה היה קודם התפשטות המנהג בכל העולם. וכמו שכתבו בדבריהם 'אם תימצא אחת בעיר בטלה במיעוטה'. לא כן היום שכולם פרצו גדר ונעשה מנהג פשוט, וגם המחמירין יחזרו בהם להתיר, ונמצא רוב הפוסקים לצד ההיתר. עוד זאת בדבר דרבנן, אף במיעוט כנגד הרוב שפיר עבדינן לקיימו, ועל זה לא שמעתי תשובה עד עתה.
ומזה תראה שכל מה שהרעיש העולם וחירף וגידף בכל רבני ודייני הזמן לומר עליהם שהלכו שולל בעוונותינו הרבים אחרי האשכנזים, והקטין אותם בעיניו כקליפת השום, הנך רואה דלפי האמור צריך הוא לבקש מחילה וסליחה מכל הרבנים של הדור אשכנזים וספרדים הגדולים ממנו שקטנם עבה ממתנו, ששפך עליהם סוללה בדברי שפלות, ושהם לא פקחים כלל, ושהפקח הוא שילך אחר רוב הפוסקים, ע"ש. והרואה יראה דטעות גדולה טעה בזה, דהפקח האמיתי הוא מי שיודע לעיין ויעמיק בדברי הפוסקים ויראה מאיזה טעם אסרו, ובהבטל הטעם יבטל האיסור, ובפרט שיראה לפניו גאוני עולם האדירים אשר קטנם עבה ממתנינו, שאנו הולכים אחריהם בכל הדינים, התירו בשופי ויש למנהג על מה לסמוך.
זהו הפקח הגדול למצוא כחא דהיתרא לקיים ולחזק מנהג ישראל קדושים. וזהו שאמרתי שהתלמידים הם תמימים, והרע בעיניו על זה, וזה גרם לו לכתוב כל מה שכתב, ובאמת אין בזה שום דופי ח"ו, ונתכוונתי לומר שעדיין לא הגיעו להכריע בעניני הלכה, וכל מה שאומרים להם קדוש. ואמרתי שבעוד זמן יפקחו עיניהם להעמיק ולדעת האמת לאסוקי שמעתתא וכו' ויבואו גם להתיר, ויעמיקו לראות שכל טעמי האוסרים פג טעמם ונס ליחם. גם אותם חכמים שהגיעו למרוקו שאמר עליהם שאינם יודעים מה עושים, הם רבנים גאונים עצומים וחסידים ואנשי מעשה וקטנם עבה ממתנינו ומדקדקים בקלה כבחמורה ונשיהם כיוצא בהם ויותר מהם. ואילו ידעו שיש שמץ איסור בזה, לא היו עושין כלל, והם ידעו דברי כל הגאונים המתירים, ובפרט הגאון הגדול חסיד וקדוש בעל התניא הנודע בבקיאותו וחריפותו והתיר בשופי, ועליו סמכו אותם האשכנזים אנשי חב"ד, וגם אנו מביאים ראיה הרבה פעמים מהשו"ע של בעל התניא, ודבריו דברי אלהים חיים, והסומך עליו קדוש יאמר לו. ואני הצעיר אף שדעתי ברורה להתיר, איני מזלזל בסוברים לאסור, ואין אף אחד שיכול לומר קבלו דעתי, ואפי' יאמר מי ישמע לו. אמנם כל עיקר דברינו לקיים המנהג שנתפשט, שיש לו באמת כל צדדי ההיתר בשופי.
הנה כבר כתבתי למעלה דאין בזה משום מנהג, דאתי מנהג ומבטל מנהג וכמש"כ הראש"ל. ועיין בספרי תבואות שמש חלק אה"ע סי' קל"ח, שהבאתי דברי הרבה פוסקים הסוברים כן, והוא מילתא דמיסתברא וכנ"ל".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2018 18:01 |
|
| |
| RAPIM כתב: | | | ובמיוחד למר"ן בדרך התורה ולבאבא מקדיש אני ציטוט קטן מדברי הרב משאש שם וז"ל:(עמ' תשט"ז) עוד זאת כת"ר מתעלם ממצב הקהילות במרוקו ובשאר מדינות קודם שבאו אליהם הצרפתים, שכולם אנשים ונשים היו סתומים וחתומים רובם עמי ארצות, זולת מעט מזעיר נבונים או חכמים, ובפרט הנשים לא ידעו ולא למדו אפילו צורת האותיות...וראה שם באורך... |
|
זאת פליטת הקולמוס, כוונתו לנשים שהיו עמי הארצות. ואצטט:
"הנשים לא ידעו ולא למדו אפי' צורת האותיות, כי כולם נישאו כשהן קטנות בנות שמונה ועשר, ונכנסות תחת עול הבעל והוריו, וכמה משפחות בחדר אחד אב ובניו נשואים, ועליהן אמרו אין חכמה לאשה אלא בפלך, וגם הפלך לא ידעו, רק לבשל ולתקן הבית, ושרא דעניותא רדיף בתרייהו".
לגבי האנשים, ידוע שלא פסקה תורה ממרוקו במשך אלף השנים האחרונות, ומרוקו הצמיחה מאות גדולי תורה וביניהם גדולי הראשונים והאחרונים.
ואפשר גם לומר שכוונתו שהיו עמי הארצות בהבלי העולם הזה, כי כל הענין שם מבאר כיצד במרוקו דאז לא היה מצוי פאה נכרית, ורק לאחר שהגיעו הצרפתים התפשט המנהג.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2009 15:19 |
|
| |
רב הכמות ורב האיכות
כל אדם המתוודע לספריו ולתורתו של הגר"מ לוי, עומד נפעם ומביע פליאה עצומה "כיצד הספיק במשך שנות חייו הקצרות, לערוך יבול תורני כה מדהים בהיקפו?!" וזאת בנוסף על השיעורים הארוכים שהיה מעביר מדי יום ביומו בישיבה הקדושה ובכל רחבי הארץ. "האיך למרות עיסוקיו הרבים ופעילותו הענפה בצרכי הכלל והפרט, היה סיפק בידו במשך ימי חייו הקצרים לעשות ספרים הרבה בכל מקצועות התורה?!".
הכתיבה היתה חלק בלתי נפרד מאישיותו. הכתיבה היתה חלק בלתי נפרד מלמודו. על כל נושא שלמד, יש לו כתבים ותשובות. לא היה לימוד שלמד בלי לכתוב. עד שאצבעו תמיד היתה נפוחה מרוב כתיבה מאומצת.
הוא מיקד את כל החיים בהפצת התורה ובכתיבתה, ולכן אמר פעם ברגע של גילוי לב: "כשאני אומר "ברכנו ה' אלוקינו בכל מעשה ידינו", אני מתכוון שיהיה לי ברכה בכתיבה שהיא מעשה ידי, שלא אטעה בכתיבת ההלכות, יש יותר טוב מאשר מעשה ידיים כאלה, זה מעשי ידינו, ולא נגרות ונפחות".
בשנים האחרונות, זוכה ירחון 'אור תורה' לארח באכסנייתו החשובה תשובות חדשות בהלכה שעדיין לא ראו אור מכתבי יד קודש רבנו. כאשר פוגשים מדי חודש בחודשו את מאמריו, נדמה כי הוא ממשיך עדיין לחיות במחיצתנו, שאם לא כן, כיצד זה שתשובותיו אינם נגמרות, כמים אשר אין להם סוף. אכן, מעין חי של יצירה תורנית נבע מן הדמות המיוחדת הזו, שככל שנוקפים השנים, חשים יותר ויותר בחסרונה.
הפלא הגדול מכולם הוא, שכמות ספריו לא השפיעה כלל על איכותם. ישנם מחברים המוציאים ספרים חדשים לבקרים, אך הכמות באה על חשבון האיכות. כאן, בספריו של רבנו, על אף הריבוי העצום, נכתבו הדברים באיכות רבה, הן בתוכן, והן בסגנון והגשת הדברים.
אם נתחשב בעובדה כי כמעט כל ימיו עסוק היה ומוקף הקפת כל הראש בטרדות הצבור, הרי שהישג זה עצום ונכבד מאד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 23:56 |
|
| |
שטויות והבלים, יהדות מרוקו מלאה בספרות תורנית מלאה ועמוסה ביותר, מאות ספרים עמוקים, שותי"ם, חידושי הלכות וקבלה.
נכון שבאיזורים הכפריים היו אוכלים עם הידים( אז מאיפה שידעו לברך), אבל גם אצלם היתה את האמונה התמימה, ושמירת המסורת היהודית לפי כל הדקדוקים, כמה שהם ידעו, והם ידעו הרבה. והמצב הזה עדיף ממה שהיה בארצות אירופה עם כל רבניה ותלמידיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 10:54 |
|
| |
האמת עדה לעצמה וכל המעיין בספרי רבני מרוקו כמו האביר יעקב יראה שלא קרב לספרי גאוני דורם במזרח אירופה. [אגב האביר יעקב ורבני משפחת אבוחצירא כיהנו באיזור הכפרי יותר במרוקו ולא נחשבו מחשובי הרבנים, לעומת רבני מרקש מקנס וכו']
אפילו ספרי הבן איש חי העולם ברמתם על הספרים הנ"ל עדיין רחוקים מאד מספרי גאוני אותם הדורות. אין שום דמיון בינו לבין השואל ומשיב הגרי"א מקובנא או האבני נזר איש איש בדרכו.
עובדה זו נכונה גם ביחס לכל מדינה בתקופת השפל שלה. לא ראי יהדות הונגריה לפני מאתיים וחמישים שנה כראי יהדות פולין באותה תקופה. ולא ראי יהדות גרמניה לפני כמאה שנה לראי יהדות ליטא באותה תקופה וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 00:19 |
|
| |
אכן טעיתי.
באשר להיסטוריה אם היה כך או כך, אחר הקידה וההשתחוייה לגאון, לא ניתן לשכתב את ההיסטוריה.
בכל מקום היה כך והיה כך, אין שחור לבן, וכנראה כתב זאת הגאון ביחס לאחרים שחשב שאצלם הדשא ירוק יותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2009 23:38 |
|
| |
חבל שנושא הרב משה לוי שהוא הנושא המרכזי כאן נדחק הצידה, ועלה נושא הפאה נכרית,
האשכנזים חושבים שכל מה שיש לספרדים בראש בענייני הלכה זה הפאה נכרית, למרות שדבר זה אינו נכון כלל. ואיני נכנס לפולמוס הפאה, כי הנושא כבר נדיון במקומות אחרים ומוצה כבר.
מה שכתבו לגבי הרב משאש בעניין הפאה, לא ראיתי את כל דבריו, אך מתפלא אני, הרי במרוקו (כמו בעוד ארצות המזרח) בדורות האחרונים כמה כיסו בכלל את ראשם? מי יכול לומר אמותי וסבתותי הלכו כך כאשר ראשם היה מגולה?
קירבתו של הרב דוד יוסף לחצר הרב מאזוז ידועה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2009 22:58 |
|
| |
לבל תהיה האמת נעדרת.
מה שהעתיק בד"ה מדברי ר' משה הלוי הוא הוא מה שציינתי שכתבו בעמ' שה', ומה שהבאתי מהרב משאש נמצא כמו שכתבתי בעמ' תשט"ז כמה גליונות אח"כ,ועל דברי ר' משה הלוי הנ"ל הגיב הרב משאש שם עמ' תשי"ח ואילך והתחיל דבריו בזה"ל:שלפי דעתו כל הרבנים והדיינים שלנו הם עמי ארצות וגם הרבנים אינם יודעים מה עושים דברים שאסור לשמוע וכל שכן לאומרם, ואי אפשר וגם אסור להתעלם מלהשיב על חסרון כבוד התורה כזה שכל השומע תצלנה אזניו וכו',.ראה שם ותרווה נחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2009 22:26 |
|
| |
מעניין גם לקרוא את תגובתו של הרב משה לוי זצ"ל לדברים הללו של הגר"ש משאש, ואני מצטט:
"...ולא זו בלבד אלא שחושב את המחמירים בזה מהשרידים אשר ה' קורא ל"עניים ותמימים". ובמחכ"ת אני אומר שההפך הגמור הוא הנכון, שכל הרבנים והדיינים שכבודו מתפעל מהם, הם המה התמימים הגדולים אשר הלכו שולל בעוה"ר אחר מחשבת חבריהם האשכנזים, והתפעלו מכל דבר הנהוג אצלם כאילו נמסר למשה מסיני, ורפו ידיהם ממנהגי אבותינו ואמותינו זיע"א, והרבה מהם סברו וקבלו מחשבת אחיהם האשכנזים שאצל הספרדים אין יודעים ללמוד. וכמו שתראה להגרש"י זוין ז"ל (בשו"ת יביע אומר ח''א הנד''מ עמוד 13) שכתב ''שרגילים לחשוב שהתורה הלכה ונתדלדלה מהעדה הספרדית, ירד קרנה, פנה זיוה, הודה והדרה". ואף שהרב ז"ל שם כתב שאין זה נכון. ע"ש. מכל מקום הא קמן יקר סהדותא מה שרגילים לחשוב, ומזה נבע שעזבו שיטת העיון הספרדית, ושינו מנהגי אבותיהם ואמותיהם בקלות, כמו שתראה רבים מוציאים ציציות בחוץ כמנהג האשכנזים, ועוד הרבה דברים אשר ביודעי ומכירי קאמינא, ואכמ"ל. ולכן בנ"ד אין להתפעל כלל וכלל ממה שרבנים ודיינים מרשים לנשותיהם לצאת בפאה נוכרית, כי הם מאמינים באמונה שלמה שאם האשכנזים נוהגים להקל בודאי שהדבר מותר, ולכן גם במרוקו עם בואם של חסידים מסוימים אשר נשותיהם יצאו בפאה נוכרית, התפעלו מהן הנשים הספרדיות, בחושבן שבודאי גדולים כאלה יודעים מה שעושים, ועד היום זהו הלך מחשבתם של הרבה ספרדים וספרדיות. וכלום אין זו ''תמימות''? שבודאי הפיקח אשר עיניו בראשו לראות דברי הפוסקים אשר רובם ככולם אוסרים, ונוכח לדעת את האמת שפרצה זו נפרצה מקרוב מכת המתחדשים במאה הקודמת כמ"ש הגאון מהר"ץ חיות בתשובה (סי' נ''ג, והובא בשו"ת יביע אומר ח"ה אה"ע סי' ה') וסיעתו, והמנהג פשט אצל האשכנזים שלא ברצון רוב חכמיהם, בלי ספק יעמוד בתוקף על המשמר ויאסור איסר לאשתו ולכל הבאים לשואלו. ורחוק מאד לחושבו ל"תמים" בגלל זה".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2009 10:14 |
|
| |
| BABA1985 כתב: | | |
מנקנקים
הרב יצחק יוסף היה בהספדים?
למיטב ידיעתי הוא שהא באותו זמן בצרפת בהכנסת ספר תורה לע"נ הרב כהן ממושב ברכיה.
|
|
יא' חתיכת נקניק אשכנזי שכמוני. החלפתי בין המאוה"ג הרב יצחק יוסף למאוה"ג הרב דוד יוסף {כמעט כמו להחליף בין הרב מ"ח לאו לרב אליהו שלזינגר }
{אני מתנצל על האיכות. צילמתי במצלמת הפלאפון שלי (אייקון מסה מקהלת צדקניים שעושים צ'צ'צ') ואח"כ צילמתי את המסך במצלמה ביתית. ככה שתגידו תודה}
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2009 08:27 |
|
| |
"קודם שבאו אליהם הצרפתים" - חשוב לציין שכוונתו לאליאנס, חברת כי"ח הצרפתית, שהקימה בתי ספר - חילוניים למחצה - ודאגה להשכלתם של בני הנוער. מפליאה התייחסותו החיובית אליהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2009 02:33 |
|
| |
חובה לקרוא ולהתענג,את הפולמוס השוצף וגועש[באור תורה שנת תשמ"ט] שהיה בין הרב משאש לאוסרי הפאה הנכרית ובראשם ר' משה הלוי[אם כי אליו מתייחס הרב משאש בכבוד] ,ואיך שהאוסרים כתבו שהאשכנזים מזלזלים בספרדים ואל להם לספרדים ללמוד מהם וכדו'[ראה שם למשל עמ' שה'],ור"ש משאש הכה אותם שוק על ירך[ראה בעיקר עמ' תשכ"ה-תשל"א דברים נכוחים],ובאופן כללי כל הפולמוס שמה של הרב משאש עם האוסרים הוא מסמך מרתק שנמשך על פני כמה גליונות,והטונים עולים עד לב שמיים[וראה הערת העורך שם עמ' תשכ"ו],והרב משאש מדהים שמה בחקר הסוציולוגיה[לא רק העדתית].
ובמיוחד למר"ן בדרך התורה ולבאבא מקדיש אני ציטוט קטן מדברי הרב משאש שם וז"ל:(עמ' תשט"ז) עוד זאת כת"ר מתעלם ממצב הקהילות במרוקו ובשאר מדינות קודם שבאו אליהם הצרפתים, שכולם אנשים ונשים היו סתומים וחתומים רובם עמי ארצות, זולת מעט מזעיר נבונים או חכמים, ובפרט הנשים לא ידעו ולא למדו אפילו צורת האותיות...וראה שם באורך...
תוקן על ידי rapim ב- 04/11/2009 2:52:12
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 23:19 |
|
| |
דברים נפלאים.
|
|
|
|
|
