בית פורומים חבלי משיח

תמימים כיונה וערומים כנחש

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/10/2009 15:38 לינק ישיר 
תמימים כיונה וערומים כנחש

בס"ד


"תמימים כיונה וערומים כנחש"
כך הודרכו המיסיונרים הראשונים בצאתם לנצר את עמי אירופה הנבערים והפגנים.
כיוםת אחרי נפילת שלטון הכס הטמא מרומא שכבר מזמן לא שולט בעולם,
נוקטים ארגוני המיסיון בשיטת "תמימים כיונה" כלומר הם זאבים בלבוש כבש,
במסוה של אוהבי ישראל-  הם מנסים ולמרבה הצער גם מצליחם, ללכוד יהודים תמימים ברשת
הנצרות הטמאה .

אחד מהנלכדים לשעבר, קצין בכיר בצהל, שחזר ליהדות וכבר יותר מעשר שנים לומד בישיבה של הרב עובדיה יוסף,
כתב ספר בשם "על פתחה של רומי" שמנפץ את טענות המיסיונרים אחת לאחת - לא משאיר אבן על אבן .

הספר מדיר שינה מעיני המיסיונרים הארורים בארץ ובחו"ל .

פירוט הספר :
פרק א - הגנאלוגיה של ישו
פרק ב - ישעיהו נג
פרק ג - דניאל ט
פרק ד - השילוש הקדוש לנצרות
פרקה - סיפור התקומה של ישו מהמתים
פרק ו - סתירות בברית החדשה
פרק ז - תורה שבעל פה
פק ח - החטא וכפרתו
פרק ט - הכשל הנוצרי
פרקי - אחרית דבר

סה"כ 522 עמודים, כריכה קשה
הספר ישאיר את הקורא פעור פה בהבינו את עומק התרמית הנוצרית.
לפתע יפתח צוהר לעולמם החשוך של הנוצרים המיסיונרים ואלו שנפלו ברשתם .

מצוה לקרוא ולהפיץ את הספר בין החברים, בספריות ובמחנות צהל ובכל מקום שיהודים חשופים
 לצפורני המיסיון הארור.

הספר כתריס בפני הפורענות.

דרושים מפיצים בארץ ובחול - פרנסה טובה שמצווה גדולה בצידה .

לרכישה גם בדואר וגם בכמויות  גברת וורד 0527680394
תבורכו מפי עליון !!














דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/11/2009 01:42 לינק ישיר 

ה,יט  [כא] בן בגבג אומר, הפוך בה והפך בה, והגי בה דכולא בה, ובה תחזי, סיב ובלי בה; ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה.  בן האהא אומר, לפום צערא אגרא.


עד כאן לבינתיים... 

           



                                                               שבוע טוב...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/11/2009 01:37 לינק ישיר 

 

בס"ד

 

 

 

אציג לפניכם כמה חידושי תורה ואין להתייחס לאמור כל ענין וחיבור מהמקובלים

וכל הנכתב פה זה לשם שמים ב"ה יתברך

 

 

כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.

 

 

כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.  כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, , וּבְכָל-חַיָּה,  הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.

 

 

מה רמז ה' יתברך לכבוש וכו' ?

 

וְכִבְשֻׁהָ = את היצר הרע = שנאמר מחשבות ליבו רק רע כל היום

 

 

וּרְדוּ =  ותרדו באוות ורצונות שקשים להשגה או שמכשילים וכו'

 

ואז ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.

 

; וּרְדוּ = היו רודנים להם כשצריך = מושלים בהם

 

בִּדְגַת הַיָּם = בכל דברי התורה שמשולה לים ומה שבתוכה כמו (מה כשר מה פסול, מה טהור מה טמא, מה מותר מה אסור ומה לעשות ומה לא לעשות...)

 

 

, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם = בצבא השמים כלומר במלאכים והירח והכוכבים וכו' שנאמר לא לעבוד את הכוכבים והמזלות

דברים ד' ...

וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם:  כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  טז פֶּן-תַּשְׁחִתוּן--וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל:  תַּבְנִית זָכָר, אוֹ נְקֵבָה.  יז תַּבְנִית, כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם.  יח תַּבְנִית, כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה; תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.  יט וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם--אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם.  כ וְאֶתְכֶם לָקַח יְהוָה, וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה, כַּיּוֹם הַזֶּה.

 

, וּבְכָל-חַיָּה, =  חיה = המכשילים והמחבלים

                     בהמה = תאוות הבשר וניאוף גילוי עריות וכו'

                    

הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ = שלא תירמסו מהם כלומר לדעתי הזהירם ה' יתברך ברמז לא ליפול בידם

 

שנאמר בראשית ד' :

 

וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן:  לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.  ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ. 

 

 

ונאמר בפרקי אבות ו'

 

 

רבי מאיר אומר:
כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו. נקרא רע, אהוב,
אוהב את המקום, אוהב את הבריות,
משמח את המקום, משמח את הבריות,
ומלבשתו ענוה ויראה,
ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן,
ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות,
ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה,
שנאמר: "לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה".
ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין,
ומגלין לו רזי תורה,
ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק,
והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו,
ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.


(
ב)

אמר רבי יהושע בן לוי,
בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת:
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף,
שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם.
ואומר: "והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת".
אל תקרא "חרות" אלא "חירות", שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה,
שנאמר: "וממתנה נחליאל ומנחליאל במות".


 



תודה על החיזוק

שא ברכה וזכה את הרבים 

כן יהי רצון


                                                      שבוע טוב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/11/2009 01:32 לינק ישיר 

בס"ד



בס"ד


ב,יג  [י] הם אמרו שלושה שלושה דברים:  רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך.  והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר מגחלתן שמא תיכווה--שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש





בס"ד

ת וספת לפורום האתאיסטים מכיון שלא הצלחתי חלכתוב שם אני מוסיף פה את דבר המוסר הבא

מפרקי אבות פרק א' משנה י"ג המתייחס בין היתר לאתאיסטים...

בעניין  הפורום
"יושרם של אתאיסטים"


נכתב בפרקי אבות :
 
פרקי אבות א' משנה י"ג

... ודלא יליף קטלא חייב...  =   כלומר כל אדם שלא לומד תורה  חייב מיתה כלומר הואיל ואינו לומד תורה אין לו זכות לחיים

ומשלו חכמים: הנפש והתורה נמשלו לנר,  הנפש- שנאמר נר ה' נשמת אדם(משלי כ', כז')

והתורה שנאמר כי נר מצוה
ותורה אור

אמר הקב"ה לאדם:נרי בידך ונרך בידי, 

כלומר נרי בידך זו התורה,  ונרך בידי זו הנשמה

כלומר , אם שמרת את שלי, אני משמר את שלך, ואם כיבית את נרי אני מכבה א נרך ... (ויקרא רבה)...

ועוד נאמר:  ... לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו... 








בס"ד

 

משל לפניכם המסביר את האפיקורסים לעומת החסידים והצידיקים יראי השמים

 

                         מעיין נובע באר מים חיים

 

 

 

למה דומה הסיכסוך בין האםפיקורסות לבין החרדי ירא השמים עובד ה' באמת ?

 

הנה משל לפניכם

 

היה פעם אדם איש חסיד בעל מידות טובות שחי בחברה רעה ומושחתת

 

יום אחד החליטו קבוצת אנשים רעים במושבו להציק לו ולהטרידו ולא רצה להילחם בהם ולא להיכשל במידותיו הטובות וכל הזמן היה בא ומסיר להם פנים  להימנע מחיכוך מיותר עד אשר בערה אש בקירבם  והחלו להחמיר את הפוענות שלהם כנגדו עד אשר לא יכול היה לחיו ביניהם (כמו אנשי סדום רחמנא ליצלן)

 

מה עשה אותו אדם החל לברוח מפניהם והם החלו לרדוף אחריו כחיות פרא  כדי להאבידו בטענה שמדמה עצמו לטוב מהם ונהנה מהם וכופר בטובה חס ושלום

 

והוא החל בורח  מפניהם ושונאיו ואוייביו דולקים אחריו עד שלמזלו עבר כבר דרך ארוכה והצליח להימלט ונעלם מהם

 

לבינתיים נהיה צמא מאוד מהמנוסה ועייף מאוד ולפתע הגיע לנוה מדבר ורואה בו מעין מים מבודד ונסתר מכל מקום יישוב ...

 

החל להיקרב למקום וגילה שיש שם שומר ששומר בקפידה מרובה על המעיין הזה

 

השומר של המעין גם ראה אותו והבין שהוא חלש וצמא ורחמיו של השומר נכמרו על האדם הזה וקרא לו בכדי להכירו מקרוב והביא לו לשתות ממי המעיין  השמור

 

 

החלו השומר והאדם הנ"ל  לנהל שיחה  ולהכיר אחד א השני  עד אשר היתחבבו זה על זה ונהיו חברים טובים

 

לאחר כמה ימים החל השומר מחיבתו לאדם הנ"ל שמצא בו מידות טובות ונועם הליכות לגלות לו את סוד המעיין ואמר לו שמעיין זה יש בו מים שנותנים אריכות ימים וצריך לעשות פעולה מסויימת בכדי  לשמור על טהרתם וקיומם וזה הסוד לאריכות הימים

 

כך משה רבינו עליו השלום קיבל את התורה מהקב"ה וסודותיה ולצערי במשך הדורות סודותיה  והילכותיה נשתכחו מאיתנו

 

כך דומה אותו האדם שגילה את סוד המעיין למקורביו ובמשך הזמן מקורביו הוסיפו לפעולה עוד כמה פעולות הגנה  עד שנשתכחה מהם מה הפעולה המקורים לשימור מי המעיין כדי לזכות באריכות הימים

משתיית מימיו ...

 

 

כך דומים האפיקורסים שצמחו מדור לדור ממסירת התורה והליכותיה וסודותיה מדורו של משה עד דורינו כתוצאה מהוספת "מנהגים וסגולות" ותוספות  וגדרות מדור לדור עד אשר נשכחה מהם האמת

ולא מבדילים בין האמת לשקר כיום ומתכחשים להודות, לשם מה ניתנה התורה למשה בסיני ...

 

 

 

 

 

ומשל זה נרמז בפסוק הבא:

 

ראשית חוכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם תהילתו עומדת לעד....

 

ועוד נאמר:

 

 

י  לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ;    לֹא-בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה.
יא  רוֹצֶה יְהוָה, אֶת-יְרֵאָיו--    אֶת-הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.

 

 

 

פירושי המשל לנמשל:

 

השומר = הקב"ה

האדם הנרדף = יהודי שומר תורה ומצוות

המעיין = הורה המשולה למים חיים

השונאים והרודפים = הגויים ועובדי עבודה זרה

הפעולה לשימור המי מעיין = המצוות התורה והליכותיה

הפעולות הנוספות = מנהגים וסגולות שונות ( כדוגמת קמיעות וסגולות שונות ומנהגים כמו אכילה בבית העלמין וכו' רחמנא ליצלן

 

זה פחות או יותר משל קצר שיכולתי להסביר איך התפתחו המינים והזדים והאפיקורס ומהם שונאי ישראל וכו' ....

 

עד כאן לבינתיים

 

 

 

 

 

 

 

 

יהי רצון שה' יצילנו ויושיענו וישלח גואלנו במהרה בימינו

 

א. כ. י. ר.

 













                                                         שבוע טוב.........



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2009 23:52 לינק ישיר 

בס"ד


ה,טז  [יז] כל מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים.  איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים, זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קורח ועדתו.  [יח] כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו; וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.  משה זכה, וזיכה את הרבים, וזכות הרבים תלויה בו--שנאמר "צדקת ה' עשה, ומשפטיו עם ישראל" (דברים לג,כא).  ירובעם חטא, והחטיא את הרבים, וחטאת הרבים תלויה בו--שנאמר "על חטאות ירובעם אשר חטא, ואשר החטיא את ישראל" (מלכים א טו,ל).

ה,יז  [יט] כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של אברהם; וכל מי שאין בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של בלעם:  תלמידיו של אברהם--עין טובה, ונפש שפלה, ורוח נמוכה; אבל תלמידיו של בלעם--עין רעה, ונפש רחבה, ורוח גבוהה.  מה בין תלמידיו של אברהם לתלמידיו של בלעם:  תלמידיו של בלעם יורדין לגיהינם, ונוחלין באר שחת--שנאמר "ואתה אלוהים, תורידם לבאר שחת--אנשי דמים ומרמה . . ." (תהילים נה,כד); אבל תלמידיו של אברהם יורשין גן עדן, שנאמר "להנחיל אוהביי, יש; ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח,כא).

ה,יח  [כ] יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי--לעשות רצון אביך שבשמיים.  הוא היה אומר, עז פנים לגיהינם, ובוש פנים לגן עדן.  כן יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו שתיבנה עירך בימינו, ותיתן חלקנו בתורתך, ועם עושי רצונך.

ה,יט  [כא] בן בגבג אומר, הפוך בה והפך בה, והגי בה דכולא בה, ובה תחזי, סיב ובלי בה; ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה.  בן האהא אומר, לפום צערא אגרא. 
 









ה,יט  [כא] בן בגבג אומר, הפוך בה והפך בה, והגי בה דכולא בה, ובה תחזי, סיב ובלי בה; ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה.  בן האהא אומר, לפום צערא אגרא.
 







יג עיקרים הֲרֵי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁל הַתּורָה הַקְּדושָׁה:
א. שֶׁהַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי וּמַשְׁגִּיחַ.
ב. וְהוּא אֶחָד.
ג. וְאֵין לו גּוּף וְאֵין לו דְּמוּת הַגּוּף.
ד. וְשֶׁהוּא קַדְמון לְכָל קְדוּמִים.
ה. וְאֵין עֲבודָה לְזוּלָתו.
ו. וְיודֵעַ מַחְשְׁבות בְּנֵי אָדָם.
ז. וּנְבוּאַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלום אֱמֶת.
ח. וְשֶׁהוּא אָדון לְכָל הַנְּבִיאִים.
ט. וְשֶׁהַתּורָה נְתוּנָה מִן הַשָּׁמַיִם.
י. וְשֶׁלּא תִּשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמַן, חַס וְשָׁלום.
יא. וְשֶׁהַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוב לַצַּדִּיקִים.
יב. וְשֶׁיָּבוא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
יג. וְשֶׁהַמֵּתִים עֲתִידִים לְהֵחָיות.
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתָּכוף יִצְרֵנוּ לַעֲבודָתֶךָ כָּל יְמֵי חַיֵּנוּ תָּמִיד, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצון:


עשר זכירות

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, הֲרֵי אֲנִי מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשָׂרָה זְכִירות. שֶׁחַיָּב אָדָם לִזְכּר בְּכָל יום. וְאֵלּוּ הֵם:
א. יְצִיאַת מִצְרַיִם.
ב. וְהַשַּׁבָּת.
ג. וְהַמָּן.
ד. וּמַעֲשֵׂה עֲמָלֵק.
ה. וּמַעֲמַד הַר סִינַי.
ו. וּמַה שֶּׁהִקְצִיפוּ אֲבותֵינוּ לְהַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָּעֵגֶל.
ז. וּמַה שֶּׁיָּעֲצוּ בָּלָק וּבִלְעָם לַעֲשׂות לַאֲבותֵינוּ "לְמַעַן דַּעַת צִדְקות ה'" (מיכה ו, ה).
ח. וּמַעֲשֵׂה מִרְיָם הַנְּבִיאָה.
ט. וּמִצְוַת "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלהֶיךָ כִּי הוּא הַנּתֵן לְךָ כּחַ לַעֲשׂות חָיִל" (דברים ח, יח).
י. וּזְכִירַת יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּונֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2009 23:44 לינק ישיר 

בס"ד
ל -
"זוכר הברית"


מצוה גדולה ששכרה בצידה !!



 

תמימים כיונה וערומים כנחש
בס"ד


"תמימים כיונה וערומים כנחש"
כך הודרכו המיסיונרים הראשונים בצאתם לנצר את עמי אירופה הנבערים והפגנים.
כיום אחרי נפילת שלטון הכס הטמא מרומא שכבר מזמן לא שולט בעולם,
נוקטים ארגוני המיסיון בשיטת "תמימים כיונה" כלומר הם זאבים בלבוש כבש,
במסוה של אוהבי ישראל-  הם מנסים ולמרבה הצער גם מצליחם, ללכוד יהודים תמימים ברשת
הנצרות הטמאה .

הדבר נעשה במסווה של "שגרירות נוצרית", ארגון ידידות בראשות "רב"
ריכוזים מיסיונריים תמימים כמו הקהילה הידועה בזכרון יעקב
ישוב קטן בשם נס עמים שמארח מיסיונרים שמתחלפים תדיר
ומשומדים שמפיצים את ה"בשורה" במחנות צהל כמעט באין מפריע
ותתפלאו חברי כנסת בכירים שבעבור בצע כסף פותחים להם דלתות

כל זאת עקב הזכרון הקולקטיבי שלנו אודות נהרות הדם
היהודי שנשפכו כמים ע"י הכס הטמא מרומא
במסעי הצלב ובמרתפי האינקויזיציה ובשואת יהודי אירופה
שתודלקה רעיונית ע"י הכמרים הארורים

ולכן כיום הארורים מתחפשים ליונים צחורות ובעצם הם נחשים ארסיים ביותר !!



אחד מהנלכדים לשעבר, קצין בכיר בצהל, שחזר ליהדות וכבר יותר מעשר שנים לומד בישיבה של הרב עובדיה יוסף,
כתב ספר בשם "על פתחה של רומי" שמנפץ את טענות המיסיונרים אחת לאחת - לא משאיר אבן על אבן .
הספר מדיר שינה מעיני המיסיונרים הארורים בארץ ובחו"ל .

פירוט הספר :
פרק א - הגנאלוגיה של ישו
פרק ב - ישעיהו נג
פרק ג - דניאל ט
פרק ד - השילוש הקדוש לנצרות
פרקה - סיפור התקומה של ישו מהמתים
פרק ו - סתירות בברית החדשה
פרק ז - תורה שבעל פה
פק ח - החטא וכפרתו
פרק ט - הכשל הנוצרי
פרקי - אחרית דבר
סה"כ 522 עמודים, כריכה קשה

הספר ישאיר את הקורא פעור פה בהבינו את עומק התרמית הנוצרית.
לפתע יפתח צוהר לעולמם החשוך של הנוצרים, המיסיונרים ואלו שנפלו ברשתם.

מצוה לקרוא ולהפיץ את הספר בין החברים, בספריות ובמחנות צהל ובכל מקום שיהודים חשופים
 לצפורני המיסיון הארור.

הספר הוא כתריס בפני הפורענות.

דרושים מפיצים בארץ ובחול - פרנסה טובה שמצווה גדולה בצידה .
ישנה גם חוברת באותו שם המתמצתת את הספר

להצצה בספר : http://preview.tinyurl.com/yz4vsjv
לרכישה באמזון : http://www.amazon.com/gp/product/1409227472


הפצה ראשית :
 0527680394   [email protected]
 
נא להעתיק ולהעביר לכל פורום שנראה לכם !!!
תבורכו מפי עליון !!






ד,ז  שאלו את הזקנים ברומי, אם אין רצונו בעבודה זרה, מפני מה אינו מבטלה.  אמרו להן, אילו לדבר שאין לעולם צורך בו היו עובדין, היה מבטלו.  הרי הם עובדין לחמה, וללבנה, ולכוכבים; יאבד עולמו, מפני השוטים.  אמרו להן, אם כן, יאבד דבר שאין לעולם צורך בו, ויקיים דבר שצורך לעולם בו.  אמרו להן, אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן של אלו; ויאמרו, תדעון שהן אלוהות, שהרי אלו לא בטלו.




תהילים פרק לז

א  לְדָוִד:  אַל-תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים;    אַל-תְּקַנֵּא, בְּעֹשֵׂי עַוְלָה.
ב  כִּי כֶחָצִיר, מְהֵרָה יִמָּלוּ;    וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא, יִבּוֹלוּן.
ג  בְּטַח בַּיהוָה, וַעֲשֵׂה-טוֹב;    שְׁכָן-אֶרֶץ, וּרְעֵה אֱמוּנָה.
ד  וְהִתְעַנַּג עַל-יְהוָה;    וְיִתֶּן-לְךָ, מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ.
ה  גּוֹל עַל-יְהוָה דַּרְכֶּךָ;    וּבְטַח עָלָיו, וְהוּא יַעֲשֶׂה.
ו  וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ;    וּמִשְׁפָּטֶךָ, כַּצָּהֳרָיִם.
ז  דּוֹם, לַיהוָה--    וְהִתְחוֹלֵל-לוֹ:
אַל-תִּתְחַר, בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ;    בְּאִישׁ, עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.
ח  הֶרֶף מֵאַף, וַעֲזֹב חֵמָה;    אַל-תִּתְחַר, אַךְ-לְהָרֵעַ.
ט  כִּי-מְרֵעִים, יִכָּרֵתוּן;    וְקֹוֵי יְהוָה, הֵמָּה יִירְשׁוּ-אָרֶץ.
י  וְעוֹד מְעַט, וְאֵין רָשָׁע;    וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל-מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ.
יא  וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ-אָרֶץ;    וְהִתְעַנְּגוּ, עַל-רֹב שָׁלוֹם.
יב  זֹמֵם רָשָׁע, לַצַּדִּיק;    וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו.
יג  אֲדֹנָי יִשְׂחַק-לוֹ:    כִּי-רָאָה, כִּי-יָבֹא יוֹמוֹ.
יד  חֶרֶב, פָּתְחוּ רְשָׁעִים--    וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם:
לְהַפִּיל, עָנִי וְאֶבְיוֹן;    לִטְבוֹחַ, יִשְׁרֵי-דָרֶךְ.
טו  חַרְבָּם, תָּבוֹא בְלִבָּם;    וְקַשְּׁתוֹתָם, תִּשָּׁבַרְנָה.
טז  טוֹב-מְעַט, לַצַּדִּיק--    מֵהֲמוֹן, רְשָׁעִים רַבִּים.
יז  כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים, תִּשָּׁבַרְנָה;    וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה.
יח  יוֹדֵעַ יְהוָה, יְמֵי תְמִימִם;    וְנַחֲלָתָם, לְעוֹלָם תִּהְיֶה.
יט  לֹא-יֵבֹשׁוּ, בְּעֵת רָעָה;    וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ.
כ  כִּי רְשָׁעִים, יֹאבֵדוּ, וְאֹיְבֵי יְהוָה, כִּיקַר כָּרִים;    כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ.
כא  לֹוֶה רָשָׁע, וְלֹא יְשַׁלֵּם;    וְצַדִּיק, חוֹנֵן וְנוֹתֵן.
כב  כִּי מְבֹרָכָיו, יִירְשׁוּ אָרֶץ;    וּמְקֻלָּלָיו, יִכָּרֵתוּ.
כג  מֵיְהוָה, מִצְעֲדֵי-גֶבֶר כּוֹנָנוּ;    וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ.
כד  כִּי-יִפֹּל לֹא-יוּטָל:    כִּי-יְהוָה, סוֹמֵךְ יָדוֹ.
כה  נַעַר, הָיִיתִי--    גַּם-זָקַנְתִּי:
וְלֹא-רָאִיתִי, צַדִּיק נֶעֱזָב;    וְזַרְעוֹ, מְבַקֶּשׁ-לָחֶם.
כו  כָּל-הַיּוֹם, חוֹנֵן וּמַלְוֶה;    וְזַרְעוֹ, לִבְרָכָה.
כז  סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב;    וּשְׁכֹן לְעוֹלָם.
כח  כִּי יְהוָה, אֹהֵב מִשְׁפָּט,    וְלֹא-יַעֲזֹב אֶת-חֲסִידָיו, לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ;
וְזֶרַע רְשָׁעִים    נִכְרָת.
כט  צַדִּיקִים יִירְשׁוּ-אָרֶץ;    וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ.
ל  פִּי-צַדִּיק, יֶהְגֶּה חָכְמָה;    וּלְשׁוֹנוֹ, תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט.
לא  תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ;    לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו.
לב  צוֹפֶה רָשָׁע, לַצַּדִּיק;    וּמְבַקֵּשׁ, לַהֲמִיתוֹ.
לג  יְהוָה, לֹא-יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ;    וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ, בְּהִשָּׁפְטוֹ.
לד  קַוֵּה אֶל-יְהוָה, וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ,    וִירוֹמִמְךָ, לָרֶשֶׁת אָרֶץ;
בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים    תִּרְאֶה.
לה  רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ;    וּמִתְעָרֶה, כְּאֶזְרָח רַעֲנָן.
לו  וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ;    וָאֲבַקְשֵׁהוּ, וְלֹא נִמְצָא.
לז  שְׁמָר-תָּם, וּרְאֵה יָשָׁר:    כִּי-אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם.
לח  וּפֹשְׁעִים, נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו;    אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה.
לט  וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים, מֵיְהוָה;    מָעוּזָּם, בְּעֵת צָרָה.
מ  וַיַּעְזְרֵם יְהוָה, וַיְפַלְּטֵם:    יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים, וְיוֹשִׁיעֵם--כִּי-חָסוּ בוֹ.



דברים ד'

ז כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו.  ח וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.  ט רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.  י יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל-לִי אֶת-הָעָם, וְאַשְׁמִעֵם אֶת-דְּבָרָי:  אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, וְאֶת-בְּנֵיהֶם, יְלַמֵּדוּן. 



קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.  יג וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת-בְּרִיתוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים



וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם:  כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  טז פֶּן-תַּשְׁחִתוּן--וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל:  תַּבְנִית זָכָר, אוֹ נְקֵבָה.  יז תַּבְנִית, כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם.  יח תַּבְנִית, כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה; תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.  יט וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם--אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ



למה ?


וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם--אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם. 



ולך....


וְאֶתְכֶם לָקַח יְהוָה, וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה, כַּיּוֹם הַזֶּה



דברים כט'

ט אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  י טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.  יא לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ:  אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.  יב לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  יג וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם


 וַתִּרְאוּ, אֶת-שִׁקּוּצֵיהֶם, וְאֵת, גִּלֻּלֵיהֶם--עֵץ וָאֶבֶן, כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם.  יז פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם:  פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ--וְלַעֲנָהיח וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי--כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ:  לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה. 


יט לֹא-יֹאבֶה יְהוָה, סְלֹחַ לוֹ--כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף-יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, וְרָבְצָה בּוֹ כָּל-הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה; וּמָחָה יְהוָה אֶת-שְׁמוֹ, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.  כ וְהִבְדִּילוֹ יְהוָה לְרָעָה, מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל--כְּכֹל, אָלוֹת הַבְּרִית, הַכְּתוּבָה, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה




כא
וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה; וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא, וְאֶת-תַּחֲלֻאֶיהָ, אֲשֶׁר-חִלָּה יְהוָה, בָּהּ.



כג וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה.  כד וְאָמְרוּ--עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם:  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  כה וַיֵּלְכוּ, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לָהֶם:  אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם.



וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.  כז וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה.  כח הַנִּסְתָּרֹת--לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת




שנאמר:


דברים פרק כז

א וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-הָעָם לֵאמֹר:  שָׁמֹר, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  ב וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.  ג וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בְּעָבְרֶךָ:  לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ.  ד וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד.  ה וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.  ו אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת-מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.  ז וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  ח וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב.  {ס}

 

ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הַסְכֵּת וּשְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.  י וְשָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְעָשִׂיתָ אֶת-מִצְו‍ֹתָו וְאֶת-חֻקָּיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.  {ס}

 

יא וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.  יב אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם, עַל-הַר גְּרִזִים, בְּעָבְרְכֶם, אֶת-הַיַּרְדֵּן:  שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה, וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן.  יג וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל-הַקְּלָלָה, בְּהַר עֵיבָל:  רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר, וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי.  יד וְעָנוּ הַלְוִיִּם, וְאָמְרוּ אֶל-כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל--קוֹל רָם.  {ס}

 

טו אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ--וְשָׂם בַּסָּתֶר; וְעָנוּ כָל-הָעָם וְאָמְרוּ, אָמֵן.  {ס}

 

טז אָרוּר, מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {ס}

 

יז אָרוּר, מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {ס}

 

יח אָרוּר, מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {ס}

 

יט אָרוּר, מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם--וְאַלְמָנָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  כ אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו--כִּי גִלָּה, כְּנַף אָבִיו; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {ס}

 

כא אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-כָּל-בְּהֵמָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {ס}

 

כב אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֲחֹתוֹ--בַּת-אָבִיו, אוֹ בַת-אִמּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {ס}

 

כג אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-חֹתַנְתּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {ס}

 

כד אָרוּר, מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {ס}

 

כה אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד, לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.  {ס}

 

כו אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן








דברים פרק כח

א וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  ב וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  ג בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  ד בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  ה בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.  ו בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  ז יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ:  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ.  ח יְצַו יְהוָה אִתְּךָ, אֶת-הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶיךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ; וּבֵרַכְךָ--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.  ט יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ:  כִּי תִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו.  י וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ.  יא וְהוֹתִרְךָ יְהוָה לְטוֹבָה, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ--עַל, הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לָתֶת לָךְ.  יב יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת-אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת-הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר-אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ, אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה יָדֶךָ; וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.  יג וּנְתָנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ, וְלֹא לְזָנָב, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה, וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה:  כִּי-תִשְׁמַע אֶל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.  יד וְלֹא תָסוּר, מִכָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם--יָמִין וּשְׂמֹאול:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--לְעָבְדָם.  {פ}

 

טו וְהָיָה, אִם-לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגוּךָ.  טז אָרוּר אַתָּה, בָּעִיר; וְאָרוּר אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  יז אָרוּר טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.  יח אָרוּר פְּרִי-בִטְנְךָ, וּפְרִי אַדְמָתֶךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ.  יט אָרוּר אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וְאָרוּר אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  כ יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת-הַמְּאֵרָה אֶת-הַמְּהוּמָה, וְאֶת-הַמִּגְעֶרֶת, בְּכָל-מִשְׁלַח יָדְךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה--עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד-אֲבָדְךָ מַהֵר, מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.  כא יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ, אֶת-הַדָּבֶר--עַד, כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ, מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  כב יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת, וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב, וּבַשִּׁדָּפוֹן, וּבַיֵּרָקוֹן; וּרְדָפוּךָ, עַד אָבְדֶךָ.  כג וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל-רֹאשְׁךָ, נְחֹשֶׁת; וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר-תַּחְתֶּיךָ, בַּרְזֶל.  כד יִתֵּן יְהוָה אֶת-מְטַר אַרְצְךָ, אָבָק וְעָפָר:  מִן-הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ.  כה יִתֶּנְךָ יְהוָה נִגָּף, לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ--בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו; וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה, לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.  כו וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל, לְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ; וְאֵין, מַחֲרִיד.  כז יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם, ובעפלים (וּבַטְּחֹרִים), וּבַגָּרָב, וּבֶחָרֶס--אֲשֶׁר לֹא-תוּכַל, לְהֵרָפֵא.  כח יַכְּכָה יְהוָה, בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן; וּבְתִמְהוֹן, לֵבָב.  כט וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא תַצְלִיחַ, אֶת-דְּרָכֶיךָ; וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל, כָּל-הַיָּמִים--וְאֵין מוֹשִׁיעַ.  ל אִשָּׁה תְאָרֵשׂ, וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה (יִשְׁכָּבֶנָּה)--בַּיִת תִּבְנֶה, וְלֹא-תֵשֵׁב בּוֹ; כֶּרֶם תִּטַּע, וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ.  לא שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ, וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ, וְלֹא יָשׁוּב לָךְ; צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ, וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ.  לב בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר, וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת, וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם, כָּל-הַיּוֹם; וְאֵין לְאֵל, יָדֶךָ.  לג פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל-יְגִיעֲךָ, יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדָעְתָּ; וְהָיִיתָ, רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ--כָּל-הַיָּמִים.  לד וְהָיִיתָ, מְשֻׁגָּע, מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ, אֲשֶׁר תִּרְאֶה.  לה יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין רָע, עַל-הַבִּרְכַּיִם וְעַל-הַשֹּׁקַיִם, אֲשֶׁר לֹא-תוּכַל, לְהֵרָפֵא--מִכַּף רַגְלְךָ, וְעַד קָדְקֳדֶךָ.  לו יוֹלֵךְ יְהוָה אֹתְךָ, וְאֶת-מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן.  לז וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה, לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה--בְּכֹל, הָעַמִּים, אֲשֶׁר-יְנַהֶגְךָ יְהוָה, שָׁמָּה.  לח זֶרַע רַב, תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה; וּמְעַט תֶּאֱסֹף, כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה.  לט כְּרָמִים תִּטַּע, וְעָבָדְתָּ; וְיַיִן לֹא-תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר, כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת.  מ זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ, בְּכָל-גְּבוּלֶךָ; וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ, כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ.  מא בָּנִים וּבָנוֹת, תּוֹלִיד; וְלֹא-יִהְיוּ לָךְ, כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי.  מב כָּל-עֵצְךָ, וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, יְיָרֵשׁ, הַצְּלָצַל.  מג הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ, יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה; וְאַתָּה תֵרֵד, מַטָּה מָּטָּה.  מד הוּא יַלְוְךָ, וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ; הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ, וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב.  מה וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ, עַד, הִשָּׁמְדָךְ:  כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר צִוָּךְ.  מו וְהָיוּ בְךָ, לְאוֹת וּלְמוֹפֵת; וּבְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.  מז תַּחַת, אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב--מֵרֹב, כֹּל.  מח וְעָבַדְתָּ אֶת-אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יְהוָה בָּךְ, בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם, וּבְחֹסֶר כֹּל; וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל, עַל-צַוָּארֶךָ, עַד הִשְׁמִידוֹ, אֹתָךְ.  מט יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר:  גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ.  נ גּוֹי, עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן.  נא וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי-אַדְמָתְךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ, אֲשֶׁר לֹא-יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ--עַד הַאֲבִידוֹ, אֹתָךְ.  נב וְהֵצַר לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן, בְּכָל-אַרְצֶךָ; וְהֵצַר לְךָ, בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, בְּכָל-אַרְצְךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ.  נג וְאָכַלְתָּ פְרִי-בִטְנְךָ, בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--בְּמָצוֹר, וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר-יָצִיק לְךָ, אֹיְבֶךָ.  נד הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ, וְהֶעָנֹג מְאֹד--תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ, וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר.  נה מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם, מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל, מִבְּלִי הִשְׁאִיר-לוֹ, כֹּל--בְּמָצוֹר, וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ, בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ.  נו הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה, אֲשֶׁר לֹא-נִסְּתָה כַף-רַגְלָהּ הַצֵּג עַל-הָאָרֶץ, מֵהִתְעַנֵּג, וּמֵרֹךְ--תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ, וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ.  נז וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ, וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד, כִּי-תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר-כֹּל, בַּסָּתֶר--בְּמָצוֹר, וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ, בִּשְׁעָרֶיךָ.  נח אִם-לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, הַכְּתֻבִים, בַּסֵּפֶר הַזֶּה:  לְיִרְאָה אֶת-הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, הַזֶּה--אֵת, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  נט וְהִפְלָא יְהוָה אֶת-מַכֹּתְךָ, וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ:  מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים.  ס וְהֵשִׁיב בְּךָ, אֵת כָּל-מַדְוֵה מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ, מִפְּנֵיהֶם; וְדָבְקוּ, בָּךְ.  סא גַּם כָּל-חֳלִי, וְכָל-מַכָּה, אֲשֶׁר לֹא כָתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת--יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ.  סב וְנִשְׁאַרְתֶּם, בִּמְתֵי מְעָט, תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב:  כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  סג וְהָיָה כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם--כֵּן יָשִׂישׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם; וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  סד וֶהֱפִיצְךָ יְהוָה בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ--עֵץ וָאָבֶן.  סה וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ, וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ; וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז, וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ.  סו וְהָיוּ חַיֶּיךָ, תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד; וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ.  סז בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי-יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי-יִתֵּן בֹּקֶר--מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד, וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.  סח וֶהֱשִׁיבְךָ יְהוָה מִצְרַיִם, בָּאֳנִיּוֹת, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא-תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ; וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה.  {ס}

 

סט אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ מוֹאָב:  מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב. 

רחמנא ליצלן



וזאת למה ?



 כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.













ותפילה לתשובה בע"ה


אָנָּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. תָּבא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי ערֶף לומַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבותֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דפִי וְלָשׁון הָרָע. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצות רָעות. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ ערֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ.


וְסַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּובִים וְלא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

בימי שני וחמישי מוסיפים:

מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ יושֵׁב מָרום וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוכֵן שְׁחָקִים. הֲלא כָל הַנִּסְתָּרות וְהַנִּגְלות אַתָּה יודֵעַ. אַתָּה יודֵעַ רָזֵי עולָם. וְתַעֲלוּמות סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן רואֶה כְלָיות וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתִּמְחל לָנוּ אֶת כָּל חַטּאתֵינוּ וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲונותֵינוּ. וְתִמְחל וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. וְסָלַחְתָּ לַעֲונֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ. מְחל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדנָי טוב וְסַלָּח. וְרַב חֶסֶד לְכָל קרְאֶיךָ:
לְמַעַן שִׁמְךָ ה'. וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
לְמַעַן שִׁמְךָ ה' תְּחַיֵּנִי. בְּצִדְקָתְךָ תּוצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי:
ה' צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:

ה' צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:
הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:

אֵל אֶרֶךְ אפיים אַתָּה וּבַעַל הָרַחֲמִים. גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ תִּזְכּר הַיּום לְזֶרַע יְדִידֶיךָ, כְּמו הודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ. וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'. וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' (א) אֵל (ב) רַחוּם (ג) וְחַנּוּן (ד) אֶרֶךְ (ה) אפיים (ו) וְרַב חֶסֶד (ז) וֶאֱמֶת: (ח) נצֵר חֶסֶד (ט) לָאֲלָפִים (י) נשֵׂא עָון (יא) וָפֶשַׁע (יב) וְחַטָּאָה (יג) וְנַקֵּה:

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ וְהושִׁיעֵנוּ:
לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא:
אֱלהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבושָׁה. אַל יַעַלְצוּ אויְבַי לִי:
גַּם כָּל קוֶיךָ לא יֵבשׁוּ. יֵבשׁוּ הַבּוגְדִים רֵיקָם:
דְּרָכֶיךָ ה' הודִיעֵנִי. ארְחותֶיךָ לַמְּדֵנִי:
הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלהֵי יִשְׁעִי. אותְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּום:

זְכר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
חַטּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה. לְמַעַן טוּבְךָ ה':
טוב וְיָשָׁר ה'. עַל כֵּן יורֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:
יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט. וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּו:
כָּל אָרְחות ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת. לְנצְרֵי בְרִיתו וְעֵדתָיו:
לְמַעַן שִׁמְךָ ה'. וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה'. יורֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:
נַפְשׁו בְּטוב תָּלִין. וְזַרְעו יִירַשׁ אָרֶץ:
סוד ה' לִירֵאָיו. וּבְרִיתו לְהודִיעָם:
עֵינַי תָּמִיד אֶל ה'. כִּי הוּא יוצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּני. כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:
צָרות לְבָבִי הִרְחִיבוּ. מִמְּצוּקותַי הוצִיאֵנִי:
רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי. וְשָׂא לְכָל חַטּאתָי:
רְאֵה איְבַי כִּי רַבּוּ. וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:
שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי. אַל אֵבושׁ כִּי חָסִיתי בָךְ:
תּם וָישֶׁר יִצְּרוּנִי. כִּי קִוִּיתִיךָ:
פְּדֵה אֱלהִים אֶת יִשְׂרָאֵל. מִכּל צָרותָיו:
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל. מִכָּל עֲונותָיו:
ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ. וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדול וְהושִׁיעֵנוּ:
וַאֲנַחְנוּ לא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ:

זְכר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲונות רִאשׁונִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ. כִּי דַלּונוּ מְאד:
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה'. עושֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ. כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:
בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּר. בְּרגֶז אַהֲבָה תִּזְכּר:
ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ:
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ. זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:
עָזְרֵנוּ אֱלהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבָר כְּבוד שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:

אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ. וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'. וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, ה' ה' (א) אֵל (ב) רַחוּם (ג) וְחַנּוּן (ד) אֶרֶךְ (ה) אפיים (ו) וְרַב חֶסֶד (ז) וֶאֱמֶת: (ח) נצֵר חֶסֶד (ט) לָאֲלָפִים (י) נשֵׂא עָון (יא) וָפֶשַׁע (יב) וְחַטָּאָה (יג) וְנַקֵּה:

אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ. בָּאִים בְּכחַ מַעֲשֵׂיהֶם:
גִּבּורִים לַעֲמד בַּפֶּרֶץ. דּוחִים אֶת הַגְּזֵרות:
הָיוּ לָנוּ לְחומָה. וּלְמַחְסֶה בְּיום זַעַם:
זועֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם. חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם:
טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם. יודְעִים לַעֲתר וּלְרַצּות:
כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם. לא הֱשִׁיבותָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם:
מֵרב עֲונֵינוּ אֲבַדְנוּם. נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ:
סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחות. עָזְבוּ אותָנוּ לַאֲנָחות:
פַּסּוּ גודְרֵי גָדֵר. צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה:
קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן. רְאוּיִים לְרַצּותְךָ אָפֵסוּ:
שׁוטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּות. תְּרוּפָה לא מָצָאנוּ:
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבשֶׁת פָּנֵינוּ. לְשַׁחֲרָךְ אֵל בְּעֵת צָרותֵינוּ:

אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ. וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'. וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, ה' ה' (א) אֵל (ב) רַחוּם (ג) וְחַנּוּן (ד) אֶרֶךְ (ה) אפיים (ו) וְרַב חֶסֶד (ז) וֶאֱמֶת: (ח) נצֵר חֶסֶד (ט) לָאֲלָפִים (י) נשֵׂא עָון (יא) וָפֶשַׁע (יב) וְחַטָּאָה (יג) וְנַקֵּה:

תָּמַהְנוּ מֵרָעות. תָּשַׁשׁ כּחֵנוּ מִצָּרות:
שַׁחְנוּ עַד לִמְאד. שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר:
רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ. קְשֵׁה ערֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ:
צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ. פְּתַלְתּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ:
עֶלְיון רַחֲמֶיךָ מֵעולָם. סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא:
נִחָם עַל הָרָעָה. מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד:
לא תִתְעַלָּם בְּעִתּות כָּאֵל. כִּי בְצָרָה גְדולָה אֲנַחְנוּ:
יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכּל. טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ:
חֲתם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ. זְעם בּו וְיִדּום:
וְיַעֲמד מֵלִיץ טוב לְצַדְּקֵנוּ. הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ:
דְּרָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן גִּלִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת:
בְּבַקְשׁו אָז מִלְּפָנֶיךָ. אֱמוּנָתְךָ הודַעְתָּ לּו:

אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ. וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'. וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, ה' ה' (א) אֵל (ב) רַחוּם (ג) וְחַנּוּן (ד) אֶרֶךְ (ה) אפיים (ו) וְרַב חֶסֶד (ז) וֶאֱמֶת: (ח) נצֵר חֶסֶד (ט) לָאֲלָפִים (י) נשֵׂא עָון (יא) וָפֶשַׁע (יב) וְחַטָּאָה (יג) וְנַקֵּה:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָלָה. תּאחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט:
בְּבא תוכֵחָה נֶגְדֶּךָ. שְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח:
גִּשְׁתְּךָ לַחֲקר מוּסָר. רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רָגְזֶךָ:
דַּלּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ. קָרֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ:
הורֵנוּ. בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ. צַו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ:
וְתָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם. פְּתָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ:
זְכר נָאַמְתָּ. עֵדוּת לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו:
חותָם תְּעוּדָה תַתִּיר. סודְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ. טַבּוּר אַגַּן הַסַּהַר. נָא אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג:
יָהּ דַּע אֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְדָעוּךָ. מַגֵּר אֶת הַגּויִם אֲשֶׁר לא יְדָעוּךָ:
כִּי תָשִׁיב לְבִצָּרון לְכוּדִים אֲסִירֵי הַתִּקְוָה:

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָון וְלא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּו. וְלא יָעִיר כָּל חֲמָתו:
אַתָּה ה' לא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי. חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי:
הושִׁיעֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּויִם לְהודות לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ. לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:
אִם עֲונות תִּשְׁמָר יָהּ. אֲדנָי מִי יַעֲמד:
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. לְמַעַן תִּוָּרֵא:
לא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ. וְלא כַעֲונותֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ:
אִם עֲונֵינוּ עָנוּ בָנוּ. ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
זְכָר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
יַעַנְךָ ה' בְּיום צָרָה. יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלהֵי יַעֲקב:
ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרוב רַחֲמֶיךָ וְהושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
וְעַתָּה אֲדנָי אֱלהֵינוּ אֲשֶׁר הוצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּום הַזֶּה. חָטָאנוּ רָשָׁעְנוּ:
אֲדנָי כְּכָל צִדְקתֶיךָ יָשָׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַיִם הַר קָדְשֶׁךָ. כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲונות אֲבתֵינוּ יְרוּשָׁלַיִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכָל סְבִיבתֵינוּ:

וְעַתָּה שְׁמַע אֱלהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם. לְמַעַן אֲדנָי:
הַטֵּה אֱלהַי אָזְנְךָ וּשְׁמַע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁמְמתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לא עַל צִדְקתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:
אֲדנָי שְׁמָעָה אֲדנָי סְלָחָה אֲדנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:
אָבִינוּ אָב הָרַחְמָן הַרְאֵנוּ אות לְטובָה וְקַבֵּץ נְפוּצותֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּויִם כִּי אַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה. אֲנַחְנוּ הַחמֶר וְאַתָּה יצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צוּרֵנוּ וְגואֲלֵנוּ חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּויִם. לָמָּה יאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלהֵיהֶם:

יָדַעְנוּ ה' כִּי חָטָאנוּ. וְאֵין מִי יַעֲמוד בַּעֲדֵנוּ אֶלָּא שִׁמְךָ הַגָּדול יַעֲמוד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמול עַל עַמָּךְ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתָךְ. חוּסָה נָּא כְּרב רַחֲמֶיךָ חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ ה' הַצְּדָקָה עושֵׂה נִפְלָאות בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֵּט נָא וְהושִׁיעָה נָּא צאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף כִּי לְךָ ה' הַיְשׁוּעָה בְּךָ תוחַלְתֵּנוּ. אֱלוהַּ סְלִיחות אָנָּא סְלַח נָא. כִּי אֵל טוב וְסַלָּח אָתָּה:
אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן זְכור וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים. וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ. וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוצְרֵנוּ. וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָלָה בְּגָלוּתֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

אֵין כָּמוךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלהֵינוּ. אֵין כָּמוךָ אֵל אֶרֶךְ אפיים וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הושִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ מֵרַעַשׁ וּמֵרגֶז הַצִּילֵנוּ:
זְכור לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב. אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעו וְאֶל חַטָּאתו:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה. כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂות חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּור וָדור:
אָנָּא ה' הושִׁיעָה נָּא:
אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא:
אָנָּא ה' עֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:

לְךָ ה' קִוִּינוּ. לְךָ ה' חִכִּינוּ. לְךָ ה' נְיַחֵל אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ. כִּי נָאֲמוּ גויִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע וְכָל קומָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה:
הַפּותֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֵּל פּושְׁעִים וְחַטָּאִים. נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרוב עִצְּבונֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח קוּמָה וְהושִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפּוךְ חֲרונְךָ עָלֵינוּ כִּי עַמְּךָ אֲנַחְנוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל הַבִּיטָה. דַּל כְּבודֵנוּ בַגּויִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. עורְרָה גְבוּרָתְךָ וְהושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאותֵינוּ מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרותֵנוּ. לא לְמַעֲנֵנוּ אֶלָּא לְמַעֲנָךְ פְּעול וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ. כִּי לְךָ מְיַחֲלות עֵינֵינוּ כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכור עֵדוּתֵינוּ בְּכָל יום תָּמִיד אומְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. ה' אֱלהֵינוּ. ה' אֶחָד:







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/10/2009 16:00 לינק ישיר 

Pi_Hadover כתב:
SARA חמודה
בבקשה רוצה להפיץ בחינם ?
ואת תממני את הוצאות הדפוס של הספר ?

בברכה
פי הדובר


למה שאפיץ חינם ואממן את הוצאות הדפוס של הספר ? מי בדיוק יקרא אותו ? יהודי מאמין לא זקוק לספר ומי שכבר אכל מהפתיון של המיסיונרים לא ישתכנע שהוא צריך ספר כזה שבטח עלותו יקרה מאד אם אתם משלמים למפיצים. ניסיתם פשוט להציע אותו לחנויות ספרים ?
שבת שלום



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-29/10/2009 22:47 לינק ישיר 

בס"ד

יבי1973, ברוך הבא לפורום, תודה על הדברים שאתה מביא, מרתקים ומעניינים - שא ברכה.

פי הדובר - למען הגילוי הנאות ולאור תגובה שהיתה להודעה שלך, אודה אם תביא לכאן ציטוטים מהספר, כיוון שהציטוטים אליהם הפנית בפורומים אחרים - נמחקו ולא מופיעים עכשיו באותו אתר.

כמו כן אני מבקשת שתגיב כאן לתגובתו של Son_Of_God בפורום אידישע נייעס שכתב:
"מנהלים נא למחוק את ההודעה הכותב הינו מיסיונר הספר הוא ספר נצרות.
ולכל האנשים התמימים לא ליפול בפח של הנוכל הזה. אפשר לראות בחיפוש קל על השם של הספר שהוא ספר נצרות
גם שמות הפרקים לא כל כך נראים "נגד" הנצרות.
מה שגם לפני כמה זמן היית פה הודעה דומה על אותו ספר ובמקום קצין בצהל לשעבר ,היה סיפור דרמתי על מישהו אחר שגם כן "ניצל" מכנפי המיסיון. זהירות! "
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2709278&forum_id=12249




תוקן על ידי 3ברית ב- 30/10/2009 0:58:13




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/10/2009 22:10 לינק ישיר 

בס"ד

יש משל שמסביר איך היצר הרע בדרך כלל מנצח שקראתי בעבר

וכך הוא פחות או יותר


יצר הרע בהתחלה הוא הלך (הולך רחוב)

אם אתה מראה לו פנים הוא נהיה אורח

אם אתה לא עושה לא גבולות הוא נהיה שותף

אם אתה לא נלחם בו הוא לצערי נהיה בעל הבית

והמשכילים יזהירו

כן יהי רצון...





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/10/2009 16:13 לינק ישיר 

SARA חמודה
בבקשה רוצה להפיץ בחינם ?
ואת תממני את הוצאות הדפוס של הספר ?

בברכה
פי הדובר




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/10/2009 20:07 לינק ישיר 

בס"ד

ברוכים הנמצאים

נאמר כבר על עכו"ם בפרקי אבות ...

פרק ו' (ח)

ואומר:
וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד.







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2009 09:50 לינק ישיר 

מלחמות דת שיש לצידן כסף רב ומיותר.

למדתי שלא עושים כסף על תורה ולא מבקשים כספים על מצוות. הספר הזה יכול להיות מופץ בהתנדבות או לקחת קטעים מהספר ולשלוח באימיילים, פורומים, וגם בחוצות העיר.

אבל נדמה שהיהודים למדו מהנוצרים להפיץ !!

שיטה גרועה לעם שלא השכיל לחנך את בניו לשמור על זהותו כיהודי, ולדעת להבחין בין תפל לעיקר, אמת לשקר.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > חבלי משיח > תמימים כיונה וערומים כנחש
מנהל לחץ כאן לשחרור האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext