כך כתב "בעל הסולם" הרב אשלג זצ"ל במאמר "מהות הדת ומטרתה"
מהות הדת היא לפתח בנו את חוש הכרת הרע.
וזהו דברי חז"ל (ב"ר פמ"ד) וכי מה אכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מהצואר או מי ששוחט מן העורף? הוי לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות עכ"ל, וענין צירוף זה נתבאר היטב במאמר מתן תורה (אות י"ב) וראה מה שכתבנו שם. אולם כאן אבאר מהותה של ההתפתחות הזאת המושגת ע"י העסק בתורה ומצוות מהי.
ודע שהוא דבר הכרת הרע שבקרבנו, אשר עסק המצוות מסוגל לזכך לעוסק בהם הזדככות הדרגתית ואטית, אשר אמת המדה של המדרגות שבהזדככות הוא שיעור ההכרה את הרע שבקרבנו.
כי כבר מוכן האדם מצד טבעו לדחות ולבער כל דבר רע מקרבו, וזוהי מדה שוה בכל בריה ובריה, אולם כל ההבחן מבריה אחת לחברתה הוא רק בהכרה של הרע, שבריה יותר מפותחת מכרת בעצמה מדה יותר גדולה מהרע וממילא מבדלת ודוחה את הרע מתוכה במדה יותר גדולה, ובלתי מפותחת נמצאת מרגשת בעצמה שיעור קטן של רע, וע"כ לא תדחה הימנה רק שיעור קטן של רע וע"כ משארת בקרבה כל זוהמתה כי לא תכירהו לזוהמא כלל.
וכדי שלא להלאות את המעיין נבאר הרע והטוב בכללותם, כמו שנתבאר במאמר מתן תורה (אות י"ב) אשר כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית הנקראת אגואיזם להיותו הפכי הצורה מהבורא ית' שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע, וכמו שנתבאר שם (אות ט' וי"א) אשר ענין התענוג והעדון כל עיקרו הוא בשיעור השואת הצורה ליוצרה, וענין היסורין ואי הסבלנות כל עיקרו הוא בשיעור שינוי הצורה מיוצרה (ראה שם בעיון מספיק) ולפיכך מאוסה לנו האגואיזם וכואבת אותנו בתכלית להיותה הפוכת הצורה מהיוצר ית'.
אולם מיאוס זה אינו שוה בכל נפש אלא מתחלק בינינו לשיעורים, כי האדם הפראי הבלתי מפותח כלל אינו מכיר את האגואיזם כתכונה רעה, ולפיכך משתמש עמה בגלוי בלי שום בושה ובלי שום גבול גוזל ורוצח לעיני כל בכל אשר תמצא ידו, והמפותח מעט כבר מרגיש איזה שיעור באגואיזם שלו לבחי' רע, ולכל הפחות מתבייש להשתמש עמו בפרהסיא, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים, ובסתר עדיין מבצע כל זממו. והיותר מפותח הימנו נמצא מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו ודוחה ומפרישהו לגמרי כפי שיעור הכרתו אותו עד שאינו רוצה ואינו יכול להנות מעמל אחרים, ואז מתחילים להתעורר בקרבו ניצוצות של אהבת זולתו המכונה אלטרואיזם, שהיא מדת הטוב הכללית, וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות הדרגתית, דהיינו מתחלה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה לצרכי קרוביו ומשפחתו ע"ד הכתוב ומבשרך לא תתעלם, וכשמתפתח יותר מתרחבת בו מדת ההשפעה לכל בני סביבתו שהם בני עירו או בני אומתו וכן מוסיף והולך עד שמתפתח בו בחי' אהבת זולתו על כל האנושות כולה.
עכ"ל קודשו.
בכל אחד מאיתנו יש רוע...
ולענ"ד ההצלחה הגדולה ביותר של אותו רוע, היא בזה שהוא גורם
לנו להאמין שאין בנו רוע...והדברים מובנים.
נשלח ב-17/11/2009 02:32
בס"ד
הנה לכם עוד כמה פסוקים לחיזוק
שנאמר :
אל תתייאש מהפורענות
ועוד נאמר:
בעלות השחר = השחור = החושך = קץ הגלות ... = שיא הקשיים = כאשר רגע, נראה כנצח...
אז לפתע עולה הבוקר = בין עלות השחר לעלות הבוקר הזמן קצר מאד = שנאמר: המבדיל בין אור לחושך .... כך במהרה בימינו כן יהי רצון... יבדיל בין ישראל לעמים....
בוקר = אור = גאולה = אור = תורה = אורך חיים בימינה ..... = אורך חיים למחזיקים בה... (ללומדי התורה לשמה)
ועד נאמר...
זדּוֹם, לַיהוָה-- וְהִתְחוֹלֵל-לוֹ: = דום לה' = שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו = והתחולל לו = קבל את הייסורים באהבה = התחולל = חולי = שנאמר: כי חולת אהבה אני ...
חהֶרֶף מֵאַף, וַעֲזֹב חֵמָה; אַל-תִּתְחַר, אַךְ-לְהָרֵעַ. = אם לא תתחרה ברשעים שהשעה משחקת להם ולא תלך בדרכם אז חרון אפו וחמתו תהיה בהם ולא בך...
טכִּי-מְרֵעִים, יִכָּרֵתוּן; וְקֹוֵי יְהוָה, הֵמָּה יִירְשׁוּ-אָרֶץ. = כִּי-מְרֵעִים, יִכָּרֵתוּן = כי מי שרעה בליבו כל היום ומזיק הרבה ולא חוזר בתשובה שלימה יכרת במהרה... כמו עץ שמשמש בהתחלה לנוי ואחר כך משמש לגדר או מלחפץ ובסוף נשרף או נרקב ומעלה תולעים... (רחמנא ליצלן)
וְקֹוֵי יְהוָה, הֵמָּה יִירְשׁוּ-אָרֶץ = כמו העץ שמעלה פירות נשאר לאורך זמן להינות מפירותיו = כך הם עבדי ה' וחסידיו לומדי התורה לשמה
י וְעוֹד מְעַט, וְאֵין רָשָׁע; וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל-מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ.= וְעוֹד מְעַט, וְאֵין רָשָׁע; = כפי שתיארתי מקודם הרשעים משמשים את את בעליהן בעלי המאה (בעלי ממון) עד אשר עובר את התהליך שהוסבר קודם...
(כי מי שרעה בליבו כל היום ומזיק הרבה ולא חוזר בתשובה שלימה יכרת במהרה... ) כמו עץ שמשמש בהתחלה לנוי ואחר כך משמש לגדר ו/או לחפץ ובסוף נשרף או נרקב ומעלה תולעים... (רחמנא ליצלן)
יא וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ-אָרֶץ; וְהִתְעַנְּגוּ, עַל-רֹב שָׁלוֹם. = ולומדי התורה לשמה המאופקים ומקווים בכל ליבם לחסדי ה' ולא בוטחים בכוחי ועוצם ידי התענגו בזמן הגאולה ויהיו מעל הרוב בעזרת השלום = שלום = תורה לשמה = שנאמר: וכל נתיבותיה שלום
יבזֹמֵם רָשָׁע, לַצַּדִּיק; וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו. = זֹמֵם רָשָׁע, לַצַּדִּיק = כמו אחיתופל שרצה להתנקם בדוד המלך חי וקיים ולשסות את בנו אבשלום נגדו ... ונפגעו בעצמם... וכו' .....
וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו = וגורם לו ייסורים = כמו חיה שנושכת את הטרף שלה וגורמת לו לדימומים ולחולשה
יגאֲדֹנָי יִשְׂחַק-לוֹ: כִּי-רָאָה, כִּי-יָבֹא יוֹמוֹ. = אֲדֹנָי יִשְׂחַק-לוֹ: = ישחק = יישחק בו = וישחק את כוחו = ויטיש את כוחו = ישחק איתו משחקי כח...
כִּי-רָאָה, כִּי-יָבֹא יוֹמוֹ = שנאמר : כי יודע ה' את חולשתו ושקיעתו להחשך מהעולם = שנאמר בא (שקעה) השמש וזרח (הזריחה ) השמש = הזריחה לצדיק והשקיעה לרשע = כמו מצרים שטבעו ושקעו בים סוף ולהבדיל ישראל יצאו ביד רמה
יד חֶרֶב, פָּתְחוּ רְשָׁעִים-- וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם:= חֶרֶב, פָּתְחוּ רְשָׁעִים = חרב.. רשעים = לשון הרע הסתה = עלילת שוא = משפט שקר = עדות שקר = הטיית משפט לרעת הצדיק = עוות הדין...וכו' ... (רחמנא ליצלן)
וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם = קשתם = קשת = הבררית בין ה' ליושבי הארץ = ברית = תורה ומצוות = דרכו ורמסו את דברי התורה = שיקרו בברית = חיללו את בריתם בגויים = התחתנו עם נשים נכריות = נהיו שותפים לפשע ומרד בקב"ה = עברו לרשות אחרת = לעבודה זרה ורדיפת החומר והגשמיות = רדיפת בצע וממון = עיוותו דין יתומים ואלמנות = פשעו נגד השם ותורתו ...וכו' ... (רחמנא ליצלן)
לְהַפִּיל, עָנִי וְאֶבְיוֹן; לִטְבוֹחַ, יִשְׁרֵי-דָרֶךְ.= לְהַפִּיל, עָנִי וְאֶבְיוֹן = להפיל = הפילו בעלי ממון מרכושם וגזלו וחמסו את נכסיהם ורכושם וגרמו להם לעוני ולהזדקק לאחרים
לִטְבוֹחַ, יִשְׁרֵי-דָרֶךְ = לטבוח = להדוף מהם את התוכחות של האמת בכדי להצדיק את השקר = להילחם במי שמוכיח אותם בכל דרך אפשרית ולביים לו התאבדות או להטפיל עליו תיקים פליליים או שם רע (כמו חולי נפש או איש מסוכן לציבור ו/או לסביבתו למרות שהאדם ישר וצדיק בכדי להפחיד את הציבור הרחב מהם וממעשיהם = לוקחים קורבן תמים אחד ועושים עליו פוגרום למען שאחרים יראו וייראו בכדי להרויח זמן לצבור הון וכח ולמרוד בחלשים ולהשתמש בהם לעבדים ומשרתים שלהם ולהטותם מדרך התורה לדרך הרע... וכו'... (רחמנא ליצלן)
וְקַשְּׁתוֹתָם, תִּשָּׁבַרְנָה = והברית בינהם (ההסכם בין הרשעים) לא תחזיק מעמד כי החוקים אצליהם זה או טורף או נטרף ...וכו' רחמנא ליצלן...
טז טוֹב-מְעַט, לַצַּדִּיק-- מֵהֲמוֹן, רְשָׁעִים רַבִּים.=טוֹב-מְעַט, לַצַּדִּיק = אפילו מידה בינונית שיחזיק ללכת אדם בתורה לשמה ולקוות אל ה' ... (שנאמר אל תהיה צדיק הרבה ואל תהיה רשע הרבה ) וכו' ....
יזכִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים, תִּשָּׁבַרְנָה; וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה. = כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים, תִּשָּׁבַרְנָה = כוחותיהם וחייליהם ומשרתיהם של הרשעים ייבגדו בהם במהרה ו/או ינטשו אותם בשעת צרה וככה יחלישו את כוחם
וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה = ומי שדבוק בקב"ה ובתורתו ובעשיית מצוותיו יהיה סמוך ובטוח מאת ה' יתברך ... ובתנאי שלא יתפתה להיגרר אחר הרשעים... וכו' ...
יח יוֹדֵעַ יְהוָה, יְמֵי תְמִימִם; וְנַחֲלָתָם, לְעוֹלָם תִּהְיֶה.= יוֹדֵעַ יְהוָה, יְמֵי תְמִימִם = יודע ה' את זמן הגאולה ומכיר את חסידיו ועבדיו וכל הנסיונות שהיו צריכים לעבור היה בכדי להכשירם לטובתם
וְנַחֲלָתָם, לְעוֹלָם תִּהְיֶה = וינחלו את הארץ לעולם בזמן הגאולה הקרובה הבאה עלינו לטובה ... וכו'
ו. ניפוי הקמח = לבחור בדרך הטובה = להיפרד המחברה הרעה ולהידבק בחברה טובה (חבר אני לכל יראייך)
ז. תוספת שמרים וחומרים = שמרים (נוצרים מיין) = יין = תורה = תבלינים נוספים = מצוות
מים = ללמד אחרים את התורה = שנאמר כל צמא לכו אל המים = תלמידי חכמים = חכמים מלמדי תורה
האש = אפיית הלחם = ביעור היצר הרע = שנאמר דברי כאש נאום ה' = ונאמר = היזהרו מדיבריהם שכל דבריהם כגחלי אש
עד כאן לעניות דעתי השכלתי להבין את תהליך התשובה
מקווה שיהיה לעזר לזכות את הרבים....
כן יהי רצון....
ושנזכה לשנת גאולה כן יהי רצון
שנאמר :
למען אחיי ורעיי אדבר שלום בך
למען בית ה' אבקש שלום לך
ואם זכינו בע"ה יתברך
אז...
וראה בנים לבניך ושלום על ישראל = בני ישראל = שנאמר בני בכורי ישראל = בנים אתם ל - ה'....
וכדי שלא להלאות את המעיין נבאר הרע והטוב בכללותם, כמו שנתבאר במאמר מתן תורה (אות י"ב) אשר כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית הנקראת אגואיזם להיותו הפכי הצורה מהבורא ית' שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע, וכמו שנתבאר שם