בס"ד
למען דעת
הלכות ברכת ברקים ורעמים משו"ע ופוסקים סי' רכ"ז
א. הרואה ברק מברך מיד "עושה מעשה בראשית" וגם אם בירך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" יצא, אלא שכך נהגו (ט"ז). ואם עבר זמן תוך כדי דיבור מהברק הפסיד הברכה.
ב. השומע רעם מברך מיד "שכוחו וגבורתו מלא עולם" ואם ברך "עושה מעשה בראשית" יצא. ולאחר תוך כדי דיבור לא יברך.
ג. באו שניהם ביחד מברך ברכה אחת "עושה מעשה בראשית" ופוטר בזה את שניהם ולא יברך שוב ביום זה,[היינו עלות השחר] אא"כ נתפזרו ענני הגשם.
ד. ואם כיון מתחילת ברכת הברק לפטור גם את הרעם הבא אחריו, מועיל בדיעבד-ולא יברך שוב היום. (מ"ב בשם "ברכי יוסף", ומבואר דלכתחילה לא יכוין כך).
ה. ובשם הגרש"ז אויערבך ז"ל כתבו חדוש, שאם המתין אחר הברק לשמוע הרעם כדי להיות בטוח שמה שראה זה אכן ברק, יכול לברך אחר הרעם ברכה אחת "עושה מעשה בראשית" ולכוון לפטור גם את הברק, דכיון שההמתנה היתה לצורך ברכת הברק, לא הוי הפסק.(הליכות שלמה פכ"ג אות כ"ד).
ו.היוצא מכל זה- דהמברך אחר הרעם ב' ברכות, ברכתו לבטלה רח"ל,(כ"כ בערוך השלחן, ועוד פוסקים) ואין אופן לברך ב' ברכות יחד, אלא כשבסוף ברכת הברק שמע רעם, שאז מברך על כ"א ברכה אחת.
