| נשלח ב-6/11/2009 12:40 |
 |
| |
האם ישנו גב תיאולוגי ל"אגודה אחת" ?
אחד מהמרכיבים המהותיים במבנה החברתי של זרמים חדשים בציבור החרדי, ובתוכם "אגודה אחת", הוא האפשרות לשאול שאלות ולעורר תהיות.
היכולת לנהל שיח הוגן מבלי לערב דפוסי חשיבה עממיים, וכן העובדה שחברה זו אינה כופה על עצמה מוסכמות חברתיות וסמכויות של אוטוריטה ציבורית ברמה הפרקטית - מחייבות לעורר את השאלה מהי עמדתה התיאולוגית של "אגודה אחת", והאם היא בכלל שואפת לאחד בתוכה בעלי תפישת עולם תיאולוגית זהה ?
לכל אורך הדורות קמו מתוך הקהילה היהודית קבוצות חברתיות שהניפו את דגל המרד באליטיזם השמרני. ניתן להביא כדוגמא שתי תנועות קוטביות מהבחינה התיאולוגית, אחת כדוגמא להצלחת שימור הצביון היהודי וקיום ההלכה למרות שינויי גישה, ומנגד, תנועה שמסריה התיאולוגיים חרגו מגבולות ההלכה, וכתוצאה מכך נאלצה להיפרד מהיהדות, אלו הן החסידות, ולהבדיל, הנצרות.
גם את אותן התנועות ניתן לאפיין כבעלות אופי סוציולוגי מובהק, אותן תנועות שקמו על ידי הפחת רוח חיים וגאוה לאומית בשכבות חברתיות נמוכות, אותן תנועות שהניפו את המסר של: די לסיאוב ולהשחתת המידות, די לפרספקטיבה השמרנית והמתבדלת, אותן תנועות שקראו להכרה בפשוטי עם כבעלי מעמד שוה וכחלק אינטגרלי מההווי הקהילתי, אותן התנועות לא הסתפקו בדגל החברתי אלא גיבשו לעצמן תפישת עולם תיאולוגית מסודרת, המושתת על הרעיון הסוציולוגי והמסרים הקהילתיים.
אינני מתיימר להכריע בשאלות היסטוריות ולקבוע האם מהפכות נוצרו בעקבות זרמים חברתיים או בעקבות מחלוקות דתיות ועקרוניות, אבל מה שניתן לציין בבירור הוא שאותן מגמות צעדו זו לצד זו לכל אורך ההיסטוריה,ומסרים תיאולוגיים מרחיקי לכת שצועדים בתווך עם מרמור חברתי עלולים להיות הרי אסון, כפי שמסרים תיאולוגיים הולמים וראויים עשויים להוליד זרם מפואר כתנועת החסידות.
וכאן נשאלת השאלה, מהו הרעיון התיאולוגי המגבה את "אגודה אחת"? האם תנועה חברתית זו מאפשרת את מגוון העמדות, או שהיא דוגלת בתפישת עולם אחידה? האם כל רמה של שמירת תורה ומצוות היא מקובלת, או שמא קיים רף מינימלי שמהווה תנאי סף?
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 08/11/2009 14:42:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2009 01:29 |
|
| |
אור הלבנה.
אגודה אחת אינה יוצאת בקמפיין שיווקי.אם אתה מחפש את הסלוגן הפרסומי של אגודה אחת הרי היא 'קידום הריאליזם'.אינני חושב שיש צורך לצאת בהצהרות בעלי אופן דתי בשביל להבין שישנה בעייה קשה מבחינה מציאותית עם הקונספט החרדי הנוכחי.
מעבר לזה תמיד ניתן לגבות כל טיעון שכזה גם בבסיס אידיאולוגי או תיאולוגי כמו שיטת הרמב"ם,אך שיווקית לעולם זה יצטייר כפתרון סוג ב'.לכן בעיניי יש לראות באגודה אחת קבוצת גיבוש למי שכבר השלים עם השינוי שיחול בשנים הקרובות עת הבועה תתנפץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2009 21:47 |
|
| |
החרדיות בבירור נובעת משאיפה יהודית אותנטית. הדגש על לימוד התורה ועל חומרות לא יכול לנבוע משום מקום אחר. הציונות הדתית כיום גם היא נובעת מאותם מקורות - הרצון להיאחז בחלקי מולדת, שהציבור החילוני איבד עניין בהם, בא ממקור דתי. אפילו המשיחיות החב"דניקית היא דבר שמקורו הוא בוודאי רגש יהודי. לעומת זאת, אגודה אחת אינה מקדמת שום דבר שנובע בבירור משאיפה יהודית. יציאה לעבודה או חופש ביטוי חברתי הם אמנם דברים שיכולים להתקבל על דעת היהדות, אבל הם דברים שסביר להניח שהרצון בהם לסיבות אחרות, חילוניות בטיבן. אם אגודה אחת הייתה מקדמת איזו שאיפה שמקורה בבירור יהודי - היה לה סיכוי הרבה יותר טוב להצליח ולהיחשב כבעלת משמעות תיאולוגית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 11:51 |
|
| |
במ.
אני מסכים איתך שמהבחינה הפרקטית נח יותר שלא להחליף זהות חברתית.מעבר לזה יש מקום לראות גם הצדקה אידיאולוגית בקונספט הבדלני של החרדיות.אינני נוקט עמדה בנושא,ויש גם מקום לדון על המינון אך זו בהחלט שאלה ראויה.
בנוסף אין כל סיבה לצאת בהצהרות מפוצצות על החלפת זהות בזמן שהחברה החרדית עצמה עוברת תהליכים משמעותיים בכיוון הרצוי.הגם שברמת ההצהרות ישנה הקצנה לכיוון השמרני,כל בר דעת מבחין בשינויים ברמה המעשית בעיקר בתחום האינטרנט.
בנוסף,אין כל עילה ליציאה בהצהרות על החלפת זהות חברתית בזמן שהחברה החרדית כולה חווה תהליכים משמעותיים לכיוון הרצוי.הגם שברמת ההצהרות ההקצנה היא לצד השמרני, ברמה המעשית ישנה תזוזה לכיוון הפתוח יותר בעיקר בתחום האינטרנט.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 11:32 |
|
| |
הרב גורן,
כתבת למעלה ' יש להרהר מהיכן נובע רצון זה (להותיר את הגדרת הזהות חרדי על כנו), ולמה באמת להשאיר את הגדרת הזהות?'.
וכן כתבת 'האם מותר לי לתמוה מהן אותן 'מעלות במבנה הנוכחי של החברה החרדית'.לדברים אלו התייחסתי, מתוך רצון להוסיף זוית יותר אנושית ופחות תיאורטית. זה הכל. אוסיף עוד שבדברי לא היתה בהכרח נימה אישית, אלא כמתבונן ומפרש מהצד.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 11:00 |
|
| |
לא היה כאן דיון האם 'לעזוב' או לא. הטענה שהושמעה: שהוא כביכול מעוניין לשנות רק את דפוסי החשיבה ולא את תבנית החברה, ולדבריו הצורה הסוציולוגית מוצאת חן בעיניו ויש לה מעלות. ואולם דבריך, שמסיבות אלו ואלו אינך רוצה לנטוש את החברה עצמה, אינם דורשים להשאיר את התבנית החברתית על כנה ואינם מייחסים מעלות לצורה הקיימת. אפשר להשאר וניתן לשנות גם מבחינה סוציולוגית. זה הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 09:54 |
|
| |
הדיון על לעזוב חברה הוא לא דיון פילוסופי רעיוני כמו שמציגים את זה כאן, כאילו כל הענין זה להשוות את המעלות והחסרונות , ולהגיע למסקנה רציונלית, איזו חברה טובה יותר, ולפעול בהתאם.
אדם מטבעו לא רוצה לעזוב מקום שגדל בו, הניחוחות הצלילים הטעמים ההרגלים, המשפחה הקהילה הידידים והחברים.
טבעי ומובן שאדם אומר כאן נולדתי זה ביתי, כאן הורַי משפחתי חברַי קהילתי, אינני רוצה לעזוב ולהתנתק, וגם אם יש חסרונות ובעיות, אמצא את הדרך להסתדר איתם, או אפילו יותר מזה, אני שואף לקחת חלק בשינוי החברה הזאת מבפנים, ואני רואה בכך שליחות ואתגר, אחריות ומחוייבות.
כמובן יש גם את האפשרות לעזוב, ואינני שולל בחירה לגיטימית זו, אך יש לכך מחיר משמעותי ולא פשוט, שרוב האנשים אינם מסוגלים או רוצים לשלמו, ולא צריך כל כך להסביר את זה.
אולי הביטוי המדוייק הוא לא שיש בחברה החרדית 'מעלות' שלא רוצים לוותר עליהם, אלא שיש בחברה החרדית, אולי כמו בכל חברה אחרת, ויש שיאמרו שאף יותר, דברים הקושרים ומשייכים, ושקשה להתנתק מהם. אין דבר יותר אנושי ומובן מזה.
תוקן על ידי במ ב- 11/12/2009 10:17:27
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 07:44 |
|
| |
על דפוסי החשיבה אתה מוכן לוותר, ועל הבדלנות החרדית לא. האם הבנתי נכון? איזו עוד מעלות יש לה למבנה הנוכחי של החברה החרדית?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 03:11 |
|
| |
ניתן לחלק בין שני מרכיבים משמעותיים בהגדרת החברה החרדית,הבדלנות והמבנה הפנימי.
יש מקום לדון בנוגע לבדלנות החרדית אם היא נצרכת או מיותרת,אבל היא תופעה שקיימת כבר שנים.לעומתה המבנה הפנימי הוא הצטברות של דפוסי חשיבה אלו על אלו ואינם מגובים ברעיונות אידיאולוגיים ותיאולוגיים,עליהם ניתן לוותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 21:57 |
|
| |
לכנות הדיון יש לומר שדבריך מקובלים ונאמרים לא אחת על ידי רבים רבים מבני החברה החרדית, אבל האם מותר לי לתמוה מהן אותן "מעלות במבנה הנוכחי של החברה החרדית"? וכיצד תגדיר את הזהות הסוציולוגית הנוכחית?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 21:03 |
|
| |
הרב גורן.
הכוונה היא להמשיך את המסורת מבלי ליצור זהות סוציולוגית חדשה.
אין ספק שישנן מעלות במבנה הנוכחי של החברה החרדית והכוונה היא לשמור על אותם היתרונות מבלי לערב את ההתפתחויות הלא רצויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2009 16:06 |
|
| |
| יהודים כתב: |  | מתוך הכרות עם רוחב הקשת של אנשי "אגודה אחת" והדבר גם נידון באשכולות בעבר - נראה לי כי האגודה כשמה -מהווה "אוסף" ו"אגודה" של אנשים שונים האחד מהשני, וגם במרכיבים התיאולוגיים.
אלא שהם מאוגדים כל אחד מסיבתו שלו (חברתית, תורנית, נפשית) ברצון לחיים מסוג אחר - מחד, וברצון להותיר את הגדרת הזהות "חרדי" על כנו - מאידך.
הצד השווה שבהם הוא הרצון להימנע לכל הפחות מאותו סיאוב שהסתאבה בו החברה החרדית הן מבחינה חברתית (לחץ חברתי לפעולות שליליות) הן מבחינה תורנית (העמדת "לימוד ללא תכלית" כערך עליון ועוד).
|
|
יש להרהר מהיכן נובע רצון זה, ולמה באמת להשאיר את הגדרת הזהות? יתר על כן, מהי הגדרת הזהות "חדרי"?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 15:21 |
|
| |
סייף.
הרעיון היה שהכת הנוצרית קמה בעיקר כתנועה חברתית,והיא זו שהולידה את התפישה התיאולוגית.
אכן,ישו זלזל בכמה מצוות,אם אינני טועה בנוגע לקצירה בשבת בכדי להאכיל את תלמידיו,אך אין זאת הנקודה העיקרית,אלא המסר הוא ששתי תנועות חברתיות גיבשו לעצמן תיאולוגיה שונה בהתאם למסרים החברתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:59 |
|
| |
הוא התייחס בסלחנות לתלמידיו שעברו עבירות דרבנן מסויימות, מתוך הדגשה שהלב הוא העיקר, ועוד כמה משפטים לא ברורים, אפשר בקלות לשווק את הסיפורים האלו, כמו את רוב הברית החדשה, כסיפורים חסידיים.
תוקן על ידי סייף ב- 10/11/2009 14:58:53
הצטרף גם אתה למשתמשים באינטרנט מסונן, ולא תביא תועבה אל ביתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:36 |
|
| |
בהחלט כן ישו הצהיר מפורשות על כך שאין חשיבות לקיום ההלכה ככתבה,פעם בנוגע לחילול שבת,ופעם באמירתו על אכילת אוכל לא כשר שחשובה מה שנכנס לגוף ולא מה שיוצא מהגוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 13:55 |
|
| |
והמסרים של הנצרות באותו הזמן חרגו מההלכה יותר מהחסידות?
_________________
הצטרף גם אתה למשתמשים באינטרנט מסונן, ולא תביא תועבה אל ביתך.
|
|
|
|
|
