| נשלח ב-8/11/2009 01:04 |
 |
| |
הנסיך הפרסי
"הנסיך הפרסי" זה שם של משחק מחשב ששחקתי פעם, כשהייתי ילדה.
בתקופה שהגרפיקה הממוחשבת היתה מורכבת מפיקסלים גלויים לעין, וציפצופים שמשו מוזיקת רקע...
בקו התפר שבו היו מחשבים ירוק-שחור, אפור-לבן, ולברי מזל היו מחשבים צבעוניים...
אז היה נסיך, שרצה להגיע לנסיכה, והיו שם (נראה לי) 13 שערים, בדרך לאהבתו.
זה התחיל כשהוא הושלך לתוך מחסן, או מנהרות תת-קרעיות, בארמון. יש שם מרצפות רעועות, חלקן נופלות אם הולכים עליהן, חלקן רועדות עם כל קפיצה. שערים חשמליים נסגרים כל זמן קצוב. שלדי אדם מוטלים במעברים ועצמותיהם זעות לעיתים...
לאחר ניסוי ותעיה נמצאה חרב, שבעזרתה יכל הנסיך לבתר את אויביו...
וחשבתי, משהו ישב, תכנן ותיכנת את הכל.
משהו דאג שאם חייל פרסי עמד בדרכו למטרה – לפני כן נוכל למצוא את החרב. הוא תלה מרצפות על בלימתן, אבל דאג שתהיה דרך לעבור. כל שער שנסגר, חסם משהו, אבל תמיד אפשר היה להגיע לאן שצריך.
במסך אחד, כשהכל היה נראה חסום וללא מוצא, עכבר קטן ובלתי צפוי שבא ממקום לא ידוע, פתח לרווחה את השער...
אמנם אפשר להתיאש, להסתובב בלי להגיע למטרה (למרות שאני חושבת שזה היה מוגבל בשעה), אפשר היה לחזור שוב ושוב על אותו מסלול גם אם ראינו שלא הניב תוצאה רצויה, אפשר היה אפילו להתאבד...
אפשר היה לנסות, להלחם, להיות יצירתיים, נועזים, להרכין את הראש והדעת בפני רצונותיו של מי שאמר ויצר את המשחק, ולעשות הכל כדי לנצח...
כמובן, שכל הנ"ל היה ונברא, וגם משל היה.
בהצלחה בנמשל - - -
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2010 01:17 |
|
| |
טיפטיפונת - תודה, (זה לא נקרא לסחוט מחמאות, נכון?)
וקטנטונת - תודה רבה! את מקסימה :)
תוקן על ידי לוליתורתך ב- 04/01/2010 01:20:52
תוקן על ידי לוליתורתך ב- 04/01/2010 01:22:19
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2010 14:40 |
|
| |
 שנונה
חחחחחחחחחח
לולי
ורקב עצמות קנאה
יותר טוב מטוב כתבת את זה.......
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2010 09:25 |
|
| |
בס"ד
רואים שבמשחק הנסיך היה פרסי ולא מעדה אחרת.
עובדה שכל 10 המסכים שהיה עליו לעבור בכל רחבי הטירה הוא לא עצר בשום קיוסק לקנות לנסיכה שחיכתה לו בערגה בסוף הדרך שתיה, שוקולדים או זר פרחים - העיקר משהו!!! ככה הוא בא אלה בידיים ריקות ועוד בלי חליפה ועניבה! בטח את כל הנדוניה לחתונה הנסיכה הביאה איתה, וזה כלל דירה 8 מפלסים בשטח הארמון קרוב להורים...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2010 00:45 |
|
| |
אהבתי חבלז!!!!!!!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2010 00:34 |
|
| |
עצמות בכל מיני צורות.
נכתב בעקבות אירוסין של מישהי שקרובה לי.
מקווה שזה מובן, בכל אופן – לי זה עזר לשמוח
בשמחתה J
מיני צורות לעצמות:
אין עצמות השוק כעצמות כף-הרגל ואין
אלו ואלו כעצמות הבריח.
אין דומה צורת צוואר-הירך לחוליות
הצוואר והחוליות עצמן - שונות בגודלן.
מבנה כל עצם מתאים לתפקידה, לעומסים שהיא אמורה
לספוג, לאיברים שעליהם היא צריכה להגן.
אם כך –
אל-לה ליד ליטול את תפקידי הרגל, וחלילה
אם עצמות הגולגולת תחשובנה לחקות את גמישותו של עמוד השדרה.
כי אם, לדוגמא, פרקי האצבעות ירצו גם הם
נעלי ספורט, טובות, איכותיות, תוצרת סאקוני. כמו הרגליים!
הם לא יקבלו זאת, כמובן. אבל הם לא ישקטו, ולא יפרגנו.
ובעת ריצת רגליים הם יסננו: בולמי זעזועים לא טובים. הסוליה נוקשה. הקשתית
גמישה. הלשונית כחושה. הרגל הופכת קרושה...
ולשמע הטיעונים הנ"ל – תפרכנה כפות
הידיים את אצבעותיהן, ואחר תלפותנה בחוזקה את ידיות המסילה הנעה ("הליכון"
בשפת העם). וכך תורדנה מסך הקלוריות שרצה האדם לשרוף, ותקטנה את סיבולת ליבו
וריאתו.
והרגל – לא תעמוד מנגד, אך תעמוד מלכת,
בראותה את הישגי היד הנטויה. היא לא תבוא לאחל לפרגן ולרקוד, אלא תעמוד
נטועה במקומה.
במקום להבין שיש טוב מספיק לכולם. במקום להבין שלשמוח
בשמחת היד אינה מונעת ממנה שמחה עתידית.
ובכלל אינה מבינה שמחתה בחוזק היד - היא
השלמות האמיתית של האדם....
אם העצמות תנהגנה כך – זה יביא אסון על האדם
אותו הן מרכיבות...
אם האדם ינהג כך – זה יגרום לרקב עצמות...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 11:41 |
|
| |
| אני_הקטנה כתב: |  | לולי
את גדולה!
למה לא רואים אותך פה יותר?
חה! נהנתי...
|
|
עקב מחסור בזמן (לקרוא + לנסח תגובות),
בדרך כלל אני מסתפקת בלראות,
אבל אחרי כזאת הזמנה-
אני אשתדל גם להראות....
J
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 11:32 |
|
| |
לולי
את גדולה!
למה לא רואים אותך פה יותר?
חה! נהנתי...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 11:27 |
|
| |
תודה על התגובות! כיף לקרוא פידבק ומחמאות (במיוחד שחשבתי שרק אני זוכרת את המשחק הזה).
תודה לשירה, שהסבירה,
לאני_הקטנה, שהחמיאה (פעמיים J ),
לתרי זוזי,
לגבי העכבר - רק עכשיו הותר לפירסום (אירן, אתה יודע)...
ובקשר למה שאמרת על זה שבמשחק הכל תלוי נטו בהתמדתו של השחקן, צריך רק ללחוץ על הכפתורים בסדר הנכון –
אז זהו, שכל אחד משחק את המשחק של חייו בלי קשר למשחק של השני. יכול להיות שאצלו שבמשחק המטרה היא להרוג, ובמשחק של השני דווקא להתחמק (נגיד, מרוץ מכוניות).
אי אפשר להקיש ממשחק למשחק.
מה שרציתי להגיד, ומה שרב_סרן הסביר, לכל אחד יש את הדרך שלו, אבל אף פעם לא ניתן לאף אחד קושי בלי שתהיה לו דרך לעבור אותו (תמיד קודמת רפואה למכה).
אתה צודק, זה תלוי בכשרונו והתמדתו של השחקן, צריך רק ללחוץ על הכפתורים בסדר נכון, הקושי והאתגר הוא למצוא את הסדר הנכון ש ל י, שיגרום לי לנצח במשחק שלי (כאן אני לא יכולה לבקש מאח שלי שרק יחבר את הנסיך עם הצל הזה שיצא מהמראה)...
נאות, תודה על מהחמאות (זה חרוזים!)
חסויה, חחח, אני צריכה לכתוב בחתימה שלי: כל האמור מתייחס לגברים ולנשים כאחד!
מנגינה, תודה, גם את הצלחת לגרום לי פלאשבאק, אנחנו חשבנו שתצא גלידה מהמחשב J
רב_סרן, היטבת לבאר!
אופק20, תודה!
והמים?! אין מים אלא תורה!
והרעל - זה הרבנים המתחזים.....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2009 22:10 |
|
| |
Beautiful 
צריך נמשל למים שהוא שותה מידי פעם.. יש תפילות ויש סגולות.
(חבל שהמים לא סגולים שם, אבל נעזוב דקויות..)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2009 10:40 |
|
| |
תרי, ברור שאין דמיון ממשי, דוקא בגלל זה זה מזכיר את מה שרק המאמין יודע... שגם בחיים גם כשזה לא נראה ככה אבל הכל מוכן ומתוכנן...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2009 09:31 |
|
| |
חמוד מאוווד הצלחת לגרום לי לפלשבק כזה כשקראתי את חיבורך הרגשתי סתם ילדה קטנה שיושבת מול המחשב של סבא וסבתא (בזמנו רק להם היה כזה) שכל דאגותיה הם לעבור שלב בדרך לאושרו של הנסיך. . . כן לכעורה זה גם מה שאני משחקת היום רק על "מסכי" פלזמה ענקיים עם רגשות והרגשות אמיתיים! עוברת שלב ועוד שלב. . . מעלה את רמת הקושי. . מאמינה ומקווה שלפחות בסוף המשחק הזה אהיה מאושרת. . . בשונה מהמישחק במחשב. . שאפילו מסטיק לא היה יוצא לי מימנו. . . !
_________________
כשה' סוגר דלת...הוא פותח חלון...!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2009 00:51 |
|
| |
| רב_סרן כתב: | | נכון תרי, החיים זה לא משחק... זה לא מתכונת קבועה וידועה מראש..
אבל העיקר הנקודה שמזכירה שבכ"ז הכל מתוכנן.. ויש מישהו שם שמשגיח וצופה, ובעיניו הכל מוכן ומתוכנן בשבילנו... בדרך כזו או אחרת... כל אחד והדרך הבלעדית שהותוותה עבורו... |
|
דוקא בנקודה הזאת אין דמיון. במשחק המחשב אין משגיח. הוא תלוי נטו בכשרונו ובהתמדתו של השחקן. צריך רק ללחוץ על הכפתורים בסדר הנכון.
בחיים, אין נוסחה מובטחת להצלחה. יש תפילה שנענית ל-40 יום ויש תפילה נענית ל-40 שנה (ל"ע). יש עשו ועלה בידן ויש עשו אותו דבר בדיוק ורק מעלים חלודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2009 00:40 |
|
| |
תגידו למה אני לא מכירה ת'משחק הזה?.......
לא הייתי בדור שלכם?........
אנילא יודעת מה אתכם כשאני הייתי ילדה היה משחק מחשב "מאריו" זה היה c הפופלארי..
אבל לא זכור לי משחק כזה..
בכל מקרה המסר שאני הבנתי :הוא שאסור לבחור (הנסיך) להתייאש..
להמשיך לחפש את הנסיכה..
למרות הקשיים..
והנסיכה תשב ותקרא תהילים........
ותחכה...........
ותחכה...
עד ביאת..
הנסיך הגואל....
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 19:44 |
|
| |
יפה הרעיון שהפכת את זה למשל...
מה שכן,הצלחת לגרום לי לרצות לשחק במשחק הזה עכשיו!!!!!
היינו מכורים אליו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 19:39 |
|
| |
נכון תרי, החיים זה לא משחק... זה לא מתכונת קבועה וידועה מראש..
אבל העיקר הנקודה שמזכירה שבכ"ז הכל מתוכנן.. ויש מישהו שם שמשגיח וצופה, ובעיניו הכל מוכן ומתוכנן בשבילנו... בדרך כזו או אחרת... כל אחד והדרך הבלעדית שהותוותה עבורו...
|
|
|
|
|
