עברתי קצת על המקומות שהביא דובידוב בספרי החדש שנמצא במדף הכולל, באמת ספר נפלא! לגופו של ענין גם נראה לי שהוא צודק בזה, שום דבר לא ישתנה את "יחוסו להראב"ד" אפילו אם נמצאו עוד פקפוקים, מכיוון שסוף כל סוף החיד"א יחסו לכך, ואז מידי יחוס לא יצא לעולם. האם זה אכן דבר חריג או רגיל שבראשונים מוצאים דברים סותרים למש"כ בספרים שונים מתקופות שונות? גם נראה לי אחד מהמקורות שהובאו מקודם היה מרא"מ לדברי הראב"ד על הספרא, שזה סותר לדבריו בהשגות, ועל הראב"ד בספרא אין בכלל פקפוק על יחוסו, על אף שזה סותר למש"כ בהשגות. הרי שאין דברים כאלו מוכחים להיות סתירה ביחוסו של דבר. (עדיין לא בדקתי את מרא"מ זה בפנים אבל כך הבנתי מהענין).
נשלח ב-20/1/2010 10:01
אחרי דפדוף עיוני בספר, לא נראה לי שכוונתם היה לחזק או לסתור דברי החיד"א ע"י הבאת ראיות משאר דברי הראב"ד או לסתור הנחה זו משאר דברי הראב"ד, הגהתם נראה רק על גופו של ענין בדברי הפירוש עצמה. הגם שדוקא כן ראיתי בכמה מקומות שמשווים לפירוש הראב"ד הידועים לנו: 1) בפרשת נשא פיסקא ה השוו לענין הא דמדאורייתא חיוב מעשר רק על דגן תירוש ויצהר. (ומציינים לפרשת ראה פיסקא קה שישנה ראב"ד קודם החזרה ולאחר החזרה, ע"פ מש"כ בספר דרך אמונה). 2) וגם בפרשת שלח פיסקא קי, לגבי הא דאם יצא חלה לחו"ל קודם לישתו פטור, השוו לזה דעת הראב"ד בהשגות בהל' תרומות, ע"ש. 3) וכן שם בהמשך השוו לדעת הראב"ד בהל' ביכורים בהשגות, דאין חיוב זמן הפרשת חלה מנתינת המים, רק שהותר להפריש מאז. 4) ובפיסקא קטז כתבו בפירוש דדעת הפירוש דלא כהראב"ד בהשגות בהל' כלי המקדש, בהא דכהנים חייבים מיתה על עבודת הלויים, אלא כדעת הרמב"ם שם דפטורים. וכנראה אין דברים אלו מעלים ומורידים להנחת החיד"א. 5) ומאידך בפרשת חוקת בפיסקא קכז השוו הפירוש כדעת הראב"ד בהשגות בהל' טומאת מת, דדוקא בכלי מתכות אמרינן חרב ה"ה כחלל ולא בשאר כלים כדעת הרמב"ם שם. 6) ושם בהמשך בפיסקא קכז השוו דעת רבינו דלא כבהשגות בהל' טו"מ לענין טומאת מגע ומשא בקבר סתום וחלל טפח, ע"ש 7) ומאידך השוו דעת הראב"ד בפרשת פנחס בפיסקא קלב. 8) וע"ע בפרשת ראה פסקא ק שאף השוו ללשון הראב"ד בתשובותיו. 9) ושם באותו פסיקא השוו לפירוש הראב"ד עמ"ס ע"ז, שלא כל פעם כינהו לרש"י "הצרפתי", אלא אף לפעמים רש"י סתם 10) ובהמשך בפרשת ראה פיסקא קיג השוו בדעת הפירוש דס"ל דקרא דלנכרי תיגוש היא מצוות עשה משום דלאו הבא מכלל עשה עשה, שהיא כדעת הראב"ד בהשגות בהל' מלוה, ודלא כהרמב"ם שם. 11) ועוד בפרשת שופטים פיסקא קפח לענין אכלת חלב ואומר איני יודע דהא דפטור היא דלא כדעת הראב"ד שהובא ברשב"א גיטין דס"ל דחייב. 12) ועוד בפיסקא רכט בפרשת כי תצא השוו לדעת הראב"ד שהובא בתוס' רא"ש מו"ק לענין מעקה דגג ומרפסת. 13) ושם בהמשך בדעת השגות הראב"ד בהשגות בגובה מעקה. 14) ועוד שם בהמשך בפיסקא רל השוו להא דמקיים בכרם לוקה היא דוקא כשעשה בו מעשה בקיום, וכדעת הראב"ד בתורת כהנים , הגם שזה לא לגמרי כדעת ההשגות בהל' כלאים, 15) ובפיסקא רלב שוב הביאו שהפירוש בשעטנז שזה או שוע או טווי או נוז היא כדעת הרמב"ם, ודלא כהראב"ד שם בהשגות. 16) ומאידך שוב הביאו בפיסקא רמז דדעת הפירוש היא לשיטתו ממה שהביא הריטב"א לקידושין את דעת הראב"ד דפצוע דכה נחשב מה' קהלי ולא מצרי ואדומי. 17) וכן בפיסקא רנט השוו דעת הראב"ד בהשגות בהל' איסו"ב לענין הושבת גר תושב בערי ישראל. 18) ושם בפיסקא רסא שוב הביאו דעת הראב"ד לשיטתו מההשגות בהל' אישות דיש דין אתנן גם בפנויה היכא דמופקרת ודלא כהרמב"ם בהל' איסורי מזבח, ע"ש 19) ועוד שם בפיסקא רסג דלנכרי תשיך היא עשה משום לאו הבא מכלל עשה עשה, וכדעת הראב"ד בהשגות. 20) ומאידך בפיסקא רעח הביאו שישנה משמעות דלא כדעת הראב"ד שהובא בש"מ בשם הרשב"ם דעשה דביומו תתן שכרו נחשב ללאו.
נשלח ב-20/1/2010 03:02
בפירוש המיוחס להראב"ד על הספרי פרשת עקב סמוך לפלטרין שלך לא כבשת כו' מפרש שלכך קרי לה [במתני' דחלה ובגמ' בגיטין ובע"ז] כיבוש יחיד כיון שדוד היה יחיד בדבר לכבוש חו"ל קודש שיכבוש כל הארץ, והוא כעין פי' הרמב"ן בדברים שם והריטב"א והר"ן בע"ז.
אמנם בפירוש הראב"ד לע"ז דף כ' ע"ב [המצוטט גם ברשב"א בשמו] כותב שגם למ"ד כיבוש יחיד שמיה כיבוש מ"מ סוריא אינה א"י לגמרי משום הא דסמוך לפלטרין. והיינו שמישב את הסתירה באופן שונה לגמרי.
ומכאן פקפוק גדול על יחוס הפירוש לראב"ד.
[ופלא על המהדירים שלא טרחו להשוות עם שיטת הראב"ד בכל מקום אחר שמייחסים אותו להראב"ד]
דבר מעניין שראיתי בספר [מובא גם במבוא] שבפרשת כי תצא שואל הראב"ד על הספרי דדריש "בכור ולא הספק", ומפרש דהיינו שיצאו שניהם כאחת, הרי מ"מ שניהם ראשית אונו הן דקי"ל טיפה אחת הן,
וכתבו המהדירים [לכאורה בצדק] שמוכח מכאן דס"ל להראב"ד כהשמועה המיוחסת להגר"א [או להגר"ח מוואלז'ין], דבכורה תלוי בהריון.
80 ש"ח! ואני שילמתי באחד מהחנויות בגאולה לפני שבועיים בירושלים 100 ש"ח בשעתו התעצבנתי כששמעתי שחבירי קנה בחנות אחר ל 85 ש"ח כעת אתה מדווח 80 ש"ח באמת "ספיישעל" מה באמת הפשט בחנויות מסוימות בתופעה זו שיש כאלו שמחליטים לעלות מחיר של ספר כפי צורכם, ברור שמפיץ נותן מחיר שוה לכל החנויות. נראה לי שפשוט יש חנויות שמנצלים ספר, כשחושבים ורואים שזה הולך חושבים שבידם לעלות המחיר.
נשלח ב-22/12/2009 22:02
לרגל מכירת הספר בבתי כנסיות רק(?) בשמונים ש"ח . . .
האם יש לכבודכם מה להוסיף בנושא מחברו ואמינותו של הספר?
נשלח ב-14/11/2009 22:42
לאחר שישנה מחלוקת ביבליוגרפית האם הפירוש הוא של לראב"ד,השאלה אם אפשר לכתוב בשער הספר פירוש מיוחס לראב"ד(מה שללא ספק מקדם מכירות) איננה שאלה ביבליוגרפית,אלא אולי שאלה במוסר הביבליוגרפיה,ואפשר בהחלט להבין את המולי"ם שהתייעצו בכך עם גדולי ישראל כמו בעוד שאלות של מוסר והגינות.
נשלח ב-12/11/2009 17:48
דבר מעניין שראיתי בספר [מובא גם במבוא] שבפרשת כי תצא שואל הראב"ד על הספרי דדריש "בכור ולא הספק", ומפרש דהיינו שיצאו שניהם כאחת, הרי מ"מ שניהם ראשית אונו הן דקי"ל טיפה אחת הן,
וכתבו המהדירים [לכאורה בצדק] שמוכח מכאן דס"ל להראב"ד כהשמועה המיוחסת להגר"א [או להגר"ח מוואלז'ין], דבכורה תלוי בהריון.
נשלח ב-12/11/2009 02:06
אין כאן נחיתות, אך יש חשד מה....
אדרבא, תוכיח שאכן עניינך להגן על ספרים באשכולות אחרים, ואז נדע טוהר כוונתיך.
נשלח ב-12/11/2009 01:50
אוהד. דוקא לי לא מפריע שעורכי ומו"ל ספר חשוב ישלחו נציג לפורום לייצג את ספרם, אדרבא .
וודאי כולם מודים לכם על הוצאת הספר וכל הגה מתורת רבותינו הראשונים קדוש הוא לנו ואשרי חלקכם. אמנם לא נימנע מלהעיר ולברר את הטעון בירור. כמובן.
אין לי שום בעיה על שם הספר "המיוחס להראב"ד" כיון שהיו שיחסוהו ודי בזה. אמנם במבוא על המו"ל להציג את כל החומר בנידון ולא להיות מגמתי. [אני מניח שבמהדורה המדעית הדברים שונים], גם החיד"א איננו אורים ותומים וטעה כמה וכמה פעמים גם בענינים ביבילוגרפיים.
גדולי ישראל כמובן אינם שייכים לנידון זה כיון שלא מוטל עליהם להיות מומחים לביבילוגרפיה נוסף לכל, ולכן צריך לכתוב "גם גדולי ישראל, לאור החומר שהצגנו לפניהם, אישרו נוסח זה" אם כ"כ בוער לך להכניס את "גדולי ישראל" לתמונה.
נשלח ב-12/11/2009 00:15
מה הנחיתות הזה מכל מיני אתנחתות למיניהם..
אני בסך הכל "אוהד ספר" שרואה ומפרגן ספר חדש ו"מונימנטלי" לעולם הספרות שיצא כעת לאור, ומצטט מתוך מבוא.. מה הקטע שמפריע להם "גדולי ישראל בלה בלה בלה..".
משום מה ישנה דעות מבעלי הפורום שמומחיותם הוא לבטל ספר.. כנראה לבטל יותר קל מלחבר ולההדר ספר... אני מפרגן למהדירים ומחברים.. כל הכבוד להם..
