הפרוייקטים הגדולים בספרות הדתית בדור האחרון

לרגל הגעתו לסיום של ביאור הרב שטינזלץ - 

[ראו: הרב שטיינזלץ מסיים: "לא חשבתי שייקח 45 שנה -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3803484,00.html ]

זו  הזדמנות להתבונן בתחום זה:

נראה שבתחום הספרות הדתית אחד החידושים של הדור של אחר הקמת המדינה הוא בלאו דווקא ביצירה, אלא בכח הכינוס או התרגום מחדש, בהנגשה של התוכן.

להלן כמה דוגמאות:

1. פירוש המשנה של ר' פנחס קהתי
2. תרגום הש"ס של הרב שטיינזלץ
3. ההדרה ופירוש של הרב קאפח לרמב"ם
4. פירוש דעת מקרא
5. תוספתא כפשוטה לר"ש ליברמן

ניתן להציע דוגמאות נוספות:

נשמת אברהם
אינציקלופדיה תלמודית

[לעת עתה איני עוסק בתחום ההדרה ע"פ כתבי יד של ספרות הקדמונים]

המכנה המשותף הוא לקיחת ספרי היסוד או התכנים ופתיחתם מחדש. ברור שכל תרגום/ פירוש -טומן גם פירוש מחודש.
יש עוד הרבה מה להאריך, ולעת עתה אקצר.

נקודות ראשונות לדיון:

האם יש מאפיינים משותפים?
מה איפשר פעולות אלו ברקע התרבותי?
האם דווקא החילון שימש כמניע?
האם אלו בפעולות מבורכות - יתרונות וחסרונות?
מה נדרש כדי לעסוק בכך לעוסקים?

_________________

הלך,
למה מלבד האנציקלופדיה? גם שם יש לא מעט שנטועים (ובודאי ההנהגה).
לפני לא מעט שנים, כשחיפשתי חומר על קו"ח, ירדתי למדף הספרים בבר-אילן, וכמעט כל המדף על מידות הדרש והכללים מהדור האחרון היה של רבני המזרחי (הירשנזון, אוסטרובסקי ועוד). כך גם ביחס לספרי כללים אחרים, כמו הרב עמיאל. עיסוק רפלכסיבי בתורה ובמתודולוגיה שלה הוא תופעה מודרנית. למעשה היו כאלה (לא הרבה, ובודאי לא ממש שיטתי) בעבר, אבל כיום זה באמת מאפיין אנשים שקשורים למודרנה בצורה כזו או אחרת.

הואיל וטרם ראיתי דיון עניני, להלן התחלות

1. העוסקים בפרויקטים השונים (מלבד האינציקלופדיה התלמודית) נטועים גם בחיים המודרניים. נראה שלא רק המודעות גורמת והאפשרות של השפה אלא אולי גם היכולת לעסוק בעיסוק שיטתי מתוך מבט רב תחומי.

2. התרגום לשפה מודרנית מחולל סוג של פירוש ע"י קביעת מה להכניס ומה להוציא דבר הדורש אג'נדה ומגמה, יש בכך בכדי להשפיע על מתוה הלימוד לעוסקים בכך. לא מצד העמל אלא מצד הקריאה של הפירוש שעל הדף כפירוש "המוביל".

3. לאור 2 יתכן שבכך יש שיבה לחשיבה המחפשת את הפשט המילולי / עניני, ומרחיקה מלימוד המתרחק מהטקסט.

4. פתיחת הטקסט לכל מאפשרת נגישות לאנשים שבלאו דווקא הם מבית המדרש בכך, יש פריצה ושבירה של מוקדי סמכות כמפרשים, שכן ההנגשה מאפשרת כניסת פרשניות מאסכולות חדשות.

5. לאור 4 הטקסט מקבל מעמד מעבר לפרשניו המסורתיים הואיל והפירוש החדש הוא "אנונימי" ואינו מייצג מפרש מסוים.

_________________

הואיל וטרם ראיתי דיון עניני, להלן התחלות

1. העוסקים בפרויקטים השונים (מלבד האינציקלופדיה התלמודית) נטועים גם בחיים המודרניים. נראה שלא רק המודעות גורמת והאפשרות של השפה אלא אולי גם היכולת לעסוק בעיסוק שיטתי מתוך מבט רב תחומי.

2. התרגום לשפה מודרנית מחולל סוג של פירוש ע"י קביעת מה להכניס ומה להוציא דבר הדורש אג'נדה ומגמה, יש בכך בכדי להשפיע על מתוה הלימוד לעוסקים בכך. לא מצד העמל אלא מצד הקראיה של הפירוש שעל הדף כפירוש "המוביל".

3. לאור 2 יתכן שבכך יש שיבה לחשיבה המחפשת את הפשט המילולי / עניני, ומרחיקה מלימוד המתרחק מהטקסט.

4. פתיחת הטקסט לכל מאפשרת נגישות לאנשים שבלאו דווקא הם מבית המדרש בכך, יש פריצה ושבירה של מוקדי סמכות כמפרשים, שכן ההנגשה מאפשרת כניסת פרשניות מאסכולות חדשות.

5. לאור 4 הטקסט מקבל מעמד מעבר לפרשניו המסורתיים הואיל והפירוש החדש הוא "אנונימי" ואינו מייצג מפרש מסוים.

_________________

איש

 הכותב חידושי תורה והמפרש ומעמיק בסוגיות הגמרא, אם כתב ופרסם, רצה שזה יהיה מובן ונגיש ללומד ולקורא,

פרוש רש"י הוא לומדס? היד החזקה  ופרוש המשניות -מיועדים רק לגאוני עולם?

כל  פרשני התורה, זה בשביל יחידי סגולה? רוב ספרי ראשונים ואחרונים, מיועדים רק לעילית שבעילית?

היו גם אחרים- נכון! גם היום יש!!!