בית פורומים א חרדים ספרדים

הדרך ארוכה ומפותלת (3 דקות תורה)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/11/2009 19:15 לינק ישיר 
הדרך ארוכה ומפותלת (3 דקות תורה)

הכל מתחיל בשיעור תורה,אחד החברים מחליט פתאומית "לשגע" אותנו ואומר:"כדאי לך,מה תפסיד,בוא תראה איזה רב וכו'...",לאחר מכן שוקלים את העניינים במוח ומגיעים למסקנה:"מה יש לי להפסיד,זה לא שאני יהיה חרדי,נלך,נשמע,נחזור הביתה לנרגילה...שלא יגידו שלא ניסיתי או שאיני יהודי".

אז התחלנו,החלטנו להניח תפילין,לשמור כשרות,במשך הזמן גם לשים ציצית,לא להאמין לאן ניתן להגיע,הרי בעבר חשבת שהכל "חארטה בארטה",או שלהיות חרדי מסתכם בלהכניס הגוף לתוך תחפושת שחורה,לאבזר את הראש בשתי פאות מסולסלות ככל האפשר ולקינוח נוסיף עוני מכפיר!
ברוך השם,לאחר זמן,אחר שהעמקת מחשבה,התבוננת בנעשה וכו',זכית זכיה אמיתית,פתאום קלטת ששנים רבות סבב אותך שקר נוראי,ברגע קלטת שהכל שטויות,פתאום אתה מבין שלהיות עם בחורה זה לא כזו גבורה גדולה והתוצר של זה נוראי עד אין קץ! התחדשת,זכית להבין שאתה לא עוד בשר מהלך,אתה בן של מלך!!!

רבים מאיתנו (אלו שזכו) מגיעים לנק' הכה מיוחדת (לטוב ולרע) בחיים,נק' בה הכל שחור מצד אחד,ומאידך הכל לבן זוהר,כלומר מצד אחד מבינים שהכל שטויות בעולם ויש בורא—מה שמספק הבנה מוגמרת שצריך לתפוס ת'עניינים ברצינות יתרה ולהפסיק לחיות "סתם באויר" ללא תכלית,דבר שיוצר פחד וקושי במוח המפותח ביותר-הרי שמעתה,אם אני אמיתי,אז בוודאי שאצטרך לשנות הרגלי חיים,תפיסה וכו'. מצד שני (הצד הטוב):"הכל הופך בריא יותר,מפסיקים לדבר/לחשוב במונחים של "לא היה מזל/כן היה מזל","זה הגורל שלי" וכו'. מעתה הכל מתבסס על אמונה אמיתית,אהבת אמת.
הגוף מקבל משמעות מיוחדת ברגע שמבינים שכל תכליתו הינה "מעטפת נשמתית",מעתה לא איכפת לנו למות,להיפך,כל רצונו של "בעל אמת" להגיע לעליונים ולחוות את הרגשת החיבור האמיתי לבורא יתברך.

ממשיכים כמה חודשים באותה מתכונת,רוב הצעירים הופכים את הבית,משגעים כל קרוביהם,מנסים להוכיח שיש בורא לעולם ולאחר שנענים בסירוב טוענים אל עצמם:"באנ'ה,כוווולם פה משוגעים,איך הם לא מאמינים,זה פשוט שיש בורא לעולם,ומה הבעיה לשמור כשרות,ומה הבעיה להתגלח במכונה...וכו'..."

עוברת תקופה נוספת וכעת מתחילות הבעיות,פתאום לשמור את הברית נהיה קשה ואף פחות ופחות מעניין,שמירת שבת כבר הופכת לעול של ממש אל מול סיפורי החברים על הים והפאבים בשישי,אתה מסתכל על עצמך ואומר "מה נהיה ממני,איזה שינוי" והכי גרוע שקבינט החברים החליט סופית :"הוא השתגע,כמו כל הדתיים".
הגעת לצומת הכי מסובכת בחיים,במה לבחור,מצד אחד ישנו רצון עז לחזור לעבר(כי באמת היה ממש "כיף" והעישונים בסבבה עם הבנות היפות),מצד שני איך תעזוב את בורא עולם אחרי כל מה שבנית,אחרי שהטפת לכל העולם שהוא קיים ושומר ויודע ומצלם בכל רגע ממש.

חברים יקרים מי מביניכם שמזדהה במעט עם הדברים הבוקעים כהר-געש מן הלב הרותח,ישמע את דברי(תולעת חסרת כל) ואולי אזכה להחדיר במוחו מעט "כוח של קדושה".
נשמות טובות,כולם עוברים את השלבים (כל אחד לפי עניניו וכו'),אך כאשר נמצאים באותה צומת נוראית,שקורעת את הלב והנשמה גם יחד,כלומר אותה פרשת דרכים שצועקת ושוגאת:"תבחר..או זה/או זה",חשוב מאוד שנזכור את ההתחלה,אותה התחלה נפלאה,אותה תקופה מדהימה בה כל רצוננו היה להידמות ל"בבא-סאלי" זצ"ל ולהתחבר לבורא,ומדוע אני אומר זאת?,משום שכל אדם עובר עליות וירידות בכל דבר בחיים (אלו המבוגרים במעט מבינים את נפשי),אך יותר מכל ניכרות אותן ירידות ועליות בענייני החיבור לבורא,כלומר תמיד ישנו היצר-הרע (וחשוב מאוד לזכור שהוא מלאך,על כן יודע תמיד מתי להגיע ומתי הזמן בו הכי ניתן לגרום לקריסת הבניין כולו,עליו עמלנו רבות),אותו יצר-רע נוהג להטעות ועל כן בתחילה מעניק לנו חופשיות מסוימת בעניין המצוות והחיבור,כלומר בתחילה נותן לנו שקט,על כן מורגשת תחושת נינוחות גדולה המספקת הרגשה שניתן לעבוד את הבורא ושהתחלנו חיים חדשים,אך הדברים אינם כך כלל,זאת משום שלאחר תקופה בה אגרנו "אורות רוחניים" עצומים ובד בבד זכינו לחיבור אמיתי עם הבורא יתברך,החליט אותו מלאך- נורא שלא נראה לו כל הסיפור וכעת הגיע הזמן לבוא ולהפסיק את "המסיבה",היינו גורם לנו שנחשוב מה ואיך על עניין התשובה,כל זאת על-מנת שלהוציאנו,חס ושלום,מדרך הבורא,ובד בבד לינוק את אותם "אורות" מיוחדים עליהם עמלנו רבות (כנידון בפעמים קודמות, לפי הסוד, מסביר רבינו יעקב עדס שליט"א שכל כוחו של היצר-הרע מתקבל מיניקת האור שבנשמת היהודי,אותה יניקה מתאפשרת רק כאשר מקיים,חס ושלום עוון מסוימם).

לפי כל האמור צריכים כולנו לחזק ולהתחזק מידית,להבין שהכל שטויות,זו סתם הטעיה,הרי לפני חודשיים ידעת את האמת ואף הטפת לאחרים!פתאום השתנת האמת?,פתאום שישי בפאב יותר חשוב?
ודאי שלא!!,אלא שקשה להתעמת עם מלאך,אך זוהי כל עבודת היהודי הקדוש,ובאם מדובר באדם אמיתי,אדם שמוכן להקריב עצמו להוא שברא אותו (הקב"ה),אז בודאי שלא יותר וכן לא יתן למחשבות נוראיות אלו לצוף במוחו הטהור,אלא מיד ידבר אל עצמו ויגיד:"הכל שטויות,אני קדוש,לא שייך לי מעשי החברים,מסכנים,עדיין לא זכו להבין שיש בורא לעולם,אני ממשיך ויהי מה!"---בדוק ומנוסה ע"י רבים שלאחר דברים כמו אלו יעזבהו אותו מלאך (יצר-הרע) ויניח לו לעבוד את בוראו מתוך שיבין שאוהב השם כמוך לא ניתן לנצח!!!

ברכה והצלחה...לרפואה שלימה,הצלחה ברוחני וגשמי,אריכות ימים אילה בת בתיה ויצחק בן פנינה,הצלחה גדולה לכפיר בן אילה בכל אשר יפנה,רפואה שלימה לאלון בן אילה,רפואה שלימה במהירות לרבינו הקדוש מרדכי אליהו שליט"א..ברכה גדולה ורפואה למו"ר עטרת ראשנו-רבינו יעקב עדס שליט"א




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > א חרדים ספרדים > הדרך ארוכה ומפותלת (3 דקות תורה)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext