מכלכלה מפותחת לשלטון טאליבן

מספר כתבות ומאמרים (גם בפורום זה) דנו וניתחו את הצפוי כתוצאה בתחום הכלכלי, אך הם עסקו ע"פ רוב רק בחלק מההשפעות הצפויות על הכלכלה. מאמרי זה מנסה לנתח את שלל ההשפעות בעיקר במישור הכלכלי, ובסופו גם במישורים אחרים.

ראשית נקדים בסקירה מהירה על כלכלה ומדידתה.

הנתונים החשובים ביותר בכלכלת מדינה הם גודל התוצר המקומי הגולמי (להלן התמ"ג) והתוצר\הכנסה  לנפש. התמ"ג נמדד כסך כל המוצרים והשירותים שיוצרו במדינה על ידי גורמים פרטיים וממשלתיים בתקופה נתונה. ואילו התוצר לנפש מתקבל מחלוקת התמ"ג במספר התושבים במדינה.

ע"פ רוב מחשבים אותם בדולרים בינלאומיים שלוקח בחשבון את ההכנסה בדולרים ביחס לשווי כוח הקניה שלהם באותה מדינה.

קיימים מספר גורמים בינלאומיים ומקומיים שמודדים את התוצר של כל מדינה. בגלל מורכבות המדידה קיימים הבדלים מסוימים בין המדידות השונות, בעיקר ביחס למדינות זעירות (בנות מאות אלפי תושבים ופחות) שאין עליהם ידע מספיק, אם כי השוואה בין נתוני כל גורם שמודד מגלה, כי ההבדלים ביניהם יחסית זניחים, וניתן ללמוד מהם על כלכלות המדינות.

כיום התמ"ג בישראל הוא גבוה ביחס לרוב מדינות העולם למרות מספר אזרחיה הנמוך יחסית.

כשבודקים את רמת התוצר\ההכנסה לנפש מתקבלים נתונים גבוהים אף יותר. התוצר המקומי בישראל נכון לשנת 2008 ע"פ חישובי קרן המטבע הבינלאומי הוא 245 מיליארד דולר (בסיוע כ3 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי לצורך רכש בטחוני). התוצר לנפש הוא 34,405 דולר מה שמציב את ישראל במקום ה21 בעולם מתוך כמאתיים מדינות. גם לפי אומדנים אחרים שמרניים יותר, אזרחי ישראל נמצאים בחמישון העליון של תושבי העולם כאשר התוצר הממוצע לנפש בעולם עומד על כ10,400 דולר.

ההכנסה הנוכחית נובעת מצמיחה גבוהה יחסית של עשרות השנים האחרונות ביחס לרוב המדינות. ב60 שנה האחרונות גדל התוצר לנפש פי 6, ואם נלך עוד יותר אחורה לתקופת הישוב הישן לפני כ120 שנה אז נגלה שההכנסות לנפש גדלו אף ביותר.

שינוי של החלפת הרכב האוכלוסייה, צפוי לגרום להשפעה אדירה על המשק בישראל בגלל מספר השלכות שאותן אפרט ואחלק ל5: רמת תעסוקה ואיכותה, השכלה והכשרה מקצועית, הריבוי הטבעי, קיצוניות דתית ושיטת ממשל.

רמת תעסוקה ואיכותה- מקובל לראות את התפוקה של ארגון ובדומה גם של מדינות כזו המתקבלת מהון ועבודה. ואכן ברור כי כמות התעסוקה משפיע על כמות התוצר במשק. בסקירות רבות שמשוות בין כלכלת ישראל לזו של שאר המדינות המפותחות ניתן דגש רב על רמת תעסוקה נמוכה יחסית בישראל. אחד הגורמים המרכזים לכך הוא אחוז תעסוקה נמוך במגזר החרדי. על תעסוקה נמוכה בקרב הגברים החרדים אין צורך להאריך, כי אכן מדובר בתופעה שאין לה אח ורע בעולם, שבה אדם העובד לפרנסתו (חוץ מעבודה דתית) נחשב בחברתו כבן אדם נחות ביחס לעמיתיו אשר אינם עובדים. אך גם תעסוקת הנשים החרדיות נמוכה ביחס לנשים לא חרדיות. אחוז התעסוקה של נשים בישראל הוא 70% לעומת תעסוקה של 49.1% בקרב נשים חרדיות. גם אם הפער בפועל קטן יותר וזה בגלל תופעה נרחבת יותר של עבודה "בשחור", בכל זאת מדובר באחוז נמוך יותר של משתתפות בכוח העבודה.

מעבר לתעסוקה נמוכה יותר כמותית יש גם להתייחס לתפוקה נמוכה יותר של העובד החרדי כפי שהיא מתבטאת בשכרו. הפער בשכר בין עובד חרדי  לעובד חילוני הוא כ30% ואילו בקרב הנשים הפער גדול אף יותר והוא כ35%.

השכלה והכשרה מקצועית- לפי נתוני משרד האוצר על כל שנת לימודים במוסד חינוכי (לא כולל ישיבה וכולל ) משתכר העובד יותר. בכל מדינות העולם כולל הדתיות יותר, שמים דגש רב על הכשרה מקצועית, מחקר ופיתוח. כל צעיר מקבל השכלה מינימאלית כאשר חלק גדול מהם  ממשיך את לימודיו באוניברסיטאות לקבלת תואר אקדמי והמצטיינים יותר משלימים גם תואר שני ודוקטורט.  גם מדינות שניחונו במשאבים טבעיים כדוגמת נפט וכדו' מכירים בחשיבות הנושא. כך לדוגמא  פורסם כי מלך סעודיה השקיע עשרה מיליארד דולר  בהקמת אוניברסיטה חדשה.                                                                                          ומה אצלנו? גם כאן, כתופעה שאין לה מקבילה עולמית, הכשרה מקצועית, מחקר ופיתוח כמעט ואינו קיים. אפילו כיום לאחר שינוי מסוים בנושא, מספר הסטודנטים החרדיים עומד על כאחוז אחד מכלל הסטודנטים למרות מספרם הגבוה באוכלוסיה של צעירים חרדים. מה שמסביר בחלקו מדוע חרדי משתכר פחות מעמיתו החילוני. לא רק הגברים אינם זוכים אף להשכלה יסודית מתאימה, אך גם מהנשים נשלל כמעט לחלוטין השכלה אקדמאית, שלא לדבר על תארים מתקדמים. גם השכלה לא פורמאלית מספרות לא חרדית ואינטרנט נמנעת מרבים מהם. אם כיום ההבדל הוא בעיקר בשכר, אז ככל שמספר האקדמאים ילך ויתמעט, חסרונם יורגש אף יותר בגלל מחסור אקוטי במהנדסים, רופאים ואנשי מדע ושאר מקצועות חופשיים.

ריבוי טבעי- מספר הילדים לאישה  חרדית הוא מהגבוהים בעולם.  המודלים המקובלים ביותר בשביל להסביר מדוע מדינות מסוימות צומחות יותר מאחרות, שמות דגש על גידול ההון. לפי מודלים אלו מדינות בעלות ריבוי טבעי, כלומר מספר לידות גבוה לאישה, צמיחתן הכלכלית לנפש נמוכה יותר.מנתוני הCIA המפורסמים באתרם אפשר לראות כי המדינות בעלות הילודה הגבוהה ביותר הן המדינות האפריקאיות העניות ביותר.   הסיבה היא שתינוק נולד צורך מיד משאבים אך תרומתו להון הכלכלי מתחילה רק שנים לאחר מכן. ניתן גם להסביר זאת שמדינה עם אחוז ילודה גבוה כוללת בתוכה באופן יחסי מספר רב של ילדים ונוער שאינם במעגל העבודה.

נתוני התעסוקה הנמוכים בקרב המגזר שהבאנו לעיל לא מתייחסים לצעירים מתחת לגלי 15. אם נכניס לחישובי הנתונים האלה גם אותן, אז נתוני התעסוקה בקרב המגזר יהיו נמוכים אף ביותר, כי חלק גדול מהמשפחה החרדית הוא מתחת לגיל 15.

(קיימות עוד השלכות שליליות רבות כתוצאה מריבוי אוכלוסין שמחמת קוצר היריעה לא אפרטם. למעוניינים ניתן לראות אותם כאן.)

קיצוניות דתית- החברה החרדית היא חברה קיצונית גם לדעת  אחד ממחולליה החזו"א. לאחר נפילת משטר הטליבאן נתקשה למצוא ל"מדינה החרדית" מקבילה עולמית, אף לא באיראן הפונדמנטליסטית.  חלק גדול ממשאביה האנושיים והכספיים מופנים לצרכים דתיים במישרים ובעקיפין. אפילו פעילות המותרת על פי הדת נמצאת תחת פיקוח והגבלה של מספר הולך וגדל של ועדות רבנים וכשרות. גם מנקודת הזווית של תיירים לא חרדיים או משקיעים פוטנציאליים, ישראל החרדית תהיה מקום לא ידידותי.

כל האלמנטים שמניתי משפיעים כבר היום במידה כזו או אחרת. המגזר החרדי הוא העני ביותר מבין האוכלוסייה היהודית,  כאשר ההכנסה לנפש בו מתקרבת לזאת שבעולם השלישי. הפיכת החרדים לרוב יקצין אף יותר את השפעתם של הגורמים שנמנו וידרדר עוד יותר את מצבם הכלכלי.

שיטת ממשל- בספרו של תומס פרידמן "הלקסוס ועץ הזית" הוא מציין ,כי למעט עיר-המדינה סינגפור הדמוקרטית למחצה ,כל המדינות שהתוצר לנפש שלהם גדול מ15,000$ הם מדינות דמוקרטיות. גם כיום המצב הוא כזה לבד ממספר מדינות נפט קטנות ככווית ובחריין אשר נהנות ממשאבים טבעיים ומהתייקרותן בשנים האחרונות, ולכן למרות משטר לא מתוקן (אם כי דמוקרטי יותר מהחברה החרדית) הם מצליחות לשמור על תוצר גבוה לנפש.

ומה אצלנו. ישראל דלה יחסית במשאבים טבעיים. ובקשר למשטר פוליטי? אם הנעשה במפלגות, עמדות הכוח, הקבוצות והמוסדות החרדיים דהיום מסמל את הצפוי לנו במדינה החרדית, אז עלינו לצפות לתערובת  של השיטות המוכרות: תיאוקרטיה, ירושה ופרוטקציה משפחתית, שבטיות וסתם שתלטנות. בקיצור, כל השיטות הלא נכונות לניהול מדינה בתוספת המחסור בגורמים האחרים לקיום משטר פוליטי הגון כדוגמת חופש הביטוי.

כל אחד מהגורמים שציינתי הוא מתכון בדוק למדינת עולם שלישי. שילוב של כולם ידרדר את מדינת ישראל לאחת מהמדינות הנחשלות בעולם.

עד עתה התייחסתי לפן הכלכלי, אך מה בקשר להיבטים אחרים?

נתייחס למשל לבריאות הציבור ("העיקר זה הבריאות") כפי שהיא נמדדת בתוחלת חיים לנפש.  תוחלת החיים העולמית הממוצעת כיום היא 67 שנים, כאשר במדינות העולם הראשון תוחלת החיים הוא בין 77 ל83 שנים, ואילו במדינות העולם השלישי תוחלת החיים הוא בין 35 ל60 שנה. מצבה של ישראל כיום הוא מהטובות ביותר בעולם לפי דירוגה בתוחלת החיים לנפש. בדו"ח של האו"ם לשנת  2006 תוחלת החיים בלידה של גבר ישראלי הייתה 77.6 שנים (מקום 6 מבין המדינות המתועשות) ושל אשה 81.8 שנים, במקום ה-12 בעולם.  כך שלמרות שתוחלת החיים צמחה בכל העולם בשנים האחרונות אך בישראל ע"פ רוב היא גדלה יותר.                                                                           

הגורמים העיקריים לכך הם ההוצאה הציבורית והפרטית הגדולה לבריאות ותשתית רפואית מיומנת. תקציב משרד הבריאות ל2009 (כולל בתי חולים ממשלתיים) עומד על כ26 מיליארד שקל.  ברור כי תוצר גבוה מאפשר גם השקעה גדולה בבריאות. במדינה החרדית רופאים יהיו נדירים (עדיין מתווכחים אם לאשר בסמינרים החרדים לבנות לימודי מזכירות רפואית!) כמו גם תקציבים לבריאות, ורמת הבריאות תדרדר לזו הקיימת במדינות  הגרועות ביותר.

ההידרדרות לא תיעצר גם ביחס לביטחון הצבאי. ההיסטוריון הנודע פול קנדי מראה בספרו "עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות" כי נפילת המעצמות הגדולות ב500 שנה האחרונות נבעה בעיקר מתקציב גדול לצורכי צבא וביטחון ביחס לתוצר המקומי. כיום, התקציב המוקצה לביטחון הוא הגבוה ביותר מכלל התקציבים המוקצים למשרדי הממשלה והוא עומד נכון לשנת 2009 על יותר מ50 מיליארד שקלים .  ללא היכולת לקיים את התקציבים אלו וכוח אדם מתאים, כאשר רוב הצעירים בעלי הפוטנציאל לשירות צבאי לא ישרתו, ישראל תתקשה להתמודד מול אויבותיה הרבות ואנו עלולים חלילה למצוא את גורלנו כגורל יהודי חברון בתרפ"ט.

      .