אומנם באיחור אבל מאמר חזק של הרב

איננו לומדים מצוות מן האבות. המצוות מופיעות רק במתן תורה על-ידי משה רבינו. מהאבות אנו לומדים מידות. ובאמת, מידות אלו הן הכנה למתן תורה.

 משום ש"דרך ארץ קדמה לתורה". כלומר, המוסריות הטבעית והיושר האנושי קודמים לתורה, והתורה מהווה מדרגה יותר עליונה שנבנית עליהם. דרך הארץ המוסרי, היא יסוד התורה. לכן מובן חילול השם של תלמיד חכם מחמת מידותיו הרעות, ולהיפך, קידוש השם בזכות מידותיו הטובות, כמבואר בסוף מסכת יומא.

מאברהם אבינו אנו למדים את אהבת הבריות, ולא סתם אהבת הבריות, אלא אהבה ענקית. אמנם לאהוב צדיקים אין בכך גדלות, ולא מגיע "ישר כח" על כך. הגדלות היא לאהוב רשעים, ולא רק לאהוב אותם אהבה שטחית ורומנטית, אלא אף להגיע למצב של הקרבה עצמית עבורם. ולא רק הקרבת הגוף בלבד, אלא אף הקרבת הנפש.והנה אנו פוגשים את הטרגדיה הנוראה של אנשי סדום, שהם כל כך פושעים ומושחתים, עד אשר רבונו של עולם מחליט להשמידם. כשנודע הדבר לאברהם אבינו, הוא מזדעזע ונגש אל רבונו של עולם כדי להתפלל עבורם.הוא עומד על המקח ומתווכח כמו בשוק. הוא ניצב בפני האלוקים באומץ ובתוקף גמור: "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, והיה כצדיק כרשע. חלילה לך, השופט כל הארץ לא יעשה משפט". בודאי לא היה לאברהם נחת רוח מהתנהגותם של אנשי סדום, ובכל זאת הוא מתפלל על קיומם בחרוף נפש, כי אהבתו הקיפה את הכל.

_________________

לא ראיתילא שמעתילא אמרתי.תן חיוך הכל לטובה