בתי כנסת הופכים למסגדים וכנסיות
לאחר שרבים עזבו את הבית לטובת חיים טובים יותר, הקהילה היהודית של ניו ג'רזי מתפוררת ובתי הכנסת משמשים נוצרים ומוסלמים
פחות ממאה מטר מפרידים בין הכנסייה האוונגליסטית Salvacion Oasis de בדאון טאון ג' רזי סיטי, למסגד הסוני, ריזוו-הפעיל ביותר באזור. לכאורה, מדובר בשתי קהילות שונות לחלוטין, אבל החלונות של שני המבנים מסגירים את המכנה המשותף הגדול: ארבעה מגיני דוד, אחד בכל חלון, מהווים שריד כמעט אחרון לקהילה יהודית ענפה שכללה מסעדות כשרות, ארגונים קהילתיים, מוסדות צדקה ו-14 בתי כנסת.
פחות מחמש דקות הליכה בין המסגד לכנסייה. רחוב קטן שמספר את סיפורה של עיר שלמה, ובמידה רבה את סיפורן של מאות ערים נוספות ברחבי ארצות הברית. "ב-1930 כונו שדרות פלסייד שדרות פלסטין, בגלל ריכוז היהודים הגבוה", מספר הרב שלמה מרקס, הרב בבית הכנסת הר סיני-אחד משני בתי הכנסת האורתודוקסיים היחידים שנותרו בעיר.
בשנים האחרונות נאבק מרקס להחיות את הקהילה מחדש. בימים הנוראים פקדו את בית הכנסת כמה עשרות מתפללים. בימי שבת מגרדים מניין בקושי. פעם, כפי שמעידות התמונות בכניסה, זה היה אחרת. תמונה שצולמה ב-1927 מציגה עשרות גברים יהודים לבושים בחליפות, על ראשם כובעי צילינדר ברוח התקופה. 200 מטר מ"הר סיני" עמד פעם בית כנסת אחר, "תלמוד תורה". בשנות השישים החלה דעיכתו.
בהמשך נמכר ליזם פרטי שהפך אותו לבניין דירות. בחזית הבניין, סמוך לגג, ניתן עדיין להבחין בחריטה של לוחות הברית-אנדרטה יהודית לקהילה שאיננה. "החל משנות השישים, עם תהליך נטישת הערים, עזבו היהודים את ג'רזי סיטי ועברו לפרברים", מסביר הרב מרקס. "אותם יהודים עזבו בחיפוש אחר חיים טובים יותר, בתים רחבי ידיים, בתי ספר טובים לילדיהם, וחצר פרטית".
לכאורה, עזיבת היהודים לכיוון חיים טובים יותר היא סיפור טוב, מהסוג שנעים לנו לשמוע: אגדה על ניידות חברתית ושיפור אורחות החיים. אלא שהיחס, מתברר, היה הפוך. ככל שהפרברים פרחו, כך הלך וקטן מספרם של היהודים.
"המעבר לפרברים הוביל לפריחת התנועה הקונסרבטיבית", מסביר הרב מרקס. "הבתים היו מפוזרים, מנותקים זה מזה, בית הכנסת היה במרחק כמה קילומטרים מהבתים, ולרבנים לא נותרה ברירה אלא להתיר לתושבים להגיע לתפילה ברכב".
כיום , כפי שמלמדים כמה מהמחקרים, עומד שיעור נישואי התערובת בקרב הקונסרבטיבים על 40 אחוז. "ניסיתי להציל את בית הכנסת 'בני ישראל', כיום מסגד ריזוו", נזכר ארתור גולדברג - אחד הדיירים הוותיקים בשכונה. כל חייו גר בג'רזי סיטי, ראה את העיר בשיא פריחתה וסירב לעזוב גם כשאחיו עברו לפרברים הסמוכים. כשנודע לו כי בכוונת הרב צבי שורן, שעמד בראש בית הכנסת, למכור את המקום, גיבש קבוצת רוכשים והגיש לו הצעה.
"הוא סירב אפילו להיכנס למשא ומתן. הוא ראה בנו סוג של גויים", נזכר גולדברג. "לא היינו דתיים מספיק מבחינתו. כשחב"ד הציעו לקחת ממנו את המקום הוא סירב, מאחר שהם לא היו מהזרם שלו. בסופו של דבר הוא רצה למכור את המקום, אבל גם להבטיח שהוא לא ייפול לאנשים עם תפיסה דתית שונה משלו".
באותה תקופה הפגין גולדברג יחד עם כמה תושבים מקומיים נגד מכירת בית הכנסת, שעד היום מעטרות האותיות
"תרפ" את חזיתו. אלא שההפגנות לא הצליחו למנוע את השלמת העסקה שהפכה אותו לאחד המסגדים הפעילים ביותר באזור.
מרישומי העירייה עולה כי בינואר 2000 הועברה השליטה בבית הכנסת לראשי המסגד. המחיר: 900 אלף דולר. חצי שנה קודם לכן נרכש המקום מידיו של ארגון בשם Yeshiva Ktana of Passaic תמורת 487 אלף דולר בלבד.
הרוכש, רוברט דונל, ביקש להפוך את בית הכנסת לאולם שמחות. אבל במקום זה, הוא עשה את עסקת חייו ומכר את המקום בתוך חצי שנה ברווח של למעלה מ-400 אלף דולר. פשוט כמו שזה נשמע, ויבש כמו שרק עסקת נדל"ן יכולה להיות. וזאת רק דוגמה אחת מתוך עשרה בתי כנסת שונים ברחבי העיר שהפכו בשנים האחרונות לבתי דירות, מסגדים וכנסיות.
"מה לא היה פה", נזכר גולדברג. "הדסה היו פעילים מאוד, בני ברית, ארגון הווטראנים היהודיים, ארגון ציוני אמריקה, מוסדות גמילות חסדים שהעניקו הלוואות פטורות מריבית ליהודים. כל ערב היה אירוע אחר לקהילה היהודית.
"כנער, אני זוכר שמדי ערב יום שלישי כל הבחורים היהודים של העיר היו מתאספים בחצר של המרכז הקהילתי היהודי המקומי, בחיפוש אחר בנות זוג. היו שם המון מוזיקה, שתייה, ריקודים, כל מה שצריך. זאת הייתה קהילה דתית מודרנית, עורכי דין, אנשי עסר קים, רופאים. לא מדובר היה באוכלוסייה חרדית, ולכן עבור אותם אנשים, הפעילות החברתית הייתה קריטית בשמירה על זהותם היהודית".
צעד לפני התבוללות
היום, למותר לציין, לא נותר זכר לכל אותם מוסדות. בשנים האחרונות חווה ג'רזי סיטי פריחה מחודשת. מי שעד לא מזמן נחשבה לעיר רפאים, פיתחה בשנים האחרונות חיי לילה תוססים. מסעדות יוקרה, מועדונים, פאבים וחנויות מותגים נפתחו במרכז העיר. מחירי הדירות השתנו בהתאם וראו זינוק של מאות אחוזים.
מחירה הממוצע של דירת חדר אחד עומד כיום על כ-350 אלף דולר. דירת שני חדרים ממוצעת מגיעה לחצי מיליון דולר. בין אלפי הזוגות הצעירים שעברו לעיר אפשר למצוא גם לא מעט יהודים. בגלל התחלופה הגדולה קשה לאמוד את מספרם המדויק, אבל הנתונים מעריכים שמדובר בחמשת אלפים עד שמונת אלפים יהודים.
רק לפני חצי שנה קבע הרב מרקס עמוד עירוב מסביב לבית כנסת, הראשון בהסטוריה של ג'רזי סיטי, בתקווה לאפשר לשומרי מסורת להתפלל במקום. אלא שלמרבית התושבים היהודים באזור, כפי שברור לכולם, יש זיקה קטנה, אם בכלל, ליהדות. אבל זאת בעיה שחורגת בהרבה מגבולותיה של ג'רזי סיטי.
מחקר מקיף שערך Identification Survey, ושתוצאותיו פורסמו לפני חצי שנה, הצביע על ירידה תלולה במספר היהודים שחיים בארצות הברית. מ-1.8 אחוזים ב-1990 ל-1.2 אחוזים בלבד כיום.
במספרים מדובר בכמיליון וחצי יהודים. ראשי הקהילה היהודית, באופן טבעי, מציגים תמונה בהירה בהרבה, ושבה מגיע לא פעם חלקם היחסי של יהודי ארצות הברית לכשני אחוזים. בתווך, בין שני הנתונים, נמצאים לא מעט "יהודים תרבותיים", שמגדירים את עצמם כיהודים מבחינה מסורתית שאינם בעלי זיקה דתית.
"בסופו של דבר", מסכם הרב מרקס, "אם אתה יהודי חילוני בארצות הברית, בלי שום זיקה לדת, זה צעד אחד לפני התבוללות. זה לא סיפורה של ג'רזי סיטי, זה סיפורה של יהדות ארצות הברית כולה".
בית כנסת שהפך לכנסייה
מקור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/966/439.html