| נשלח ב-20/11/2009 15:04 |
|
| |
שאלה: איך אדע שהבחור רציני ביחס לקשר?
בחורים אתם עם שלא מדבר ולא משתף...מרגישים גברים בזה שאתה מתמודדים עם הדברים לבד לא משתפים..
לכן רציתי לשאול האם יש אפשרות לבחורה להבין בלי לשאול ישירות האם בחור רציני בקשר אליה או שסתם נחמד לו איתה ?
תוקן על ידי אסיק_good ב- 20/11/2009 15:42:54
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 14:53 |
|
| |
כך את מציגה אותם...
ועשיו ממש זרקת עלינו אבנים
חוצפה!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 14:51 |
|
| |
לוידעת. הצורה בה גברים אוהבים לא מובנת לי בכלל
(כאילו היא אמורה להיות..)
אתם מנתחים את מה שאני כותבת כאילו זה חצוב באבן, תהיו בריאים..!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 13:50 |
|
| |
| תמי_4 כתב: |  | יש כאן עוד בעיה מהותית: העניין הוא שנשים חיות את מי שהן אוהבות. זה מה שמעסיק אותנו כל היום 24/7 ואין שום דבר אחר, לא עבודה ולא מלחמה שיסיח את דעתנו. אצל גברים, ככל הידוע לי מנסיוני ה"רב", עד כמה שנהיה חשובות להן, אנחנו עדיין "עוד משהו" בחיים שלהם. הם חיים הלאה, הם לא עסוקים בזה כל היום. עוד ציטוט: אהבתו של גבר מהווה חלק של חייו; אהבתה של אישה היא כל ישותה.
לכן, גברים יכולים לחכות. אנחנו רק נשתגע מזה!
|
|
צורת ההתייחסות שונה, אבל הקביעה המהותית שאצל הגבר זה "חלק" מחייו ואצל אישה זה כל "יישותה", נראה לי מוטעה, גם גבר יכול אוהב בכל יישותו, רק שזה בא לידי ביטוי בצורה שונה, כמו בהרבה דברים אחרים שהגבר יכול לחוש אותו הדבר אבל יתבטא אחרת לגמרי מהאשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 13:47 |
|
| |
| תמי_4 כתב: |  | זהו, כמה זמן?
מה דעתכם על משפט כזה: אהבה לא זקוקה לזמן. הדבר היחיד שהזמן יכול לעשות הוא להעלים אותה?
|
|
הייתי חולק על הקביעה הזו בלי להתבלבל, גם אהבה זקוקה לזמן, אדרבה, אם כל מה שהזמן יכול לעשות זה להעלים אותה, אז מתברר שלא הייתה בכלל אהבה. אהבה אמיתית רק מתגברת ומתחזקת עם הזמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 13:46 |
|
| |
אני חושב שאהבה דווקא זקוקה לזמן. ממש הפוך מהמשפט הנ"ל.
אולי מדובר בתאהבות שטחית שבאה מהר והולכת מהר..?
ולגבי הבעיה המהותית שמעלה תמי - אם היא נכונה - הבעיה הזאת תהיה גם אח"כ, בלי קשר לזמן שלוקח להחליט.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 09:54 |
|
| |
זהו, כמה זמן?
מה דעתכם על משפט כזה: אהבה לא זקוקה לזמן. הדבר היחיד שהזמן יכול לעשות הוא להעלים אותה?
יש כאן עוד בעיה מהותית: העניין הוא שנשים חיות את מי שהן אוהבות. זה מה שמעסיק אותנו כל היום 24/7 ואין שום דבר אחר, לא עבודה ולא מלחמה שיסיח את דעתנו. אצל גברים, ככל הידוע לי מנסיוני ה"רב", עד כמה שנהיה חשובות להן, אנחנו עדיין "עוד משהו" בחיים שלהם. הם חיים הלאה, הם לא עסוקים בזה כל היום. עוד ציטוט: אהבתו של גבר מהווה חלק של חייו; אהבתה של אישה היא כל ישותה.
לכן, גברים יכולים לחכות. אנחנו רק נשתגע מזה!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 23:05 |
|
| |
אז כמה זמן?
בכל זאת, צריך לתת גם קצת מקום לאי ודאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 21:51 |
|
| |
וואוו תמי ממש קלעת...זה פשוט התעללות...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 21:36 |
|
| |
זמן? וכשהזמן הוא התעללות?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 19:13 |
|
| |
גם גברים גם נשים תלוי איזה
נלחצים מהשלב הרציני... וזה לא אומר שהקשר לא רציני
אני חושבת שצריך זמן------------------------------------------
רק לא יותר מדי כמובן------------------------------------------------
מחכה לזה----------------------------------------
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 18:26 |
|
| |
תודה לכולם על התגובות..תמי ..ואנגלה ממש עזרת לי..
הייתי שמחה לדעת מה הגברים חושבים על העניין...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 17:09 |
|
| |
בדיוק נכנסתי לכתוב...בלי שראיתי שקראת לי =)
לדעתי זו באמת צרה של בנות גם, אומנם בנים יותר חוששים לדעתי, כי אצלם זה מעבר חד מחיי ישיבה-בוחר נטולי כל אחריות מינימאלית רגשית, כלכלית ואישית כלפי מישהו, להפוך להיות עוגן יציב, המפרנס, המגן, אב ובעל. אם הקב"ה לא היה טובע את המשיכה והאהבה, גברים לדעתי לעולם לא היו מתחתנים...לכן, בנים נלחצים לדעתי אם את רומזת שאת מעוניינת בצורה בוטה מדי. חוץ מזה קראו לי אולד פאשן, אבל לדעתי החיזור הוא תפקידו של הגבר, ואם הוא לא מתעורר לבד להיות רציני כלפייך במסגרת הזמן המאוד מוקצב שבשידוכים נותנים, זה ברור מאליו. הרי אין לנו כאן טווח בלתי מוגבל של שנים כמו בחברה החילונית...
בנות לעומת זאת, רוצות יותר להתחתן, הרי שבידוע "יותר משרוצה האיש לשאת רוצה האישה להנשא" אבל גם כן אני יכולה להגיד לך ללא שמץ של ספק שאין כזה דבר החלטה ללא לבטים!!!! מי שתגיד לך 'ידעתי מהרגע הראשון שזה זה' או שהיא לא חשבה לעצמה אפילו לשניה אחת מה למען ה' היא עושה עם הבחור שלה 5/7/12 פגישות אינה אומרת אמת.
תמי, היטבת להגדיר כמו שאני תמיד מגדירה. אומרים: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" ולמה? כי תמיד צריך לקפוץ מתישהו לתוך המים. אף פעם הרי לא תהיי בטוחה ושלמה במלוא מובן המילה במסגרת המצומצמת של פגישות, וגם אין בחור מושלם.
תמיד יהיה משהו קטן שיפריע, יטריד, יגרום להיסוסים, להתלבטות, וצריך להחליט להניח בצד את כל ההיסוסים ולקפוץ למים, head first.
אם זה שכל או רגש או אינטואיציה?קצת מכל אחד אני משערת. צריך שהשכל יאשר והרגש ימשך, או שהשכל ימשך והרגש יאשר. אינטואיציה, את התחושה הזו בבטן, עמוק בפנים, שהבחור הזה רוצה בטובתך ויהיה טוב אלייך, לטעמי בלעדיה אי אפשר.
אם זה עוזר במשהו, תמיד חשבתי שמישהי מאורסת צריכה לומר פעם את האמת, ועכשיו בתור אחת כזו, אני אאמר את האמת. התלבטתי- כמעט עד הרגע האחרון, היו רגעים שאמרתי לעצמי שבזה זה נגמר גם, ושהתעוררתי באמצע הלילה ותהיתי מה אני עושה עם הבחור הנ"ל.
אבל את יודעת, כשראיתי אותו שוב, הכול נעלם... הרגשתי שהוא מתאים לי, השכל היה בעד, וגם הלב. ומשהו אמר לי שהוא יאהב אותי ויהיה בעל טוב בשבילי...
מקווה שעזרתי =)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 16:50 |
|
| |
הכל יחד, אני חושבת.
צריך לדעת לתמרן בחוכמה בין השכל, לרגש, לרצון, לחשש, להכל..
לדעתי תמיד אמורה להיות סוג של הרגשה של לקפוץ למים
אחרי הכל זו אשכרה החלטה חשובה!
אנגלה, ספרי לנו על זה :)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 16:04 |
|
| |
אז איך יודעים לעשות את ההחלטה הנכונה?
עובדים לפי האינטאיציות? שכל? רגש? כולם יחד?
|
|
|
|
|