היות ומצויה מחיצה המפסקת ביננו לבין חכמת הקבלה, וישנם עדיין החוששים להיכנס בלימוד חכמה זו מסיבות שונות, הבאתי כאן מספר דברים בשם אומרם, והאנשים ישימו לבם היטב. כי בחושך גדול אנו בסיבת התרשלות הדורות האחרונים בעסק זה.
א. זהר פרשת בהעלותך אות י"ד (תרגום מארמית): כמו זה שכתוב, ותנח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט.
ודאי מקרא זה יצא מכלל התורה ובא לספור פשוט. (שואל) מה אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה ,שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא, (ומשיב) אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ואשרי הם ישראל שנתנה להם תורה עליונה תורת אמת ומי שאומר שספור ההוא של התורה הוא להראות אותו ספור בלבד בא, תיפח רוחו. כי אם כך אין התורה העליונה תורת אמת, אלא ודאי התורה הקדושה העליונה תורת אמת היא.
ב. זהר פרשת בהעלותך אות נ"ח (תרגום מארמית): "רבי שמעון אמר אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר ספורים בפשטות , ודברי הדיוט.
כי אם כן גם בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט ועוד יותר יפים מהם..."
ג. זהר פרשת בהעלותך אות ס' (תרגום מארמית): "וע"כ ספור הזה שבתורה היא לבושה של התורה מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעולם הבא. משום זה אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה שמתחת לבושה של התורה."
ד. זהר פרשת בהעלותך את ס"ד (תרגום מארמית): "אוי לאלו הרשעים האומרים שהתורה אינה יותר מספור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר, אשרי הם המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש זה. וע"כ לא צריכים להסתכל אלא במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הדברים וכל אלו הספורים הם לבוש."
ה. הקדמת חיים ויטאל זיע"א על שער ההקדמות:
1) עמ' י' טור ב': "ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעורים קיר בלבושי התורה, ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו."
2) עמ' י"א טור א': "כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם היא לובשת בגדי אלמנותה ושק הושת כסותה וכל האומות יאמרו לישראל מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתנו, הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם אין עלבון תורה גדול מזה, ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה."
ו. המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין זצ"ל: "והנה ידוע כי הגורם לכל היסורים הנוראים של עניות וחרב ביזה והרג ר"ל הוא מפאת חוסר השתדלות בלימוד חכמת הקבלה."
ז. הרה"ק מזידיטשוב זצ"ל (בספרו סור מרע ועשה טוב): "והנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה וכו' אחר שעושה המצוה בלי טעם רק מצות אנשים מלומדה ודמיין לבהמות האוכלים חציר שאין בו טעם אכילת אדם."
ח. ר' בונם מפשיסחא זצ"ל: "אבל עתה בעקבתא דמשיחא הנסתר. כמו שאנו רואים נר דולק וקודם שכבה הוא מתחזק ביותר ושלהבת עולה יותר. כמו כן מקודם לא היה היצר הרע מתגבר כל כך, והיה די תורה בנגלה לתבלין לנגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר."
ט. האדמור מזדיטשוב: "אי אפשר להיטהר ולהתקדש בדורות האחרונים כלום בלעדי חכמת הזהר והקבלה."
י. המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין זצ"ל: "והנה ידוע כי הגורם לכל היסורים הנוראים של עניות וחרב ביזה והרג ר"ל הוא מפאת חוסר השתדלות בלימוד חכמת הקבלה."
יא. האדמור הריי"צ מליובאוויטש: "ויעשה תיקון בלימודו בזהר בשעה אחת , מה שלא יעשה בלימוד הפשט במשך שנה תמימה..."
יב. הרבי מליובאוויטש: "ומי שלא לומד פנימיות התורה מתחייב בנפשו, כי גם בעסק שאר חלקי התורה יפול, ומי שאינו רוצה בלימוד זה, רק בלימוד הנגלה בלבד , מתדבק ‘באתר דמותא'. ורק ע"י לימוד סודות התורה יזכה לאור החיים."
יג. בעל הסולם הקדמה לתלמוד עשר הספירות אות קנ"ה: "ולפי"ז יש לשאול א"כ למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה. אמנם יש בזה דבר גדול וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם. פירוש כי כל אדם מישראל מובטח בסופו שישיג כל ההשגות הנפלאות אשר חשב השי"ת במחשבת הבריאה להַנות לכל נברא..."
יד. הגאון מוילנא בפירוש לסידורו: "ההשגה מתחילה מתורת הניסתר ורק אח"כ משיגים יתר חלקי התורה. ולבסוף משיגים את התורה הנגלית."
טו. תיקוני הזהר ,תיקון 30: "אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות ואסונות."
טז. הגאון מוילנא. ספר "אבן שלמה" 11,3: "הגאולה וביאת המשיח תלויים רק בלימוד הקבלה."
יז. החידא: "לימוד ספר הזוהר מעל ועדיף על כל לימוד אחר."
יח. הרב איזיק מקומרנו, ספר "נוצר חסד": "אם דורי היה שומע לי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזוהר, וכך היה יורש יראת שמים במקום יראה חיצונית."
יט. המקובל יצחק כדורי: "אני קורא לכל אחד, להקדיש כל יום לכל אחד זמן ללימוד הקבלה. מפני שבזה תלוי ניקוי נשמתכם." (ציטוט מאלון, לא שמעתי בעצמי).
כ. ספר הזוהר פרשת נשוא: "בעתיד רק בעזרת ספר הזוהר יצאו בני ישראל מהגלות."
רבה הראשי לשעבר של ת"א, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל בהקדמתו לספרו "מפתחות
הזוהר ורעיונותיו")
גילוי הרזים בדור האחרון לטהר את הלבבות ולהעסיק את
המוחות במחשבות נאצלות שמקורן ברזי תורה נעשה בדור האחרון הכרח גמור לקיום היהדות. ירידה זאת, בעצמה שהביאה את הכרח ההשתמשות באמצעי נשגב זה, היא היא העליה.
(הראי"ה קוק זצ"ל, אורות הקודש, חלק א, עמ' קמא)
אין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. העיקר הוא התוך, ההסברה הפנימית שבהענינים.
(הראי"ה קוק, אגרות א', קסג')
וכל זמן שהאורתודוקסיה אומרת, בעקשנות דוקא, לא, רק גמרא ופוסקים לבדם, לא אגדה ולא מוסר, לא קבלה ולא מחקר, הרי מדלדלת את עצמה וכל האמצעים שהיא לוקחת בידה, להגן על עצמה, מבלי לקחת את סם-החיים האמיתי, אור התורה בפנימיותה, הם לה לא לעזר ולא להועיל והיא מתמלאה בקצף... חוץ מהדבר הגלוי ומוחש, הנגלה שבתורה ומצוות לבד, שאינו יכול בשום אופן לבוא ולהביא למטרתו, בכל הדורות וביותר בדורנו, כי אם ביחד עם התרחבותם של שורשיו המרובים הרוחניים.
(הראי"ה קוק, אגרות ב', רלב' - רלג')
להפנות את הלבבות ולהעסיק את המוחות במחשבות נאצלות, שמקורן ברזי תורה, נעשה בדור אחרון הכרח גמור לקים היהדות.
(הראי"ה קוק, ערפילי טוהר, סה')
"עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה. הנסתר יעמיד על רגליו גם את הנגלה, וכולא ברזא קיימא".
(הראי"ה קוק, אגרות הראי"ה ח"א, עמ' צ"ב)
חכמה שהאדם צריך לדעת אותה. אחת היא, לדעת ולהסתכל בסוד אדונו, ואחת היא, לדעת את עצמו, שידע מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן הוא ילך, ותיקון הגוף איך מתתקן, ואיך הוא עתיד לבא בדין לפני מלך הכל.
(זוהר שיר השירים ד')
"הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה... וזה שכתוב בזוהר (נשא דף קכ"ד ע"ב), שעל ידי החיבור הזה, שהוא ספר הזוהר, יצאו מן הגלות ברחמים. אמן כן יהי רצון".
(הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, הקדמת ספר הזוהר)
"לימוד הזוהר הקדוש בזמן הזה נצרך לנו מאד להגן ולהציל אותנו נגד כל רע. כי גילוי החכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא. כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם לאבינו שבשמים. כי אותן דורות קודמים היו אנשי מעשה וחסידים, והמעשים טובים היו מצילין אותן מפני המקטרגים. עתה רחוקים אנו משורש העליון כמו השמרים בתוך החביות. מי יגן עלינו, אם לא קריאתנו בחכמה הזאת?".
(רבי יעקב צמח בהקדמתו לעץ חיים)
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם, היא לובשת בגדי אלמנותה, ושק הושת כסותה, וכל האומות יאמרו לישראל, מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתינו, הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם, אין עלבון תורה גדול מזה. ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. ואינם עוסקים בחכמת הקבלה, שהיא נותנת כבוד לתורה, כי הם מאריכים הגלות, וכל הרעות המתרגשות לבא בעולם.
(הרב חיים ויטאל, עץ חיים ח"א, הקדמת מוהרח"ו זיע"א, יא' - יב')
אוי להם לאותם אנשים הגורמים, שרוחו של משיח יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה, הם העושים את התורה ליבשה, כלומר, בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת, כי מצטמצמים רק בחלק המעשי של התורה. ואינם רוצים להשתדל ולהבין בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצוה. אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות בעולם.
(ספר הזוהר, תיקון ל', ד"ה "נתיב תניינא")
מי יהין להוציא זה מלב ההמון, ולברר דרכיהם, שאין השגתם שלימה גם בשני חלקי התורה הנק' פשט ודרוש. אשר סדר ד' חלקי התורה פרד"ס לפי דעתם, שמתחילה מבינים הפשט, ואח"כ הדרוש, ואח"כ הרמז, ובסוף הכל מבינים הסוד. אמנם איתא, בסידור הגר"א ז"ל שתחילת ההשגה מתחלת מהסוד, ואחר שמשיגין חלק הסוד שבתורה, אפשר להשיג חלק הדרוש ואח"כ חלק הרמז ואחר שזוכה האדם להשתלם בג' חלקי התורה האלו על בוריים. אז זוכה להשיג חלק הפשט שבתורה ע"כ.
והיינו דאמרו ז"ל במסכת תענית "זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם מות", כי לזכיה גדולה אנו צריכים להבין בפשטי המקראות. להיותינו מחוייבים להשיג מקודם ג' החלקים שבפנימיות התורה, אשר הפשט מלביש אותם, והפשט לא יופשט, ואם עדיין לא זכה לזה, לרחמים גדולים הוא צריך שלא יהי' נעשית לו סמא דמותא ח"ו, ולאפוקי מטענת המתרשלים בהשגת הפנימיות, ואומרים בלבם דיינו בהשגת הפשט, והלואי שנשיג אותה, והיינו שמחים בחלקינו, שדבריהם דומים למי שרוצה לעלות על המדרגה הרביעית, בטרם שיפסוע על ג' מדרגות הראשונות:
(הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, הקדמה לפנמ"ס, אות א')
ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעורים קיר, בלבושי התורה, ואין להם עינים רואות ברזי התורה הנסתרים בו.
(הרב חיים ויטאל, הקדמתו לשער ההקדמות של האר"י,אות ל')
העוסקים רק בלבושי התורה הינם טועים בזה מאד, ה' ירחם עליהם ויסלח להם בגודל חסדו. וכאשר דרישת ה' נעזבת והמון חכמי התורה איננו יודע ברובו גם את צרכה, וחכמת התורה לתכליתה נחשבת אצלם רק הוספת איזה פלפולים בהוויות של הלכה, שהם אמנם קדושים ויקרים, אבל לא הם יאירו את נשמותינו.
(הראי"ה קוק, אגרות ב', קנג')
"יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם ייצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו"
(הרש"ש, אור הרש"ש, עמ' 159).
"ולו עמי שומע לי, בדור הזה... היו לומדים עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם"
(ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נוצר חסד, פרק ד', משנה כ')
"חכמת הקבלה מחכימת פתי ומי שלא ראה אור החכמה זו לא ראה מאורות מימיו כי אז יבין וישכיל סוד אחדותו ברוך הוא וסוד השגחתו... וכל הפורש ממנה פורש מהחיים הנצחיים הרוחניים"
(השל"ה הקדוש, בעשרה מאמרות, מאמר א', דף ל')
"בדור הזה האחרון, מי שאינו עוסק בספר הזוהר ותיקונים וכתבי האר"י, שהם חיים ממש לנפש, ידע נאמנה שכל תורתו שעוסק הוא משפה ולחוץ"
(ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה).
"וכן אמר הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך ז"ל משם רבו החפץ חיים ז"ל, שעל לימוד ספר הזוהר אין שום הגבלה. והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים"
(ר' יוסף בן שלמה מפוז'ין, הוספות בנין יוסף)
"ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה כמבואר בספרים קדמונים..." (ר' ברוך בן אברהם מקוסוב, עמוד העבודה, דף א').
"מקודם היה די בתורה הנגלית, אבל עתה בעקבתא דמשיחא, צריך להיות גם תורת הנסתר"
(רבי שמחה בונים, תורת שמחה, עמ' נ"ז).
כי האמת הוא, שאין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות הם למעלה ממקום וזמן.
(ספר הזוהר, פרשת ויצא)
"ומצאתי כתוב מה שנגזר למעלה שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב עד תשלום שנת ה´ אלפים ר"נ (1490), ומשם ואילך יקרא "דרא בתראה" (דור אחרון) והותרה הגזירה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר ומשנת ה' אלפים ג' מאות ליצירה (1540) מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים"
(רבי אברהם אזולאי, הקדמת ספר "אור החמה")
תקוני זהר - תקון מ"ג:
בראשית תמן את"ר יב"ש ודא ונהר יחרב ויבש. בההוא זמנא דאיהו יבש וכו´, צווחין בנין לתתא ביחודא ואמרין שמע ישראל ואין קול ואין עונה, הה"ד אז יקראוני ולא אענה. והכי מאן דגרים דאסתלק קבלה וחכמתא מאורייתא דבע"פ ואורייתא דבכתב וגרים דלא ישתדלון בהון, ואמרין דלא אית אלא פשט באורייתא ובתלמודא, בודאי כאלו הוא יסלק נביעו מההוא נהר ומההוא גן. ווי ליה טב ליה דלא אתברי בעלמא ולא יוליף ההיא אוריתא דבכתב ואוריתא דבע"פ. דאתחשב ליה כאלו אחזר עלמא לתהו ובהו וגרים עניותא בעלמא ואורך גלות.
תרגום:
בראשית - את"ר יב"ש וזהו ונהר יחרב ויבש. בזמן ההוא שהוא יבש וכו´ צועקים בנים למטה ביחוד ואומרים שמע ישראל ואין קול ואין עונה, וזה שנאמר אז יקראוני ולא אענה. וזה הוא מי שגורם שתסתלק הקבלה והחכמה מתורה שבע"פ ותורה שבכתב וגורם שלא ישתדלו בהם,
ואומרים שאין אלא פשט בתורה ותלמוד, בודאי כאלו הוא מסלק את הנביע מהגן ההוא ומהנהר ההוא. אוי לו, עדיף לו שלא היה נברא בעולם ולא ילמד התורה שבכתב והתורה שבע"פ, שנחשב לו כאלו החזיר את העולם לתהו ובהו, וגורם עניות בעולם ואורך גלות.
הרב כסא מלך (תקון מ"ג)
ומי שיכול לקנות לו רב שילמדנו קבלה או מחבר או מתוך ספרים ומתרשל - גורם אורך גלות. ובפרוש אמר אליהו הנביא לרשב"י "דבהאי ספר הזוהר יתפרקון מן גלותא, כד אתגליא בדרא בתראה" ועוד שנה ופירש דברים פעמים שלוש, ומגודל העונש שכתב כאן רח"ל "ויליה טב ליה דלא אתברי ולא יוליף"... וממנו יודע גודל החיוב וגודל השכר למי שלומד קבלה, כי לימוד הזוהר בגירסא בונה עולמות, וכ"ש אם יזכה ללמוד ולהבין פרוש מאמר אחד יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד פשט שנה תמימה, ואין צריך להאריך בראיות לזה כלל.
תקוני זהר - תקון ל´:
בההוא זמנא וכו´, רוח הולך ולא ישוב לעלמא, ודא איהו רוחא דמשיח וי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא, דאלין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמה דקבלה. וי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא.
תרגום:
בעת ההיא וכו´, רוח הולך ולא ישוב לעולם, וזהו רוחו של משיח אוי להם לאלו שגורמים שיסתלק וילך לו מהעולם ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה הם העושים את התורה ליבשה, ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה. אוי להם שהם גורמים עניות וחרב וביזה והרג והשמדות בעולם.
הסכמת הרב מנחם מענכין על איפה שלימה:
ומה ישיבו בני נשא על המאמר המבהיל בתיקוני זוהר תקון ל´: "וי לון דגרמין דיזיל ליה רוחו של משיח מן העולם ולא ישוב לעולם שהם עושים את התורה יבשה ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה וכו´", כמה נפישא חיל´ של המאמרים הללו שנוקבים ויורדים לפני לפנים חדרי לבו של אדם המאמין האמיתי, תסמרנה שערותיו ובשרו נעשה חידודין, בהעלותו על ליבו כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות הוא בעצמו גורם לזה מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה העני חייבו על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יוה"כ אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה.
הרב חיים ויטאל ז"ל בהקדמה לעץ-חיים:
"וכל הגבעות התקלקלו" - הם הת"ח הבחורים הנקראים גבעות אצל בחי´ ההרים הנז´. הנה הגבעות אלו נתקלקלו לגמרי כי בראות התלמידים הקטנים את הגדולים, ההרים הרמים רודפים יומם ולילה אחרי הפשטים ואינם עוסקים בחכמת הקבלה, ואינם יודעים כי מיראתם ליכנס בה הם נמנעים מלהתעסק בה, וע"כ גבעות אלו נתקלקלו, ולבם שורש פורה ראש ולענה ועלתה בהם חלודת טיט ורפש לכפור בחכמת האמת ואומרים שאין בתורה אלא פשטיה ולבושים בלבד, ואין ספק כי לא יהיה להם חלק בעוה"ב, כי תורת עוה"ב אינה כפשטה רק עד שם עוסקים ברזי תורה וסודותיה. וזה שלא טרח בה בעה"ז מע"ש לא יאכל בשבת, ועליהם נאמר "הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו´".
בעש"ט על התורה פרשת ואתחנן:
בדור הזה עקבות משיחא, אמר מרן האר"י וריב"ש זצ"ל, שמצוה לגלות סתרי תורה ורזין עליונים לבער קוצים מן הכרם (נוצר חסד פ"ד אות ו').
הריב"ש זצל"ה"ה,
היה מזרז לאנשי מעשה, שילמדו בכל יום בפ´ תקוני הזוהר: (דרך אמונה ומעלה, בהקדמה לפי תהלים).
היכל הברכה פרשת עקב :
ובדור הזה האחרון מי שאינו עוסק בספר הזהר ותיקונים שהם חיים ממש לנפש צלולה וכמשנה וכתלמוד. ידע נאמנה שכל תורתו שעוסק הוא משטה ולחוץ לדואג ואין לו עמק החיים והארה לנחש והוא כולו טעות ורמאות ואינו עוסק בתורה אלא להיות מאנשי שם להיות רב וראש וגדול הדור ולהשתרר על הבריות, ואין לו חיים ולא חלק בחיים וכו´. ובוודאי לא ישיג אורחות חיים אלא על ידי לימוד הזהר, ובדור הזה אי אפשר להמשיך שכינתא עליונה אלא על ידי הזהר וכו´. ובדור הזה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים מבלי לבלות יום בלתי קדושה לראות טוב עולם הבא. בעולם הזה ידבק בספר הזהר, (היכל הברכה פי´ עקב, דברים ז', פ י"ט).
ע"ד דאיתא שלשון הזוה"ק הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאמר במשל הנכנס לחנות של בושם אצ"פ שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עמו (דגל מחנה אפרים בליקוטים ד"ה ישקני).
ספר הברית:
אחרי שחפשת כל מיני סבות על מה נתאחרה הגאולה, ועם ישראל עדיין סבל צרות צרורות, קבע בהחלט שהוא בזה העון של בזיון תורת הקבלה כמפורש בזהר תקון ל´.
ספר הקנה הקדוש:
"ושבתם וראיתם בין עובד אלקים לאשר לא עבדו", כי מי שעוסק רק בנגלה נקרא "לא עבדו" גם אינו נקרא ת"ח רק בשם תלמיד, כי שם חכם אינו רק על חכמת הקבלה. (מאיפה שלימה).
הגר"א ז"ל באבן שלמה פ"ח סי´ כ"ד:
מי שהיה יכול להשיג סודות התורה ולא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין ר"ל.
בן איש חי בראש ספרו דעת ותבונה:
ישמע השומע ויבין המשכיל את אשר חכמים הגידו ואשר הזהירו והודיעו לכל איש ישראל לגשת אל הקודש בעסק סודות התורה ונסתריה עץ חיים היא למחזיקים בה.
מתוך הסכמה לספר איפה שלימה:
אשריהם המשתדלים בחכמת הקבלה, לא כאותם הטפשים הפוטרים את עצמם מלימוד הקבלה מפני שלא מלאו כרסם בש"ס ופוסקים, אשאלה להם, למה לא יזכרו טענתם זו בשעה שפונים לדבר דברים בטלים הגוררים אחריהם לישנא בישא ולשה"ר שמחוייב לפרוש מהם גם מי שמלא כרסו בש"ס ופוסקים, אין זה כי אם שמזניחים את החכמה עצמה, שעל זה אמר אחד מן הגדולים: מי שמבטל בגלוי את הנסתר, חזקה שמבטל בסתר את הנגלה. לכן, אחים יקרים, חזקו ואמצו, הדבקו בקשורא דמלכא עלאה, התאחדו לעילא ולתתא בלמוד הקבלה, ואף אם אינו מוצא מי שילמדנו, יקרא בעצמו אעפ"י שהוא שוגב בה, כי מכל מלה ומלה נעשין אילנין רברבין וכו´.
ר´ אברהם אזולאי:
והנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה וכו´, מאחר שעושה המצוות בלי טעם במצוות רק כמצות אנשים מלומדה ודמיין לבהמות האוכלים חציר, שאין בו טעם אכילת אדם, ואפילו הוא בעל עסקים גדול במו"מ וכדומה וטרוד הרבה לא יפטור עצמו מעסק חכמה זאת וכו´, ותשתדל לקמוץ זמן מהיום משאר דברים ולימודים למען ישאר לך זמן לעסוק בחכמה זו, כי הוא יסודי התורה ואי אתה פטור מפנימיות התורה, כי בלעדיה האדם שור אוכל עשב וכו´.
הרה"ג יעקב צמח ז"ל בהקדמתו לספר קול ברמה:
רחל מבכה על בניה, לפי שאינם עוסקים בחכמה זאת הממהרת את הקץ, ולזה אין משיח בא שיאמר לה ה´ אז מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה וכו´ על בניה כי איננו, כלומר שכיוון שביאת המשיח תלויה בתשובה ובעסק הזוהר ובחכמת הקבלה, ואין בניה עוסקים בה כי אם אחד מעיר ושנים ממשפחה כי אין מדרש קבוע כראוי בכל עיר ועיר כמו שיש בעסק התלמוד, ולכן איננו, כי אין בניה מושכים וממהרים את המשיח.
בספר קהלת יעקב וז"ל:
ומה גם בדורנו זה עתה שהוא דרא בתראה וצריך להתגלות בו חכמת האמת כדי שיבוא משיח, וכן ברעיא מהימנא ובתקונים וזכות הזוהר יגלה מלכא משיחא. פרי עץ חיים שער העמידה (הג"ה מרנ"ש): ונראה שע"י זכות העוסקים בחכמת האמת יש כח בידם להגין על משיח בן יוסף שלא ימות ע"י הרשע ארמילוס (וע"ע תקו"ח לרמח"ל תי´ ח´).
הרבי מקאמארנא:
יש הרבה שוטים שבורחים מללמוד רזין של מרן האר"י וספר הזוהר, אשר הם חיינו, ולו עמי שומע לי, בעקבות משיחא אשר הרע והמינות גובר, היו שוקדים כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר וכתבי האר"י ז"ל, בלול עם חסידות של מרן הבעש"ט והיו מבטלים כל גזרות רעות... ולו עמי שומע לי, בדור הרע הזה שהמינות גובר, היו למדים עם תינוק בן תשע שנים ספר הזוהר ותיקונים ולהגות בה, והיה יראתו קודמת לחכמתו ויתקיים.
מעין גנים (פ"א) לבעל "בני יששכר":
התנהגות האדם בעסק החכמה האמיתית הגם שלא הגיע עדיין למדרגה שיהיה ראוי לעמוד בהיכל המלך, עכ"ז לא פטר עצמו מעסק החכמה האמיתית, כי היא הצלחת הנפש, מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד ה"ה עסק העיון בש"ס ופוסקים ועסק העיון בסודות התורה חכמה האמיתית חכמת הקבלה... ובפרט בדורתינו אלה אחר התנוצצות אורות של עולם התקון משנת של"ה ואילך ע"י אור שבעת הימים מרן האריז"ל הנסתרות לנו ולבנינו כמו הנגלות, ואין לאדם להפטר מעסק חכמת הקבלה בשום אופן, והוא עיקר תורת ישראל אשר הש"י הגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל וכו´.
ואומר אני הלואי שלא היו מקילין גדולי הדור בלימוד החכמה הק´, והלואי היו מלמדים דרך לתלמידים לעסוק בחכמה הלזו, אזי בודאי לא היה שום הרמת ראש לחכמות החיצוניות והיו כל החכמות נדחים מפני´ כמו שנדחה החושך מפני האור; אך שבעוונותינו גרמו שגם כמה וכמה מצדיקי הדור סגרו את דלתי החכמה בפני פרחי הכהונה, ואמרו שלא ילמדו עד שיהיו בעלי מדרגה ורוה"ק, הנה עבור זה נשארנו ערומים מן החכמה הקדושה ונתגבר בעוה"ר חשיכות החכמות החיצוניות הכסיל בחושך הולך, ובב"י: ויאמר אלהים יהי אור ויאר לנו.
לשם שבו ואחלמה בהקדמתו כותב:
ואמרו במסכת אצילות בתחילתו, אליהו בן יוסף פתח "כתיב סוד ה´ ליראיו, שאפילו אדם מישראל למד משנה, גמרא, ואין בו יראה - לחנם צלל במים אדירים וכל מה שטרח לחנם טרח. וכל מי שהוא ירא שמים רודף אחר נסתרות שהוא עיקר החכמה ודעת וכו´ "כבוד אלוקים הסתר דבר", אימתי אתה עושה לאלוקים כבוד? - בשעה שאתה עוסק בנסתרות וכו´ ע"ש. ואני תמה מאד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה כלל כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה והיא מוזר בפניהם עד שאינם יודעים מה שהיא מאומה. וכל ההתנצלות והתירוצים הרי אינם מספיקים כלל כמ"ש (בעירובין נ"ה) "לא בשמים היא" שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה, ופשוט הוא שהכוונה היא על כל חלקי התורה, והחלק הנסתר עלתה על כולנה".
הגר"א ז"ל (באבן שלמה פי"א סי´ ג´):
הגאולה לא תהיה רק ע"י לימוד התורה ועיקר הגאולה תליא בלימוד הקבלה.
הגר"א ז"ל משלי (ה´ - יח´) :
כ"ז שאינו מבין הסוד אפילו הפשוט אינו ברור בידו.
ובמ"א: הנה היצה"ר עושה אתכם שישמן לב העם הזה ולא ילמוד קבלה.
בספר תורת שמחה (דף נ"ז):
מקודם היה די בתורת הנגלה אבל עתה בעקבתא דמשיחא צריך להיות גם תורת הנסתר, כמו שאנו רואים נר דולק וקודם שנכבה היא מתחזקת ביותר ושלהבת עולה יותר.
כמו כן מקודם לא היה יצר הרע מתגבר כל כך, והיה די תורת הנגלה לתבלין נגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר.
השל"ה הקדוש:
וידוע שאמר לבניו שכל מי שלא טעם טעם חכמת הקבלה לא טעם טעם יראת חטא מימיו (ועיין ב"עשרה מאמרות").
בהגהת בעל בני יששכר על ספר סור מרע ועשה טוב:
ומעתה ראה ידיד הנעים איך הכל היה בכונה מופלגת בהזמן הגורם לזה בגזירת היוצר, ומעתה הכן לך כלי מלחמתך להלחם מלחמות ה´, וה´ יהיה עמך וידוע להוי לך ידידי הנעים שקבלנו מרבותינו שהתנוצצות הלזה מהנשמות של עולם התיקון היו מתנוצצים בכל דור ודור משנת של"ה ואילך, ועדין רוב העולם היו מגששים באפילה, ורבו על החכמה הלזו מעוררים ונוקפים, וכמה מהמתעסקים בחכמה לא היו יודעים איך לעסוק ובאו לידי הגשמה ח"ו, עד אשר שלח השי"ת לנו למחיה נשמת הקדוש עליון הבעש"ט זצוק"ל נבג"מ הוא האיר עיני העולם האיך לעסוק במושכלות וליקח מהחכמה עבודה שלמה ותמה, כאשר יתבונן המשכיל בדברי תלמידיו אשר הלבישו את עניני החכמה בשכל הנפש המשכלת, וידוע תדע כי לא יובנו דברי תלמידי הבעש"ט זלה"ה בספריהם אם לא למי שעוסק בחכמה הקדושה ויראה דבריהם רחבים מני ים ועולה לשמים שיאם להבין ע"י החכמה עניני עסק העבודה באמת ובתמים.
עוד שם: אמת שמקובל על ידינו שגם מי שלא ידע כלום, אעפי"כ לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש, אבל מי שחלק לו השי"ת בבינה בפשטי התורה, בודאי השי"ת יהיה בעזרו להבין ג"כ מתיקות, עריבות, נעימות וידידות החכמה הצפונה כאשר יחפש אחריה.
לימוד לפי הפשט נקרא "עבד", ולפי הסוד נקרא "בן". שכאשר האדם אינו יודע ומכיר את קונו אלא לפי הפשט בדרך כלל נקרא "עבד", וכאשר הוא "בן" הוא שיודע בסתרי תורה שהם באצילות כבן המחפש בגנזי אביו ונקרא "בן". (ראשית חכמה ש. הקדושה פרק ז').
לריח שמניך טובים על דרך דאיתא שלשון הזוהר הקדוש הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאומר, כמשל הנכנס לחנות של בושם אע"פ שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עימו. (דגל מחנה אפרים).
קודם התפלה יקבע ללמוד משניות, גמרא, זוהר. ולא יתפלל עד שילמד בזוהר הקדוש, הן רב הן מעט. (שולחן הטהור סימן צג' אות ב')
ע"י עסק ישראל ישראל בסודות התורה יבוא משיח צדקינו בב"א, כמבואר בספר הזהר הקדוש. וסימן לדבר: סו"ד במילוי סמ"ך וא"ו דל"ת, גימט' משיח בן יוסף במכוון, שאף משיח בן יוסף יחיה ויתקיים ע"י זכות לימוד רזין דאורייתא. (קהילות יעקב ערך סוד)
העוסקים ברמז וסוד, אין יצר הרע יכול להתגבר בהם. (פירוש הגר"א על משלי ה', י"ח)
כלל העולה, שחייב אדם לידע שמו יתברך, ומי שלא ראה חכמה זאת, לא ראה אורות מימיו, והכסיל בחשך הולך וכו' .... ובזכותא יבוא משיח צדקינו בב"א.
אכן יישר כח ואבקש להביא ציטוטים מבעל הסולם על חובת לימוד הזוה"ק וחכמת האמת 