היכן מדליקין נר חנוכה?
אם תשאלו שאלה זו את שמונת המשפחות מקומה מספר חמש בבניין המשותף ברח' המכבים, תמצאו שמשפחה אחת נוהגת להדליק בחלון ביתה, השניה על השולחן בסלון, השלישית בפתח ביתם במדרגות, הרביעית בכניסה למדרגות למטה, החמישית בלובי הבניין, השישית מחוץ לחצר ברחוב, ואם אינני טועה הנרות בפתח המעלית הם של הדיירים החדשים וכן הלאה.
דיירי הבניין, כמו כל הגרים בשכונה, ידועים כולם כמקיימי מצוות המקפידים על קלה כבחמורה. ולכן, חזקה עליהם שבררו את סוגיית מקום ההדלקה בטרם יבואו ימי החנוכה.
והשאלה המתבקשת היא כמובן, האומנם כולם צודקים ?
איך ייתכן שאנשים המחוייבים לכאורה לאותה הלכה, בעלי אותם תנאי מגורים, מדליקים נר חנוכה במקומות שונים לחלוטין, כאשר הטעם השולט בפי הכול לבחירת מקום ההדלקה הוא משום פרסומי ניסא ?
[- לגבי מצוות אחרות אומנם מצינו שיש שינויים כגון: צורת הקשרים בציצית, שינויים באתרוג ונענועי לולב, אך שינויים אלו הם קלים ואינם מרחיקי לכת ולא ניכרים לכל ]
האומנם לגבי נר חנוכה, כאשר כל דייר בבניין מדליק במקום שונה נאמר שאלו ואלו ואלו וגם אלו ... דברי א-להים חיים ?!
ואם לא, אז היכן צריך להדליק נר חנוכה ?
אולם בטרם נשחט כמה " פרות " שהתקדשו בימינו בעניין נר חנוכה, אומר מספר מילים על התקופה ועל האירועים שקדמו לתקנה להדליק נר חנוכה בפתחי הבתים.
---------
ספרי ההיסטוריה מלמדים אותנו שמצב העם באותה העת היה ירוד מאד, שכן חלק גדול מגדולי העם נהה אחרי תרבות יוון, ודבר זה בא לידי ביטוי: במתן שמות [- יוספוס, פפוס, אנטיגנוס וכד'], וכן במנהגי לבוש תספורת ולשון נהגו בהם הרבה יהודים כיוונים. וחלק ניכר בעם אף בעט במצוות התורה ואימץ לעצמו אורח חיים יווני כמעט לכל דבר ועניין [- עד למשיכה בערלה ].
תופעה זו שפשתה בעם היא זו הנקראת - התייוונות.
גם אם זה לא נאמר במפורש, סביר להניח שכדי לעצור מגמה זו, תקנו חכמים לקהל הנאמנים לה', להדליק בשעה ידועה נרות על פתח הבית, לעדות ולאות לעיני הכל [- מאמינים ומתייוונים ] - שעדיין רבים הם שלומי אמוני ישראל שהולכים בתורת ה' ומקיימים מצוותיו ונשמעים לחכמי התורה.
[- לא מן הנמנע הוא שהתקנה היתה גם במטרה לאלץ את המסופקים למיניהם הפוסחים על שני הסעיפים, להחליט ברורות ע"י הדלקה או הימנעות ממנה אם הם במסגרת של נאמני התורה או לא, כפי שבזמנו היה "לאות על הבתים" בקרבן פסח מצריים ]
עפ"י הרמב"ם עיקר התקנה היתה להדליק כל בית אב נר איש וביתו [- בלי להתחשב במספר אנשי הבית ]
" והמהדר את המצוה, מדליק נרות כמניין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים. והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר, מדליק נר לכל אחד ואחד בלילה הראשון, ומוסיף והולך בכל לילה ולילה, שמונה ימים מוסיף והולך.."
א"כ, הדלקת נר חנוכה יש בה להעיד על מספר דברים-
א- מקיים המצווה מעיד בכך שהוא נשאר יהודי נאמן לה' ולא מתייוון.
ב- ההדלקה במקום ובשעה שנקבעה מעידה שזה נר מצווה [- 1- שהרי הנר מחוץ לבית 2- בשקיעת החמה עדיין אין צורך בנר לתאורה 3- גם לאנשי עלייה מקום ההנחה הוא בחלון ולא על שולחנם, ומכל הנ"ל ניכר שהנר למצווה ]
ג- הידור המצווה הוא בכמות הנרות בכל בית אב ולא באיכות השמן או האור [- המהדר הריהו כמכריז ואומר שבבית זה נמצאים הרבה נאמנים לה' ]
[- ואם נכונים דברינו ברור מדוע נקבע ש"כל השמנים וכל הפתילות כשרים לנר חנוכה". אומנם הראשונים שאמרו שמצווה בשמן זית למרות הדחייה בתלמוד, הם המרדכי הכל בו ומהרי"ל, אך הרמב"ם והשו"ע אפילו לא הזכירוהו מה גם ששמן זית הוא טוב למאור דווקא, וכאן הרי אסור להשתמש לאורה ואפילו לבדוק ולמנות מעות, אולי נכון יותר לומר שגם המדליק בשמן זית יצא יד"ח!]
ד- מכל הנ"ל גם ברור מדוע "עבר זמן זה אינו מדליק" וכן אם כבתה בתוך זמן זה. [- וכ"ש לאחר מכן ] שהרי בהדלקת הנר לאחר צאת הכוכבים אין עדות ברורה ומוחלטת שהנר הוא למצווה דווקא ושבעל הבית אינו מתייוון, ולכן " אין מאחרין ואין מקדימין "
וכך כתב הרמב"ם הל' חנוכה ד, ה :
" אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם שקיעתה--לא מאחרין, ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק; וכמה הוא זמן זה, כמו חצי שעה או יתר. עבר זמן זה, אינו מדליק. וצריך ליתן שמן בנר, כדי שתהיה דולקת והולכת, עד שתכלה רגל מן השוק ..."
[- וכדאי מאד לראות את הערתו של הרב קאפח במהדורתו על אתר בעניין זה, ואודה למי שיוכל לסרוק לנו אותה ]
-------
הגמרא בשבת כא ע"ב מביאה ברייתא וכך נאמר בה:
תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים, ובשעת הסכנה, מניחה על שלחנו ודיו.
הגמרא מזכירה אם כן, שלשה מקומות הדלקה:
א- מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.
ב- אם היה דר בעלייה – מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.
ג- בשעת הסכנה- מניחה על שולחנו.
הבה נבחן כל אחד משלשת המקומות שהוזכרו.
1- מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.
א- מלשון הברייתא [-מצוה..] ומזה שהביאה מקום הדלקה זה [-על פתח הבית..] בראשונה, נראה בפשטות, שלכתחילה זו היא עיקר המצוה כפי שראוה חכמים.
[- וכן נראה ממה שכתב הרמב"ם בהל' חנוכה ג,ג: "ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מלילי חמישה ועשרים בכסליו, ימי שמחה והלל; ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות. וימים אלו, הן הנקראין חנוכה..]
ב -"על פתח ביתו..." קבעו חז"ל, וכוונתם לדלת הכניסה הראשית של דירתו. וזאת למרות שלא נעלם מהם שיש בתים אשר דלת הכניסה שלהם פונה או לאחורי הבית או לרשות היחיד, ולאו דוקא לרשות הרבים או לחצר של רבים.
ג- המילה "מבחוץ " היינו, שהנר יהיה כלפי החוץ של הפתח ולא כלפי פנים הבית.
ד - אם רצו חז"ל שהנר יהיה דולק במקום נראה ובולט לעין העוברים ושבים דוקא - היו מוסיפים תנאי נוסף, כגון:
"ובלבד שיראוהו עוברים ושבים.." או "בפתח הפונה לרשות הרבים או לחצר" או כיוצ"ב.
[- בזמנם היו כמה בתים פתוחים לחצר אחת והחצר היתה פתוחה לרשות הרבים. נחלקו רש"י ותוס' מהו "פתח ביתו מבחוץ", האם מחוץ לבית או מחוץ לחצר.
רש"י : מבחוץ - משום פרסומי ניסא, ולא ברה"ר אלא בחצרו, שבתיהן היו פתוחין לחצר...
ואילו תוס' כתבו, שיניחנה ברה"ר, על פתח החצר: " ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר אבל אם יש חצר לפני הבית, מצוה להניח על פתח החצר ".
ואם כן שיטתנו תואמת את שיטת רש"י בתלמוד- היינו, שיניחנה על פתח ביתו מבחוץ, בתוך החצר / חדר המדרגות ]
וכן מהגמרא שבת כ"א ע"ב גם משמע כן : אמר רבה: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח. והיכא מנח ליה? רב אחא בריה דרבא אמר: מימין, רב שמואל מדפתי אמר: משמאל, והילכתא משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל, ומזוזה מימין". ואם כן, המחלוקת בין ר' אחא לר' שמואל היא האם להניח את נר החנוכה מימין לפתח ביתו או לשמאלו [- והיות ולא הזכירו אם לפתח החצר יש מזוזה או לא, ברור שכוונתם לפתח הבית וכרש"י ].
ואם כן נסכם עד כאן, ונאמר כך:
- מי שגר בקומת הקרקע/ הכניסה מדליק בכל מקרה על פתח ביתו, מבחוץ- בצד שמאל.
- אין תנאי במצוה להדליק נר חנוכה רק באופן שיש בו פרסום הנס לעוברי אורח דוקא או אפלו לבני הבית .
- הדלקה במקום ובשעה שנקבעו דיה כדי לפרסם שיש כאן הדלקה של מצווה זכר לנס שנעשה לאבותינו ולא לתאורה
בעלמא.
מהלשון שהביאה הברייתא אחר-כך "אם היה דר בעלייה..." אנו מבינים שעד כאן דובר על מי שאינו גר בעלייה. ואם כן, הרי ש"מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.." הלכה היא לכל בית שאינו בגדר עלייה.
ואם כן נותר לנו לברר מהי עלייה ?
בתלמוד וברמב"ם ניתן להבחין בשני סוגי עלייה -
א- מקום מגורים בעליית בית, אליה עולים בד"כ באמצעות סולם מתוך ביתו של בעל בית אחר [= מציאות נורמלית בתקופת המשנה והתלמוד], ואם כן, אין אפשרות לדייר שבעלייה להניח את נר החנוכה בפתח העלייה, שהרי הנר ייפנה לתוך הבית שדרכו הוא נכנס לעלייה ולא לחצר שיש בה גישה לעוברים ושבים.
ב- מקום מגורים שנמצא מעל לקומת הקרקע/ הכניסה עם כניסה נפרדת [- היינו, מקומה שנייה ומעלה (- גם אם קומת הקרקע משמשת לחנויות מסחר ולא למגורים), וזו האפשרות המצוייה ביותר בימינו ]
לאפשרות א- בוודאי שצריך להניח את הנר רק בחלון הסמוך לרשות הרבים [- גם אם לא רואים את הנר מרשות הרבים ]
לאפשרות ב- [- שהיא המצויה ביותר בימינו ] צריך להניח את הנר בטפח הסמוך לפתח הכניסה לביתו [- לא בפתח הבניין ], דהיינו בחדר המדרגות- אך נראה שגם המניח בחלון יצא ידי חובה, משא"כ המניח על שולחנו.
[- כמו כן נראה לענ"ד שהוא הדין למי שגר בדירה הנמצאת מתחת לקומת הקרקע / הכניסה, שמדליק בטפח הסמוך לפתח הכניסה של דירתו בצד של חדר המדרגות ].
לשון הברייתא " ובשעת הסכנה, מניחה על שלחנו ודיו" מלמדת שרק בשעת סכנה מותר/צריך להניח על שולחנו ולא משום פירסומי ניסא לדרים בבית [= שהרי אם היה בזה פירסום, היו חז"ל מתירים/ מורים לדר בעלייה להדליק בכניסה לעלייה, מפני הדרים בבית שדרכו הוא נכנס לעלייה, ורק אם אין אפשרות אז ידליק בחלון !! ] .
עניין הפירסומי ניסא
כפי שראינו עניין פירסום הנס אינו תנאי במצוות נר חנוכה, שהרי חייב אדם לקיים מצווה זו כהלכתה גם אם ברור לו שאין מי שיראה את הנר, ואין מי שיחלוק על כך.
אך למרות זאת כמעט כל פוסקי ימינו מביאים את עניין פירסום הנס כאבן יסוד לפסיקתם, וכך אנו שומעים חידו"ת שלא נשמעו או לא התקבלו בעבר כאשר הטעם לכך הוא " משום פירסומי ניסא " .
כמה דוגמאות להלכות כאלה שנקבעו בין היתר משום הפרסומי ניסא –
– מותר בימינו לכתחילה להדליק בתוך הבית שלא בשעת סכנה כי יש בכך פרסומי ניסא לבני הבית.
– מותר להדליק לכתחילה לאחר צאת הכוכבים כי הרגל לא כלתה מן השוק ויש עדיין פרסומי ניסא.
– צריך לשים שמן בכמות שתספיק " עד שתכלה רגל מן השוק" בימינו וכנ"ל .
– מותר לכתחילה להדליק בברכה עד עלות השחר כי יש מקומות שלא כלתה רגל וכו' וכנ"ל.
- אסור להדליק נר חנוכה בקומות גבוהות שהן למעלה מעשרים אמה " כי לא שלטא עינא ואין פרסומי ניסא"
כאן אולי המקום להעיר שרבים הם פוסקי ימינו שהורו הלכה לדרים בקומות הגבוהות למעלה מעשרים אמה להדליק נ"ח למטה בפתח הבניין , כאשר הם נשענים על הגמ' שם בשבת כ"א : " אמר רב כהנא... נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה - פסולה, כסוכה וכמבוי..."
לענ"ד ביאור הגמרא אינו מחייב הבנה כזו , ודווקא משום שנ"ח דינו כסוכה –
כי אין פוסק שיורה הלכה למי שגר בקומה גבוהה שאסור לבנות סוכה במרפסת ביתו כי אז הסכך יהיה למעלה מעשרים אמה, שהרי ברור שכוונת הגמרא היא שרק סכך שהוא גבוה מרצפת הסוכה למעלה מעשרים אמה - אז היא פסולה, כי לא ניכר שהסכך קשור איכשהו לסוכה שתחתיו . ומעולם לא שמענו פוסק שיאסור משום כך לבנות סוכה בקומה גבוהה.
ולכן גם כאן צריך לומר שנר חנוכה שהניחו למעלה מעשרים אמה מרצפת ביתו, לא ניכר שבעל הבית הדליק נר חנוכה !!
ואם הבנה זו סבירה ומתקבלת, הרי כאן ראייה שאסור למי שגר בקומה גבוהה להניח נר חנוכה למטה בפתח הכניסה לבניין . ומדוע ?
מפני שאין ניכר מי מדיירי הבניין הדליק את הנר הזה !!
[- ואלי עוד שמץ של ראייה לכך , שהרי המתארח שקבל בית / חדר לעצמו צריך להדליק נ"ח בחדרו, וכאן עאכ"ו !! ]
------------------
ראוי לציין שלאוחזים כשיטת התוס' יש מקום לעשות כן, וכפי שפסקו חלק מגדולי דורנו, אך לענ"ד זה יוצר בעיות אחרות כפי שהזכרנו. ומ"מ אנו הולכים כאן בשיטת רש"י וכפשט הרמב"ם .
--------
עד כאן הקפה ראשונה, אשמח לשמוע הערות
