הצבת גבולות

בקר טוב,

ראשית כמה מילים על גבולות, גבולות ידועים  כמסגרת של חינוך, משמעת והתנהגות נאותה שהייתי מגדירה אותם גבולות חיצוניים.  אולם, כל אדם צריך שתהיה לו מערכת פנימית המסוגלת להפנים גבולות חיצוניים כחלק ממבנה פנימי. בהתאם לכך,לדעתי מערכת גבולות פנימית זו היא התיחום הפנימי הנפשי המסייע לנו להרגיש מוגנים בטוחים עם תחושה של שליטה פנימית . ילדים שיש להם בעיה עם גבולות הם ילדים שעשויים להרגיש לא מוגנים (למרות שכלפי חוץ הם מראים שהם אנשי העולם הגדול) ולכן הם יפעלו כמו שכל ילד יודע לפעול באופן מהיר ומיידי!  וזאת  על ידי יצירת סיטואציות של מאבקי כוח באופן כמעט בלתי פוסק עם דמויות סמכותיות ובניסיונות להפרת הסמכות ולניטרול שליטת אחרים עליהם כדי להשיג ברגע חווית שליטה (מזוייפת) אשר לאחריה נוצר שוב חלל וחרדה המעצים את מעגל מאבקי הכוח.  

עם ילדים כאלה יש נטיה לסביבה , להורים ולמורים לנהוג בקיצוניות שבשליטה. עם על ידי גילוי  'חוסר אונים', מעין אין מה לעשות עם הילד הזה (כמו המורים האחרים שנתנו לילד 'לחגוג') או ההיפך להעניש אותו על כל אקט של חוסר משמעת (כדאי לבדוק אם זו גישתו של המורה הנוכחי).

 אנחנו המבוגרים צריכים לעזור לילד כזה להגיע להפנמה פנימית של גבולות ושל תחושת שליטה בתהליך של הפנמה ולנסות לנטרל את שיטת "זבנג וגמרנו".

לגבי המקרה הספציפי, להערכתי חשוב לתת לילד כזה מרחב שבו הוא יכול להיות שולט באופן מתאים ולתת לו אופי של הנהגה חברתית חיובית. אם על ידי להיות עוזר אישי למלמד, לדאוג לתוכניות לחנוכה (במיוחד שהוא חכם) אך באופן קצת יותר צמוד עם המלמד.

בנוסף, לע"ד, לא נכון להתייחס לכל התנהגות לא ממושמעת של הילד. בדרך זו הוא ישאר יותר בבית מאשר במסגרת (ולא נראה לי שיזיז לו הרבה כלפי חוץ). לכן, הייתי מציעה שהמלמד, יעשה חלוקה של התנהגויות שהם אומנם לא הולמות אך הם לא ממש חשובות ולא כל כך דחופות שאפשר לבנתיים להתעלם מהם , התנהגויות שצריך לעבוד עליהם אך לא עכשיו, ויש את אלה ש"יהרג ובל יעבור" ואז השעיה נקודתית היא מתאימה. למשל, אם ילד סובב את  גבו למורה, נראה לי שלא נכון להמשיך להתעמת איתו. אך אם הוא כינה במילת גנאי חריפה או מפריע להתנהלות הכיתה, מתאים להוציא אותו מאותו שיעור. אולם, חשוב לאחר שחוזר לנהוג בו כמו בכל בן יקיר, כפי שאתה ושוניקו שוחחחתם נכונה על דליי האהבה ועל העיקרון המנחה 'שמאל דוחה וימין מקרבת'

 לרוב במקרים של בעיות התנהגות ומשמעת נוהגים להפעיל תוכנית של עיצוב התנהגות הכולל חיזוקים חיוביים ושליליים וענישה מתאימה. אולם, לדעתי, חשוב שתוכנית כזו תהיה מבוססת על קווי ההנחיה שפירטתי לעיל.

אני מאמינה שכיוון שמדובר בילד חכם ונבון הנמצא על סף גיל ההתבגרות, ניתן לשוחח איתו, ולשמוע על רחשי ליבו, גם אם לא מסכימים לתפיסתו , חשוב שיבין שמנסים להגיע לליבו ולהבינו, ויחד עם זאת שישנם כללי התנהגות בסיסיים שיצטרך לאמץ כחלק מדרישת החיים וכחלק מבניית אישיותו. ושאתם ההורים נמצאים פה לסייע לו בכך.

חשוב לא להשאיר את המצב הנוכחי, ילד צריך להרגיש בעולם ובעיקר במסגרת  סמכותית, בטוח, מוגן  ואהוב ובעל יכולת להפנים כללים, איסורים ולפתח יכולת חרטה ואימפתיה.

 בהצלחה