| נשלח ב-9/12/2009 21:00 |
 |
| |
או הכל או כלום...
מוכרת לכם התופעה?
אצלי זה בגדר "חוק בל יעבור" מאז שהתחלתי שידוכים, או שנוחט עלי מבול מטורף של הצעות שגורם לי לאבד את הידיים והרגליים, או שאין כלום. וזה פשוט לא מאכזב אף פעם.
ומה באמת הבעיה?
הבעיה היא כזו, שאני מחפשת את המושלם בכל דבר, בעצם זה לא ממש ככה, פשוט קשה לי להתפשר כשמפריע לי משהו, גם אם הוא לא ממש עקרוני (חיצוניות, תשדורת, סגנון...),
אז מה קורה, אני עושה סדר "אחד, אחד", אבל כשאני נפגשת עם אחד מהם, ואז משהו קטן לא כ"כ נראה לי, אני לא מצליחה לשפוט אוביקטיבית כי פשוט תקוע לי בראש: אולי ההצעה ההיא יותר מוצלחת... אולי כדי לבדוק את האחרים ושם זה יהיה יותר מוצלח..
בקיצור אני יודעת שעוד הצעות ממתינות ואז אני לא ממש פנויה לבחון את הדברים לאשורם.
זה חוזר על עצמו באופן קבוע,
והרי תמיד צריך להתפשר על משהו (ככה אומרים המומחים...), אז אני מסתבכת כל פעם מחדש.
מה אמרים פה חכמי הפורום?? (התרשמתי שיש כאלה אז קדימה!!!.:-)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 03:18 |
|
| |
יש לך ים של הצעות אבל הם עדיין בים, והים לא קל!
זה שיש לך עוד הצעות לא אומר שהם יהיו יותר טובות, וגם אם כן יש גם בחור שאולי לו זה לא יהיה טוב.
בקיצור ים אבל בים יש את חופי הוואי, ויש צונאמי!
לכן אני אומר כל הצעה זה דג שדגת, צריך לבדוק אולי יש בו קצת בשר לאכול, ולא ישר לזרוק כי לא ניראה טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 16:10 |
|
| |
| SHIRאור כתב: |  | חסידי,
אני מתוכחת על זה הרבה עם חברה שלי,
מה עדיף-
מלא הצעות לא מתאימות
או - שקט, עד להצעה המתאימה,
נראה לי שאנו לקראת המסקנה שהאפשרות השנייה עדיפה... |
|
שניהם לא משו..
אבל עדיף הרבה הצעות לדעתי,
כי אז את יותר "משופשפת" ויודעת יותר טוב מה את רוצה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 13:24 |
|
| |
פשוט תבררי על ההצעות שמציעים לך אחד אחד...
ומי שנראה לך הכי מתאים תלכי על זה....
תפגשו אם אתם מתאימים - תסגרו......
ושהיה במזל"טטטטט
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2009 02:14 |
|
| |
פרובו'
יש בזה משהו...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2009 02:13 |
|
| |
חסידי,
אני מתוכחת על זה הרבה עם חברה שלי,
מה עדיף-
מלא הצעות לא מתאימות
או - שקט, עד להצעה המתאימה,
נראה לי שאנו לקראת המסקנה שהאפשרות השנייה עדיפה...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2009 02:11 |
|
| |
ליאור ווראל,
סורי אבל לא ירדתן לסוף דעתי.
אני מסכימה לגמרי עם העניין שלא מתחתנים מתוך סערת רגשות וגם לא רק כי הוא חתיך או שנון...
ממש לא!!!
אני לגמרי חושבת שצריך לבחון קודם כל מבחינה שכלית אם יש לבחור נתונים אישיותיים ששתואמים את הצרכים שלי, לבדוק את הפנימיות.
אבל אני מוסיפה, שאחרי שמצאתי שיש את מה שאני מחפסת מבחינה פנימית, אז לא מפגישה ראשונה ולא שנייה,
אבל אח"כ צריך להתפתח משהו רגשי (לא סוער ולא פרפרים בבטן,) אלא חביבות, נעימות, משהו חיובי הרגשה של "טוב לי עם הבנאדם הזה", אני נהנת בחברתו והוא מוצא חן בעיני גם מבחינה רגשית ולא רק שיכלית!
אני אישית הכרתי כמה בחורים שמבחינת ה"ספר" (קרי הדרישות האוביקטיביות שלי) התאימו מאוד, אבל לא נוצרה כימיה - ולכן זה לא התאים!
ומאידך, בחור שזרם והיה כיף והכל, אבל משהו במידות הדליק נורה אדומה - אז גם לא!
שני הדברים אמורים להשתלב יחד, זאת כוונתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 20:32 |
|
| |
שיר אור.
ללא ספק שאלה הרת גורל....
לאחר שבעה ימים ושבעה לילות של חיבוטים הגעתי למסקנה שכדאי שתתממקדי בהתאמה ולא ביתרונות אובייקטיביים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 18:30 |
|
| |
הלוואי והיה לי הבעיות האלה.
אני יושב בבית כבר הרבה זנים ואם יש הצעה אחד לחודשיים אני מאושר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 16:13 |
|
| |
כשאת נפגשת עם בחור פגישה ראשונה והבחור לא מוצא חן בעינייך מבחינה חיצונית את לא יכולה לדעת אם זה דוחה אותך או לא. את צריכה להמשיך לפגישה שנייה, ואם אחריה הדחיה של אליו תהיה באותה רמה אין מה לדבר, אבל אם היא תרד ואפי' בטיפה שזה לא יטריד אותך, כי בסופו של דבר כשתהיי קשורה אליו רגשית את גם תימשכי אליו והמראה החיצוני שלו לא יפריע לך תאהבי אותו כמו שהוא.
ובקשר לרגש את לא צריכה להרגיש סערות ריגשיות בשביל לסגור, מספיק שאת מרגישה שנעים לך עם הבחור, שאת מסמפטת אותו. את צריכה לבדוק אם גרף הרגש שלך בעלייה מפגישה לפגישה (לא עלייה עד לרמת אהבה כי זה לא יקרה לעולם! אין אהבה ממבט ראשון!!) אם כן הבחור מוצא חן בעינייך, ואת יכולה להתארס איתו בלב שקט.
הרבה הצלחות!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 16:10 |
|
| |
אבל צריך להבין גם שהקטכ של הריגוש זה יצר הרע לפעמים כי את יכולה להתרגש ולהתלהב וזה בכלל לא הזיווג הוא פשוט סתם חתיך ושנון ומצחיק אבל הוא לא קרוב אפילו ליהיות הזיווג שלך אז מה אם הוא גורם לך לריגוש חיי נישואין זה לא ריגושים ומי שמצפה לריגושים שתצא מזה מהר כי זה יתפוצץ לה בפרצוף נכנסים באיזה שהו שלב לשגרה ריגוש קליק וכו' זה עצת היצר זה חרטה ברטה.
מי הבטיח שזה שיש לך ריגוש איתו הוא המתאים לך? כי הוא גורם לך לפרפרים בבטן? אם אישה היתה מתחתנת עם כל אחד שהיה לה פרפרים בבטן ממנו אז ה' ירחם.
מי שרוצה לבחור זיווג נכון חיבת ללכת עם השכל לעשות ישוב הדעת לראות אם הוא מתאים לה כי רגש מעוור וכל ההתרגשות יכולה לגרום להחלטות לא נכונות ואני מדברת מניסיון אין שום דבר ממה שאני אומרת שזה סתם דיבור בעלמא אני עברתי לכן אני מרשה לעצמי לדבר כי חויתי על בשרי מזה ריגוש מגבר שאת חושבת שהוא הכי מושלם עבורך ויהיה לכם חיים מדהימים ביחד ואת מתרגשת שאת רואה אותו ואיזה יופי הוא נראה והחליפה והכובע והכל מסודר ואת עיוורת לכל כך הרבה דפקות בשידוך הזה כי את מתיחסת לזה ברגש, חיבים לנתק את השכל כמה שזה קשה.
כי אז היא הולכת עם רגש והיא מתלהבת ממנו ופרפרים ויתושים וברחשים וממש קן נמלים בבטן אבל זה לא הזיווג ואז כשה' מפוצץ לה את זה היא מתחילה להתבכיין ולשאול למה למה למה וליהיות מרירה ועצובה .
אבל מישהי שהולכת עם שכל גם אם זה יתפוצץת אז לא קרה כלום וגם אם בע"ה זה הזיווג אז היא הולכת לחתונה עם ישוב הדעת היא רגועה יש לה כח לתפילות כי היא לא מוצפת ברגשות שסתם מפריעים לה ומסיחים לה את הדעת מהעיקר ואז ב"ה שבונים בית הכל במתינות ואז הרגש מתחיל לבנות את עצמו מתוך נתינה אמיתית ואז נבנה רגש שהוא באמת אהבה אמיתית ולא סתם ריגוש שהוא עצת היצר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 16:00 |
|
| |
נכון, הכל נכון, רק שהאשליה או הריגוש האלו הן משהו טיבעי שגם אותו ה' טבע בנו ונתן לנו כדי שנוכל להגיע לבחירה, את מסוגלת להחליט רק מהשכל, רק כי כל הפונקציות תואמות? אני לא, ואני חושבת שהריגוש הזה שנוצר הוא מעין חסד שה' עשה איתנו אחרת לא הינו מתחתנים...
אז משהו צריך להיות גם אם הוא לא אמיתי, כמובן בנוסף לכל הדברים המשעותיים והאמיתיים.
תוקן על ידי SHIRאור ב- 10/12/2009 16:02:19
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 15:33 |
|
| |
אני מנסה להבין איך בדיוק דרך שידוך של כמה פגישות בודדות אפשר כבר לפתח רגש?
תשבי מול האדם ותחשבי, אני יכולה לחיות איתו? הוא נוח ? הוא יהיה אבא טוב לילדי? יש חיבור בדיבור הכל זורם? נו אז מה יש לחשוב יותר מידי ואך אפשר מתוך זה לפתח רגש?
זו רק אשליה שהאדם יוצר לעצמו לפני החתונה זה רק שכל וכל הקטע של רגש בשידוכים זה אשליה כי אי אפשר לפתח רגש אמיתי בכמה פגישות בודדות זה סתם הריגוש שיוצא מהעניין ולא יותר מזה.!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 14:55 |
|
| |
זה נראה כאילו שטחתם את התלבטותי מעל גלי הפורום....;-)
אלו בדיוק הדילמות שאני מתמודדת איתם,
תכלס מה שאני אומרת לעצמי, שחשק מתישהו חייב להיות ו-ל פ נ י האירוסין,
אני בכלאופן לא מסוגלת להחליט רק מהשכל,
כשאני מדברת על חיצוניות אני לא מתכוונת שזה העיקר, אלא שחייבת להיות נשיאת חן
שתגרום לך לרצות אותו לא רק כי הוא חושב כמוך, בן תורה, או בעל מידות,אלא משהו שיגע לך בלב.
לפעמים יכול להיות שהמידות שלו נגעו לך ללב והעלימו חסרונות בחיצוניות, אבל חיייבת להיות נשיאת חן ר ג ש י ת ולא רק הבנה שכלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 14:11 |
|
| |
שירה, נראה לי שליאור התכוונה, שאם העיקר בשבילה ויותר חשוב זה דברים אחרים, אז היא מוכנה שהחיצוניות תהיה בדיעבד כי הרי בסוף היא תתרגל..
אבל לדעתי התאוריה הזאת תלויה בפרקטיקה, זא"מ.. מי שבמציאות יכול לבחור ככה ופחות אכפת לו מהחיצוניות, אשריו ומה טוב חלקו..
אבל מי שבמציאות לא נמצא במצב כזה, אז שלא יעבוד על עצמו ואח"כ פתאם זה יפריע לו..
בקיצור, להיות ראלי..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 13:58 |
|
| |
מוכח בשטח - לומדים לאהוב.
אז אם למדנו, אבל בסוף אוהבים - באמת אין בעיה. כשתהיי שם, שירה, זה לא יפריע לך.
אבל הרבה פעמים לא לומדים לאהוב, לומדים להשלים. ואז זה באמת תקוע.
ואז את לא גאה כ"כ להראות אותו, ואז את מרגישה החמצה.
אז הכל ההרגשה שלנו, תסמכו על עצמכן קצת, אתן יודעות מתי זה זה ומתי זה לא. (למרות שכשנפגשים עם מישהו מעינות האינטואיציה נסתמים מרב לחץ לפעמים, אני יודעת).
|
|
|
|
|
