| נשלח ב-21/12/2009 10:53 |
 |
| |
אחרי חנוכה- לראות את האור
לעיתים, אחת ל... פגישות, אני יוצאת מפגישה ולוחשת בלב " אלוקים, תעשה שהוא ירצה אותי!"
(באיזה שהוא מקום מדגדגת מחשבה שאולי זה מידי מושלם בשביל להיות אמיתי)
אחרי שהענין נגמר אני חצי יום עוצרת את הדמעות, לא בהצלחה, שוכחת שלפני הכל התפללתי שאם "זה" לא "זה", "זה" יגמר הכי מהר שאפשר, כמו שבאמת קרה...
כשאני חוזרת לאיזון, איפושהוא בין כל המחשבות עולה אחת שאומרת "תודה אלוקים על הכל, גם על הצער הזה שהראה לי שיש עוד אנשים בעולם כמו שאני רוצה ושואפת, אחד מהם יהיה האחד שלי, כשיגיע הזמן,
תודה שאתה מחיה את התקוה שלי!"
....................................................
<לחיי הרווקות>
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2009 13:40 |
|
| |
בחור,
למה עצוב?
רס"ן,
אני בטוחה שיש 1 כזה אבל השגרה שוחקת... והסיטואציה הנ"ל מעוררת את התקוה הרדומה...
נוצצת,
אם הוא אומר לא בושות???
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2009 10:17 |
|
| |
אהבתי שניסחת את אשר על ליבי.
פחות או יותר אלו מחשבותיי.
בתוספת:
אחרי כל פגישה
מתפללת שהבחור יגיד עליי לא- אם אני מתלבטת........ כדי לחסוך בכאב ראש.
אם הוא אומר כן- מתווסף כאב ראש- אם זה זה או לא..
אם הוא אומר לא-- מרגישה בושות... (אולי לא הצלחתי להרשים מספיק.......)
ככה ש...
לא משנה מה הבחור אומר
אני יוצאת לא מרוצה..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2009 00:19 |
|
| |
ברור שקלטתי את הקטע של בטווין, נהנתי והזדהתי איתו,
רק שקטנה התלוננה על משו מסוים,,, ורציתי להיות בטוחה שלזה היא התכוונה
ברוך שכיוונתי,,, 
תוקן על ידי תפוזינה19 ב- 22/12/2009 00:20:24
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 23:14 |
|
| |
קטנה ותפוזינה, הסתכלתן משום מה רק על הקטע שבין השורות.. קטע מוכר וידוע..
אבל בטווין מדברת דוקא על התקווה שזה מעורר..
זו גישה חיובית וחיונית!! (באמת חשבת שאולי כבר אין אחד כזה..?)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 23:06 |
|
| |
לי דווקא עושה שמח, מוזר.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 21:33 |
|
| |
עצוב לי לקרוא אותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 16:03 |
|
| |
טוב,
אז גם את לא הבנת את עיקר הכוונה שלי...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 15:41 |
|
| |
למה לדבר בשמי?
אני דווקא התכוונתי ממש לזה
במחילה מכבודך, פותחת האשכול...
יש בזה שלא מדברים על זה בקול בכזה פורום
לא נעים, משהו...
פשוט לא נתקלתי
ונהנתי מהישרות...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 15:33 |
|
| |
תפוזינה היא לא התכוונה לזה,
וגם אני לא,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 15:08 |
|
| |
על מה את רוצה שידברו? על הציפיה בקוצר רוח לטלפון שיגיד שהוא רוצה להמשיך? על זה שקשה כ"כ להרדם באותו לילה? על כל אותם מחשבות, תקוות חלומות יאוש ואכזבות? הרי כולנו חווים את אותו דבר,פעם יותר ופעם בכלל לא, אף אחד לא ישקר ויגיד לך שזה עובר מעליו בלי לגעת,,, ואם לא לזה התכוונת- אני מתנצלת מראש 
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 15:00 |
|
| |
גם אתה התעלמת איכשהו...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 14:40 |
|
| |
אין מה לפחד להגיב!
זה כל כך נכון מה שכתבה between וזה נכון בכל נושא ואני עוד דוגמא:
הרי אדם שצריך ניתוח, הוא יכול לפחד יכול לא להסתכל ולהמשיך הלאה, אבל את הניתוח הוא חייב לעשות!
והוא גם מבין שזה הכל משמים, לא ראיתי אדם מאמין שנכנס לניתוח, ואומר למה עשו לי, קשה גם לראות אדם שמודה להקב"ה לפני ניתוח מתוך הכרה מושלמת שהכל לטובתו.
אבל שיוצאים מניתוח בריאים ואחרי תקופה אפילו חזקים יותר, מודים להקב"ה מתוך הכרה מושלמת שזה היה לטובתו.
אין יותר חיזוק לאמונה בחוש שהכל משמים, לטובתינו!!!
אז מה נשאר לנו לסיים כמו שסימה פותחת האשכול.... לחיי הרווקות!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2009 13:18 |
|
| |
מפחדים להגיב?!
יש משהו פה שלא מדברים ב"רחל בתך הקטנה"
על מצבים כאלה...
רק מתוך שירי פוצי מוצי ודכאון...
והאמת,
את ממש חמודה
ואהבתי מאד את מה שכתבת...
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
