בס"ד
מידת סדום ועמורה
מה היה פשעה חוץ מעריות וכו'... ???
עיינו היטב ...
הכצעקתה ???
פירוש הפסוק האם הכצעקתה מובא ע"י חז"ל שאמרו...
כפי הבנתי ..
היתה נערה בסדום שפשעה בלגמול חסד עם תייר שבא לעיר
ונגמר ממונו כתוצאה משהות ממושכת בעיר סדום
שהייתה אז אחת הערים השוקקות והעשירות והמדוברות
והמבוקשות "למודרנים" בתקופתה לפני החורבן
והתייר שנעזר ע"י אותה נערת העיר סדום ביזבז את כל ממונו
כתוצאה מיוקר המחייה בעיר והגיע למצב של תלות בזולת
והחל לקבץ נדבות בעיר המושחתת ללא הצלחה
וכאשר ראתה אותו הנערה הזאת שהייתה תושבת העיר
נכמרו רחמיה עליו ורצתה לגמול איתו חסד ולהביא לו דבר מה לאכול
בכדי שלא ימות שם ברעב וכו'...
כאשר ראו אותה שכניה תושבי העיר שהיא עוזרת למסכנים שנגזל כספם
בעיר המושחתת החליטו להענישה למען יראו וייראו ( ויחששו) האחרים
לגמול חסד עם המסכנים בעיר שאותם עשירי העיר ובעלי המעמד
המושחתים בעיר שביניהם היו שופטים שוטרים עורכי דין ומנהיגים
שהנהיגו את חוקי סדום המושחתים שתיארתי קודם של טורף ונטרף
ובשיתוף פעולה חשאי ולפעמים גלוי
כמו במקרה עם הנערה המדוברת בפרשה
הם היו גוזלים ועושקים את ממונם ורכושם של בני העיר החלשים מהם
או מחתימים על חוזי מכירה לא כשרים תיירים שהתארחו בעירם והשתכרו
עד לא ידע ....
והחתימו אותם על חוזה שאומר שכל הרכוש של כל התייר מסכן
שנפל ברשת שלהם להעביר את כל רכושו אליהם
למרות שאותו התייר המסכן רק בא לבלות בעיר בכדי ליהנות
וכך היו פועלים בשיתוף פעולה חשאי בינהם להשתלט על רכושם וממונם
של תיירים ותושבים חלשים שלא שיתפו פעולה עם דרכיהם וחוקיהם המושחתות
כמו המקרה עם הנערה המתוארת מפי חז"ל
שבאה לגמול חסד עם תייר או תושב מסכן
ועונשה היה ברצח אכזרי בחסות החוק והמשפט
של הרשות השופטת בעיר המושחתת
מה הקשר בין מדינתינו ומדיניותה של היום לבין חוקי סדום ???
אתן לכם כמה הארות להבדיל בין מה שמראים לכם בתקשורת
למה שבאמת קורה בפועל ...
היום קובעים לאדם עבודה מאומצת וקשה בשכר מינימום כלומר:
רשות החוק מתירה לאדם לקבל כ 3,500 ₪ - 4,500 ₪
לחודש עבודה מלא של שישה ימי עבודה
ושל מינימום 9 שעות ביום פחות או קצת יותר לאדם ...
כאשר ההוצאות למחיה (יוקר המחיה) המינימלית במדינה
בחודש עולה בערך כ - 8,000 – 10,000 ₪
לכל הפחות שמתוכם יש לשלם קבוע הוצאות מינימליות ושוטפות
ויקרות של חשמל וארנונה ומים וביוב ומס בריאות וקופ"ח וטלפון ...
ותיקונים שהם חלק בלתי נפרד מחיינו
( ואם לא מתקנים אז נקנסים או משלמים בלאי גדול יותר בהמשך ) ...
וזאת ועוד לפני הוצאות מחיה על מזון מזין ובריא
וגם בתנאי שיש אפשרות עוד לפני שאנו מדברים על כשרות וכו'...
שמסתכמים לכל הפחות בכל חודש ממוצע בסך של
8,000 - 10,000 ₪ לכל הפחות ...
עד כאן הכל מובן וברור ...
עכשיו מה קורה כאשר רשות החוק באה לטובת המעביד או היצרן ?
( שהם המעסיקים את השכבה החלשה באוכלוסיה )
אז הנה לכם תמונת מצב חיים במדיניות של חוקי פשע
שמנהיגה הממשלה בימינו בהסוואה של מדינת חוק ודמוקרטיה ...
כאשר אדם מקבל ירושה או זוכה בסכום כסף גדול
או סתם אפילו משתכר משני הכנסות וכו'...
מיד רשויות המדינה המושחתות לצערי הרב מוצאות לאותו שכיר
או יורש וכדומה ... הוצאות מוגדלות בתחפושת של
מיסים כבדים או קנסות וכו'...
שנגזרים על המסכן בשיתוף עם מעסיקו או עם היצרנים למיניהם
( שבבוא היום יבוא זמנם ויהיו גם קורבנות לשיני הרשות
המושחתת שאיתם שיתפו פעולה כפי שנהגו באחרים)
ואם אותו אדם מתחכם או מחליט להעלים חלק מהסכום
או הזכייה או הרכוש וכו'...
אז הוא מחזק את כוחם של הרשויות המושחתות
ומאפשר להם לנגוס בו ולטרוף אותו חי ...
כלומר :
להאשים את האדם שמצהיר על מעט הכנסתו ...
בגניבה או בהלבנת הון או בהתחמקות מהחוק וכו'...
ובכך מעודדים את המסכן להיות שותף לתעשייה המושחתת
גם אם בכל כוחו ורצונו היה לכבד את החוק כהילכתו
הם ( רשויות האכיפה ) מונעים את האדם ללכת בדרך הישרה
כדי ליפול ברישתם בדרך העקומה שסוללים לו וכו'...
שבכל רגע נתון יהיה תחת ידיהם ומזומן להיטרף על ידיהם ...
וזה הסיבה למקרים בהם מתרבים הפריצות והפריצויות ובנות/ים
שעובדים בזנות ובשאר עבודות שפלות ומזעזעות ...
כפי שתיארה אורית ונסיבות קשות שאליהם הם נקלעים
תוך כדי שיכרות והתמכרות לסמים ושאר מצבים מזעזעים
שגורמים להם להיאבד מהר מן העולם רחמנא ליצלן...
ואתאר בהמשך כמו מה, ולמה ....
כמו חית טרף שבעה שמגיע לסביבתה בהמה חלשה
ומתנפלת עליו ונושכת אותו עד אשר פוצעת אותו בצורה קשה
בכדי שלא התרחק ממנה עד לרעב הבא שיתקוף אותו
בכדי ליהנות מהבשר הטרי והחם של הבהמה הפצועה בזמן הרעב
וכו'...
במילים של חוקי הג'ונגל אומר המאמר כפי הבנתי...
שמשתמשים כיום באזרח תושב המדינה כבהמה
להעמיס עליה את הרכוש שאין ביכולתם לשאת לבדם
עד אשר מגיעים לגבול יכולתו לשאת את עול הכבד
ואז לוקחים את העול שסחב כל חייו אליהם
ומשתלטים עליו ועל צאצאיו ואותו שוחטים (סוחטים) בהנאה מרובה
וממשיכים הלאה בלי לזכור לו או לבניו
כמה טובות הנאה צמחו ממנו לפני חולשתו או עד זמן שנטרף
בידי מי שבטח ושחשב שהוא נותן לו את מזונותיו ופרנסותיו ...
והוא הטיפש והמסכן בעצם שהצמיח להם את העושר
שהיום הם הגיעו אליו על גבו המפורק וגופו החולה
או חס ושלום גרוע מזה ...
כתוצאה מהכבדת העול בכל ימי חייו ... וכו' ...
מקווה שיהיה לכם חומר למחשבה ....
שנאמר מפי חז"ל ...
ה,ז [ח] שבעה מיני פורענייות, באין על שבעה גופי עבירות:
מקצתן מעשרין, ומקצתן שאינן מעשרין,-- רעב של בצורת בא,
מקצתן רעבים ומקצתן שבעים.
גמרו שלא לעשר, רעב של מהומה ושל בצורת בא.
שלא ליטול חלה, רעב של כליה בא.
דבר בא לעולם, על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין,
ועל פירות שביעית.
חרב באה לעולם, על עינוי הדין, ועל עיוות הדין,
ועל המורים בתורה שלא כהלכה.
[ט] חיה רעה באה לעולם, על שבועת שוא, ועל חילול השם.
גלות באה לעולם, על עבודה זרה, ועל גילוי עריות,
ועל שפיכות דמים, ועל שמיטת הארץ.
ה,ח בארבעה פרקים הדבר מרובה--ברביעית, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה:
ברביעית, מפני מעשר עני שבשלישית;
בשביעית, מפני מעשר עני שבשישית;
במוצאי שביעית, מפני פירות שביעית; במוצאי החג שבכל שנה ושנה,
מפני גזל מתנות עניים.
ה,יט [כא] בן בגבג אומר,
הפוך בה והפך בה, והגי בה דכולא בה,
ובה תחזי, סיב ובלי בה; ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה.
בן האהא אומר,
לפום צערא אגרא.
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ....