קבלת תענית במנחה של שובבי''ם

שאלה: עם סיום קריאת הפרשיות של ספר 'בראשית' מתחילים ששה שבועות הנקראים ימי ה'שובבי''ם' [שהם ראשי תבות של שש פרשיות השבוע: 'שמות', 'וארא', 'בא', 'בשלח', 'יתרו', 'משפטים'] ויש אנשים יראים ואנשי מעשה, הנוהגים להתענות בהם.

ויש לדון:
א. האם האנשים הללו צריכים לקבל על עצמם את התענית?
ב. האם האנשים שאינם משלימים את התענית, יכולים לומר בתפילת מנחה את תפילת ''עֲנֵנוּ''?

תשובה: דין תעניות אלה הוא כדין תענית יחיד, אך הן אינן צריכות קבלה בשעת המנחה של יום קודם, כיון שהן תעניות קבועות.
וכמו שכתב ה'משנה ברורה' (תקסב): ש'אותם האנשים הנוהגים להתענות לעולם יום א' של סליחות וערב ראש השנה, אינם צריכים קבלה ואינם צריכים השלמה של התענית, כיון שמקובלים מכח מנהגם'.
וגם התענית הוא רק לצעורי בעלמא, משום תשובה שיתכפרו עונותיו.
כאשר יש מנין עשרה של מתענים, הרי בשחרית הם קוראים בפרשת השבוע ולא בפרשת 'ויחל' ואילו לגבי קריאת 'ויחל' במנחה, יש מנהגים חלוקים. יש שנוהגים בקריאת 'ויחל' במנחה ויש הנמנעים מכך.
התעניות הללו מסוגלות לתקון חטאות נעורים, כמבואר בספרים הקדושים.

ופסק 'השלחן ערוך' ('אורח חיים' תקסב א): ש'כל תענית שלא שקעה עליו חמה, דהיינו; שלא השלימה עד צאת הכוכבים, אינה תענית (דהיינו: עד שיראו ג' כוכבים בינונים (הגהות אשירי פ''ק ד'תענית' והגהות מיימוני פ''א). ואם דעתו לאכול קודם לכן, אינו מתפלל עננו'.
אך הרמ''א הביא, שנוהגין להתפלל 'עננו' אע''פ שאין משלימין עד צאת הכוכבים. 'וכן דעת מקצת רבוותא' (תה''ד סימן קנז).
ומבאר ה'משנה ברורה' (תקסב) את המנהג המובא ברמ''א: 'היינו; אם פירש בשעת קבלה שלא להשלים, אפילו התענה רק עד מנחה גדולה, מתפלל 'עננו' אבל אם קבל תענית סתם צריך להשלים עד צאת הכוכבים... והא דסתם רמ''א להקל בפירש בשעת קבלה, היינו; דוקא במתפלל תפלת מנחה קודם אכילתו, אבל כשאכל מתחלה, בכל גווני אינו מתפלל עננו'.
ומוסיף ומבאר ה'משנה ברורה' את טעם הדבר: כי מה שאמרה הגמרא ''כל תענית שלא שקעה עליו חמה, אינו תענית' והיינו: אף לענין 'עננו', הוא רק אם קבל עליו להתענות יום שלם ולא השלים דאינו תענית, רק אז אינו מתפלל 'עננו'. אבל אם קבל עליו תענית רק עד מנחה, דהוא 'לצעורי בעלמא', הוי תענית לענין זה שמתפלל 'עננו' בתוך תפלתו, אף שאיננו משלים'.
אכן, רוב הפוסקים חולקים על דין זה. ולכן הכריע הרמ''א שלא נסמוך עליו, אלא רק לענין יחיד שיאמרנה ב'שומע תפילה' ויחתום 'כִּי אַתָּה שׁוֹמֵע' וכו' ולא יאמר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה'. ועיין בט''ז, שמצדד דאפילו בזה, ידלג תיבות 'צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ' כדי שלא יראה כדובר שקרים, כיון דאינו תענית.
ובספר 'בגדי ישע' פוסק: שאינו צריך לדלג מלים אלו, כיון שהוא מתענה עד אחר חצות ואז אכילתו הוא כ'זורק אבן לחמת', לא מיחזי כשיקרא. וכן מצדד בספר 'מחצית השקל' עי''ש.