הבוקר באתי בטענה קשה אל הקדוש ברוך הוא

שלום לכולם.

הבוקר באתי בטענה קשה אל הקדוש ברוך הוא.

התחלתי בהודיה לשם יתברך על מה שעבר עלי עד עכשיו... רגע, מה עבר עלי עד עכשיו? זו הייתה עוד שבת שלא הצלחתי לשמור במלואה, זו הייתה עוד שבת של תחושות לא-נעימות של החמצה, וגם עוד שבת שכמו בשבתות האחרונות דווקא הס"א היה בה אורח תוך שהוא מרעיל את נפשותינו בכעסים והרמות קול אחד על השני. איך אני יכול לומר לך תודה, אבא שבשמיים, על שבת שכזאת? למה, דווקא עכשיו כשאני רוצה להתקרב אליך ולשמור שבת אנחנו מקבלים שבתות כאלה גרועות? הרבה יותר גרועות מאשר פעם? כן, אני מבין בשכל למה. אני מבין שככה זה עובד, ואני מבין בשכל שהכול לטובה, אבל הלב לא מקבל את זה. אני יכול לומר תודה על זה בשפתיים, אבל אני לא באמת מרגיש ככה. אני באמת לא מרגיש שמגיע לך תודה על דבר כזה...

למה אתה בכלל שם לי מניעות כל כך גדולות בדרך אליך? תראה, אמרתי לו, עכשיו סוף-סוף אני רוצה להתקרב אליך אחרי כל השנים הארוכות שהפניתי אליך עורף, אז למה אתה מערים עלי כאלה קשיים? ולמה, לעומת זאת, אם הייתי רוצה, צ'יק צ'ק הייתי נופל לדבר עבירה. באיזה קלות אני יכול להגיע, כבר עכשיו ברגע זה, לעבירת עיניים או מחשבה זרה. אבל להתקרב אליך, להתענג על השבת, לשמור על הלשון והעיניים וכו' וכו' – למה זה צריך להיות בכזה קושי? ההיגיון אומר שזה צריך להיות להיפך. אם עכשיו אני רוצה להתקרב אליך אתה צריך לעזור לי ולהקל עלי את הדרך, ואילו את המניעות לשים על הדרך לדבר עבירה.

מאוד כאב לי להגיד לו את זה. התחושה הייתה מאוד קשה, ובאמת, אני לא מגזים, כמעט בכיתי...

אבל השם יתברך ברוב חסדיו הגדולים השיב לי. "אין לך מספיק אמונה" הוא אמר לי, "אין לך מספיק אמונה. אבל אם תסתכל טוב טוב, אף על פי כן ולמרות הכול, אתה תראה שגם שם, באין, אני נמצא. אני לצידך כל הזמן, גם כשאין לך אמונה, הנה, תראה" – ואז ראיתי את המילה "אין" מול עיני. זו לא הייתה כמובן הפעם הראשונה בימי חיי שראיתי את המילה "אין", אבל הפעם ראיתי אותה אחרת, ראיתי אותה בערך כך: א י ן. היו"ד של שמו הקדוש של הקדוש ברוך הוא נמצא בתוך האין, נמצא שם בין האות הראשונה והאות האחרונה של האל"ף-בי"ת – גם כשאין כלום, גם כשאין אמונה למשל, הקדוש ברוך הוא נמצא שם וכולל יחד איתו את העולם כולו, את הבריאה כולה מאל"ף ועד ת"ו.

אוי, איזו שמחה תקפה אותי, ואיזה חיוך ענק עלה על שפתי אחרי תחושת המחנק בגרון שהייתה לי ממש רגע לפני...

עכשיו אני חולק עמכם את המתנה הנפלאה הזאת שקיבלתי היום מהשם יתברך... ואם מישהו יקבל גם כן חיזוק מהדברים האלה – שא תודה לאבא שבשמיים – הוא אוהב אותנו ונמצא איתנו כל הזמן, בכל רגע ובכל מצב, גם באין...