אליהו על מה יצא הקצף ? למאי נפק"מ בשם מי כותבים ? קבל את האמת ממי
חכמים ידעו שר"י ראה את הציץ ברומי בצורה מסוימת, ובכל זאת לא קיבלו את דעתו, היות והם סברו (וכך קיבלו מרבותיהם) שצריך שהציץ יהיה אחרת. אמנם ברור שהם לא הכחישו את המציאות שישנו כזה ציץ ברומי (והם גם לא הכחישו שהציץ היה מבית המקדש, והראיה שהרמב"ם פוסק שאם עשו ציץ כזה יהיה כשר (וזה על סמך העדות של ר"י)), הם רק סברו שהיו כמה ציץ (כמו לכל כלי שהיה במקדש שניים ושלישיים, לשאם יטמא), והציץ הזה שנלקח לרומי היה הציץ שהכה"ג השתמש איתו בתקופה האחרונה (? לא משנה מה ההסבר לכך), אבל לכתחילה צריך שהציץ יהיה אחרת ממה שהיה שם (ואולי אף עשו במיוחד את הציץ בצורה זו כדי שהצורה של הציץ האמיתי לכתחילה לא תגיע לידיד הרומאים).
עד"ז אפ"ל גם בנוגע למנורה שהיו כמה (צורות של) מנורות (עשר מנורות שלמה, בית השואבה ועוד ועוד). והמנורה שצוירה בשער טיטוס ומשם הועתקה לכל המקומות והתמונות, איננה המנורה שלכתחילה היתה בבית המקדש. זהו ההסבר בדעת הרמב"ם ורש"י איך הם מסתדרים עם המציאות ההיסטוריוניות בדורנו
כמובן לבקי כמוך יספיק הקיצור. ואם יש לך הסבר אחר (לכל הנ"ל - בנוגע לציץ למה חכמים חלקו על ר"י, ובכ"ז הרמב"ם פסק כר"י בדיעבד, והן בנוגע לשיטתם במנורה) אדרבא תכתוב
העדיין תאמר שזהו "שקר מפורסם" ?
נשלח ב-23/1/2010 23:35
כבר כתבתי מקודם שבמעקב שערכתי אחרי נוסחאות הגר"א במסכתות שונות (ברכות ומסכתות נוספות בזרעים) עלה בעליל שנוסחאות הירושלמי בביאור הגר"א אינן תואמות תמיד את נוסח דפוס אמסטרדם בו השתמש הגר"א וגם לא את הגהותיו בנוסחאותיהן השונות, אלא הם לפי גירסת הירושלמי שבראשונים שבאותה הסוגיא שמהם העתיק את דברי הירושלמי (ומסתבר שלא מצא לנכון להעיר כי בירושלמי שבידינו ליתא).
נשלח ב-23/1/2010 22:25
אליהו מודה בטעות. מצאתי לשון דומה וחשבתי כי הוא זה.
ועכ"פ צריך ביאור מה באמת היתה מגמתו, אם אינו מאמת את המקורות. [למשל בסי' רס"ז שהבאת, ה"מידע" אודות המקור הירושלמאי בס"ה שאוב מן הטור, ומאי אהני לן.] ד"ז אינו עולה בקנה אחד עם הקדמת רמ"מ משקלוב לביאוה"ג ליו"ד כי ה"עיינים" המה "עיני ה' המשוטטות בכל הארץ", ולא עם דברי הגר"ח בעליות אליהו כי הגאון כתב את הביאור לעצמו כדי לזכור "כל השיטות ומקור הדינים". כל שכן שאין הדבר מסתדר עם דברי הגר"ח בהקדמה לביאור, "שזו היא דרכו של רבינו הגדול נ"ע לעורר ולהזכיר בלמוד הש"ע את מקורו מן הש"ס עפ"י שיטותיו". ולא עם דבריו בהקדמת סד"צ , "כאשר נפלאות עשה... שם כלל כל ההלכות מרובות שנזכרו בדבריהם הק׳ במקורם אשר הראה בשני התלמודים בבלי וירושלמי, וטחן וברר וסילת סלת נקיה מנופה כל השיטות של הראשונים ז״ל". והרי מפי כתבם אנו יודעים על הבקיאות הנפרזה.
נשלח ב-22/1/2010 20:01
"נ"ל פשוט שאילו הרמב"ם עצמו היה רואה כל הראיות שבידינו היה חוזר בו, כמידתו הטובה."
"ולי נראה שאילו הגר"א היה מגיע פעם אחת לשיעורים של ר' צבי מאיר זילברברג הוא לא היה מחרים את החסידים, ואילו רב אשי היה קורא את פירושו של קויפמן לספר יהושע הוא היה כותב תלמוד בבלי גם על עוקצין."
אפשר להוסיף: אילו דרווין הי' רואה מה שכתבו פה הי' מוצא את החוליה החסירה- missing link.
נשלח ב-22/1/2010 08:49
[אלייעזר,
כוונתי לאפשרות הסכמת מושא הגישה הנ"ל ליחס בעלי הגישה לדבריו]
נשלח ב-22/1/2010 04:36
מש"כ אתנחתא כביכול לא סמכו על עדותו של ר"א בר"י מה שראה ברומי להלכה, הוא שקר מפורסם עי' ברמב"ם פ"ג מעבודת יוה"כ ובפרק ט' מכלי המקדש ה"א ובכס"מ שם.
אתנחתא הסתמך כמובן על דברי רבו שהביא את המאירי בשבת שלא הכחישו הידוע אצלם אפילו בעדות ראיה, [שהוא דלא כהרמב"ם], אך הדברים שם פשוטים שהיה להם מידע אחר על צורת הציץ וסמכו על זה.
לכן הוצרך הרבי לומר שגם הרמב"ם היה לו מסורת על כך איש מפי איש. וזה כמובן דבר שאינו.
גם ידוע שרצו בגמ' להביא ראיה לענין ציצית ממתי מדבר, ובסמ"ג ומרדכי לענין תפילין מהבימה של יחזקאל הנביא. ועי' תשו' מהרי"ל סי' קל"ז שעל זה סמכו לדינא כרש"י נגד רבינו תם.
הבעיה בהוכחות ארכיאולוגיות היא רק של אמינות.
נשלח ב-22/1/2010 04:04
צלצח. אם תמצא את המקור לירושלמי שהביא הגר"א בסי' רס"ז הרי שבקי גדול תקרא שעד עתה לא נמצא אלא בדברי הראשונים.
המקור השני שהבאתי נחמתי שאינו ראיה לכאן כיון ששם ברור שזה גרסא של רבינו תם בירושלמי שהיה לפניו וחלקו אכן ישנו לפנינו.
כמדומה שהרב דיבלצקי במבואו למהדורת ראבי"ה שלו כתב בזה ואינו לפני כעת.
נשלח ב-21/1/2010 14:43
שאלת צורת המנורה נדרשה באריכות בקובץ אור ישראל (מונסי) בוויכוח בין הרב י.י יאקאב (נציג השיטה ה"עגולה") לרב נ.גריינולד. (נציג השיטה ה"זוויתית") תחילה בגליון יח (עמ' קלא-קמ. קמ-קנו) וסיבוב שני בגליון כב (עמ' קפג-קצג. קצד-רכב)
[אגב. מכובדנו תכלתהביא בעבר סריקה מאמר של הרב ישראל אריאל (מכון המקדש) בעניין.
לצערי משום מה איני מצליח לראות את הסריקה (אלא אייקון חלול בלבד). האם האחרים רואים? אם לא שמא יואיל להעלות שנית ובזכות זה נזכה בב"א להעלות נר תמיד במנורה הטהורה אכי"ר]
♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦
אתנחתא כתב:
[אך הירושלמי על הצלב ליד המת שרבי זושא ידע מדיליה- טרם מצאו]
אתנחתא
כתבת "בחז"ל אנו רואים שלא התפעלו כלל מעדיות ממה שראו ברומי על אף שהדעת היתה אומרת שהפריטים יהוו עדות מכרעת. על כך הדיון ופשוט"
נא לברר דבריך, וכי מה בין זה לבין בא הרוג ברגליו? האם נאמר שמשיאין את אשתו על פי עדים?
[כיון שנזדווג לכאן עניין זה עם שאלת הירושלמי]
ידיעה נכבדה. איתא בירושלמי (יבמות פט"ו סוף ה"ד) כי אשה שהעידו שמת בעלה ולאחמ"כ בא הרוג ברגליו, לא תצא. אמרינן אחר הדומה לו הוא. וראה מש"כ ע"כ הגה"צ רפ"מ אלתר בקובץ נר מערבי א עמ' קיא-קטו]
♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦
לוצאטי כתב:
מכיר גם מכיר, ואכן זו השקפה נפוצה בהרבה חוגים, אך סבור שאינה נכונה, ודאי לגבי הרמב"ם.
[לא הבנתי מה עניין דעת הרמב"ם לכאן. השאלה היא האם המסורה כולה – וכל דברי הראשונים בכלל זה- היא אקסיומה שאין לערער אותה (עכ"פ לא מפאת גילוי חיצוני כל שהוא) או לא. לעניין זה אי"ז משנה מי מייצג את המסורה. הרמב"ם או כל חכם תורני אחר שנעשה חלק מעמודי הקבלה.]
נשלח ב-20/1/2010 20:44
מכיר גם מכיר, ואכן זו השקפה נפוצה בהרבה חוגים, אך סבור שאינה נכונה, ודאי לגבי הרמב"ם.
יתכן מאד, אך אני מתפלא מי שאינו מכיר את הגישה המאד מקובלת אצל חרדים (מיוצג בכל גווני הקשת כמו החזון איש בכל שיטותיו, (להוציא הסטייפלר שהשתמש כראי' ממימצא ארכ' כשזה היה לצדו,) בריסק גם כאשר הגירסא המקורית שונה, הגר"מ פיינשטיין ובעצם כל גדול חרדי מן הקונצזוס ור' יונתן אייבשיץ ואחרים בנוגע סיבוב הארץ ולא השמש) שדברי הראשונים כמלאכים אינם זזים ממקומם בגדר לא תהא תורה שלימה שלנו -גם בדברי הראשונים, כשחה בטילה שלהם? ואלו שסבורים על כך מסתמכים על הרמב"ם בהלכותיו למרות שאפשר להביא ראי' מדעתו במו"נ שהוא בעצמו היה משנה את דעתו בגלל חידושים במדע. ולא חשבתי שאני אומר כאן משהו קונטרבסרלי. ושוב הדברים עתיקים.
נשלח ב-20/1/2010 19:52
ולי נראה שאילו הגר"א היה מגיע פעם אחת לשיעורים של ר' צבי מאיר זילברברג הוא לא היה מחרים את החסידים, ואילו רב אשי היה קורא את פירושו של קויפמן לספר יהושע הוא היה כותב תלמוד בבלי גם על עוקצין.
איני יודע אם הגר"א מביא בביאורו על השו"ע ירושלמי מראשונים ומעיר שאינם בירושלמי שלפנינו (והרי גם יכול להכניסם בהגהותיו לירושלמי) אך זה ברור לכל מי שהתחקה אחרי זה, שנוסחאותיו של הגר"א בירושלמי שמביא בביאורו על השו"ע אינם תואמות פעמים רבות עם נוסחאותיו שמחדש בהגהותיו למיניהם על הירושלמי, והנוסח שמעתיק בביאור מועתק מדברי הראשונים על הסוגיא, גם אם לא מצטטם למישרין.
איתא בירושלמי (
