| נשלח ב-18/1/2010 23:45 |
 |
| |
המחויבות של האינדבדואל לאינטרס הקולקטיבי
בזמן האחרון בעקבות קריאת רבנים להימנע משימוש באינטרנט,הגעתי למסקנה שהקריאה הזו היא מחויבת ואחראית. ושהאינטרס הציבורי הוא שתהיה מניעה כפויה על השימוש באינטרנט,ואז חשבתי לעצמי נו, מה אתך?, אני?עניתי לעצמי, אינני רואה שום פסול בכך שאגלוש באינטרנט. טוב,חזרתי ואמרתי, אם כולם יאמרו את מה שאתה אומר אז חסל האינטרס הציבורי העליון הזה, וכך אני נושא ונותן עם עצמי עד היום הזה.אז מי צודק,אני או עצמי?
אותה שאלה,באפן קיצוני יותר קימת לגבי בחירות, למשל, תמיד אני אומר לעצמי למה ללכת להצביע למפלגה שאני מאמין בעקרונותיה הלא הקול שלי לבד אינו משפיע.מצד שני אם כולם יגידו כך לא יהיה למפלגה אפילו מנדט. מצד שלישי אני זה לא כולם אני זה אני. ובעצם זאת שאלה על כל עצירה של הרכב שלי ברמזור אדום אם אין מכוניות באזור ואין שוטרים או מצלמות,ואף אחד לא באזור שילמד ממעשי אז למה לעצור? האם יש לחכמי הפורום הנכבדים תובנות כלשהם בענין או ציטטות מחכמי ישראל או להבדיל מכחמי אומות העולם שיכולות לשפוך אור על הנושא?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 14:56 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 00:20 |
|
| |
מרכא
תודה על הקישור מרחיב הדעת.
אברהםmd
במס הכנסה שהזכרת זה שונה כי לפעולה שלי יש משמעות אלא שהיא מזערית. אני מדבר על סיטואציה בה לפעולה שלי אין שום משמעות גם כשהיא ביחד עם אחרים,כי אם תוריד את הקול שלי אחרי הבחירות זה לא ישנה את התוצאות.ולא שזה יהיה כך וכך מנדטים פלוס כך וכך קולות, אלא הכל נמחק.
גרמת לי להסתפק האם זה קשור לקאנט או לא, אבל זה לא משנה כי דבריו של קאנט מעולם לא הצליחו לגרום לי לעשות משהוא או להימנע ממשהוא,לא מתחבר ,מה לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2010 20:02 |
|
| |
שלום אני חדש כאן ומאוד הופתעתי מהדיון האם יש ספק? האם ההחלטה של "חכמי הדור" עומדת כאן למבחן? או אולי האינטרס הציבורי בשימוש באינטרנט "פוספס" ע"י גדולי הדור מספרים כי פעם באיי הפסחא "זקני השבט" החליטו כי יצור פרצופי ענק לכבוד המתים הוא חובה ואינטרס ציבורי למען הזיכרון הקולקטיבי ועתיד בטוח יותר- למה? ככה טקס זה ייצר עוני ועבדות והוביל להרס מוחלט של האי. יכול להיות שהאינטרס הציבורי הוא להכשרת כלי העבודה הנ"ל ומערכת ערכים ברורה לכולנו- הרי לצד הסיכונים והפריצות יש המון יתרונות לאינטרנט- תראו את הדיון הזה לי הוא מבהיר כי אני לא לבד בבחרתי אני מסתבר לוקח על עצמי את הבחירה וכן משתמש באינטרנט תוך השתדלות לצניעות והתעסקות בו ככלי עבודה האם ניתן להוציא מהכשר כלי עבודה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2010 16:37 |
|
| |
לסובייקט
לא את כל הדוגמאות שהבאת אפשר להניח בסל אחד.
גלישה באינטרנט דומה לכל הלכה אחרת שרבני הדור פוסקים פסיקה מסוימת ואם אתה מחליט לא להישמע מה זה מפריע לי כאשר אני אחליט כן להישמע? הרי ידוע שבעניינים כאלה רשאי כל אחד להחליט לאיזה רב הוא שומע ומתי.
לעומת זאת לפי משל הספינה הידוע שאדם אחד החל לקדוח בספינה וכאשר קמו אנשים והעירו לו הוא ענה :"הלא תחתי אני קודח" כאן באו אנשים בטענה ניצחת שהתקבלה על לב הקודח.
משל זה מתאים להרבה מצבים ואפילו לדעתי מעבר באור אדום בשעה שהכבישים ריקים מפני שיש כאן שאלת חיים ומוות ויכול להיות שילד כלשהוא יציץ מהחלון ויראה אותך עובר באור אדום ושום דבר רע לא קרה אז הוא יחליט לעבור באור אדום .ועוד שאלות חמורות מאלה של חיים ומוות.
לגבי בחירות כאן זה ברור שכל קול קובע ולעיתים יש הכרעה על חודו של קול.
{וגם במעשים טובים אותו הכלל שהרי צריך אדם לראות את העולם שחציו חייב וחציו זכאי וכל מעשה טוב שלי מכריע את הכף.(גלישה באינטרנט כן או לא לא נחשב...)}
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2010 14:28 |
|
| |
סובייקט,
1. זוהי שאלה שעסקו בה בפורום. כמו פרדוכס מס הכנסה (העלמת מס של יחיד לא משפיעה על הקופה הציבורית).
2. קאנט כן עסק בשאלה זו. שהרי הוא מעמיד את החובה שלך על הצו הקטגורי ולא על שיקולי רווח והפסד, ולכן השאלה שלך כלל אינה עולה. מה שהיית רוצה שיהיה לחוק כללי הוא מה שמוטל עליך לעשות, בלי קשר לתוצאותיו. ומכאן שגם אם תראה שתוצאות לא חמורות זה לא משנה את החובה המוטלת עליך.
3. באסוציאציה חופשית, הדבר קשור גם לפרדוכס הידוע של הדיין האחרון בדיני נפשות, כשכולם מלבדו מחייבים. כדי לממש את רצונו הוא אמור להצביע ההיפך ממה שהוא חושב.
4.
מרכא,
דומני שנאש הוא דווקא זה שמדבר על שיקולי קואליציה, ולא מסתפק בשיקולים של הפרט כמו פון נוימן. אמנם הוא מתאר קואליציה שמבוססת על צרכיו ואינטרסיו של כל אחד מהפרטים, אבל זה נכון גם כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2010 01:36 |
|
| |
שאלה מעניינת ביותר. קראתי ספר של אחד שפירא על תורת המשחקים, שם הוא מביא דוגמא זו, על קרבות במלחמה. או על פינגווינים הרוצים לדוג בנהר, אך מפחדים מכלבי ים. אחד השיטות שלהם זה לרוץ כולם בבת אחת לנהר, כך שכל אחד בסיכון מזערי. כמובן שכדאי לכל אחד להאט את הריצה.. אך אם כל אחד יחשוב כך הם אף פעם לא יגיעו. בתורת המשחקים עפ"י נאש, כל אחד אמור לראות רק את טובתו האישית, לפי זה אתה אמור להתעלם מהתועלת הציבורית, מה זה משנה מה יקרה ? כמובן שזה לא אמירה מוסרית או פילוסופית. לך יש גם שאלה דתית, מה המחויבות שלך ל"גדולי הדור" ? ? אם אתה לא מחויב מה השאלה בכלל ? אגב, לפעמים רק מפסידים מחשיבה אגוצנטרית, [לפעמים ?] הוא מביא דוגמא בדילמת האסיר : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8לפי נאש [עיינו בלינק] בכל מקרה כדאי להעיד נגד, זה כמובן הרסני ביותר.. הוא טעון בספרו גם, שאם כל בני האנוש היו פועלים ועושים רק למען השני, כולם היו מרוויחים מכך, כנראה שזה לא כל כך בטבע שלנו.. [אגב, יש במאקו הרצאה שלו על בסיס ספרו]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2010 00:13 |
|
| |
תודה. הנושא של קאנט לא קשור למה שהעליתי אולי הוא מזכיר אותא אסוציטיבית.אני לא מדבר על מוסר או על איך צריך להתנהג או על מה החובה המוחלטת(שאלו הם הנושאים של קאנט ב"צו הקטיגורי" שלו) אני שואל שאלה פשוטה. האם יש משמעות למעשי כשהם משמעותיים רק ביחד עם כולם. שהרי אם כולם יעשו את זה אז כבר לא צריך אותי! יותר מובן עכשיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2010 23:53 |
|
| |
נדמה שאחד עמנואל קאנט כתב על זה פעם איזה ספר, חפש בספריה העירונית של קלינינגרד.
|
|
|
|
|
