| נשלח ב-21/1/2010 13:09 |
|
| |
שפיטת הרבנים: תקדים לרפיון שלטון החרדיבן?
קודם כל הנה לינק:
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=14803&cat_id=2#
לכבוד המנהלים
אני לא מתכוין להתייחס לנושא שבגינו נדרשו דיינים חרדים להשפט בפני ערכאות המשפט הציוני, לא לחרון ו/או לחיוך שזה מעלה על הרבה פני אדם ולא להיכנס לטיב הרבנים מי מהם חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. אני מתכוין להצביע על כך שתקדים זה יכול להוות פתח לתחילת רפיונו של השלטון החרדיבני בחיי כל מי שרוצה/חייב עדיין להשתייך לחברה החרדית. נושא זה דומני שמאד שייך לכאן.
צעד כזה שבעל ממון - כלומר שפחות מאויים מחרמות - מראה לרע-בנים כיוון, 1. ירתיע את הרבנים 2. יעודד עוד נפגעים לא להיכנע כל כך בקלות כפי שהיה עד עכשיו.
אם בשיח הציבורי ירבו חרדים שמעודדים את התופעה, הסיכוי להצלחה המיוחלת יגבר, כה לחי!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 09:05 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2010 05:37 |
|
| |
ייתי ולא אחמיניה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 00:54 |
|
| |
קשה להבין כל הויכוח הלז בזמן שאותם רבנים דנים ע"פ חוק המדינה.
הדיונים הם על פי חוק הבוררות, ומדובר פה בצד להליך המנסה לפסול ולהפחיד את הבוררים בכל דרך.
כל אותם רעיונות אשר העלה בוגי בתחילת האשכול היו נוגעים אך ורק אילו היו הרבנים שופטים מכוח החלטתם שלהם, ולא מכח החלטת הצדדים הנידונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 16:07 |
|
| |
אתה ממיר כל הערת אגב לעיקר, ובכך הינך סוטה מן נקודת הדיון. מכל מקום אומר לך, כי לא הכרזתי על עצמי מעולם כפשטן או דרשן, אלא שציטטתי את דברי רש"י המוסקים מכורח הפשט.
ופטור בלא כלום אי אפשר, מה ששאלת על כי השחד יעור פקחים למה לא "עיני פקחים". התשובה היא, כי פקח הוא פקוח עינים. ודאי שיש לו עינים ואין צורך לציין זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 15:47 |
|
| |
שבח נא פרשנותך או פשט על ההבדלים בין הפסוקים.ה
שמות פרק כג פסוק ח
וְשׁחַד לֹא תִקּח כּי הַשּחַד יְעַוּר פּקְחִים וִיסַלּף דּבְרֵי צַדּיקִים:ה
דברים פרק טז
(יט) לֹא תַטּה מִשׁפּט לֹא תַכּיר פּנִים וְלֹא תִקּח שׁחַד כי הַשּחַד יעור עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלּף דּבְרֵי צַדּיקִם:
למה בפסוק הראשון כתוב פקחים- ובשני חכמים? למה בפסוק השני מופיע המילה עיני ובראשון לא? למה בראשון לא כתוב תכיר פנים
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 13:35 |
|
| |
הוורט של הקוצקר וכן הפרשנות שהינך דורש על הפסוק צדק צדק תרדוף, הינם בגדר פרשנות מדרשית. רש"י כתב כאן את הפשט ההכרחי, כי פשוט אי אפשר להגיד פשט אחר, וכפי שאתה בעצמך הקשית. פרשנות דרשנית בטח שאפשר להוסיף, אף אם אינם נסבלים ע"י הפשט, וכך היא פני 'פרשנותך' על 'דברי צדיקים'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 13:20 |
|
| |
על הוארט של הקוצקר לא-שאלת?
הפרשנות לתורה לא התחילה מרש"י ולא הסתימה עם מותו.
למען הסר ספק אמרתי ווארט ולא פשט
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 26/01/2010 13:30:47
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 13:18 |
|
| |
לידיעתך, דברי צדיקים אין הכוונה דברים של אנשים צדיקים, אלא דברים מצודקים. עיין רש"י שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 13:03 |
|
| |
הבעיה היא שהשופט היום רוצה לרצות את הגודוייל של, או את המוייסדות שהוא חפץ ביקרם, ולכן הוא מקיים את סופו של הפסוק בתורה , השוחד מסלף דברי צדיקים,
על פניו קשה הדבר אם השוחד מסלף- אזי המסלף כבר לא צדיק?
- אלא כוונת הפסוק השוחד גורם לשופט לסלף את דברי הצדיקים שהוא מזכיר ומצטט מהם בפסק דינו. ובשו"ת
אני מפרש את הצדק צדק תרדוף- אם שניים באים להישפט, השופט צריך לדעת את הצדק של התובע וגם של הנתבע. אמת יש רק אחת. צדק יכול להיות שנים, ולכן התורה רק בצדק כופלת את הציווי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 12:50 |
|
| |
ר' ירוחם, אין לי כוונה לרדת עליך, בוא נחזור לנקודת הדברים.
הובא לעיל הפסוק מקום המשפט שמה הרשע. אין הכוונה ששופטים שלא בצדק, כי זה לא נקרא לשפוט, אלא להטות משפט. הכוונה היא שהשופטים נוטים לפעמים לקחת חוק ולפעול על פיו ברשעות. אציג דוגמא: שופט החפץ ביקרו של אחד הנידונים, ויש עדים רבים נגד נידון זה, אלא שכולם פסולים. השופט יכול לפסוק עתה שמכיון שהם עדים פסולים, על כן אין לחייבו. אולם שופט הדורש צדק, יחקור וידרוש עדים נוספים, עד שתצא האמת לאור. לאמור: גם אם השופט ישפוט על פי אמות הדין, עדיין לא ימנע שיהיה בכלל רשע. כדי שלא יקרה כדבר הזה, יש לתרגל את ה'מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם'.
ידוע ה'וורט' של ה'קוצקר': צדק צדק תרדוף, הלמאי כפל הכתוב? - אלא שיש הפועלים צדק עם רשעות. הוא ימלט פת מפי אלמנה ויתומים, כי הפת לא שייך לה...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 12:33 |
|
| |
אנחנו מדברים על שופטים ולא על אוטוריטות- הבעיה היא תמיד שאוטוריטות מתערבים בתהליכי משפט,
וזה הוא הפשע של בתי הדין החרדים היום, ולכן פונים לערכאות, שאין עליהם המורא של הגדויילים והאוטוריטות,
באוטוריתא הראשונה נמצאת התורה, ושם נאמר לא תגורו מאיש, בצדק תשפוט את עמיתך, ולא תיקח שוחד, שוחד דברים גם שוחד. בענין הדיוקים נדמה לי שאני דייקתי עם ר' עקיבא,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 12:18 |
|
| |
זה שאני מטיח בך את האמת, עדיין לא הופך אותי למשתלח ומתוסכל. לא נמצאו בדבריך דבר שאמור לתסכל אותי. כך שלא מובן למה הזכרת מונח זה.
אתה יורד לבקורת הנמוכה מה באמת אירע בימי שמואל הנביא, אני מדבר על הדמות עצמו, דמות ששפטה את ישראל עשרות שנים, המליך מלכים, לא גר מפני מלך, וכתוב עליו שכל בית ישראל הודו שלא לקח מימיו שוחד מהם. אתה בא להתפלפל אתי מה בדיוק אירע והאם זה נכון או לא נכון. זה לא הויכוח כאן, לפחות מבחינתי.
אני לא מדבר מרבן גמליאל, אני מדבר מרבן שמעון בן גמליאל הראשון. עיין מסכת כריתות פ"א מ"ז, ואם תלמד את הסוגיה שם, תבין למה הבאתי אותו לדוגמא.
גיטין דף נו וכו'. למדת לדייק, הא?
דומני כי כל האשכול מדבר מיושבים על מדין בעלי חו"מ השופטים את העם (משפט צדק). ובדבר ר' חייא, הנה אם תלמד קצת היסטוריה של עם ישראל, תדע שר' חייא בדורו היה גדול מר' יהודה הנשיא, ועלה מבבל להעלות קרן התורה בארץ ישראל. והיה מקובל על כל כלל ישראל, מבבל ועד ארץ ישראל. דומה כי מזמן עזרא הסופר לא נמצא אוטוריטה גדולה כל כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 10:14 |
|
| |
שבח.
זה שאתה משתלח מרוב תסכול לא הופך את דברייך לאמת!
שמואל הנביא הודח מתפקידו העם רצה במקומו מלך, מבלי להזכיר את בניו שהתנ"ך מזכיר את מעשיהם
ברכות דף כז : היה רבן גמליאל יושב ודורש, ורבי יהושע עומד על רגליו, עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן: עמוד! ועמד.
אמרי: עד כמה נצעריה וניזיל? בראש השנה אשתקד צעריה, בבכורות במעשה דרבי צדוק צעריה, הכא נמי צעריה, תא ונעבריה!
גיטין דף נו
קרי עליה רב יוסף, ואיתימא רבי עקיבא: +ישעיהו מד+ משיב חכמים אחור ודעתם יסכל זה נאמר על ריב"ז
לא כל מי שיודע חו"מ הוא דיין, הרב אליישיב היה דין בבית הדין של המדינה. היום הוא כבר לא דיין.
|
|
|
|
|