ממצאים ארכיאולוגיים מעניינים

האזכור הראשון בתנ"ך אודות העיר מופיע בתקופת התנחלות השבטים. אז נכללה העיר בתחומו של שבט יהודה, כפי שכתוב:"וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה...וְנָסַב הַגְּבוּל...וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶש וְעָבַר תִּמְנָה. יהושע פרק ט"ו,י'". אזכור נוסף אודות מופיע בספר שמואל. בית שמש הייתה בעיר אליה החזירו הפלשתים את ארון הקודש שנשבה על ידם במהלך מלחמת אפק (שמואל א',ד'-ו').

בימי דוד המלך יושבה העיר מחדש והחלה להתפתח ולשגשג, ככל הנראה לאחר תקופה ארוכה בה הייתה נטושה, בעקבות כיבושה מחדש בידי שאול המלך מידי הפלשתים.

בית שמש מוזכרת פעם אחת נוספת בתנ"ך, הפעם בספר מלכים בהקשר למלחמה שהתחוללה בין ממלכת יהודה לבין ממלכת ישראל:"וְלׁא שָמַע אֲמַצְיָהוּ וַיַעַל יְהוֹאָש מֶלֶך יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָּנִים הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶך יְהוּדָה,בְּבֵית שֶׁמֶש אֲשֶׁר לִיהוּדָה. (מלכים ב',י"ד,י"א)".

כאמור, מלחמה התחוללה בין אמציהו מלך יהודה ויהואש מלך ישראל בסמוך לבית שמש. תוצאות הקרב היו תבוסתו של אמציהו ובעקבות זאת בזיזת אוצרות בית המקדש בידי יהואש והעברתם לבירת ממלכת ישראל - שומרון.

בית שמש נחרבה בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר מלך בבל וככל הנראה לא נושבה מחדש. רק במאה ה-5 לספירה, נבנה במקום מנזר ביזנטי גדול.