היייי
לאחר כמה התבטאויות שונות שקראתי כאן בפורום מכמה ניקים בעיניין שהיה
להם קשר בעבר ואפילו שעבר כבר המון זמן והמון שנים הם עדיין חושבים על
ההוא\ההיא החלטתי לשתף אתכם בסיפורי האישי...
אז ככה:הכרתי בחור (לא בשידוך)שכלפי חוץ היה כל מה שאי פעם חלמתי עליו
כל הקרטריונים שהצבתי לעצמי (והם גבוהים מאווד אפילו מידי גבוהים)...
יצאנו
ויצאנו והיה הכי כיף שרק אפשר לדמיין הרגשתי כאילו אני מכירה אותו שנים
הכל זרם והיה ממש ניפלא וכבר חשבתי שהינה עוד רגע אחד ואני כבר עם טבעת על
האצבע ..
אבל כניראה הבחור לא חשב ככה והקשר נימשך ונימשך וההורים כבר לחצו...בקיצור לא הבנתי מה העניין של הבחור..
אחרי
תקופה מאוד ארוכה ..החלטתי שצריך להעמיד אותו במקום ולהחליט או לכאן או
לכאן הצבתי בפניו את האופציות והוא החליט על ללכת על זה להמשיך ..כמובן עם
הדרכה מרב..ושוב הציפיות והתקוות גדלו...
הבחור דיבר עם הרב והרב אמר לו לעשות דבר מסוים ששבר אותו לחלוטין ,
הבחור החליט שאין בכוחותיו להתמודד עם זה והחליט פשוט לסיים את הסיפור ביננו..כיבדתי את ההחלטה שלו.
ואחרי שיחה קשה (ריגשית)ניתקנו וזהו....שקט.....!
מהרגע שסגרתי את הפלאפון לא הפסקתי לבכות ..היה לי קשה כמו שלא היה לי קשה
בחיים...הרגשתי כאילו מישהו כרת לי יד והשאיר את הפצע לדמם...בכיתי כמו
שלא בכיתי מעולם...ופיתאום גם הבנתי כמה באמת אהבתי אותו ורציתי אותו יותר
מכל אחד אחר...
חברות שלי אמרו לא נורא זה יעבור את תישכחי ואני רק הייתי שותקת ובוכה לא מאמינה שאחיה את חיי בלעדיו ...
ואז
אחרי תקופת השבר הגיע משו שהיה לי קשה יותר לקבל אותו מכל קושי אחר
:כעסתי על אלוקים פשוט כעסתי עליו על שנתן לי אותו ולקח לי אותו לא הבנתי
למה הוא עשה לי אתה זה מה עשיתי ככ רע שמגיע לי כל הסבל הזה ?!
ואז התחלתי לכעוס על עצמי שזה מה שאני מרגישה\חושבת..
בקיצור כמה שבועות הסתובבתי ברחובות העיר כמו טיל שטעה בחלל הרגשתי מרוקנת תלושה בקיצור חיה מתה ...
עברו כבר מיספר שבועות מהפרידה שלנו והשבוע בדרך לא דרך שמעתי והבנתי
דברים שהיו קיימים בבחור שבחיים בחיים לא הייתי יכולה להתמודד
איתם...וזה לא דברים רעים בו ..זה התמודדויות שאלוקים נתן לו ...
ואז הבנתי ה כ ל הבנתי למה למרות כל התפילות שלי אלוקים ענה לי לא!שלמרות כל הדמעות שלי התשובה נישארה לא!!
פשוט כי אלוקים ריחם עלי ...ידע שאני לא יהיה מסוגלת..שאני לא בנויה לדברים כאלה...שמגיע לי משהו אחר...
ואז ניפקחו לי העניים פיתאום הבנתי ש''כל מה שה' עושה הכל לטובה'' זה לא סתם קלישאה זה אמיתי.!זה נכון!
אני זכיתי ליראות את הטוב ..לא כולם רואים...ואני יודעת זה קשה להאמין אבל זה פשוט ככה...
לכן כשקראתי כאן שבחורים הכירו בחורה וההורים לא הסכימו וקשה ולא
שוכחים ומיתגעגעים וכו..נכון הכל נכון הקושי נישאר קושי הכאב נישאר כאב
הגעגוע צורב בלב ..אבל ..
צריכים לבטוח באלוקים ולדעת שאם זה לא יצא אל הפועל לא משנה מה הסיבה
זה לא צריך ולא טוב שזה יצא לפועל ועם כל הקושי צריך להמשיך הלאה..
